מסכת ביצה
מַסֶּכֶת בֵּיצָה[1] היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב". במפרשים הקדמונים נקראת גם "מסכת יום טוב", זאת מכיוון שהמסכת עוסקת בהלכות המיוחדות ליום טוב.
מכיוון שהכלל הוא "אין בין שבת ליום טוב אלא מלאכת אוכל נפש בלבד" (כלומר רק מלאכות הנצרכות לאכילה הותרו ביום טוב), משמשת מסכת זו כהרחבה להלכות שבת וחלק מהסוגיות במסכת זו מרחיבים נושאים מסוימים ממסכת שבת. במסכת זו נידונים בדרך אגב הלכות ביטול תערובות והלכות סמיכה.
בתלמוד הירושלמי על מסכת זו, נידונות הגדרות שונות בהלכות שבת שאינן מופיעות בתלמוד הבבלי. בדפוס וילנא של התלמוד הבבלי יש במסכת זו 39 דפים ועמוד אחד (חצי דף).
מיקומה של המסכת בסדר מועד
לפי הקדמתו של הרמב"ם למשנה, לאחר שהסתיים הדיון בענייני שבת (מסכתות שבת ועירובין), פסח, שקלים ויום הכיפורים (מסכת יומא), הגיע תור שלוש הרגלים. ומכיוון שענייני פסח כבר נדונו במסכת פסחים, ובשבועות נותרו לדיון רק ענייני יום טוב, ראוי היה שמסכת ביצה תסודר לפני מסכת סוכה. אך מפאת ריבוי המצוות בחג הסוכות, סודרה מסכת סוכה לפני מסכת ביצה.
מפרשי המסכת
התוספות למסכת זו נכתבו בבית מדרשו של מהר"ם מרוטנברג, רבו של הרא"ש[דרוש מקור]. המהר"ץ חיות כותב על מסכת זו שבה פעמים שהעתיקו התוספות לשון רש"י.
פרקי המסכת
- בֵּיצָה (עשר משניות[2]) – פרק זה עוסק במחלוקות שבין "בית שמאי" ל"בית הלל" ביום טוב.
- יוֹם טוֹב (עשר משניות) – פרק זה עוסק בהלכות יום טוב שחל בערב שבת. מלאכות "אוכל נפש" מותרות ביום טוב עצמו לצורכי אותו יום, אך אסור להכין מיום טוב אוכל לשבת שבאה אחריו.
- אֵין צָדִין (שמונה משניות) – הפרק השלישי עוסק בהלכות ציד ביום טוב. הוא גם דן במקרים מיוחדים בהם נכנס בעל חיים כשר לביתו של אדם, האם ובאילו תנאים האדם יכול להחזיק בעל חיים זה.
- הַמֵּבִיא (שבע משניות) – הפרק הרביעי, עוסק בתחילתו באיזה עצים מותר לקחת להסקה בשבת. בהמשך הפרק מדובר על איסורים החלים ביום טוב.
- מַשִּׁילִין (שבע משניות) – הפרק החמישי והאחרון, עוסק בקדושת החגים וקובע שההבדל היחיד בין יום טוב לשבת הוא רק במלאכות הקשורות ב"אוכל נפש", כלומר מלבד העיסוק בהכנת אוכל ביום טוב, שאסור בשבת, כל איסורי השבת חלים אף ביום טוב.
בסך הכל יש במסכת 42 משניות.
סוגיות ידועות במסכת
- שני ימי יום טוב, האם חלה עליהם קדושה אחת, או שמא חלות עליהם שתי קדושות נפרדות[3]
- כל מקום שאסרו חכמים מפני מראית העין אפילו בחדרי חדרים אסור[4]
- כל דבר שבמניין צריך מניין אחר להתירו[5]
- המחלוקת על הסמיכה ביום טוב
ראו גם
- נולד (מוקצה)
- יום טוב
- כללי מלאכת יום טוב
- מתוך שהותרה לצורך הותרה שלא לצורך
- בורר ביום טוב
- מוקצה ביום טוב
- שחיטה ביום טוב
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ציטוטים בוויקיציטוט: מסכת ביצה |
טקסט בוויקיטקסט: מסכת ביצה |
- תלמוד בבלי, מסכת ביצה, במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית
- כתב יד, קטעים ממסכת ביצה, תלמוד בבלי, סנקט פטרבורג, גניזה קהירית, מאה י"ג, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בכמה ספרי האחרונים נקראת המסכת 'מסכת ביעא' - ביצה בלשון ארמי, (תפראת ישראל בהקדמה למסכת ביצה, חלק 'יכין', שדי חמד כללים, ל, צד).
- ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה' - מסכת ביצה, דף ו'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ה'
מסכתות ששה סדרי משנה | ||
---|---|---|
זרעים | ברכות (ב י) • פאה (י) • דמאי (י) • כלאיים (י) • שביעית (י) • תרומות (י) • מעשרות (י) • מעשר שני (י) • חלה (י) • ערלה (י) • ביכורים (י) | |
מועד | שבת (ב י) • עירובין (ב י) • פסחים (ב י) • שקלים (י) • יומא (ב י) • סוכה (ב י) • ביצה (ב י) • ראש השנה (ב י) • תענית (ב י) • מגילה (ב י) • מועד קטן (ב י) • חגיגה (ב י) | |
נשים | יבמות (ב י) • כתובות (ב י) • נדרים (ב י) • נזיר (ב י) • סוטה (ב י) • גיטין (ב י) • קידושין (ב י) | |
נזיקין | מסכת נזיקין: בבא קמא (ב י) • בבא מציעא (ב י) • בבא בתרא (ב י) • סנהדרין (ב י) • מכות (ב י) • שבועות (ב י) • עדיות • עבודה זרה (ב י) • אבות • הוריות (ב י) | |
קדשים | זבחים (ב) • מנחות (ב) • חולין (ב) • בכורות (ב) • ערכין (ב) • תמורה (ב) • כריתות (ב) • מעילה (ב) • תמיד (ב) • מידות • קינים | |
טהרות | כלים • אהלות • נגעים • פרה • טהרות • מקואות • נידה (ב י) • מכשירין • זבים • טבול יום • ידיים • עוקצין | |
ב – מסכת שיש עליה תלמוד בבלי י – מסכת שיש עליה תלמוד ירושלמי
|
29545472מסכת ביצה