הרב מרדכי ברויאר

הרב מרדכי ברויאר

רבי מרדכי בְּרוֹיֶאר (Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז) היה נינו של רבי שמשון רפאל הירש, ההדיר את נוסח המקרא, וחידש את "שיטת הבחינות" בפירוש המקרא בדרך הפשט תוך התמודדות עם "תורת התעודות" הכפרנית.

קורות חייו

נולד בו' באייר ה'תרפ"א, בעיר קרלסרוהה שבגרמניה. אביו, שמשון ברויאר, היה מתמטיקאי. אמו הייתה לאה פרנקל, אחותו של פרופסור אברהם הלוי פרנקל. אמו נפטרה כשהיה ילד קטן, ואביו נישא בשנית לאגתה (גיטל) יידל. דודו, הרב ד"ר יצחק ברויאר, היה הוגה דעות חשוב של היהדות האורתודוקסית בגרמניה, וממנהיגי אגודת ישראל העולמית. מצד סבתו הרב ברויאר הוא נינו של הרב שמשון רפאל הירש, מייסד שיטת "תורה עם דרך ארץ". בגיל 12 עלה עם משפחתו לארץ ישראל. למד בתיכון חורב בירושלים, ואחר כך בישיבת קול תורה ובישיבת חברון.

ב-ה'תש"ז היה ר"מ בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, ונשלח מטעם בני עקיבא למחנות המעצר בקפריסין. בזמן מלחמת העצמאות היה המדריך של גרעין בני עקיבא שהגן על ביריה.

מ-ה'תש"ט עד ה'תשכ"ה לימד בישיבת הדרום ברחובות, ושם היה בקשרי ידידות עם הרב שך (שלימד שם עד שנת ה'תשי"ב) ועם הרב יהודה עמיטל, לימים ראש ישיבת הר עציון. בישיבת הדרום החל ללמד שיעורים על פי שיטת הבחינות; בשיעוריו בדרך כלל לא הדגיש שמקור ההבחנות שעשה הוא בממצאי ביקורת המקרא. בשנים ה'תשכ"ו–ה'תשכ"ז שימש מפקח ארצי להוראת התורה שבעל פה במשרד החינוך. מ-ה'תשכ"ז עד ה'תשמ"ב לימד תנ"ך במכללת ירושלים לבנות, והחל מ-ה'תשכ"ט לימד שיעורי תנ"ך בישיבת הר עציון. ב-ה'תשנ"ט זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. האוניברסיטה העברית העניקה לו תואר דוקטור לשם כבוד כהוקרה על מחקריו.

התגורר בשכונת בית וגן בירושלים, והוא יסד עם כמה מחבריו ותלמידיו הצעירים את המניין בישיבת 'נתיב מאיר'; מניין זה נקרא במשך שנים 'המניין של ברויאר', והוא שכן קבע זה שנים בבית אריאל. במקום זה העביר שיעורי תורה וגמרא. אב לשני ילדים. בנו, פרופ' יוחנן ברויאר, שימש ראש החוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים והוא נשוי לשירה ברויאר, מנהלת התיכון הוותיק לבנות פלך בשכונת בקעה שבירושלים. בתו ד"ר אלישבע הכהן עוסקת בספרות ובפרט בשירת ימי הביניים של יהדות ספרד. נשואה לרב אביה הכהן, ר"מ בישיבת תקוע.

אחיו הוא הסופר וחוקר שירת רבי שלמה אבן גבירול, זאב ברויאר. אחיות נוספות הן: ציפורה הנשקה, אמו של פרופ' דוד הנשקה; וחיה שטרנפלד, אמו של הסופר נתן שטרנפלד, ושל הרב יעקב שטרנפלד. אחות נוספת שלו היא חנה בכרך, אמו של הרב אהרן בכרך ראש ישיבה לצעירים גבעת רוקח בני ברק.

