יחסי ארמניה–רוסיה
| יחסי ארמניה–רוסיה | |
|---|---|
|
|
| |
| ארמניה | רוסיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 29,743 | 17,098,242 |
| אוכלוסייה | |
| 2,964,819 | 144,474,856 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 24,212 | 2,021,421 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 8,166 | 13,992 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה פדרלית נשיאותית |
יחסי ארמניה–רוסיה היא מערכת היחסים הבילטרלית בין ארמניה לבין הפדרציה הרוסית. היחסים הדיפלומטיים בין ארמניה המודרנית לרוסיה כוננו ב-3 באפריל 1992; רוסיה הייתה שחקן חשוב בארמניה מאז תחילת המאה ה-19. מערכת היחסים ההיסטורית של שתי המדינות החלה במהלך מלחמת רוסיה–פרס (1826–1828) בין האימפריה הרוסית לבין פרס הקג'ארית שאחריה עברה מזרח ארמניה לרוסיה. יתרה מזאת, רוסיה נתפסה כמגן על הנוצרים באימפריה העות'מאנית, כולל הארמנים.[1]
לאחר פירוק ברית המועצות, ארמניה הייתה שותפה לגישתה של רוסיה שמטרתה לחזק את חבר המדינות. ארמניה ורוסיה חברות בברית צבאית, ארגון האמנה לביטחון משותף (CSTO), יחד עם ארבע מדינות סובייטיות לשעבר, מערכת יחסים שארמניה מוצאת חיונית לביטחונה. בין החוזים וההסכמים, שקובעים יחסים בין ממשלתיים - הסכם ידידות, שיתוף פעולה וסיוע הדדי מה-29 באוגוסט 1997, הם מספר חוזים, המסדירים בסיסים של יחידות צבאיות רוסיות וקשרים ברפובליקה של ארמניה. ארמניה הפכה לחברה מלאה באיחוד הכלכלי האירואסייתי ב-2 בינואר 2015.
רקע
החלק המשמעותי של השטח השייך כיום לארמניה שולב באימפריה הרוסית על פי הסכם טורקמנצ'אי משנת 1828 שנחתמה בין רוסיה לפרס לאחר מלחמת רוסיה–פרס (1826–1828).
לאחר המהפכה הרוסית בשנת 1917, ארמניה קיבלה עצמאות קצרת מועד כהרפובליקה הראשונה של ארמניה. עד 1920 שולבה המדינה ברפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הטרנס-קווקזית, חברה מייסדת של ברית המועצות שהוקמה רשמית בשנת 1922. בשנת 1936 התפרקה המדינה הטרנס-קווקזית והותירה את מדינותיה המרכיבות, כולל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית, כרפובליקות ברית המועצות.
ארמניה המודרנית הפכה להיות עצמאית בשנת 1991 כתוצאה מהתפרקות ברית המועצות עקב ההפיכה הכושלת שאירעה באוגוסט. ארמניה החרימה את משאל העמים של ברית המועצות מוקדם יותר באותה השנה.
על פי ההערכה, הפדרציה הרוסית, סייעה להשגת ניצחונם של הארמנים במלחמת נגורנו קרבאך (1988–1994). בשנת 2013 אמר סגן ראש ממשלת אזרבייג'ן עלי ש'חסנוב, "אנחנו צריכים להתחזק הרבה יותר כדי שאם נהיה מעורבים בלחימה בנגורנו-קרבאך נוכל לעמוד מול כוחות רוסים, כי זה מי שיהיה לנו להתמודד. האם ארמניה כבשה את שטחינו? האם אתה חושב שהכוח של ארמניה מספיק לשם כך?"[2]
-
דגל הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית (1954–1991) -
דגל הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הארמנית (1952–1990)
.svg)
.svg)
התפתחויות מאז 2013
מול הבחירה להצטרף לאיחוד המכס בראשות רוסיה או לחתום על הסכם ההשתלבות עם האיחוד האירופי, בחרה ארמניה בסופו של דבר באופציה הראשונה. ההחלטה על הצטרפותה של ארמניה לאיחוד המכס הודיעה על ידי נשיא ארמניה סרז' סרקזיאן ב-3 בספטמבר 2013.[3][4]
ב-2 בדצמבר 2013 הגיע נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לארמניה בביקור רשמי. ראשי שתי המדינות דנו בכניסת ארמניה לאיחוד המכס וחתמו על 12 הסכמים בנושא שיפור שיתוף הפעולה במספר תחומי מפתח כמו ביטחון, כלכלה, אנרגיה ואחרים. רוסיה גם הפחיתה את מחיר הדלק לארמניה מ-270 ל-189 דולר לכל 1,000 מ"ק והגדילה את בסיסי הצבא הרוסים הקיימים בארמניה.[5][6]
ארמניה הפכה לחברה מלאה באיחוד הכלכלי האירואסייתי החל מ-2 בינואר 2015, כאשר שיתוף הפעולה והאינטגרציה עם רוסיה הגיעו לרמה חדשה.
