סמנתה פאוור

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סמנתה פאוור
Samantha Power
לידה 21 בספטמבר 1970 (גיל: 54)
דבלין, אירלנד
מדינה ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
מפלגה המפלגה הדמוקרטית
בן זוג קאס סאנשטיין
שגרירת ארצות הברית באומות המאוחדות ה־28
2 באוגוסט 2013 – 20 בינואר 2017
(3 שנים ו־24 שבועות)
תחת נשיא ארצות הברית ברק אובמה

סמנתה פאוור (באנגלית: Samantha Power; נולדה ב-21 בספטמבר 1970) היא אשת אקדמיה אירית-אמריקאית, פקידת ממשל, סופרת ושכיהנה כשגרירת ארצות הברית באו"ם. שימשה יועצת מיוחדת לנשיא ארצות הברית ברק אובמה ועמדה בראש Office of Multilateral Affairs and Human Rights כמנהלת בכירה של יחסים רב-צדדיים (Multilateral Affairs) במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית. פאוור היא גם המנהלת המייסדת ופרופסור בקתדרה למנהיגות עולמית ומדיניות ציבורית על שם אנה לינד, השייכת למרכז קאר לזכויות אדם בבית הספר לממשל על שם קנדי באוניברסיטת הרווארד.

פאוור החלה את הקריירה שלה בכתיבתה העיתונאית על מלחמות יוגוסלביה וזכתה בפרס פוליצר עבור ספרה A Problem from Hell ("בעיה מהגיהנום"), מחקר על תגובת ממשל ארצות הברית למעשי הטבח. היא הייתה בתחילה יועצת בכירה לאובמה עד מרץ 2008, אז התפטרה ממסע הפרסום הנשיאותי עקב התבטאויות שנויות במחלוקת. היא חברה מחדש למחלקת המדינה של ארצות הברית בשלהי 2008 ונכנסה לתפקידה בממשל החדש. ב-1 באוגוסט 2013 החלה פאוור את כהונתה כשגרירת ארצות הברית באו"ם.

ביחס לסכסוך הישראלי-פלסטיני נוקטת פאוור באופן מובהק בנרטיב הפלסטיני, ואף דימתה את תמיכת ארצות הברית בישראל לפעולות הנאצים, וארגונים יהודיים שיוו לה תפישות אנטישמיות.

ביוגרפיה

פאוור נולדה בדבלין, אירלנד והיגרה לארצות הברית ב-1979. היא למדה בבית-הספר התיכון לייקסייד באטלנטה, ג'ורג'יה והייתה חברת נבחרות הקרוס והכדורסל. היא עשתה תואר ראשון באוניברסיטת ייל.

בין השנים 1993 ל-1996 עבדה כעיתונאית וסיקרה את מלחמות יוגוסלביה עבור העיתונים U.S. News & World Report, ‏בוסטון גלוב, האקונומיסט והניו ריפבליק. כששבה לארצות הברית היא למדה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הרווארד, וקיבלה תואר במשפטים ב-1999. ספרה הראשון "בעיה מהגיהנום: אמריקה ועידן רצח העם" (A Problem from Hell: America and the Age of Genocide) צמח ממאמר אותו כתבה בבית הספר למשפטים. ספרה זכה בפרס פוליצר לספרי עיון ובפרס הספר על-שם אנתוני לוקאס,[1] כמו גם בפרס אניספילד-וולף ב-2003. בספר היא סקרה את מקורות המילה genocide (רצח עם), את רציחות-העם העיקריות במאה העשרים, כמו גם ניתוח של כמה מהסיבות המונחות ביסוד הכישלון המתמיד של ממשלות והקהילה הבינלאומית לזהות בצוותא, להודות ואז להגיב באופן יעיל למקרים של רצח עם המשתרעים מרצח העם הארמני לרצח העם ברואנדה. ההיסטוריון הווארד זין מתח ביקורת על עבודתה זו ומאמריה בנושאים אלה בטענו שהיא המעיטה בערך מות האזרחים "בשוגג" ו"מזדמנים" שניתן לסווגם כרצח עם,[2] כן ביקרו אותה אדווארד הרמן[3] וג'וזף נבינס.[4]

היא חוקרת של מדיניות החוץ ובמיוחד בכל הנוגע לזכויות אדם, רצח עם ואיידס. כעת היא פרופסור ומופקדת הקתדרה על-שם אנה לינד למנהיגות מעשית ועולמית ומדיניות ציבורית בבית הספר לממשל על שם ג'ון קנדי באוניברסיטת הרווארד.

