ירון לונדון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ירון לונדון
לונדון בינואר 2013
לונדון בינואר 2013
לונדון בינואר 2013
לידה כ' באב ה'ת"ש (גיל: 84)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי
תקופת הפעילות מ-1962
עיסוק מנחה טלוויזיה, עיתונאי, פובליציסט, שדרן רדיו, שחקן קולנוע, פזמונאי

ירון לונדון (נולד ב-24 באוגוסט 1940) הוא עיתונאי, פובליציסט, קריין, פזמונאי, שדרן רדיו, שחקן קולנוע וטלוויזיה ומנחה טלוויזיה ישראלי.

ביוגרפיה

לונדון נולד וגדל בתל אביב. אביו היה השחקן בצלאל לונדון, משחקניו הראשיים של תיאטרון "המטאטא", התיאטרון הסאטירי הראשון בארץ. סבו היה סוחר עצים מצליח ששימש גם כרב מטעם שלטונות האימפריה הרוסית. אמו של ירון לונדון, מתיא, הייתה מורה לעברית שעלתה לארץ ב-1924 מאוקראינה והצטרפה לגדוד העבודה. מוצא אבותיו של לונדון באוקראינה ושם משפחתו אינו מעיד על שורשים בריטיים, אלא מקורו בכך שפקידי הרישום טעו והפכו את שם המשפחה המקורי "למדן" ל"לונדון".[דרוש מקור]

יגאל מוסינזון, יוצר סדרת הספרים המפורסמת "חסמבה", יצר את דמותו של ירון זהבי, גיבור הסדרה, בהשראת דמותו של לונדון הצעיר, אשר אביו בצלאל היה ידיד של יגאל[1][2]. לונדון התחנך בילדותו בגן הילדים של חוה ורבה בתל אביב. אחר-כך למד בגימנסיה הרצליה ובנעוריו למד בפנימייה החקלאית בכפר הירוק. החל את שירותו הצבאי בגלי צה"ל, ועקב מעשה קונדס של זריקת רימון עשן לתקליטיית התחנה הודח והועבר לתפקיד סמל משמעת בבסיס של חיל החינוך[3]. בשנת 1961, לאחר שירותו הצבאי, עבר לירושלים ללמוד גרפיקה ב"בצלאל". בשנת 1962, במהלך לימודיו, החל לעבוד כקריין חדשות ב"קול ישראל"[4].

כעיתונאי וכאיש טלוויזיה

לונדון החל את מסלול עבודתו המקצועית כשדרן רדיו בקול ישראל, והיה שליח רשות השידור בפריז[5]. לונדון היה המגיש הראשון של מגזין הערב "היום הזה" של רשת ב'[6]. בתחילת שנות השבעים, החל להגיש תוכניות אירוח בטלוויזיה הישראלית. במשך השנים הגיש מגוון תוכניות תעודה ומלל. תוכניות אלה תרמו במהלך השנים לעיצוב השיח הציבורי ועמדו במרכז ההוויה התרבותית בישראל.

בשנות ה-80 נמנה עם הכותבים הקבועים של הירחון מוניטין וכן כתב בעיתון "חדשות".

באוקטובר 1991 הורשע לונדון בתקיפת חבר תנועת כך, אסף רוזנברג, ונקנס ב-2,500 ש"ח. מכתב האישום עלה כי בשנת 1988, לונדון הנחה שיח בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני שהתקיים בבית לסין. מספר אנשים מהקהל קטעו את הדוברים והפריעו למהלך התקין של הדיון. לונדון ירד מהבמה וסטר בפניו של רוזנברג שלוש פעמים[7].

בשנים 19891993 הנחה לונדון תוכנית הילדים. הוא השתתף גם בקלטות ובדיבוב סדרות וידאו לילדים.

הוא עבר לערוץ 2 עם הקמתו ב-1993, ויצר בו סדרות תעודה שעסקו בחברה הישראלית.

בשנת 2000 הנחה את תוכנית הראיונות "ככה וככה" בערוץ 2 בזכיינית קשת.

בשנת 2002 הנחה את תוכנית הטלוויזיה "חמש וחצי" בערוץ הילדים, בה הסביר מאורעות אקטואליים בסגנון המותאם לילדים.