רציחות גיומרי
ב-12 בינואר 2015 רצח ולרי פרמיאקוב, חייל רוסי מבסיס צבאי 102 בגיומרי, משפחה ארמנית בת שבע נפשות.[7] הוא הואשם רשמית על פי החוק הפלילי הארמני אך עדיין הוחזק בבסיס הצבאי ה-102.[8] ב-15 בינואר פרצו מחאות פופולריות בגיומרי בדרישה למסור את פרמיאקוב למערכת המשפט הארמנית.[9] עצרת מחאה נערכה גם בכיכר החירות בירוואן, שם עוכבו 20 איש בגלל עימותים עם המשטרה.[10][11] באוגוסט 2015 הורשע פרמיאקוב על ידי בית הדין הצבאי ברוסיה במספר אישומים, אך לא כולל רצח; באוגוסט 2016, בית המשפט הארמני שקיים את הדיונים במתחם הבסיס הצבאי ה-102 ברוסיה מצא את ולרי פרמיאקוב אשם בשורה של אישומים הכוללים רצח, וגזר עליו גזר דין מוות.[12] פסיקת בית המשפט אושרה בדצמבר 2016 על ידי בית המשפט לערעורים בירוואן.[13]
יחסים תחת ניקול פשיניאן
יחסי ארמניה ורוסיה נהיו מתוחים לאחר בחירתו של ניקול פשיניאן לראש ממשלת ארמניה. הוא הושווה על ידי פוליטיקאים ועיתונאים רוסים רבים לפטרו פורושנקו האוקראיני.[14] היחסים קיבלו תפנית לרעה בעקבות תקרית דיפלומטית ביולי 2018, פשיניאן התייחס לזה כ"פרובוקציה". מתחים הועלו גם בעקבות מעצרם של הנשיא לשעבר רוברט קוצ'ריאן ומזכ"ל ארגון האמנה לביטחון משותף, יורי חצ'אטורוב.[15][16][17]
באוגוסט 2018 השיב פשיניאן להערות שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב על מעצריהם של קוצריאן וחצ'אטורוב:[18][19]
זה מצב חדש; [ו] כולנו, כולל שותפינו לפדרציה הרוסית ואנחנו, צריכים להסתגל למצב החדש הזה
רוסיה תוארה כמי שסירבה להתערב בגלוי במלחמת נגורנו קרבאך השנייה לצורך תמיכה בארמניה בשל המתיחות המתמשכת בין פוטין לפשיניאן. בסופו של דבר קיימה רוסיה שיחות שלום בין אזרבייג'ן וארמניה, שהגיעו לשיא בהסכם הפסקת אש מ-10 באוקטובר 2020, אשר לאחר מכן זכתה להתעלמות משני הצדדים. המלחמה הופסקה כאשר מנהיגי הלוחמים ונשיא רוסיה חתמו על הסכם שביתת נשק במוסקבה ב-9 בנובמבר 2020.
