רחל אליאור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רחל אליאור
ענף מדעי פילוסופיה יהודית
פרסים והוקרה מלגת אלון (1979-1982)

רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.

ביוגרפיה

נולדה בירושלים, בת ללאה רובינשטיין-קאליקו-פאלאג'י ושמואל פאלאג'י[1] (המשפחה עברתה את שמה ל"פלוגה"). הייתה חברה בתנועת הצופים, בגדוד איילון, בשבט מודיעין בירושלים ויצאה עם גרעין צפיר לנח"ל. שירתה בנח"ל סיני, בקיבוץ מפלסים ובקיבוץ חצרים בין השנים 1967–1969. בין השנים 1969–1976 למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, מהתואר הראשון אותו סיימה בהצטיינות יתרה, עד התואר השלישי, אותו סיימה בהצטיינות יתרה. נושא עבודת הדוקטורט שלה היה: "תורת האלקות בדור השני של חסידות חב"ד", אותו כתבה בהדרכתה של רבקה ש"ץ אופנהיימר והשלימה ב-1976. הייתה בין ראשוני הזוכים במלגת אלון, לשנים 1979–1982. בין מוריה נמנים גם ישעיהו תשבי, אפרים גוטליב, יוסף דן וצבי ורבלובסקי.

אליאור מלמדת בחוג למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית מאז 1978, בשנת 1994 התמנתה לפרופסור מן המניין. כיהנה כראש החוג ושימשה שנים אחדות יועצת נשיא האוניברסיטה העברית לענייני מעמד האישה. אליאור השתתפה כעמיתת מחקר בכירה במרכז סכוליון באוניברסיטה העברית בשנים 2005–2008, ומכהנת כעמיתת מחקר בכירה במכון ון ליר בירושלים. היא לימדה באוניברסיטת פרינסטון, אוניברסיטת שיקגו, באוניברסיטת מוסקבה הממלכתית על שם מיכאיל לומונוסוב, בישיבה יוניברסיטי, באוניברסיטת טוקיו, באוניברסיטת דושישה בקיוטו, ב"פידיאה" בסטוקהולם ועוד. הייתה עמיתת מחקר במרכז אוקספורד ללימודי היהדות.

היא עורכת כתב העת "מחקרי ירושלים במחשבת ישראל", וחברה במועצת המערכת של כתבי עת נוספים, בהם: Studies in Spirituality היוצא לאור באוניברסיטת ניימיכן שבהולנד, בכתב העת זהויות היוצא לאור במכון ון ליר בירושלים, בכתב העת Scripta Judaica Cracoviensia הרואה אור באוניברסיטה היאגלונית בקרקוב שבפולין, ובמערכת סדרת ספרים ביהדות של הוצאת בריל בהולנד.

אליאור זכתה בפרס גרשם שלום לחקר הקבלה מטעם האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים לשנת 2006.[2] בשנת 2016 זכתה בתואר דוקטור לשם כבוד מטעם ההיברו יוניון קולג' בסינסינטי ובירושלים. ביום האשה הבינלאומי בשנת 2017 זכתה לאות הוקרה לנשים פורצות דרך המוענק מטעם ויצ"ו ירושלים, על פועלה למען החברה בישראל.

בשנת 2010 הקדישו לה עמיתיה חוקרי המיסטיקה היהודית והנוצרית הקדומה ב-Society of Biblical Literature את קובץ המחקרים באותיות של אור.[3]

אליאור מכהנת כחברת המועצה הבינלאומית של הקרן החדשה לישראל, במועצה הציבורית של התנועה ליהדות מתקדמת בישראל ובצוות המייסד של המועצה ליהדות חופשית, בפורום הבינלאומי של הספרייה הלאומית בירושלים, בפורום תג-מאיר, כחברת המועצה הציבורית של "יש-דין", בוועדה האקדמית של מכון שוקן למחקר היהדות, בוועדת ההיגוי של בית המדרש "חברותא" בירושלים ועוד. היא יושבת ראש הוועדה האקדמית של קרן ליאון [חיים יהודה] רות. באוקטובר 2014 נבחרה כחברת כבוד של האקדמיה הברזילאית לפילוסופיה בריו דה ז'ניירו.