מקרא

נוסח המקרא

כבר בסוף שנות ה-תש"י הגיה הרב ברויאר את מהדורת התנ"ך הנפוצה שהכין לראשונה מאיר הלוי לטריס במאה השביעית לאלף השישי. ואולם דעתו לא הייתה נוחה מנוסח זה של המקרא, והוא החל לחקור לעומק את נוסח המקרא לקראת הכנת מהדורה חדשה של התנ"ך בהוצאת מוסד הרב קוק במסגרת מפעל דעת מקרא. הוא לא קיבל אז את השיטה שלא קיים נוסח אחד מוחלט של המסורה. על ידי השוואה של חמישה-שישה כתבי יד שונים של המקרא ועמם נוסח הדפוס של מקראות גדולות דפוס ונציה, ולאחר בדיקת התאמת נוסח רוב כתבי יד להערות המסורה, עיצב נוסח אקלקטי (ערוך על פי מקורות שונים) חדש של המקרא. הוא גילה כי הנוסח המקובל של המקרא בקהילות ישראל, כפי שנקבע על ידי הרמ"ה, בעל אור תורה, בעל מנחת שי ואחרים, מתאים כמעט לחלוטין לנוסח שקבע. לא זו בלבד, אלא שכשהתאפשרה לו הגישה לכתר ארם צובא, כתב היד מן המאה השביעית לאלף החמישי הנחשב למדויק ביותר הקיים היום, גילה שהנוסח שלו תואם כמעט לחלוטין לנוסח הכתר, ומכאן שהוא לא רק נוסח אקלקטי אלא גם נוסח דיפלומטי (מבוסס על מקור אחד). בכך גם התאשרה הנחתו שקיים נוסח אחד קבוע של המסורה, וששינויי הנוסח בשאר כתבי היד מקורם בטעויות סופר ולא במסורות שונות.

מהדורת התנ"ך של הרב ברויאר התפרסמה החל משנות ה-תש"ל בכרכי "דעת מקרא" וגם בפני עצמה. מהדורה חדשה ומתוקנת על פי תגליות נוספות יצאה לאור בהוצאת חורב ב-ה'תשנ"ח. ב-ה'תשס"א יצאה מהדורה נוספת בהוצאת נ' בן צבי. מהדורה זו מבוססת על הנוסח של מהדורת חורב (בתיקונים קלים), וערוכה מבחינת גרפית באופן דומה לכתר ארם צובא.

הרב ברויאר גם פרסם כמה ספרים משלימים העוסקים בנוסח המקרא של הכתר ושל כתבי יד נוספים.

על מהדורת תורה נביאים וכתובים על פי המסורה של כתר ארם צובא זכה בשנת תשמ"ד בפרס ביאליק לחכמת ישראל.

שיטת הבחינות

שיטת הבחינות היא שיטה פרי פיתוחו של הרב ברויאר, שמטרתה לישב סתירות בספרי התנ"ך, אותם ביארו חז"ל והמפרשים השונים. השיטה מתמודדת מול טענותיהם של חוקרי ביקורת המקרא שחקרו את התנ"ך בכלי מחקר מדעיים ובגישה השוואתית, כביכול היה טקסט אנושי, ויצרו תאוריה כפרנית המבארת את הכתובים המכחישים זה את זה, כתולדה כביכול של תעודות נפרדות שונות, מהן נוצר ספר אחד שקיימות בו סתירות. רבני יהדות גרמניה האורתודוקסית (שהייתה חשופה לכלים המדעיים המקובלים בניתוח יצירות ספרותיות), ובראשם רבי דוד צבי הופמן ורבי יצחק איזיק הלוי, עמלו להפריך מבחינה מדעית את התאוריה. שיטת הבחינות מבוססת על גישה שונה, לפיה ניתן לקבל את המחקר המדעי של חוקרי ביקורת המקרא ואת ההנחה שקטעים שונים בתורה אכן נראים כתעודות שונות, וטוענת כי התורה שניתנה מפי הקב"ה במעמד הר סיני ניתנה דווקא בצורה המתוארת, כדי לבטא בחינות שונות בהנהגתו את העולם, כמו מידת הרחמים, מידת הדין ועוד, כך שהסגנונות השונים בתנ"ך הם שיקוף של אופני ההנהגה המשתלבים של ה' בעולמו. לאחר פיצול הפסוקים לפי הבחינות השונות, בין פסוקים שיש בהם שם הוי"ה ולבין פסוקים שיש בהם שם אלוקים וכדומה, מבארת השיטה גם את "צירוף הבחינות" - כלומר, את הסיבה שהפסוקים חזרו והשתלבו לתיאור אחיד על ידי ה' נותן התורה. בעניין זה כתב הרב ברויאר במבוא לספרו "פרקי מועדות":