ב-2004 בחר "טיים מגזין" בפאוור כאחת ממאה המדענים וההוגים החשובים ביותר של השנה.[5] בסתיו 2007, היא החלה לכתוב טור קבוע בטיים מגזין. פאוור מופיעה בסרטו התעודי של צ'ארלס פרגוסון משנת 2007, No End in Sight, שמאשים את ממשל בוש במחדלים רבים במלחמתה של ארצות הברית בעיראק.

פאוואר שהתה בשנת 2005–2006 בעבודה עם הסנטור ברק אובמה כמומחית למדיניות חוץ, ולזכותה נזקפת הפחת עניינו והכוונתו של ברק אובמה בנושא רצח העם בדארפור.[6] היא שירתה כיועצת בכירה למדיניות החוץ לאובמה במהלך מסע הבחירות שלו לנשיאות ב-2008 עד שהיא נאלצה להתפטר אחרי שהיא כינתה את הילרי קלינטון "מפלצת".[7] פאוור התנצלה על הערתה בראיון לעתון The Scotsman בלונדון, והתפטרה ממטה הבחירות זמן קצר אחרי-כן.[8]

ספרה השני, Chasing the Flame: Sergio Vieira de Mello and the Fight to Save the World ("לרדוף אחרי הלהבה: סרג'ו ויירה דה מלו ומאבקו להציל את העולם"), ראה אור ב-14 בפברואר 2008. הוא דן בסרז'יו ויירה דה מלו, הנציב העליון של האו"ם לזכויות אדם והנציג המיוחד של האו"ם בעיראק שנהרג בפיגוע במלון קאנאל בבגדד, ביחד עם ז'אן-סלים כנען, נדיה יונס, פיונה ווטסון, וחברים נוספים מצוותו, אחר-הצהרים של 19 באוגוסט 2003, הספר היה הבסיס לסרט התעודי Sergio, בבימויו של גרג ברקר ובעריכתה של קארן שמיר.

חייה האישיים

ב-4 ביולי 2008 נישאה פאוור לפרופסור למשפטים קאס סנסטיין, אותו פגשה כשעבדה במסע הבחירות של אובמה.[9] ב-24 באפריל 2009 היא ילדה את ילדם הראשון דקלן. ב-1 ביוני 2012 נולדה ילדתם ריאן פאואר סנסטיין.

השקפותיה

בצד תמיכתה במועמדותו של ברק אובמה, פאוור ידועה במיוחד בשל מאמציה להגביר את המודעות הציבורית בנושאים של רצח עם וזכויות אדם, במיוחד ברצח העם בדארפור. ב-2006 היא יעצה ל-Screamers, סרט אודות מעשי רצח העם בדארפור, ארמניה ואחרים במאות ה-20 וה-21. פאוור הפכה לקול מוביל הקורא להתערבות מזוינת במצבים של משברים הומניטאריים.[10]