רחל אליאור נשואה למיכאל אליאור ולהם שלושה ילדים.

מחקריה

תיאור מחקריה

רחל אליאור עוסקת ביצירה המיסטית היהודית מהעת העתיקה ועד לעת החדשה. לדעתה פרקים במיסטיקה היהודית משקפים היסטוריה של הרוח היוצרת הנכתבת בידי המפסידים, המפרשים את משמעותה של ההיסטוריה בעיניהם המתרחשת בין חורבן לתקווה. הפרקים השונים במחקריה עוסקים במיסטיקה של המרכבה וההיכלות בעת העתיקה ובמיסטיקה של הקבלה מן המאה השש-עשרה עד למאה העשרים. מחקריה בספרות ההיכלות והמרכבה, שהתחברה אחרי חורבן בית שני, דנים בגלגולים שונים של המקדש (ההיכל), של מרכבת הכרובים (מרכבה) ושל שירת הקודש הקשורים בזמן מקודש, במקום מקודש ובפולחן מקודש במחשבה המיסטית. מחקריה מתמקדים בהתפתחות המאוחרת של הקבלה מן השליש הראשון של המאה השש-עשרה (ר' יוסף קארו, גליא רזא וקבלת האר"י) עבור בשבתאות המאוחרת במאה השמונה-עשרה (יעקב פרנק) ובחסידות במאות השמונה-עשרה והתשע-עשרה (חסידות הבעש"ט, חסידות חב"ד, חסידות פולין מהחוזה מלובלין ועד חסידות איזביצה ראדזין)

