רבי מרדכי טברסקי (רחמסטריווקה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מראחמיסטריווקא
רבי מרדכי טברסקי
לידה ה'תקצ"ט
פטירה י"ז באייר ה'תר"פ (בגיל 81 בערך)
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ירושלים
תאריך עלייה ה'תרס"ו
מדינה האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
מקום מגורים רוטמיסטריווקה - האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית האימפריה הרוסית, ירושלים - האימפריה העות'מאניתהאימפריה העות'מאנית האימפריה העות'מאנית
בת זוג מרים (לבית טברסקי) בזיווג ראשון, טראני (לבית שפירא) בזיווג שני, ציזיא חנה (לבית טברסקי) בזיווג שלישי
אב רבי יוחנן טברסקי
אם חנה (לבית קולק)
אדמו"ר מרחמסטריווקה ה־שני
ה'תרנ"הה'תר"פ
מקביל ל רבי מנחם נחום טברסקי, רבי זאב טברסקי
רבי משה טברסקי (אודסה)
שבר מהמצבה המקורית, מוצב בפינת אוהל רחמסטריווקה

רבי מרדכי טברסקי (ר' מאטאלע, תקצ"ט, 1839 - י"ז באייר תר"פ 1920) היה אחד מאדמו"רי רחמסטריווקא בדור השני לחסידות.

תולדותיו

נולד כבן שני לרבי יוחנן טברסקי מרחמסטריווקה ולחנה נכדת רבי זאב וולף מז'יטומיר. נישא בראשונה למרים בת דודו רבי דוד טברסקי מטולנא ונפטרה מיד לאחר הנישואין, בשנית לטראני בת ר' חנינא ליפא שפירא מז'יטומיר בנו של רבי שמואל אבא מסלאוויטא, להם נולדו שני בנים. נישא בשלישית לציזיא חנה בתו של דודו רבי דוד טברסקי מטולנא. עוד בחיי אביו התקבצו סביבו חסידים. התפרסם כפיקח וחסידיו הסוחרים היו מתייעצים איתו בעסקיהם.

בשנת תרס"ו (1906) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים, וסביבו התקבצו חסידים רבים מירושלים, בהם ר' חיים הערש אייזנבאך מבתי ראנד. כונה בפי אנשי ירושלים בשם החיבה 'רבי מוטל'ה'. כדרכה של חסידות צ'רנוביל, נהג לאכול בצמצום.

בתקופת מלחמת העולם הראשונה סירב לברוח, וויתר על אזרחותו הרוסית לשם קבלת נתינות עותמאנית, על מנת להישאר בארץ[1].

בהוראת אביו עסק כל יום אחר התפלה בחריטה וגילוף בכסף ונחושת, עץ וציור, חלק מציוריו על עץ נשתמרו. לאחר כיבוש ירושלים בידי הגנרל אלנבי הכין ציור נאה כמתנה לגנרל[1]. היה גם בעל ידע בחשמלאות.

נפצע בט"ז בניסן, במאורעות תר"פ, בדרכו חזרה מהכותל המערבי יחד עם שניים מחסידיו. חסידיו גוננו עליו וקיבלו את רוב המכות, אך למעשה הם החלימו מפצעיהם והוא נפטר מפצעיו כעבור חודש, יז אייר תר"פ. בהלוויתו השתתפו 5,000 איש והספידוהו הרב קוק, הרב יצחק ירוחם דיסקין והרב יוסף חיים זוננפלד. הוא חפץ להיקבר באוהל כמנהג צ'רנוביל, ולכן קנה את חדר הטהרה בהר הזיתים וביקש שיהפכוהו לאוהל עבורו ובני משפחתו.

את מקומו בירושלים מילא אחיו רבי מנחם נחום. שני בניו היו רבי משה שכיהן באדמו"רות באודסה ורבי פנחס טברסקי מאוסטילה שכיהן באוסטילה ובפשמישל.

המצבה על קברו

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0