”"התורה מדברת בלשונות בני אדם שונים, השונים זה מזה במחשבתם ובסיגנונם, אך היא מדברת גם בסגנונו של 'עורך', המיישב את כל הסתירות. ולמדנו מכאן עיקר גדול: האמונות המובעות בתורה הן סותרות זו לזו... ורק אחרי שנאמרו הדברים בסתירתם, יכלו לחזור ולהיאמר ביישובם".”

במקום אחר כתב:

”"כל בחינה מבטאת את האמת שלה, המתאימה לאחת ממידותיו של ה'. אולם אין זו אלא אמת חלקית. ורק צירוף של כל הבחינות האלה מבטא את האמת השלמה הכוללת את כל מידותיו של ה', ורק היא אמיתה של תורה. משום כך כינס הקב"ה את הבחינות האלה למסגרת אחת, נתן להן ביטוי ספרותי הולם וכך יצר את ספר תורת ה'; הוא הספר שמשה קיבל מיד ה' בהר סיני ומסר אותו לבני ישראל".”^{[דרוש מקור]}

דוגמא לבחינות השונות אך המשתלבות היא פרשת עבד עברי. בפרשת משפטים ובפרשת ראה נקבע כי עבד עברי עובד שש שנים ויוצא בשביעית, אך אם ביקש להישאר עבד, הוא נרצע והופך לעבד לעולם. לעומת זאת בפרשת בהר לא מוזכר שעבד עברי יוצא אחר שש שנים אלא ביובל. במישור ההלכתי מתיישבים שני כתובים אלו בדרשת חז"ל שביאור מאמר הכתוב "ועבדו לעולם" הוא "עד עולמו של יובל", וכי בפרשת בהר עוסקת התורה בעבד נרצע. ההסבר ההלכתי לשאלה אינו מספק מידע מדוע נכתבו שני כתובים אלו באופן שלפי פשוטו של מקרא הם מכחישים זה את זה. ביאורו של הרב ברויאר את הסוגיה מסתמך על כך שבפרשת ראה נאמר כי הסיבה לשחרור העבד אחר שש שנים היא זכרון העבדות במצרים והדרישה לחמלה על העבד. לעומת זאת בפרשת בהר הנימוק לשילוח עבדים ביובל הוא הזכרון לעבדותו של האדם לאלוקים, ”כי לי בני ישראל עבדים”. על חובת השילוח המוזכרת בפרשת ראה, שחובתה מכח החמלה, יכול העבד למחול ולהיות עבד עולם, אך אינו יכול למחול על בחינת השילוח שבאה לזכרון עבדותם של העבד והאדון לאלוקים. מאותה סיבה המוכר עצמו לנכרי אינו יוצא בשש, אך יוצא ביובל. שכן יציאה בשש באה כתוצאה מיציאת מצרים, בה לא השתתף הנכרי. כתיבת דיני העבד בפרשה אחת שהדינים השונים מפורשים בה, לא הייתה מבררת כראוי את הבחינות השונות המתבררות דווקא בכתיבתן כשתי פרשות שסותרות זו את זו. 

השיטה הוצגה לראשונה במאמר בשם "אמונה ומדע בביקורת המקרא" שפורסם כבר ב-ה'תש"ך בכתב העת "דעות". היא הורחבה ושוכללה עם השנים ותוארה במפורט בספרים "פרקי מועדות" ו"פרקי בראשית".