ספריה

  • תורת האלקות בדור השני של חסידות חב"ד - ספרה הראשון של רחל אליאור ראה אור ב-1982 בהוצאת מאגנס. הספר עוסק בהגות המיסטית החב"דית ובמאבקים שהיו קשורים בגיבושה בראשית המאה ה-19, והוא עיבוד עבודת הדוקטורט שלה. הספר עוסק בדור השני של חסידות חב"ד, במיסטיקה של תלמידיו של רבי שניאור זלמן מלאדי. ניתן לחלק את הספר לשני חלקים: לתורת האלקות של חב"ד ולעבודת השם של חב"ד. הדיון כולל הסברים של תורת הצמצום, תורת הספירות ותורת הבריאה. חלקו השני של הספר נקרא "עבודת אלקים חבד"ית" והוא דן בעבודת הנפש, בתורת הנפש בעבודה בביטול, בתורת ההיפוך, בעבודה בהתפעלות ובעבודה בתורה ובמצוות. הספר עוסק בפיתוח החסידי של התורה הקבלית ומתמקד בחיבוריהם של רבי אהרון הלוי מסטרושלה, תלמידו של מייסד חב"ד, ושל רבי דב בר, המכונה "הרבי האמצעי", בנו של רבי שניאור זלמן מלאדי.
  • תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד - בספרה זה שיצא לאור בשנת 1992 במוסד ביאליק, ניסתה אליאור להסביר מהו המפתח העקרוני שמאחד את הספרייה החב"דית שנוצרה בשלהי המאה השמונה-עשרה ובשליש הראשון של המאה התשע-עשרה. הספר עוסק בצביון הרוחני של חב"ד והטענה היסודית היא שבכל דבר יש מימד גלוי ומימד נעלם ובכל דבר ישנו דבר והיפוכו. המאבק המתחולל בין שתי הנפשות בקרבו של כל אדם מגלם את המתח הדיאלקטי, בין הרוחני לבין הגשמי בהוויה כולה ובמקורה האלקי: הרוחני הוא תנאי חיותו של הגשמי והגשמי הוא תנאי גילויו של הרוחני. הרוחני שואף לחזור למקורו הנעלם והגשמי שואף להתגשם במציאות המוחשית, עבודת השם הנוטה לרצון הראשון מכונה ביטול היש ודבקות ואילו עבודת השם הנוטה לרצון השני מכונה העבודה בתורה ומצוות. הספר תורגם לאנגלית וראה אור תחת הכותר: The Paradoxical Ascent to God: The Kabbalistic Theosophy of Habad.[4]
  • חירות על הלוחות, המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים - ספרה השלישי על החסידות ראה אור בהוצאת האוניברסיטה המשודרת בשנת 1999. הספר עוסק בחידוש הגלום ביצירה החסידית והוא מנסה לבאר את המהות המיסטית של המחשבה החסידית ולהסביר את היחס בינה לבין המקורות הקבליים שלה. הספר מנסה להציג את מושגי היסוד של החסידות, את משמעותם המיסטית ומקורותיהם בספרות הקבלה, ואת העובדה שהחסידות הייתה תנועת התעוררות דתית שהעלתה וגיבשה מוסדות חברתיים חדשים. בחסידות נוצר טיפוס חדש של הנהגה שקוראים לו הנהגה כריזמטית, שאינה ממונה כמו ההנהגה הרבנית היהודית הקלאסית, אלא מבוססת על התאגדות וולונטרית של ציבור הבוחר לו למנהיג אדם בעל שאר רוח המגלם קשר בלתי אמצעי עם עולמות עליונים, פועל בכוחה של השראה אלקית ואינו כפוף למוסדות הקהילה. הספר מרחיב את הדיון בתפישת הלשון החסידית, שהיא החידוש הגדול לדעת אליאור, הספר תורגם לאנגלית בשם The Mystical Origins of Hasidism[5] וכן תורגם לפולנית ולספרדית.
  • מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה - בספרה זה מתחקה רחל אליאור אחר מקורות תורת הסוד היהודית ששורשיה בימי הבית השני במגילות מדבר יהודה. ההשראה לספרה היה החיבור המיסטי-ליטורגי שפרסמה קרול ניוסום בשנת 1985, "שירות עולות השבת", שנתגלה בין מגילות מדבר יהודה. בחיבור זה המתאר את עבודת מלאכי הקודש בשבעה היכלות עליונים בזיקה למרכבת יחזקאל ולעבודת הכוהנים והלווים במקדש, טוענת אליאור להימצאותו של קשר ישיר בין החוויה הדתית של בעלי המגילות בעולם המרכבה הוא עולם המלאכים, הקשור במסורת חזון יחזקאל, במסורת לוח השבתות השמשי בן 364 הימים ובמסורת חנוך, לבין ספרות ההיכלות והמרכבה העוסקת בעולם המלאכים ובחנוך-מטטרון ומכאן ניתן ליצור רצף מושגי מחזון יחזקאל ומסורת המרכבה ומסורת חנוך בעל חזון המרכבה לפני הספירה, עד חזיונותיו של רבי ישמעאל כהן גדול העולה בהיכלות ורואה את עולם המרכבה, מעיד על עבודת המלאכים בהיכלות עליונים ופוגש את חנוך-מטטרון בהיכל השביעי, במאות הראשונות אחרי החורבן, בספר היכלות הנודע בשם חנוך השלישי ובספר היכלות רבתי. אליאור סבורה כי חקר המיסטיקה היהודית הקדומה, שאביו מולידו היה גרשם שלום, התנהל עד כה בנפרד מהמציאות ההיסטורית של עם ישראל שעל רקעה נכתב. הספר תורגם לאנגלית בשם The Three Temples: On the Emergence of Jewish Mysticism.[6]
  • ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה: תורת הסוד הקדומה ומקורותיה - ספר זה, שראה אור ב-2004, מבוסס על קובץ המחקרים שפרסמה אליאור על ספרות ההיכלות וספרות המרכבה. הספר עוסק בלוח היהודי ובזמן המיסטי, בלוח השמש ובלוח הירח, במסורת חנוך ובייחודה של התופעה הדתית בספרות ההיכלות ובזיקה של ספרות ההיכלות למקדש. הספר כולל טקסטים רבים מספרות ההיכלות.
  • זיכרון ונשייה - סודן של מגילות מדבר יהודה - ספר זה, שראה אור בהוצאת מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד בשנת 2009, עוסק במגילות מדבר יהודה ובניתוח נושאים מרכזיים הנידונים בהן. ביסודו הטענה ששרידי 930 המגילות שנמצאו במערות קומראן והגיעו לידינו בשלמותן או בחלקן, שייכים לספרייה של הכוהנים בני צדוק שאבדה, עקב מאבקים בינם לבין הכוהנים בני חשמונאי במאה השנייה לפני הספירה, ובין הצדוקים לפרושים במאה הראשונה לפני הספירה. הספר בוחן את טיבו של המאבק בין "הכוהנים הלויים בני צדוק", נושאי הזיכרון ההיסטורי השונה מזה המוכר לנו מנוסח המסורה וממסורת חכמים, לבין כוהני בית חשמונאי. הוא מסביר מדוע ספרייתם של בני צדוק, שומרי התורה שבכתב, הפכה בחלקה, בידי חכמי התורה שבעל פה, לספרים חיצונים אסורים בקריאה, ומדוע היא נדחקה מן הזיכרון ונשכחה כליל, עד שנמצאה באקראי בשנים 1947–1956. במרכז הדיון עומד המאבק בין מסורות חלופיות ובין זיכרונות היסטוריים שונים בשלהי העת העתיקה.
  • ישראל בעל שם טוב ובני דורו - מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים - זה ספר בן שני כרכים, שראה אור בהוצאת כרמל בירושלים, תשע"ד. הספר דן בגלגוליה של המחשבה הקבלית במציאות היסטורית מורכבת באימפריה העות'מאנית ובממלכת פולין-ליטא, בין פרעות חמלניצקי בשנת 1648, לבין חלוקות פולין בסוף המאה הי"ח. הספר מתאר את דמותו של מייסד החסידות, ישראל בעל שם טוב, ודן בעולמם של ראשוני החסידים שפעלו במחוזות שהשבתאות פרחה בהם ועוסק במהותן של שלוש תנועות רוחניות-חברתיות אלה, הקבלה, השבתאות והחסידות, וביחסי הגומלין ביניהן לבין ההנהגה הרבנית במאה השמונה-עשרה, שאסרה על הפצת הקבלה ועל תורתה המשיחית, ורדפה והחרימה את השבתאות ואת החסידות.[7]
  • סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות, ירושלים הוצאת כרמל תשע"ח - הספר דן בהשפעתו המכרעת של הסדר הפטריארכלי, מאז העת העתיקה עד המאה ה־20, על מציאות חייהן של נשים שונות בתרבויות ובדתות שונות. לדברי המחברת, במסגרת סדר זה ראה העולם היהודי את האישה כחוטאת ונאשמת, כמקוללת וכנענשת על חטא גן עדן, וכן השפיע השפעה מכרעת על העולם הנוצרי ועל העולם המוסלמי. הספר מתמקד בנשים בדתות ובתרבויות שונות, מהעת העתיקה, שבה נחשבו כרכוש אבותיהן ובעליהן, נאסר עליהן ללמוד, לנהל את חייהן ברשות עצמן ולרשת את חלקן ברכוש משפחתן והן הקדישו את כל חייהן לשירות הבעל והמשפחה. הדיון עוסק במשמעות העובדה שאין בספרייה בת מאה אלף הספרים של העם היהודי, בין ראשית הדפוס ועד סוף המאה ה־19, אף חיבור של אשה יהודייה בדפוס או בכתב יד בשפה העברית, שזכה להכרה והוקרה בימי חייה. המחברת דנה בצידוקים שהושמעו למצב זה בעם ישראל ובאומות העולם.[8]

