סורינאם

סורינאם
Republiek Suriname

דגל
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה
מוטו לאומי	צדק, אדיקות, נאמנות
המנון לאומי	המנון סורינאם
ממשל
משטר	רפובליקה
ראש המדינה	נשיא
שפה רשמית	הולנדית
עיר בירה	פרמריבו 4°00′N 56°00′W (והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת	דרום אמריקה
שטח יבשתי	163,820 קמ"ר (93 בעולם)
אחוז שטח המים	1.1%
אזור זמן	UTC -3
היסטוריה
הקמה
- עצמאות - תאריך	מהולנד 25 בנובמבר 1975
דמוגרפיה
אוכלוסייה (הערכה 1 בדצמבר 2024)	636,697 נפש (170 בעולם)
צפיפות	3.89 נפש לקמ"ר (228 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים 0 10 20 30 40 50 60 70 80 גילאי 0 - 14 25.64% גילאי 15 - 24 17.28% גילאי 25 - 54 39.69% גילאי 55 - 64 9.50% גילאי 65 ומעלה 7.90%
כלכלה
תמ"ג (2023)	3.78 מיליארד $ (174 בעולם)
תמ"ג לנפש	5,941$ (125 בעולם)
מדד הפיתוח האנושי (2022)	0.690 (124 בעולם)
מטבע	דולר סורינאמי‏ (SRD)
שונות
סיומת אינטרנט	sr
קידומת בין־לאומית	597

מפת סורינאם.

נוף נהר בסורינאם.

רפובליקת סורינאם (בהולנדית: Republiek Suriname) היא מדינה השוכנת בחלק הצפוני של אמריקה הדרומית. היא גובלת בגיאנה הצרפתית במזרח, גיאנה במערב, ברזיל בדרום והאוקיינוס האטלנטי בצפון. בעבר נודעה בשם גיאנה ההולנדית.

היסטוריה

מאז שנת 1667 הייתה סורינאם מושבה הולנדית שנקראה "גיאנה ההולנדית". למרות שסוחרים הולנדים הקימו מספר מושבות באזור גיאנה לפני 1600, הולנד לא קיבלה את הריבונות על סורינאם עד סיום מלחמת הולנד-אנגליה השנייה וחתימת הסכם ברדה (Breda) ב-1667.

ב-1954 קיבלה סורינאם אוטונומיה במסגרת ממלכת ארצות השפלה, וב-1975 זכתה בעצמאות מלאה. משנת 1980 ועד לשנת 1987 שלט במדינה משטר צבאי תחת דזי בוטרזה. בשנת 1987 התקיימו בחירות דמוקרטיות למדינה ונקבעה חוקה. בשנים שלאחר מכן הלך ופחת כוחו של בוטרזה, עד שעלה לשלטון שוב בבחירות ב-19 בינואר 2010.

דגל סורינאם

דגל סורינאם מורכב משני פסים ירוקים מלמעלה ומלמטה ושני פסים לבנים דקים המפרידים בין הפסים הירוקים לפס אדום רחב במרכז הדגל. במרכז הפס האדום נמצא כוכב זהוב אשר מסמל את "העתיד הזהוב" למדינה הצעירה. הפס האדום מסמל אהבה, הפסים הירוקים מסמלים תקווה ופוריות ואילו הפסים הלבנים מסמלים שלום וצדק.

פוליטיקה

על פי חוקת 1987, סורינאם היא מדינה דמוקרטית. בסיס השלטון הוא אספה לאומית המורכבת מ-51 חברים הנבחרים מדי 5 שנים. האספה הלאומית בוחרת בנשיא ברוב של שני שלישים. אם אף אחד מהמועמדים לא משיג רוב כזה, הבחירה עוברת לאספת העם, גוף המורכב מ-340 חברים, הכוללים את חברי האספה הלאומית ונציגים אזוריים.

כלכלה

כלכלתה של סורינאם נשענת על תעשיית הבוקסיט, האחראית על למעלה מ-15% מהתמ"ג ו-70% מהכנסות הייצוא.

מוצרי ייצוא מרכזיים נוספים כוללים אורז, בננות וחסילונים. סורינאם החלה לנצל באחרונה את עתודות הנפט שברשותה.

כרבע מהאוכלוסייה עובדת במגזר החקלאי.

כלכלת סורינאם מאד תלויה במסחר. שותפותיה העיקריות הן הולנד, ארצות הברית, קנדה ומדינות מהאיים הקריביים.

גאוגרפיה

סורינאם היא המדינה העצמאית הקטנה ביותר בדרום אמריקה, והיא ממוקמת בגויאנה. ניתן לחלק את המדינה לשלושה אזורים גאוגרפיים עיקריים:

• האזור הצפוני - שפלת החוף, בו מתגוררת רוב האוכלוסייה. רוחבו 20–80 קילומטרים וזורמים בו נחלים רבים.
• האזור המרכזי - מדרום לאזור הצפוני משתרעות סוואנות (ערבות עשב) עד כמאה קילומטרים דרומה.
• האזור הדרומי - כולל הרים המכוסים יערות עד, יערות גשם טרופיים וערבה המאוכלסת בדלילות לאורך הגבול עם ברזיל, המכסה כ-80% משטח היבשה של המדינה.

