העזרה
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
הָעֲזָרָה היא השם המקובל לחצר בית המקדש. ממדיה של העזרה – 187 אמות (85 מטרים) לאורך, 135 אמות (62 מטר) לרוחב[1].
מקור השם עזרה הוא משום ש"משם עזרה באה לעולם", שנאמר: יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ (ספר תהלים, פרק כ', פסוק ג'), וכל הבא להתפלל שם בלב שלם נעזר בה' אלוקיו (הרד"ק בספר השרשים ערך עזר, וראבי"ה).
העזרה הפנימית נחלקה לעזרת ישראל - שגודלה 135 (62 מ') אמות על 11 אמות (5 מ'), עזרת כהנים - שמידותיה שוות לאלה של עזרת ישראל, וכן - בית המטבחיים, בין האולם למזבח, בית החליפות (או לפנים מן החליפות, ואחורי הכפורת, שאורכו 11 אמה).
לבד מהעזרות הנבדלות, מוקמו בעזרה גם המזבח, הכיור, בית המוקד, בית המטבחיים, וכן שלוש עשרה מן הלשכות (ולפי שיטת הרמב"ם, רק תשע).
שימושי העזרה
העזרה בית המקדש מקבילה לחצר המשכן שהיה במשכן.
בלב העזרה ניצב ההיכל שהוא המבנה המרכזי של בית המקדש ובו היו מוצבים הכלים: הארון[2] המנורה השולחן ומזבח הקטורת. ממזרח להיכל ניצב המזבח שעליו היו מקריבים את הקרבנות. בעזרה היו מכינים את הקרבנות להקרבתם על גבי המזבח.[3] כל העזרה הייתה מותרת בשחיטת קודשים קלים אולם בדרך כלל השחיטה נעשתה בבית המטבחיים, והשימוש בכל שטחה היה בעיקר בשחיטת קרבן פסח.
העזרה היא המקום היחיד שבו מותר לאכול קודשי קודשים, וכן המקום של רוב הטקסים והמעמדות שנעשו בבית המקדש כגון שירת הלווים וברכת כהנים.
נקיון העזרה
הדחת העזרה היתה באמצעות זרם האמה. כשרצו לנקות את רצפת העזרה מהדמים שנשפכו לשם במהלך שחיטת הקרבנות, פקקו את מקום יציאת הנחל מהעזרה, ועל ידי זה מלאו מימיו את כל הרצפה שבעזרה, וכך היא היתה נשטפת באופן יסודי, ואחר כך פתחו את הסתימה וכך יצאו המים מהעזרה[4].
מבנה העזרה
עזרת ישראל
שטחה של עזרת ישראל היה השטח שבין הקיר המערבי של עזרת נשים עד עזרת כהנים.
גודלה היה 135 אמות (62 מטר) על 11 אמות (5 מטר).
מקום זה נקרא 'עזרת ישראל' אף על פי ששימש גם את הכהנים, משום שממקום זה והלאה היו אסורים ישראל להיכנס שלא לצורך.
קדושת עזרת ישראל יתירה על זו של עזרת נשים, שכל הטמאים החייבים בהקרבת קרבן לאחר טבילתם כתנאי להשלמת טהרתם, אסורים להיכנס לשם אף לאחר שטבלו במקווה כל זמן שלא הביאו את קרבנם. ואם נכנסו בשוגג חייבים בהבאת קרבן חטאת, כמו כן ישנה גזרה שבכדי להיכנס לעזרה יש לטבול באותו יום אפילו לטהורים.
הכניסה לעזרת ישראל הייתה דרך שער ניקנור, והיציאה ממנה הייתה דרך אחד הפשפשים (שערים קטנים הסמוכים לשער ניקנור) שנבנו שם.
מצידי שער ניקנור, היו שתי לשכות: הראשונה שהייתה צפונית לשער נקראה "לשכת עושי חביתין", והלשכה השנייה הדרומית קראו "לשכת פינחס המלביש".
בצידה הצפוני של עזרת ישראל שכן חציה של לשכת הגזית אשר חציה השני בלט אל מחוץ לעזרה. בצידה הדרומי שכנה לשכת המלח שם היה מונח המלח ששימש לצרכי המקדש והכהנים.
בין עזרת ישראל ועזרת כהנים שממערב לה היו "פספסין" (= ראשי קורות שבלטו מהקיר) שנועדו להבדיל בין העזרות ולהזכיר לכל מי שאינו כהן כי הכניסה מכאן ואילך אסורה שלא לצורך.
דוכן הלווים
דוכן הלוויים היה שלוש מדרגות עליהם עמדו הלווים בעת ששרו בבית המקדש, בשעת הקרבת קרבן התמיד, את השיר של אותו היום. במשנה נאמר כי 12 הוא המספר המינימלי של לוויים שעמדו על הדוכן בכל יום.
לכל יום מימות השבוע היה מזמור אחר מהתהלים שהיה שייך לו, מזמורים אלו נאמרים עד היום בתפילת השחר.
