קפיצת הדרך
 |
בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת.
| |
| בערך זה חסרה אספקלריה תורנית. המידע בערך זה מוצג מנקודת מבט של חול ללא אספקלריה תורנית מספקת. |
קפיצת הדרך היא מעבר מהיר ביותר ממקום למקום, בדרך נס.
משמעות הביטוי
לפי הבנה פשטנית של המושג, פירוש המילה "קפיצה" בביטוי זה היא "ניתור", דהיינו שהמהלך בדרך "קופץ" פתאום. עם זאת, לפי פירוש רש"י לתלמוד[1] משמעות המילה בהקשר זה - כפי השימוש הנפוץ בגמרא - היא "סגירה, קימוץ, כיווץ"[א]. לפי פירוש זה לא העובר מנתר, אלא דרכו עוברת שינוי טופולוגי המקרב את שני קצותיה זה לזה.
במקורות היהדות
קפיצת הדרך מופיעה בברייתא בתלמוד הבבלי (מסכת סנהדרין, דף צ"ה עמוד א'), האומרת כי "שלושה קפצה להם הארץ: אליעזר עבד אברהם, ויעקב אבינו ואבישי בן צרויה". לפי הגמרא שם, קפיצת הדרך סייעה לעבד אברהם להגיע מארץ ישראל לארם נהריים בראש שיירה של עשרה גמלים בתוך יום אחד[ב].
גם בתלמוד הירושלמי (מסכת מעשר שני, פרק ה', הלכה ב') מופיע סיפור על רועה מארץ ישראל שרץ אחר שורו ומצא עצמו בבבל.
רב האי גאון דן ארוכות בהפרכתן של אמונות כי אנשים שאינם נביאים יכולים לגרום למעשי ניסים על ידי שימוש ב"שמות הקדושים". בתשובתו לחכמי קירואן, התייחס למסורתם של יהודי ספרד כי "מר רב נטרונאי גאון זצ"ל בקפיצת הדרך בא אליהם מבבל", וכותב "שמא אדם רמאי נזדמן להם ואמר אני נטרונאי".
בסיפורי חסידים קפיצת הדרך משמשת כמוטיב נפוץ, ובפרט מספרים על הבעל שם טוב שזכה לקפיצת הדרך. כך, למשל, מספר ש"י עגנון, בספרו "ימים נוראים": "פעם אחת במוצאי יום כיפור נסע הבעש"ט ז"ל כדרכו בקודש על ידי שם של קפיצת הדרך. פרחו הסוסים וטסו עם העגלה כחץ מקשת."
בספרות העברית החדשה
קפיצת הדרך היא מוטיב מרכזי בסיפורו של יהודה לייב גורדון, הנקרא בשם זה.[3]
סיפורו הקצר של ש"י עגנון, "מעשה העז" (פורסם בשנת 1921), הוא עיבוד למעשייה עממית העוסקת בעז שמצאה מערה המאפשרת קפיצת הדרך מפולין לארץ ישראל, כך שהמסע נמשך "שעה או שתים, ואולי יום או יומים". גם בסיפור "בלבב ימים" (פורסם בשנת 1934) מספר חנניה: "פעם אחת רצה אותו גזלן בעל התפילין להוליכני דרך מחילה אחת לארץ ישראל".
בספרות העולם
הרעיון של תנועה פלאית כזו חביב על סופרי מדע בדיוני ולעיתים הם מוסיפים לה נופך מדעי כגון שימוש בחור תולעת.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: קפיצת דרך |
ביאורים
- ^ למשל, משמעות הביטוי "קפיצת יד" היא סגירת וכיווץ היד (בקמצנות)
- ^ בתורת משה לרבי משה אלשיך (פרשת ויצא פרק כח פסוק י) מוסיף בשם המדרש[2] כי גם אברהם אבינו זכה לקפיצת הדרך, ומפרש כי יש ארבעה סוגי קפיצת הדרך, ראו הרחבה בדבריו.
הערות שוליים
- ^ מסכת חולין, דף צ"א עמוד ב'.
- ^ בראשית רבה, פרשה מ"ג, פסקה ג' ובראשית רבה, פרשה נ"ט, פסקה י"א, וראו שפתי כהן בראשית, י"ב, ד'
- ^ י"ל גורדון, קפיצת הדרך, באתר פרויקט בן יהודה