מאמרים

  • פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית[9] - אליאור דנה בשאלה מהי מיסטיקה יהודית, מה הופך אדם למיסטיקן, מהם גבולות הספרייה המיסטית היהודית ומה ההבדל בין השפה המיסטית לשפה המאגית. בסוף מונוגרפיה זו יש ביבליוגרפיה ובה כל המיסטיקנים שנזכרו במאמר, החל מהספרות שנמצאה במדבר יהודה, עבור בספרות הפסוידואפיגרפית (הספרים החיצוניים) וספרות ההיכלות, וכלה בספרות הקבלית ובספרות החסידית. כל אחד מהמיסטיקנים הספרותיים וההיסטוריים מתואר בקצרה. לאחר מכן מובא תיאור ביבליוגרפי של הטקסטים המיסטיים שנידונו במאמר. המאמר תורגם לאנגלית ולספרדית[10]
  • 'נוכחות נפקדות', 'טבע דומם', ו'עלמה יפה שאין לה עיניים' - זהו מאמר שראה אור בתש"ס בכתב העת אלפיים וכותרת המשנה שלו היא: לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית. במאמר ניסתה אליאור להסביר מדוע בספרייה היהודית אין אף ספר שכתבה אישה בשפה העברית מדבורה הנביאה עד דבורה בארון, כך שלמעשה הספרייה של עם הספר היא הספרייה של מחציתו. בכל מאה אלף הכותרים של הספרות העברית עד המאה ה-19 המצויים בבית הספרים הלאומי, אין אף ספר שכתבה אישה, בעברית או בארמית, למעט יוצא דופן אחד, ספר השירים "עוגב רחל", שכתבה רחל מורפורגו במאה התשע-עשרה באיטליה.[11]
  • נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה היח' - אליאור כתבה מאמר על רבי נתן אדלר, שהיה מקובל נודע וכיהן כרב בפרנקפורט ונודע כרבו הנערץ של החתם סופר. המאמר בא לעשות צדק לאדם שנרדף כשבתאי, אף על פי שלא היה שבתאי. המאמר מברר בהרחבה את טעמי הרדיפות של החסידים שנחשדו כשבתאים על לא עוול בכפם ומבאר את מקורותיהן הקבליים של ההנהגות החסידיות.[12]
  • ר' יוסף קארו ור' ישראל בעל שם טוב: מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית - במאמר זה בוחנת אליאור את זהותו המיסטית של רבי יוסף קארו בעל שולחן ערוך ומעלה לראשונה את הסברה כי הייתה לו השפעה עצומה על הבעש"ט מייסד החסידות.[13]
  • תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין: בין" יראה" ו"אהבה" ל"עומק" ו"גוון" - המאמר עוסק בהוגיה החשובים של חסידות פולין: ר' יעקב יצחק החוזה מלובלין, מייסד חסידות פולין כתנועה רחבה, ר' מנחם מנדל מקוצק המורה החסידי המסתגף ור' מרדכי יוסף ליינר מאיזביצה שהוא מייסד החסידות האנרכיסטית הקיצונית.[14]

היכלות זוטרתי

"היכלות זוטרתי" הוא שמו של טקסט מיסטי שירי שאליאור ההדירה בשנת 1982. הטקסט שייך לספרות ההיכלות והמרכבה, ספרות שנכתבה בתקופת המשנה והתלמוד בעברית קולחת ויפה. לא ברור מי הם המחברים, אך כותביו של המכלול הידוע כספרות ההיכלות מייחסים את חיבוריהם לרבי עקיבא ורבי ישמעאל, ולא ברור האם אלו רבי עקיבא ורבי ישמעאל הידועים או אחרים, אך ברור שהספרות מייחסת עצמה לשירת הקודש ולתפילת הקדושה.

פרסומיה

ספרים ומונוגרפיות שכתבה

  • תורת האלקות בדור השני של חסידות חב"ד, ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשמ"ב 1982
  • תורת אחדות ההפכים: התיאוסופיה המיסטית של חב"ד, ירושלים, מוסד ביאליק, תשנ"ג 1992
  • חירות על הלוחות - המחשבה החסידית, מקורותיה המיסטיים ויסודותיה הקבליים, אוניברסיטה משודרת, הוצאת משרד הביטחון, 1999
  • מקדש ומרכבה כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה. ירושלים, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג 2002
  • ספרות ההיכלות ומסורת המרכבה - תורת הסוד הקדומה ומקורותיה. תל אביב, משכל, 2004
  • זיכרון ונשייה: סודן של מגילות מדבר יהודה, מכון ון ליר והקיבוץ המאוחד, תל אביב וירושלים, 2009
  • ישראל בעל שם טוב ובני דורו - מקובלים, שבתאים, חסידים ומתנגדים, א-ב, הוצאת כרמל, תשע"ד 2014
  • סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות, ירושלים הוצאת כרמל, 2018
  • The Three Temples: On the Emergence of Jewish Mysticism. Oxford, The Littman Library of Jewish Civilization, 2004
  • The Mystical Origins of Hasidism. Oxford, The Littman Library of Jewish Civilization. 2006
  • Jewish Mysticism: The Infinite Expression of Freedom, Oxford: The Littman Library of Jewish Civilization, 2007
  • Dybbuks and Jewish Women in Social History, Mysticism and Folklore, Urim Publications, Jerusalem .New York 2008
  • (The Paradoxical Ascent to God: The Kabbalistic Theosophy of Habad Hasidism (SUNY Series in Judaica) Albany 1993
  • Jacob Frank's Book of The Words of The Lord: Mystical Automythography, Religious Nihilism and the Messianic Vision of Freedom as a Realization of Myth and Metaphor, Studies in Spirituality Supplement 31, Titus Brandsma Institute, Peters 2018