תפקיד הלווים היה בעיקר לשורר, לשיר בפה, ואילו הנגינה הייתה יכולה להיעשות גם על ידי הכהנים וישראל
הדוכן היה ממוקם בין עזרת ישראל (העזרה) לעזרת הכוהנים, ופנה לכיוון מערב, אל עבר המזבח וההיכל עצמו.
עזרת כהנים
עזרת כהנים היה שטח של 11 על 135 אמות, ממוקם מערבית לעזרת ישראל.
הכניסה לעזרת כהנים לא הותרה למי שאינם כהנים (ומכאן שמה), אם לא בזמן שביצעו ה'זרים' פעולה הקשורה בקרבנם, כסמיכה, תנופה, או שחיטתו.
בית המטבחיים
ערך מורחב – בית המטבחיים
בית המטבחיים של בית המקדש היה ממקום בשטח בעזרה, בצפונו של המזבח, במקום זה הייתה מתבצעת שחיטת הבהמות קודם הקרבתן.
לדעת רוב הפרשנים לא היה השטח מוקף במחיצות ושמו 'בית' משמש במובן של 'מקום'.
בית המטבחיים היה כאמור בצפונו של המזבח, תחילתו במרחק 8 אמות (4 מ') מקצהו וסופו במרחק 8 אמות מכותל הצפוני של העזרה. בסך הכל היה ארכו 44.5 אמות (20 מ') ורחבו 32 אמות (15 מ').
ברצפת בית המטבחיים היו קבועות החל מזמן כהונתו של יוחנן כהן גדול מעין חצאי טבעות שבהן היו מניחים את ראש הבהמה לפני שנשחטה כדי שלא תוכל לזוז בשעת שחיטתה. ו-24 טבעות נקבעו שם מסודרות בשש שורות של ארבע ארבע, ובכל אחת השתמש משמר אחר מעשרים וארבע משמרות כהונה.
במרחק ארבע אמות צפונית מהטבעות היו מסודרים שמונה שולחנות עשוים שיש, שעליהם הדיחו את קרבי הקרבן לאחר שנשחט. ועליהם גם השעינו את הבהמות בשעת הפשטת עורם שלא יגררו על הרצפה.
במרחק ארבע אמות צפונית מהשולחנות עמדו שמונה עמודי אבן נמוכים, מסודרים בשורה אחת, שבראשם קבועים ווי ברזל ועליהם היו תולים את הקרבן בשעת הפשטת עורו. כאמור חלקו התחתון של הקרבן היה מונח בשעת הפשטה על השולחנות.
בין האולם למזבח
- ערך מורחב – בין האולם ולמזבח
בין האולם והמזבח הוא השטח בעזרה לכל רחבה אשר בין צידו המערבי של המזבח לבין האולם.
אורכו היה 135 אמות (62 מ') ורוחבו 22 אמות (10 מ'). בחלקו המערבי היו בנויות 12 מדרגות הכניסה לאולם, גובה כל אחת מהן מחצית אמה (20 ס"מ) ורחבה אמה (45 ס"מ).
שטח זה התייחד בקדושה נוספת שהייתה בו יותר מהשטח מזרחה לו – שאף כהנים אם היו בעלי מום, פרועי ראש (= כהנים ששערם ארוך) או קרועי בגדים, אסורים להיכנס משם והלאה.
אחורי בית הכפורת
- ערך מורחב – אחורי בית הכפורת
אחורי בית הכפורת הוא שמן של 11 האמות המערביות ביותר בעזרה ובבית המקדש שהיה בין הקיר המערבי של העזרה לבין הקיר המערבי של התאים.
לשכות העזרה
- ערך מורחב – לשכות העזרה
בנוסף לחלקי העזרה, היו גם לשכות באזור זה. ביניהן: לשכת הפרווה, לשכת הגזית, לשכת הכלים, לשכת המלח, לשכת המדיחין ועוד.
רצפת העזרה
רצפת העזרה היתה המקום שעליה עמדו הכהנים בעת עבודת המקדש, והיא התקדשה על ידי דוד המלך לצורך עבודת בית המקדש.
- ערך מורחב – רצפת העזרה
| חלקי בית המקדש השני | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקרא | |||||||||
|
1. לשכת הפרווה 2. בית החליפות 3. לשכת פרהדרין 4. בין האולם ולמזבח 5. תאים 6. מסיבה 7. אחורי בית הכפורת | |||||||||
| שערי המקדש | |||||||||
|
א. שער עזרת נשים ב. שער העליון ג. שער הדלק ד. שער הבכורות ה. שער המים ו. שער יכניה/הניצוץ ז. שער הקרבן ח. שער הנשים ט. שער השיר/המוקד י. שער בלי שם | |||||||||
ראו גם
הערות שוליים
- ^ משנה, מסכת מדות, פרק ה', משנה א'
- ^ בבית ראשון
- ^ שחיטה, קבלת דם וזריקתו, הפשטה ניתוח ורחיצה של הקרבן, אפייה בלילה וקמיצה של מנחות
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ס"ד עמוד א'
31479369העזרה