בספטמבר 2023 פשיניאן הצהיר כי רוסיה אינה יכולה לספק את צורכי הביטחון של ארמניה בראיון לעיתון "לה רפובליקה" וכינה את התלות של ארמניה ברוסיה לביטחון "טעות אסטרטגית".[20] לאחר שתושבי נגורנו קרבאך נאלצו להיכנע לאזרבייג'ן, התחוללו חילופי האשמות בין רוסיה וארמניה ביחס לאחריות לניצחון האזרים.[21]
איחוד צבאי ושיתוף פעולה
_02.jpg)
שיתוף הפעולה הצבאי בין ארמניה ורוסיה מבוסס על כך ששתי המדינות חברות בארגון האמנה לביטחון משותף וכן משתתפות במערכת ההגנה האווירית המשותפת של חבר העמים. רוסיה מחזיקה בגיומרי, צפונית לירוואן, אחד מבסיסיה הצבאיים בחו"ל (בסיס צבאי 102) כחלק מקבוצת הכוחות הטרנס-קווקזיים של רוסיה; האמנה הרלוונטית הוארכה עד שנת 2044 בשנת 2010.[22] מוסקבה התחייבה גם לספק לארמניה יותר נשק וחומרה צבאית.[23] ב-8 בדצמבר 2015 התחזק נמל התעופה ארבוני (חלק מ-102) עם שישה מסוקי תקיפה מתקדמים מסוג Mi-24P ומסוק תובלה Mi-8MT שנמסר מבסיס חיל האוויר הרוסי באזור קרסנודאר.[24][25]
דיוויזיית משמר הגבול הרוסי בארמניה (כ-4,500 חיילים) יחד עם משמרות הגבול הארמניות אחראים להגנה על גבול ארמניה של התקופה הסובייטית עם טורקיה ואיראן.[26]
באוקטובר 2013 אמר המפקד הראשי של הבסיס הצבאי ה-102 ברוסיה אנדריי רוזינסקי לכוכב האדום, העיתון הצבאי הרשמי של רוסיה, ש"אם אזרבייג'ן תחליט להחזיר את השליטה על נגורנו-קרבאך בכוח, הבסיס הצבאי [הרוסי] עשוי להצטרף לסכסוך המזוין בהתאם להתחייבויותיה של הפדרציה הרוסית במסגרת ארגון אמנת הביטחון הקיבוצי."[23][27]
ב-23 בדצמבר 2015 חתמו שר ההגנה הרוסי סרגיי שויגו ועמיתו הארמני, סיירן אוהניאן, על הסכם להקמת מערכת הגנה אווירית משותפת בקווקז.[24][28] כריתת ההסכם באה בעקבות קביעתו של השר הארמני כי הפסקת האש עם אזרבייג'ן על שטח הפריצה של נגורנו קרבאך כמעט ולא הייתה קיימת.[29] ביוני 2016, האספה הלאומית של ארמניה הצביעה 102–8 לאשרור הסכם ליצירת מערכת הגנה אווירית משותפת ארמניה ורוסיה.[30]
בשנת 2016 דווח בכלי התקשורת כי ארמניה קיבלה מהמדינה הרוסית דיוויזיה של טילי איסקנדר[31] (מוקדם יותר, בשנת 2013, נחשף כי רוסיה פרסה כמה מערכות טילי איסקנדר במקומות לא מוסמכים ברחבי ארמניה.[32]) בפברואר 2017 אמר שר ההגנה של ארמניה לכלי תקשורת המונים ברוסיה כי טילי איסקנדר שהוצבו בארמניה והוצגו במצעד הצבאי בספטמבר 2016 היו בבעלות והופעלו על ידי הכוחות המזוינים של ארמניה.[33]
בנובמבר 2016 אישר נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הצעה ממשלתית להקמת כוחות צבא רוסים וארמנים משותפים.[34] שני הצדדים היו אמורים להקים פיקוד משותף, שמנהיגו ימונה על ידי המפקד העליון של הצבא הארמני בהסכמה עם המפקד העליון של הכוחות המזוינים הרוסים.[35] בתחילת אוקטובר 2017 אושרה האמנה הבילטרלית הרלוונטית על ידי הפרלמנט הארמני.[36][37]
באמצע אוקטובר 2017 אישר הקבינט הארמני הצעת חוק לחתימה על הסכם אשראי בשווי 100 מיליון דולר עם רוסיה כדי להקל על רכישת הנשק בהתאם לחקיקה המקומית.[38]