לפי עדותו של הרב ברויאר, כשהתפרסמה שיטתו שאל הרב שך, שהיה ידידו של הרב ברויאר, את הרב מלצר: ”שמעתי שהרב מרדכי ברויאר אומר שביקורת המקרא צודקת . האם יכול להיות דבר כזה?" ענה לו הרב מלצר : "הרב מרדכי אומר שהקב"ה נתן את התורה לבני אדם . כמו שהעולם נראה כאילו שהוא התפתח במיליוני שנה , רק שהקב"ה עשה את זה בשבעה ימים באופן כזה, ככה גם התורה נראית כאילו נכתבה כך אך הקב"ה נתן אותה בצורה כזו . הרב מרדכי רק מנסה להסביר מדוע הקב"ה נתן אותה בצורה כזו". ענה לו הרב שך : אם ככה אז הוא צודק !”

כאשר שיטת הבחינות הוצגה לראשונה בשנת ה'תש"ך, היא עוררה התנגדות עזה בקרב הציבור החרדי והדתי, שהורגלו להתייחס לביקורת המקרא מנקודת מבט דומה לזו של רבי דוד צבי הופמן וחבריו. מאמריו וספריו של הרב ברויאר שהתפרסמו במהלך השנים, הפכו את הדברים למקובלים קצת יותר, בעיקר בחוגים שבהם קיימת חשיפה לדעות של מבקרי המקרא^{[דרוש מקור]}.

בעניין זה כתב הרב ברויאר:

"אשר לחומר הנפץ [שיש בשיטה] - הלוואי והיה זה אמת, והיו מתעוררים לקול הפיצוץ. אך זו תפילת שווא. על יהודים אלו נאמר 'וישנו שנת עולם ולא יקיצו' (ירמיהו נ"א, לט)".

השיטה נלמדת בישיבת הר עציון ומאמרים רבים בכתב העת "מגדים" דנים בה^{[דרוש מקור]}. היו מתלמידיו שנתלו בשיטה בכתבם דברי כפירה. הרב ברויאר תקף אותם במאמר שכתב ב"מגדים" ל', וקבע כי עמדתם "איננה אמונת ישראל, כפי שהיא מקובלת בידינו מידי חכמים, אלא אמונה חדשה שאנשים אלו בדו אותה מלבם".

מפעלים נוספים

הרב ברויאר תרגם מגרמנית לעברית את הגדה של פסח "נחלת השר" של אבי-סבו, הרב שמשון רפאל הירש, וכן את פירושו לחמישה חומשי תורה. את הפירוש תרגם ביחד עם בן דודו, פרופ' מרדכי ברויאר (שניהם נקראו ע"ש אבי סבם). בנוסף היה אחד מחברי המערכת של פירוש דעת מקרא. מלבד זאת פרסם עשרות מאמרים בכתבי עת רבים.

בזכות שיטת עבודתו הקפדנית והמדויקת התקבלו חידושיו ומחקריו גם על דעת חוקרי חכמת ישראל ומדעי היהדות באוניברסיטאות, וזאת אף על פי שלא למד מעולם בשום מוסד אקדמי.

השקפת עולמו הפוליטית

בספריו ובמאמריו בא לידי ביטוי הרגש העז שהוא חש כלפי ארץ ישראל. אף על פי שהרב ברויאר בא מעולמם של חוגי אגודת ישראל הייתה תפיסת עולם נוטה שליהדות גרמניה יש להשתלב בציונות ובציונות הדתית, בשעתו קיים ויכוח נוקב עם אביו ועם דודו, הרב יצחק ברויאר, על עבודתו בישיבת בני עקיבא. עם תחילת ההתיישבות ביהודה ושומרון תמך במפעל ההתנחלויות אולם בשלב מסוים עבר לחוגי השמאל הדתי, הוא סבר ששיטתו התורנית והמוסרית של סביו הרב הירש לא יכולה להשתלב עם מפעל זה. הוא היה בין מייסדי מפלגת מימד ואף הופיע ברשימתה לכנסת בבחירות לכנסת השתים עשרה. את דעתו הפוליטית הביע מפעם לפעם במאמרים בעיתונות, בעיקר בכתב העת נקודה.