בשנת 2002, כשעוד הייתה חברת הסגל האקדמי של אוניברסיטת הרווארד, התראיינה פאוור להארי קרייזלר מאוניברסיטת קליפורניה בברקלי. קרייזלר שאל אותה כך: ”הרשי לי לתת לך כאן תרגיל מחשבתי: מבלי להתייחס לבעיית פלסטין-ישראל, בואי נאמר שהיית יועצת לנשיא ארצות הברית, כיצד היית מגיבה לאירועים הנוכחיים שם.[11]? האם היית מייעצת לו להניח במקום מערך כדי לנטר מצב זה, לפחות אם צד אחד או אחר נראה כאילו הוא נע לעבר רצח עם?” על כך השיבה פאוור: ”מה שאיננו צריכים שם הוא מנגנון אזהרה מוקדמת כלשהו. מה שאנו צריכים הוא נכונות להסתכן כדי לסייע למצב. ייתכן שהמשמעות של להסתכן היא לנכר ציבור בוחרים ביתי עם משמעות פוליטית וכספית עצומה. ייתכן שהמשמעות המכרעת יותר היא להקריב - או להשקיע, אני סבורה, יותר מאשר להקריב - מיליארדי דולרים, לא בשירות צבא ישראל, אלא למעשה להשקיע במדינת פלסטין החדשה, בהשקעת מיליארדי הדולרים שכנראה יידרשו, בנוסף, לתמוך במה שיהיה מוכרח להיות כוח הגנה ענקי,[12] לא מהסוג הישן של רואנדה, אלא נוכחות צבאית משמעותית. משום שנראה לי בשלב זה - וזה נכון גם למקרי רצח עם של ממש, ולא רק להפרות חמורות של זכויות אדם, שנראו שם - שאתה חייב להיכנס כאילו אתה רציני, אתה חייב להסתכן. לרוע המזל, כפיית פתרון על צדדים ממאנים היא איומה. זה דבר נורא לעשות, זה בלתי דמוקרטי מן היסוד. אבל, לרוע המזל, גם לנו אין כאן רק דמוקרטיה, יש לנו דמוקרטיה ליברלית. ישנן מערכות מסוימות של עקרונות שמנחות את מדיניותנו, או שאמורות להנחות, בכל אופן. חיוני שמערכות מסוימות של עקרונות יהפכו לאמת מידה, ולא היענות לאלה[13] שנועדו פוליטית במהותם להרוס את חייהם של בני עמם. ובכך אני מתכוונת למה שתום פרידמן כינה "שרפאת".[14] אני אמנם סבורה שבמובן זה, שני המנהיגים הפוליטיים היו חסרי אחריות באופן איום ונורא. ולרוע המזל הדבר מצריך התערבות חיצונית.”[15]

מספר עתונים כגון FrontPage Magazine האשימו את פאוור בעוינות כלפי ישראל.[16] בראיון להארץ, הסבירה פאוור את השקפותיה והצהרותיה האחרונות לגבי ישראל והתעקשה שהיא מתייחסת לאיומים כלפי ישראל (כמו תוכנית הגרעין האיראנית) מאד ברצינות.[17]

מסע הבחירות לנשיאות של 2008

פאוור תמכה בפומבי משלב מוקדם בסנאטור-דאז ברק אובמה. כשהיא הצטרפה למסע הבחירות של אובמה כיועצת למדיניות חוץ, תיאר אותה העתון Men's Vogue כ"גאונת הרווארד שיכולה להתפאר גם בפרס פוליצר וגם ב-a mean jump shot (תשאלו את ג'ורג' קלוני). כעת המשקיפה מהצד המושלמת משתתפת במשחק עצמו, בפוליטיקה בוושינגטון הבירה."[18]

באוגוסט 2007 כתבה פאוור תזכיר שכותרתו "וושינגטון השמרנית לעומת השינוי לו אנו זקוקים", שבו היא מציגה את אחת מהאמירות הכוללניות ביותר של גישתו של אובמה כלפי מדיניות החוץ. בתזכיר היא כותבת: "שיקול דעתו של ברק אובמה הוא צודק, ההיגיון המקובל מוטעה. אנו זקוקים לעידן חדש של דיפלומטיה אמריקאית קשוחה, בעלת עקרונות ומעורבת על-מנת להתמודד עם אתגרי המאה העשרים ואחת.[19]

בפברואר ומרץ 2008, החלה פאוור במסע מכירות בינלאומית על מנת לקדם את ספרה, Chasing the Flame (לרדוף אחרי הלהבה). בשל מעורבתה במסע הבחירות של אובמה, רבים מהראיונות אותם העניקה חגים סביב השקפותיה לגבי מדיניות החוץ של ברק אובמה, כמו גם מסע הבחירות של 2008.

