מסכת נזיר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מסכת נזיר, נדפסה בשאנגחאי, ה'תש"ו על ידי ישיבת מיר ששהתה בעיר באותו זמן

מַסֶּכֶת נָזִיר, הנקראת גם מַסֶּכֶת נְזִירוּת, היא המסכת הרביעית בסדר נשים, הסדר השלישי בשישה סדרי משנה. במסכת תשעה פרקים, והיא עוסקת בדיני הנזירות וקבלתה. בין דיני הנזירות שהמסכת עוסקת בהם הם משך תקופת הנזירות, ההגבלות החלות על הנזיר ומה יש לעשות אם הנזיר עבר על ההגבלות שנטל על עצמו לקיימן. בתלמוד על מסכת זו יש, בנוסף לכך, פירוט על גדרי טומאה.

בתלמוד בבלי יש למסכת זו 65 דפים.

לפי חלוקת הדפים בדפוס וילנא המוכר ביותר בימינו, במסכת זו נמצא העמוד היחיד שבו לא מודפסת הגמרא אלא רק תוספות[1].

מיקומה של המסכת בסדר נשים

מסכת נזיר נכללת בסדר נשים אף על פי שאינה עוסקת בדיני אישות. התלמוד הבבלי[2], מבאר שמסכת זו נמצאת בסדר נשים כיוון ש"הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין". אך היא מופיעה לפני מסכת סוטה בסמוך למסכת נדרים, מפני שהנזירות היא מקרה פרטי של נדר[3]. אחת הדוגמאות לכך היא שכשאשה נודרת בנזיר, יכול הבעל להפר את נדרה.

מסכת נדרים נמצאת בסדר נשים, משום שיש הלכות ייחודיות לנשים בענייני הפרת נדרים וגם כיון שבמסכת כתובות יש פרק שלם העוסק בנדרים בין בעל לאשתו (המדיר)[4].

פרקי המסכת

  1. כל כנויי נזירות כנזירות (שבע משניות [5]) - ידות וכינויי נזירות, סוגי נזירים, נזירות לזמן קצוב וסוגים שונים של נזיר עולם.
  2. הריני נזיר מן הגרוגרות (עשר משניות) - כינויי קבלת נזירות שונים, המקבל על עצמו נזירות חלקית, השומע את חברו שקיבל על עצמו נזירות, נזירות עקב התנאה עתידית.
  3. מי שאמר הריני נזיר (שבע משניות) - דיני גילוח הנזיר בסיום תקופת נזירותו, מי שנדר נזירות לשתי תקופות, היטמאות נזיר ביום נזירותו האחרון, הנודר נזירות בבית הקברות ובחו"ל ומחלוקות עדים על התקופות שנזר.
  4. מי שאמר הריני נזיר ושמע חברו (שבע משניות) - קבלת נזירות בהתפסה, דיני אישה שנזרה ונזירוּת שבטלה.
  5. בית שמאי אומרים (שבע משניות) - מחלוקת בית שמאי ובית הלל בהקדש טעות, מי שנזר ונגנבה בהמתו, מחלוקת בית שמאי ובית הלל בגזירת טעות והנודר נזירות זר על בסיס מהותו של הכוי.
  6. שלשה מינין אסורין בנזיר (אחת עשרה משניות) - דיני האיסור של נזיר: הגפן, הגילוח והטומאה - דיני טומאת הנזיר.
  7. כהן גדול ונזיר (ארבע משניות) - דיני איסור טומאת מת בנזיר, על אלו טומאות הוא מגלח (וסותר את תקופת נזירותו) ועל אלו טומאות לא.
  8. שני נזירים (שתי משניות) - שני נזירים שנולד להם ספק טומאה וספק טומאה בנזיר.
  9. הגויים אין להם נזירות (חמש משניות) - מי יכול לקבל על עצמו נזירות ונזיר שגילח ונודע לו שהוא טמא. במשנה ב' התברר הכלל ההלכתי: "שרגליים לדבר" ומשניות ג-ד מביאות מקרים נוספים ע"ב כלל זה. המסכת מסיימת במחלוקת תנאים אם שמואל הנביא היה נזיר.

בסך הכל יש במסכת 60 משניות.

מפרשי המסכת

קישורים חיצוניים

  • ויקיטקסט משנה מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תוספתא, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד בבלי, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים

    1. ^ נמצא בתלמוד בבלי, מסכת נזיר, דף ל"ג עמוד ב'
    2. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב' עמוד א'
    3. ^ וכך גם מבואר בהקדמת המשנה להרמב"ם
    4. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף ב' עמוד א'
    5. ^ מספר המשניות בכל פרק הוא לפי הספירה במשניות קהתי. בדפוסים אחרים תיתכן חלוקה שונה.
    6. ^ בספר קובץ הערות כתב בשם ראשונים רבים שנראה שיחסו פירוש זה לרש"י.
    7. ^ הרב עמית משגב ויהונתן וינברגר, לזיהויו של המפרש על מסכת נזיר, באתר ישיבת הר עציון


    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    35658340מסכת נזיר