ספרים שההדירה

  • היכלות זוטרתי: כתב יד קדום מתקופת התלמוד והמשנה, מהדורה מדעית, ירושלים, האוניברסיטה העברית, הוצאה לאור ע"ש מאגנס, 1982
  • גליא רזא: כתב-יד קבלי מן המאה השש עשרה. ירושלים, האוניברסיטה העברית, 1981
  • דברי האדון, מהדורת ביניים, ספרו של יעקב פרנק שתרגמה מפולנית לעברית פניה שלום

ספרים בעריכתה

  • קבלת האר"י: דברי הכנס הבינלאומי הרביעי לחקר תולדות המיסטיקה היהודית לזכר גרשם שלום, עורכים: רחל אליאור, יהודה ליבס. ירושלים, תשנ"ב 1992.
  • צדיקים ואנשי מעשה: מחקרים בחסידות פולין. עורכים רחל אליאור, ישראל ברטל, חנא שמרוק. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ד 1994.
  • קולות רבים: ספר הזיכרון לרבקה ש"ץ-אופנהיימר. עורכים רחל אליאור ויוסף דן, ירושלים, תשנ"ו 1996.
  • החלום ושברו - התנועה השבתאית ושלוחותיה: משיחיות, שבתאות ופרנקיזם, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כרכים ט"ו-י"ז, ירושלים, האוניברסיטה העברית, 2001
  • על בריאה ועל יצירה במחשבה היהודית - ספר היובל לכבודו של יוסף דן במלאת לו שבעים שנה, עם פטר שפר, טיבינגן: מוהר זיבק, 2005.
  • גן בעדן מקדם: מסורות גן עדן בישראל ובעמים, סכוליון-מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, האוניברסיטה העברית ירושלים, הוצאת מאגנס תש"ע
  • דברים חדשים עתיקים: מיתוס, מיסטיקה ופולמוס, פילוסופיה והלכה, אמונה וריטואל במחשבה היהודית לדורותיה, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, כ"ב-כ"ג, החוג למחשבת ישראל, המכון למדעי היהדות, האוניברסיטה העברית, ירושלים תשע"א
  • כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים, עם יורם בילו, יאיר זקוביץ ואביגדור שנאן, סכוליון-מרכז למחקר רב תחומי בלימודי היהדות, האוניברסיטה העברית ירושלים: מאגנס תשע"ג
  • Men and Women: Gender Judaism and Democracy, Jerusalem: Van Leer Institute and Urim Publicatiobs, 2004.