ב-21 בפברואר הופיעה פאוור אצל צ'ארלי רוז והשוותה את ברק אובמה לסרג'ו ויירה דה מלו, שהיה נושא ספרה Chasing the Flame. "זו הייתה תוכחתו של סרג'ו: אם אינך חושב במונחים של כבוד וחופש מפחד, וזהו הנושא האחר שאובמה שב אליו, הרעיון הרוזוולטיאני הנושן. אובמה ניסה לנהל מסע בחירות שמוציא אותנו מפוליטיקת הפחד. הוא גם מאד רגיש למידה שבה, וסרג'ו השתמש במשפט זה, 'פחד הוא יועץ רע.' משפט זה יכול היה לצאת מפיו של אובמה, אף-על-פי שהוא יצא מפיו של סרג'ו. אנחנו לוקים בשיפוטנו כשאנחנו מפחדים".[20]

פאוור הופיעה ב-BBC וב-HARDtalk ב-6 במרץ, בהצהירה שהבטחתו של ברק אובמה "להוציא את כל הצבא מעיראק בתוך שישה עשר חודשים" הייתה "התסריט האפשרי הטוב ביותר" ש"אותו הוא יבחן שוב כשיהפך לנשיא".[21] כשהמראיין איתגר אותה אם היא סותרת את מחויבותו של אובמה במסע הבחירות, היא הגיבה, "אתה לא יכול להתחייב במרץ 2008 לגבי מה שיקרה בינואר 2009... כמובן שהוא לא יסתמך על איזושהי תוכנית שאותה הוא הגה כשהיה מועמד לנשיאות או סנאטור. הוא יסתמך על תוכנית – תוכנית מבצעית – אותה הוא יתכנן בהיוועצות עם אנשים עמם הוא אינו בא במגע יומיומי כיום, מכיוון שהוא אינו הנשיא".[22] היא סיכמה באומרה ש"אנחנו ננסה להוציא את כוחות ארצות הברית מעיראק מהר ובאופן אחראי ככל האפשר".[23] בראיון לעתון The Scotsman ב-6 במרץ היא התבטאה: "נדפקנו באוהיו. באוהיו הם אובססיביים והילרי משתמשת בזה, מכיוון שהיא יודעת שאוהיו הוא המקום היחידי שהם יכולים לנצח בו".[24][25] "חוץ מזה היא גם מפלצת – זה לא לציטוט – היא מתרפסת בפני כל אחד... אם אתה עני היא תספר לך איזה סיפור על איך אובמה עומד לקחת את העבודה שלך, אולי זה היה יותר יעיל. מראית העין בה היא נוקטת היא לא יאה".[26]

פאוור התנצלה על ההערה בלילה של ראיון ה-6 במרץ, ואמרה כי "הם לא מבטאים את רגשותי לגבי הסנאטורית קלינטון, שאני מעריכה ומעריצה זה זמן רב את מנהיגותה ושירותה הציבורי". היא הוסיפה כי "כמובן שאני מתחרטת על מילותיי. אינני יכולה להאמין שהם אפילו יצאו מפי ... בכל הופעה ציבורית דיברתי על הסנאטורית קלינטון; שיבחתי אותה על מנהיגותה, האינטלקט שלה. היא גם מאד לבבית, מצחיקה ... הלוואי שהייתי יכולה לחזור אחורה בזמן". ביום למחרת, בעקבות התגובה להערות, היא התפטרה מתפקידה במסע הבחירות של אובמה. מעט אחרי-כן, העתון Weekly Standard כתב שייתכן שזה היה מסע השיווק לספר הכי פחות מוצלח מאז המצאת הדפוס.[27] בעקבות התפטרותה, היא הופיעה גם בקולבר ריפור ב-17 במרץ 2008 ואמרה: "האם אני יכולה להבהיר ולהגיד, אני לא סבורה שהילרי קלינטון היא מפלצת... נותרו לנו שלושה מתמודדים מדהימים במירוץ". כשפאוור הצטרפה מאוחר יותר לצוות השינוי של מחלקת המדינה של ארצות הברית, גורם רשמי המקורב לצוות אמר שפאוור התנצלה וש"המחווה שלה הביאה לפיוס" עם קלינטון.[28][29] פאוור נכחה בטקס השבעתה של קלינטון כמזכירת מדינה ב-2 בפברואר 2009.