בסמוך להקמת ערוץ 10, עבר לונדון למערכת זו, שם שימש כמנחה לצד מוטי קירשנבאום בתוכנית האקטואליה היומית "לונדון את קירשנבאום". לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה, הנחה עם קירשנבאום את התוכנית "המועמד". לונדון המשיך בהגשת התוכנית לבדו לאחר פטירת קירשנבאום ב-2015 והמשיך בהגשתה כמנחה עד דצמבר 2018, הודיע ערוץ 10 על החלפתו של לונדון ותוכניתו "לונדון וקירשנבאום", בתוכנית אקטואליה חדשה בהגשת אמנון לוי, בטענה כי לונדון ביקש לעזוב. לונדון הכחיש כי ביקש לעזוב את הערוץ[8].

לונדון היה חבר מערכת עיתון "ידיעות אחרונות" בין השנים 19882007 ופרסם בו כתבות וראיונות רבים. במשך שנים אחדות ערך את הירחון "סטטוס - הירחון לחשיבה ניהולית".

לונדון הוא ההשראה לדמות הבדיונית הראשית ברומן של חברו הקרוב גדעון סאמט, "להרוס את נדב", אשר יצא לאור בשנת 2008[9].

בשנת 2009 שודרה סדרה תיעודית בת שישה פרקים בהנחייתו. הסדרה "לונדון פינת בן יהודה", העוסקת בשפה העברית, הוכתרה כ"הסדרה התיעודית הטובה ביותר לשנת 2009" על ידי חברי האקדמיה לטלוויזיה ולקולנוע, ובנוסף, זכתה בתואר זהה על ידי פורום היוצרים הדוקומנטריים. הסדרה שודרה בערוץ yes דוקו ומאוחר יותר בערוץ 10.

בשנת 2011 יצר והגיש סדרה תיעודית נוספת בת 4 חלקים, "העם הנבחר", העוסקת בסמלי מיתוס בחברה הישראלית. הסדרה שודרה בערוץ 8 בהוט ובהמשך בערוץ 10, בשם "הצבר"[10].

בדצמבר 2012 נמנה עם 42 אינטלקטואלים שעתרו לבג"ץ במטרה לקבל אישור להירשם כחסרי דת במשרד הפנים, והצהיר שהעתירה עקרונית כדי לאפשר חופש הגדרה וכי הוא עצמו לא ישנה את מעמדו.

החל משנת 2013 הגיש לונדון את התוכנית "מה זה מוזה" בטלוויזיה החינוכית[11]. בשנת 2014 יצא לאור ספרו האוטוביוגרפי, "לו הייתי פיראט - זיכרונות"[4].

בשנת 2018 ביצע קריינות של פרוטוקולים סודיים שנחשפו בתוכנית "סאלח, פה זה ארץ ישראל", שעסקה בקליטת עולי ארצות ערב בימי קום מדינת ישראל.

ב-19 במאי 2019 החל לונדון להגיש את תוכנית התרבות "גאולה ולונדון" בכאן 11, יחד עם גאולה אבן-סער, אך שידורה הסתיים לאחר פחות משנה[12]. ב-27 בפברואר 2020 שודרה התוכנית האחרונה[13].

באוגוסט 2022 התחיל להגיש תוכנית פודקאסט בערוץ הכנסת בשם "מלחמות היהודים", שתסקר מלחמות פוליטיות בעם היהודי לאורך ההיסטוריה.[14]

לונדון ב-2010

פרסים

לונדון הוא חתן פרס סוקולוב למפעל חיים בתקשורת אלקטרונית לשנת 2007. בנימוקי הוועדה נכתב כי הפרס הוענק לו "על הישגיו הרבים לאורך שנים, פיתוח ז'אנרים טלוויזיוניים, הצטיינות בעריכת ראיונות ועבודה דוקומנטרית רבת פנים"[15].

בשנת 2009 הוענק ללונדון פרס על מפעל חיים מטעם אגודת העיתונאים, יחד עם מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, על תרומתם לתקשורת הישראלית[16].

ירון לונדון באולפני התוכנית לונדון את קירשנבאום, אוגוסט 2011

משפחתו

לונדון היה נשוי לנירה לבית שחורי, קניינית אופנה, עד לפטירתה בפברואר 2010. לזוג שלושה ילדים ובהם הקריקטוריסטית והסופרת דניאלה לונדון דקל[17], העיתונאי יואב זהבי, ממפיקת הטלוויזיה לאה זהבי[18].