פולמוס הדפסת התנ"ך

הרב דוד יצחקי מבני ברק הוציא לאור תיקון סופרים לכתיבת נביאים ומגילות בהתאם לשיטתו של הרב ברויאר וזכה להסכמות חכמי בני ברק והרב משה שטרנבוך. לעומתו המשיך סופר הסתם הנודע דבובוביץ, לכתוב נביאים על פי מהדורות דפוס של התנ"ך, ולתיקון סופרים שהוציא צרף הסכמות של חכמים רבים.

מספריו

• כתר ארם צובה והנוסח המקובל של המקרא, ירושלים, תשל"ז
• טעמי המקרא בכ"א ספרים ובספרי אמ"ת, ירושלים, תשמ"ב
• פרקי מועדות, ירושלים, תשמ"ו, שני כרכים
• פרקי בראשית, אלון שבות, תשנ"ט, שני כרכים
• פרקי מקראות, אלון שבות, תשס"ט
• פרקי ישעיהו, אלון שבות תש"ע

לקריאה נוספת

• משה בר-אשר, "הרב ברויאר ומפעלו המדעי", בתוך: ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב
• יוסף עופר (עורך), 'שיטת הבחינות' של הרב מרדכי ברויאר - קובץ מאמרים ותגובות, הוצאת תבונות, אלון שבות, תשס"ה
• מאמרו "לימוד פשוטו של מקרא סכנות וסיכויים" המעין כרך י"ח גליון ג ה'תשל"ח

קישורים חיצוניים

• נאומו של הרב ברויאר לרגל קבלת פרס ישראל, באתר של ישיבת הר עציון
• אמונה ומדע בפרשנות המקרא - הוויכוח על ביקורת המקרא ועל שיטת הבחינות - אוסף קישורים למאמרים באתר הניווט בתנ"ך
• רשימת המאמרים של הרב מרדכי ברויאר באתר רמב"י
• אלחנן שילה, התגלות אלקית בטקסט אנושי, ביקורת על שיטת הבחינות, (מקור: "מקור ראשון", מוסף שבת, כ"ז סיון תשס"ט, 16/6/2009).
• בחינת "שיטת הבחינות", סיכום ההשגות על שיטת הבחינות, בבלוג "ארץ העברים"

מאמרים של הרב ברויאר

נוסח המקרא

• מקראות שיש להם הכרע, מגדים י'
• אמונה ומדע בנוסח המקרא, באתר "דעת"

שיטת הבחינות

• אמונה ומדע בפרשנות המקרא - מאמר ראשון, מאמר שני, "דעות" תש"ך
• תורת התעודות של בעל שאגת אריה, מגדים ב'
• על ביקורת המקרא, מגדים ל'
• בין אמונה לביקורת, מגדים ל"ג

סוגיות בפרשנות המקרא ובהלכה

• עקידת יצחק ובחירת ירושלים, באתר "דעת"
• עירוב תבשילין, סיני צ-צא תשמ"ד
• סדר הקרבת מוסף של יום הכיפורים, סיני קח, תשנ"א
• פירוש רבי שמשון רפאל הירש לתורה, מחניים 4 ב' תשנ"ג

מאמרים פובליציסטיים

• מלחמות אבודות מראש, בתוך: מסכת (כתב העת של בית המדרש לנשים "מתן"), גיליון ג', תשס"ה
• דרושה תורה גדולה, דרוש מנהיג גדול, דעות 7, ניסן תש"ס, באתר נאמני תורה ועבודה

כתבות הספד

• יוסף עופר, מכריע נוסח המקרא, מקור ראשון, מרץ 2007
• יאיר שלג, הכתר של הרב ברויאר, באתר הארץ, 21 במרץ 2007
• יוסף עופר, הרב מרדכי ברויאר ז"ל - אוהב התורה, העם והארץ, המעיין תמוז תשס"ז