מאמרי ביקורת על יצירתה

  • דוד תמר, מהדורה ביקורתית של גליא רזא, מחקרי ירושלים במחשבת ישראל, ב', תשמ"ג 1983
  • פטר שפר, מהדורה ביקורתית של היכלות זוטרתי, תרביץ, נ"ד, א', תשמ"ה 1985
  • חמוטל בר יוסף, חזון המרכבה של יחזקאל: על ספרה של רחל אליאור, מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה, הארץ ספרים, 11.06.2003
  • חננאל מאק, כתיבת זכר ונקבה, על ספרה של רחל אליאור, "מקדש ומרכבה - כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה", (תשס"ג), דימוי, 25, תשס"ה 2005
  • דבורה דימנט, רחל אליאור, "מקדש ומרכבה, כוהנים ומלאכים, היכל והיכלות במיסטיקה היהודית הקדומה", (תשס"ג), ציון, ע"א, ד', 2006
  • "The consideration of religious experience in the work of Rachel Elior", Frances Flannery"
  • In: With Letters of Light Studies in the Dead Sea Scrolls, Early Jewish Apocalypticism, Magic and Mysticism in Honor of Rachel Elior. Edited by Daphna V. Arbel and Andrei A. Orlov. New York: W. de Gruyter, 2011 (2011): 6-10
  • Katarzyna Kornacka, The One listening to Silenced Voices. The Femminist Thought of Rachel Elior, Studia Europea Gnesnensia, nr 9/ 2014, pp. 175-195.
  • Katarzyna Kornacka, Introduction, [in:] R. Elior, Dybuki i kobiety żydowskie w historii społecznej, myśli mistycznej i folklorze, przeł. K. Kornacka, Poznańskie Towarzystwo Przyjaciół Nauk, Poznan 2015, pp. 7-18.

קישורים חיצוניים

מכּתביה:

מאמרי ביקורת על יצירתה:

הערות שוליים

  1. ^ רחל אליאור, סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבּוּרוּת, על השעבוד ועל החירות, ירושלים הוצאת כרמל, 2018, עמ' 788
  2. ^ פרס לחקר הקבלה על שם גרשם שלום מטעם האקדמיה הלאומית למדעים
  3. ^ With Letters of Light: Studies in the Dead Sea Scrolls, Early Jewish Apocalypticism, Magic, and Mysticism in Honor of Rachel Elior, (Ed. by Daphna V. Arbel & Andrei A.Orlov. De Gruyter), Berlin and New York 2010, מסת"ב 978-3-11-022201-2. על הספר ראו כאן וכאן
  4. ^ The Paradoxical Ascent to God: The Kabbalistic Theosophy of Habad, Albany: State University of New York Press 1992
  5. ^ The Mystical Origins of Hasidism (Littman Library of Jewish Civilization, Oxford 2006).
  6. ^ The Three Temples; The Three Temples: On the Emergence of Jewish Mysticism, Oxford: The Littman. Library of Jewish Civilization 2004
  7. ^ אליאור על ספרה
  8. ^ [ https://carmelph.co.il/book/grandmother-did-not-know/ סבתא לא ידעה קרוא וכתוב: על הלימוד ועל הבורות, על השעבוד ועל החירות] באתר הוצאת כרמל
  9. ^ "פניה השונות של החירות: עיונים במיסטיקה יהודית", אלפיים (1997) קובץ, 15 עמ' 9–109. המאמר מצוי ברשת כאן
  10. ^ Jewish Mysticism: The Infinite Expression of Freedom, Oxford 2007
  11. ^ ".'נוכחות נפקדות', 'טבע דומם', ו'עלמה יפה שאין לה עיניים', לשאלת נוכחותן והעדרן של נשים בלשון הקודש, בדת היהודית ובמציאות הישראלית", אלפיים, 20, תש"ס, תל אביב: עם עובד: 270-214
  12. ^ "נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט: הזיקה בין חבורות חסידיות במזרח אירופה ובמרכזה במאה היח", ציון נט, א, (תשנ"ד): 64-31. המאמר תורגם לאנגלית "Rabbi Nathan Adler of Frankfurt and the Controversy Surrounding Him", Mysticism, Magic and Kabbalah in Ashkenazi Judaism, (eds. K. E. Grozinger
  13. ^ ר' יוסף קארו ור' ישראל בעש"ט, מטמורפוזה מיסטית, השראה קבלית והפנמה רוחנית, תרביץ ס"ה, ד (תשנ"ו), עמ' 671–709
  14. ^ ״תמורות במחשבה הדתית בחסידות פולין - בין ׳יראה׳ ו׳אהבה ל׳עומק׳ ו׳גוון׳.״ תרביץ - רבעון למדעי היהדות כרך סב/ג, תשנ״ג.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26134827רחל אליאור

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רחל_אליאור&oldid=2487021"