מהעשור השני של המאה ה-21, לונדון הוא בן זוגה של הסופרת מיכל זמיר.

לונדון מתגורר בתל אביב ומגדיר עצמו אתאיסט[19].

לקריאה נוספת

מפרסומיו של לונדון

קישורים חיצוניים


הערות שוליים

  1. ^ לו הייתי פיראט: זיכרונות / ירון לונדון, ירושלים: כתר ספרים, 2014
  2. ^ אוריאל אופק, מטרזן עד חסמבה, מסדה, עמ' 225-226
  3. ^ עוז אלמוג, ‏ירון לונדון מגדיר רף ביקורתי חדש בראיונות טלוויזיוניים, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל", 11 באוגוסט 2009
  4. ^ 4.0 4.1 רותי זוארץ, ‏"אני כמעט מייחל למשבר שמתוכו יצמח איזה ניסוי חדש", באתר מעריב השבוע, 27 באוקטובר 2014
  5. ^ ירון לונדון לפריס, על המשמר, 23 בספטמבר 1969
  6. ^ נחום ברנע, ירון לונדון לחופשה ארוכה בגלל השינויים בהנהלת הרדיו, דבר, 12 ביוני 1969
  7. ^ ענת אבניאלי, שלוש סטירות לחי לאיש "כך" עלו לירון לונדון 2,500 שקל, חדשות, 11 באוקטובר 1991;
    אלעד מן, ראשים מדברים ורגליים בועטות, באתר העין השביעית, 10 בפברואר 2019
  8. ^ אתר למנויים בלבד נתי טוקר, ירון לונדון: "אני המום מהודעת ערוץ עשר. מעולם לא ביקשתי לעזוב", באתר TheMarker‏, 6 בדצמבר 2018
  9. ^ אביבה לורי, מחזיר אהבות קודמות, באתר הארץ, 2 ביולי 2008
  10. ^ מיכאל דק, שדה קוצים, באתר "העוקץ", 9 בספטמבר 2011
  11. ^ אתר למנויים בלבד ניב הדס, המטדור הגאוותן הופך לסבא עם שלייקעס, באתר הארץ, 25 בדצמבר 2013
    סרטונים 20 שנים אחרי מסיבת גן: ירון לונדון חוזר להנחות תוכנית ילדים, באתר של "רשת 13", 13 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10") - מתוך תוכנית הבוקר "אורלי וגיא", ערוץ 10
  12. ^ שגיא בן נון‏, אחרי 8 חודשים בלבד: התכנית "גאולה ולונדון" יורדת מהמסך, באתר וואלה!‏, 13 בינואר 2020
    תוכניתם של גאולה אבן וירון לונדון יורדת מהמסך, באתר מעריב אונליין, 13 בינואר 2020
  13. ^ סרטונים גאולה ולונדון - 27 בפברואר 2020, באתר כאן - תאגיד השידור הישראלי
  14. ^ מלחמות פוליטיות בעם היהודי: ירון לונדון חוזר למסך הטלוויזיה, באתר www.maariv.co.il
  15. ^ מרב יודילוביץ', פרסי מפעל חיים לאורי קליין ולירון לונדון, באתר ynet, 28 באוקטובר 2007
  16. ^ פרסי "מפעל חיים" לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר, בכנס אילת לעיתונות 2009, אגודת העיתונאים תל אביב
  17. ^ רותה קופפר, האם ירון לונדון אוהב את אשתו, באתר הארץ, 2 בפברואר 2006
  18. ^ סרטונים הבן הסודי של ירון לונדון נחשף, באתר של "רשת 13", 27 בפברואר 2013 (במקור, מאתר "nana10") - מתוך התוכנית "ערב טוב עם גיא פינס", ערוץ 10
  19. ^ יאיר נתיב, ‏"לפעמים אני אומר לעצמי: 'שיחקת אותה'", באתר ‏מאקו‏‏, ‏28 במרץ 2013‏
  20. ^ אתר למנויים בלבד יצחק לאור, ירון לונדון, המבוגר הלא אחראי, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2014
  21. ^ אתר למנויים בלבד רוביק רוזנטל, "קישון: שמו הולך לפניו": מלחמת ששת הימים הרגה את הסאטירה של קישון, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2017

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34553216ירון לונדון