חנן בן יגדליהו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חָנָן בֶּן יִגְדַּלְיָהוּ היה נביא (תארו בפסוק: איש האלקים). לבניו הייתה לשכה בבית המקדש אשר שכנה ליד לשכות השרים, ומעל ללשכת מעשיהו בן שלֻם שומר הסף[1].

חנן נזכר פעם אחת בתנ"ך בספר ירמיהו, כאשר מביא ירמיהו אל לשכת בניו, את בית הרכבים - נכדיו של יהונדב בן רכב, ומבקש מהם לשתות יין, בניגוד לצוואת אביהם, כתוכחה לישראל שבני יהונדב מקיימים את צוואת אביהם, וישראל לעומת זאת אינם שומעים לקול השם.

חנן מכונה בפסוק: אִישׁ הָאֱלֹקִים, כינוי הניתן לנביא[2].

חז"ל אומרים שיגדלהו אינו שם אביו של חנן אלא תואר שניתן לחנן על שם שגדלו המקרא[3].

הערות שוליים

  1. ^ ירמיה, ל"ה, ד'
  2. ^ וכן בתרגום יונתן "נְבִיָא דַה'".
  3. ^ אבות דרבי נתן נוסחה ב פרק מ"ג.
ערך זה הוא קצרמר בנושא תנ"ך. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0