קיימים שני רכסי הרים במדינה. ההר הגבוה ביותר הוא היוליאנטופ שמתנשא לגובה 1286 מטרים מעל גובה פני הים.

סורינאם מחולקת לעשרה מחוזות ראשיים ול-62 נפות.

אקלים

סורינאם ממוקמת בין קווי הרוחב השני לחמישי ביחס לקו המשווה ולכן מתאפיינת במזג אוויר טרופי חם מאוד. הטמפרטורות כמעט ולא משתנות במהלך השנה. במהלך השנה יש שתי תקופות גשומות בין החודשים אפריל ואוגוסט ובין החודשים נובמבר ופברואר. התקופות היבשות הן בין החודשים אוגוסט ונובמבר ובין החודשים פברואר ואפריל.

שמורות טבע

שמורת הטבע מרכז סורינאם היא אחד מאתרי אונסק"ו הודות ליערות הגשם שבה, המאוכלסים במגוון צורות חיים. קיימים פארקים לאומיים רבים במדינה. 12% משטח המדינה מהווים פארקים לאומיים ואגמים.

ציוני דרך

גשר ז'ול ויידנבוס הוא גשר מעל נהר סורינאם המקשר בין פרמריבו ומירזורק במחוז קומוויינה. בנייתו של הגשר הסתיימה בשנת 2000, גובהו 52 מטרים ואורכו 1504 מטרים. הגשר מקשר בין פרמריבו לקומוויינה, קישור שבעבר ניתן היה לקיים רק באמצעות מעבורת. מטרת הגשר הייתה לסייע בפיתוחו של החלק המזרחי של סורינאם. הגשר כולל שני מסלולים ואינו נגיש להולכי רגל.

קתדרלת סנט פטר וסנט פאול היא מבנה העץ הגדול ביותר בחלקו המערבי של כדור הארץ. היא נבנתה תחילה כתיאטרון יהודי בשנת 1809 שנשרף בשנת 1820. ב-13 בינואר 1883 הוחל בבניית הקתדרלה, והיא נחנכה בשנת 1885, אולם בניינת המגדלים לא נסתיימה עד לשנת 1901.

דמוגרפיה

אוכלוסיית סורינאם מנתה ב-2006 קרוב לחצי מיליון נפש, על-פי הערכת האו"ם. כ-90 אחוז מן התושבים חיים בבירה ובאזור החוף. מעל 300 אלף יוצאי סורינאם חיים בהולנד.

מוצא ודת

האוכלוסייה הקטנה היא בין המגוונות ביותר ביבשת אמריקה, אך הקבוצות האתניות השונות אינן נוטות להתערבב זו בזו, וגם המפלגות הפוליטיות נחלקות לפי קווים אתניים. ארבע הקבוצות האתניות המרכזיות הן:

• צאצאיהם של מהגרים מצפון הודו, שהגיעו כמשרתים חוזיים במאה ה-19, המונים כ-37% מן האוכלוסייה.
• הקריאולים, בני תערובת של שחורים ואירופים, המונים כ-31% מן האוכלוסייה.
• צאצאים ליוצאי ג'אווה שבאינדונזיה, שהגיעו אף הם לסורינם כמשרתים חוזיים, המונים כ-15%.
• מארונים - צאצאיהם של עבדים שחורים נמלטים, המונים כ-8 עד 10 אחוזים מן האוכלוסייה. מכונים "אפרו-סורינאמים".

שאר האוכלוסייה מתחלקת בין אינדיאנים, תושבים ממוצא אירופי, בעיקר הולנדי, צאצאי מהגרים מסין, וכן יהודים (כ- 200) ואחרים.

על-פי ספר העובדות העולמי של ה-CIA, כ-48% מן התושבים הם נוצרים, מזה מעט מעל למחצית פרוטסטנטים והשאר קתולים. כ-27.4% מן התושבים הם הינדים, כ-19.6 אחוזים הם מוסלמים, וחמישה אחוזים מחזיקים באמונות מקומיות. הקריאולים והמרונים הם נוצרים ברובם; צאצאי ההודים הם הינדים, אך חלקם נוצרים או מוסלמים, וצאצאי הג'וונזים הם ברובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים. ההרכב האתני והדתי הסבוך במדינה דומה לזה של גויאנה השכנה, מלבד המיעוט של צאצאים לג'אוונזים, שאינו מצוי בגויאנה.

שפה

השפה הרשמית היא הולנדית. סורינאמית, או סרנן טונגו (Sranan Tongo), נפוצה בקרב הקריאולים. זו שפה קריאולית המבוססת על אנגלית, עם השפעות חזקות של הולנדית ושל שפות נוספות, אירופיות ואפריקאיות. כן דוברים בסורינאם בג'אוונזית, בניבים סיניים, בדיאלקט הודי מקומי, ובשפות ילידיות שונות, בהן שפת קאריב וארוואק.

יהודים

ערך מורחב – יהדות סורינאם

הקהילה היהודית, שראשיתה ביהודים נרדפי האינקוויזיציה במאה ה-17, מונה כיום כ-200 חברים.

קישורים חיצוניים

• פרופיל של סורינאם אתר הבי.בי.סי (באנגלית)
• יהודי סורינאם