רבי דוד לייקס
| לידה | סביבות ת"ס |
|---|---|
| פטירה | כ"א בניסן תקנ"ט או תק"ס |
| מקום מגורים | באר |
| מקום פעילות | באר (אוקראינה) |
| השתייכות | תנועת החסידות |
| רבותיו | הבעל שם טוב |
| אב | רבי ישראל |
רבי דוד לייקס (לייקעס, לאהעק'ס או לייקוס; סביבות ת"ס - כ"א בניסן תקנ"ט או תק"ס) היה דיין ומצדיקי החסידות, תלמידו של הבעל שם טוב, כיהן כאב בית דין בבאר.
ביוגרפיה
אביו רבי ישראל היה צאצא למהר"ל מפראג[1].
לאחר שהבעל שם טוב התפרסם ברחבי העולם, נסע אליו והיה לאחד מתלמידיו המובהקים וכאשר הבעל שם טוב היה נוסע במסעותיו הקבועים, היה נוסע עם שלושה מתלמידיו הנקראים בשם "דוד": רבי דוד לייקס, רבי דוד פורקס, ורבי דוד ממקולאייב[1]. לפי המסורת החסידית, היה שותף לבעל שם טוב בביטול גזירת שריפת התלמוד בקמניץ-פודולסקי.
נודע בחבורתו של הבעל שם טוב כאדם השרוי בשמחה תמידית, בשל כך מונה על ידי הבעל שם טוב לתפקיד המנצח על המחולות והריקודים[2], ואף כשנפטרה אשתו היה שרוי בשמחה, ואף גער באלו שבאו לנחמ ו המקרה היוצא דופן היה כשרבו הבעל שם טוב נפטר - אז בכה על יתמות הדור, אך מיד אחר כך עצר מבכייתו וחזר לשמחתו[3]. בשל כך, וכן בשל גדלותו בתורה, כונה על ידי בני החבורה בתואר "המופלג".
כיהן כדיין בעיר באר, כאשר בראש הבית הדין עמד רבי יעקב שמשון משפטיבקה. לאחר שרבי יעקב שמשון עזב את העיר מונה רבי דוד לאב בית הדין. הוא הקפיד מאוד להשתתף בכל דיון בבית הדין, אף בימי זקנותו המופלגת, בצטטו את דברי חז"ל[4]: ”כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית”[5]. בעת פטירתו הכריז כי "הנני הולך מבית דין לבית דין"[3].
נפטר בכ"א בניסן ה'תקנ"ט[6] (או ה'תק"ס) בגיל מאה[7] ויש אומרים בגיל מאה ושלוש עשרה[3].
בצוואתו הבטיח למשפחתו, כי אם יבואו להתפלל על קברו בערב ראש חודש אלול, כשחל ביום רביעי, יענו בקשותיהם מן השמים.
בית הקברות שבו נקבר, נחרב על ידי ברית המועצות ולאחר עשרות שנים, אותר על ידי אגודת אהלי צדיקים שניסו לקבוע אנדרטה במקום, אך נתקלו בהתנגדות מצד השכנים, כיום המקום מצויין על גבי שלט המוצב על אחד הבניינים בתחום בית הקברות.
קטע מדברי תורתו מובא בספר "היחס מטשרנוביל ורוז'ין". בתחילת הספר תיקוני הזבח (אודסה התרמ"ג) נדפסה תשובה הלכתית ממנו בעניני טריפות. מלבד זאת יש בידינו כמה מהסכמותיו לספרים שונים, בין השאר הוא נותן ההסכמה היחידי לספר "אגרת הקודש" של רבי מנחם מנדל מוויטבסק.
משפחתו
בהיות רבי דוד בן שבעים ושלוש נפטרו אשתו וילדיו.
בזיווג שני נישא לאשה צעירה ממשפחה מיוחסת בשם חייה שינצי. לפני נישואיהם הבטיח לה שלמרות גילו הוא עוד ישתתף בנישואי ילדיה. בניו הם:
- רבי מאיר, היה ידוע כעניו, ובעל ארך רוח. בנו רבי דוד הורודוצקי נשא את בת דודתו חנה חיה, בת רבי מרדכי מצ'רנוביל.
- רבי אריה לייב.
- רבי יוסף בארער, עלה לארץ ישראל והתיישב בצפת[8].
- פייגא, שנשאה (בזיווג שני) לרבי מרדכי מצ'רנוביל. בניהם היו, רבי מנחם נחום ממקארוב, רבי אברהם מטריסק, רבי דוד מטולנה, רבי יצחק מסקווירא, ורבי יוחנן מרחמסטריווקא. וכן הבנות חנה חיה אשת רבי דוד הורודוצקי, ושיינדל אשת רבי דב בער מליווא.
נכדו רבי דוד מטולנה וכן ניניו רבי דוד מזלטיפולי, רבי דוד מסקווירא, ורבי דוד ממקארוב נקראו על שמו.
לקריאה נוספת
- יצחק אלפסי, רבי דוד לייקס, אנציקלופדיה לחסידות, חלק א, עמוד 242
- רבי דוד לאהק'ס זיע"א, זכות אבות, חלק ו, עמוד שכ"א
קישורים חיצוניים
- מאמר "ניר לדוד", בתוך קובץ "נצח דוד" ב, באתר אוצר החכמה
- שלום חיים פרוש, הרה"ק רבי דוד לייקעס זיע"א, בתוך: אור יקרות, חלק ד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- רבי דוד לייקס, באתר אהלי צדיקים
- תולדותיו, באתר אידישע וועלט פארומס
- הערך "דוד לייקס", באתר חב"דפדיה
- עליו, בספר קהל חסידים החדש, ע' 20, באתר היברו בוקס
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שלום חיים פרוש, אור יקרות, בערך "רבי דוד לייקס".
- ^ אדמורי טשרנוביל עמ' צה
- ^ 3.0 3.1 3.2 ניר לדוד, קובץ נצח דוד, ב'.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף י' עמוד א'.
- ^ יצחק דוב בער בן צבי הירש, קהל חסידים החדש, עמוד 20.
- ^ על פי נוסח השלט שעל קברו בעיר באר.
- ^ יצחק אלפסי, החסידות מדור לדור, עמ' 197.
- ^ אלפסי, החסידות וארץ ישראל, עמ' 456.