וידאו קליפ

וידאו קליפ (מכונה גם בקצרה קליפ; בעברית: קְלִיט חֹזִי) הוא סרטון המהווה ייצוג חזותי של שיר. וידאו קליפים משמשים בעיקר כמנגנון קידום מכירות של תעשיית המוזיקה, אך לעיתים מהווים יצירות אמנות בפני עצמם.

היסטוריה מוקדמת

וידאו קליפים הוצגו בקולנוע (בדרך-כלל בצמוד לסרטים) החל מסוף שנות העשרים של המאה ה-20. מרביתם של וידאו קליפים אלה היו פשוט הסרטה של הזמרים המבצעים את השיר.

הסרט אלכסנדר נייבסקי (1938), בבימויו של סרגיי אייזנשטיין, מכיל סצנות קרב רבות שהן כוריאוגרפיה למוזיקה מאת סרגיי פרוקופייב. סצנות אלה קבעו סטנדרט חדש לשילוב בין מוזיקה לסרטים ולהצגת מוזיקה בסרטים, ויש המחשיבים אותן לווידאו קליפים האמנותיים הראשונים.

גם סרטוני ההנפשה הראשונים של וולט דיסני היו מעין וידאו קליפים ליצירות מוזיקה, ובהמשך הציגו אולפני דיסני את הסרטים פנטסיה (1940) ופנטסיה 2000 (2000), שניתן לראותם כרצף של וידאו קליפים למוזיקה קלאסית. גם הסרטים המצוירים הראשונים של האחים וורנר היו במקור מעין וידאו קליפים לשירים מתוך סרטי מחזמר.

בשנת 1941 הופיעו במועדונים ובבארים ברחבי ארצות הברית תיבות נגינה (ג'וקבוקס - jukebox) חדשים, שהציגו וידאו קליפ במהלך השמעת השיר שנבחר על ידי הלקוחות. אלפי וידאו קליפים הופקו עבור מכשיר זה, שכונה "Soundie".

ימי הטלוויזיה

וידאו קליפים שנוצרו במיוחד עבור שידור בטלוויזיה החלו להופיע בשנות החמישים של המאה ה-20. טכניקות אחרות להצגת השיר, כגון שימוש באנימציה, הצגת סרט "עלילתי" קצר לצלילי השיר, ושיטות צילום ועריכה שונות החלו להופיע לאחר מכן.

לכמה וידאו קליפים הייתה השפעה רבה על התחום, כגון אלו של הביטלס לשיריהם "שדות תות לנצח" ו"פני ליין". וידאו קליפ נוסף הנחשב לאבן-דרך בתחום הוא "רפסודיה בוהמית" של להקת קווין. צורת העריכה של וידאו קליפים השתנתה עם השנים, והיא חולקת רבות עם צורת העריכה של פרסומות בהיותה במקרים רבים תזזיתית ומהירה, להבדיל מצורת העריכה המקובלת בסרטים.

השקתה של תחנת הטלוויזיה MTV בשנת 1981 הפיחה רוח חיים חדשה בתחום. תחנה זו שידרה במקור וידאו קליפים ללא הפסקה, 24 שעות ביממה, ללא כל תוכניות טלוויזיה "רגילות" במהלך השידורים. אמנים רבים שהחלו את דרכם באותה תקופה, כגון הזמרת מדונה, חבים הרבה מהצלחתם ל-MTV. כיום קיימים ערוצים רבים המתמחים במוזיקה, וחלק גדול מלוח השידורים שלהם מורכב מוידאו קליפים. בין ערוצים אלה ניתן למנות את VH-1, ערוצים מקומיים שונים של MTV (כגון "MTV אירופה", "MTV יפן", וכו'), ערוץ 24 הישראלי, ועוד.

עם התפתחות רשת האינטרנט, והופעת יוטיוב קיימת כיום יכולת להעלות וידאו קליפים לרשת, בהשקעה מינימלית, על ידי אנשים פרטיים וגופים שונים. אחד מסוגי הווידאו קליפים הפרטיים הנפוצים כיום הוא הליפ דאב.