ב-17 ביולי 2018, אנשי הבסיס הצבאי של רוסיה בארמניה, שערכו תרגילים בכפר פאניק, הפחידו את תושבי המקום על ידי ירי במחסניות דמה. האירוע עורר מתחים בין שתי המדינות, כאשר ראש הממשלה פשיניאן כינה זאת "פרובוקציה נגד ריבונות ארמניה".[39][40]
חוזים לאספקת סוגים חדשים של נשק התקפי רוסי, תחמושת מהדור החדש וכלי נשק אחרים נחתמו בפורום צבא 2019 על ידי משרד ההגנה הארמני.[41]
בצל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, ולאחר הידרדרות המצב לרעת הארמנים בסכסוכים על נגורנו קראבך, החל מהמלחמה שפרצה בשנת 2020 ועד הכיבוש המוחלט של החבל ב-2023 על ידי אזרבייג'ן, בעוד רוסיה משאירה את ארמניה ללא כל סיוע מצדה, חלה הידרדרות ביחסים בין המדינות.[42]
נציגויות דיפלומטיות
ארמניה מחזיקה ברוסיה שגרירות במוסקבה ו-5 קונסוליות בקלינינגרד, רוסטוב על הדון, סוצ'י, סנקט פטרבורג ווולגוגרד. מאידך רוסיה מחזיקה בארמניה שגרירות בירוואן וקונסוליה כללית בגיומרי.[43]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ LUIGI VILLARI. Fire and Sword in the Caucasus. p. 65.
the khanates of Erivan and Nakhitchevan were conquered in 1828— 29 after a last war with Persia ;
- ^ "Azerbaijan says will face Russian soldiers in Karabakh in case of war". 1 במרץ 2013. נבדק ב-25 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Armenia To Join Russian-Led Customs Union". RadioFreeEurope/RadioLiberty. נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Helix Consulting LLC. "EU-Armenia: About decision to join the Customs Union". נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Россия и Армения подписали 12 документов в ходе визита Владимира Путина в Ереван". ИА REGNUM. נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Эхо Москвы :: Новости / Армения получила скидку на газ еще не подписав даже "дорожную карту" по вступлению в Таможенный союз". Эхо Москвы. נבדק ב-15 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Interfax (20 בינואר 2015). "Joint commission to coordinate Armenian-Russian inquiry into Gyumri murder". Interfax: Russia & CIS Military Newswire Regional Business News.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Interfax (16 בינואר 2015). "Armenia's ruling party says case of Russian soldier suspected of Gyumri murder should not be politicized". Interfax: Russia & CIS Military Newswire Regional Business News.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Interfax. "Joint commission to coordinate Armenian-Russian inquiry into Gyumri murder." Interfax: Russia & CIS Military Newswire 20 Jan. 2015: 1. Regional Business News. Web. 11 Nov. 2016.
- ^ nterfax. "Armenia's ruling party says case of Russian soldier suspected of Gyumri murder should not be politicized." Russia & FSU General News 16 Jan. 2015: 1. Regional Business News. Web. 11 Nov. 2016.
- ^ "Gyumri Murders Threaten to Disrupt Armenia's Relations with Russia". www.cacianalyst.org. נבדק ב-2016-11-13.
- ^ Солдат, убивший армянскую семью в Гюмри, приговорен к пожизненному сроку
- ^ Appeals Court Upholds Life Sentence for Russian Soldier Convicted of Murder of Armenian Family
- ^ https://eurasianet.org/s/russian-press-portrays-pashinyan-as-carbon-copy-of-poroshenko
- ^ https://www.rferl.org/amp/csto-chief-charged-with-overthrowing-armenia-s-constitutional-order/29394131.html
- ^ https://www.voanews.com/a/armenian-ex-president-kocharyan-detained-after-court-ruling-lawyer-says/4503280.html
- ^ https://news.am/eng/news/463782.html
- ^ Armenia PM on Lavrov statement: Our Russian Federation partners and we need to adapt
- ^ Pashinyan suggests that colleagues in Russia adapt to new situation in Armenia
- ^ https://www.understandingwar.org/backgrounder/russian-offensive-campaign-assessment-september-5-2023
- ^ והסוכנויות, ynet (2023-09-25). "המוני ארמנים בורחים מהמובלעת שנכנעה לאזרבייג'ן. רוסיה: "זו אשמתכם, רצתם למערב"". Ynet. נבדק ב-2023-09-25.
- ^ Российская военная база останется в Армении до 2044 года Russia-24, 20 August 2010.
- ^ 23.0 23.1 "Russian Base In Armenia Signals Role In Possible Karabakh War". Radio Free Europe/Radio Liberty. 30 באוקטובר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 24.0 24.1 Russia, Armenia unite air defenses, create regional system in the Caucasus RT, 23 December 2015.
- ^ "Russian military helicopters stationed near Turkey". DW. 8 בדצמבר 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Генерал-майор Бирюков возглавил Погрануправление ФСБ РФ в Армении
- ^ "Южный форпост России". Krasnaya Zvezda. 10 באוקטובר 2013.
В случае принятия решения руководством Азербайджана по восстановлению юрисдикции над Нагорным Карабахом силовым путём военная база может вступить в вооружённый конфликт в соответствии с договорными обязательствами Российской Федерации в рамках Организации Договора о коллективной безопасности.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Russia, Armenia unify air defense systems in Caucasus". 24 בדצמבר 2015. נבדק ב-25 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Ankara: Russia-Armenia deal heats up Caucasus". 25 בדצמבר 2015. נבדק ב-25 בדצמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Staff (30 ביוני 2016). "Armenia ratifies agreement on joint air-defense system with Russia". Reuters. נבדק ב-30 ביוני 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ «Искандеры» доехали до Армении Vedomosti, 18 September 2016.
- ^ Harutyunyan, Sargis (3 ביוני 2013). "Advanced Russian Missiles 'Deployed In Armenia'". Radio Free Europe/Radio Liberty. נבדק ב-22 ביוני 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Виген Саркисян: "Искандеры" принадлежат Армении, управляем ими мы RIA Novosti, 22 February 2017.
- ^ Распоряжение Президента Российской Федерации от 12.11.2016 № 359-рп "О подписании Соглашения между Российской Федерацией и Республикой Армения об Объединенной группировке войск (сил) Вооруженных Сил Республики Армения и Вооруженных Сил Российской Федерации"
- ^ Russia and Armenia to Create Joint Military Forces The Moscow Times, 14 November 2016.
- ^ Парламент Армении ратифицировал соглашение об армяно-российской группировке RIA Novosti, 5 October 2017.
- ^ Armenian Parliament Approves New Defense Agreement with Russia The Armenian Weekly, 5 October 2017.
- ^ Кабмин Армении одобрил подписание с Россией оборонного кредитного договора RIA Novosti, 12 October 2017.
- ^ https://www.panorama.am/en/news/2018/07/19/PM-Pashinyan/1980539
- ^ http://arka.am/en/news/politics/panik_incident_to_have_no_significant_impacts_on_armenian_russian_relations_iskandaryan/
- ^ http://www.interfax.com/newsinf.asp?pg=4&id=912198
- ^ ynet והסוכנויות, הארמנים בורחים מנגורנו-קרבאך, הרוגים בפיצוץ בתחנת דלק. רוסיה: "זו אשמתכם", באתר ynet, 26 בספטמבר 2023
סוכנויות הידיעות, ארמניה תצטרף לבית הדין בהאג, רוסיה זועמת: "החלטה שגויה", באתר וואלה!, 4 באוקטובר 2023 - ^ אתר על יחסי מדינות
39507082יחסי ארמניה–רוסיה