ממשל ברק אובמה

אחרי הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008, שבה פאוור לצוותו של אובמה והייתה חברה בצוות השינוי, שעבד עבור מחלקת המדינה של ארצות הברית.[30]

בינואר 2009 מינה הנשיא אובמה את פאוור לחברת צוות במועצה לביטחון לאומי של ארצות הברית, שם היא משמשת כעוזרת מיוחדת לנשיא ומנהלת את ה-Office of Multilateral Affairs and Human Rights.[31]

תמיכתה במעורבות צבאית בלוב

סמנתה פאוור נחשבת לדמות המפתח בתוך ממשל אובמה בשכנעה את הנשיא לתקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב (2011). פאוור טוענת שלארצות הברית יש מחויבות מוסרית להתערב, אם יש צורך בכוח צבאי, על מנת למנוע רצח עם.[32] בתוך הבית הלבן, פאוור תובעת במפגיע התערבות אמריקנית על בסיס הומניטרי. היא תוארה כבעלת תפקיד מכריע בשכנוע אובמה לדחוף את מועצת הביטחון של האו"ם להתיר קואליציה צבאית על מנת להגן על אזרחי לוב.[33] פאוור טענה בעבר ש"אתה לא מקבל שום קרדיט על עשיית הדברים הנכונים" זה תלוי בנו "לשנות את המצב, היא אמרה. "המרשם שלי", היא אמרה, "הוא שרמת המעורבות האמריקנית והבינלאומית תהיה ביחס ישר למעשי העוול שמתחוללים בשטח."[34]

ספריה

  • Realizing Human Rights : Moving from Inspiration to Impact (coeditor, 2000) מסת"ב 0-312-23494-5
  • Chasing the Flame: Sergio Vieira de Mello and the Fight to Save the World (2008) מסת"ב 1-59420-128-5

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה


ממאמריה

הערות שוליים

  1. ^ זוכי פרס הספר על-שם אנתוני לוקאס, קרן ניימן לעתונות באוניברסיטת הרווארד.
  2. ^ הווארד זין, "על טרור", zcommunications.org‏ 21 באוגוסט 2007
  3. ^ אדווארד הרמן, "תגובה למאמרו של זין על סמנתה פאוור", zcommunications.org‏ 27 באוגוסט 2007
  4. ^ ג'וזף נבינס, "על הצדקת התערבות", ‏The Nation‏ 20 במאי 2002
  5. ^ "מאה האנשים המשפיעים ביותר בעולם ב-2004", טיים מגזין
  6. ^ "The Radical Roots of Barack Obama", Rolling Stone
  7. ^ גרי פיב, "'הילרי קלינטון היא מפלצת': פליטת הפה של עוזרתו של אובמה", The Scotsman‏17 במרץ 2008
  8. ^ קארה באקלי, "מפלצת, מעידה", הניו יורק טיימס, 16 במרץ 2008
  9. ^ אן לוסי, מקמפיין לשמפיין כשחבריו של אובמה קושרים את העניבה", The Independent‏ 5 ביולי 2008.
  10. ^ ריצ'רד גוט, "הצבעתה של בריטניה באה לשים קץ לסחר העבדים ולבשר את האימפריאליזם הליברלי בזמננו", גארדיאן, 17 בינואר 2007
  11. ^ ראו 2002 בישראל
  12. ^ במקור: a mammoth protection force, כלומר כוח הגנה "בגודל של ממותה".
  13. ^ "אלה" הם שרון וערפאת עליהם דיברה מיד אחר כך
  14. ^ הלחם בסיסים של שרון וערפאת. למעשה מי שטבע את הכינוי היה עמוס עוז.
  15. ^ Obama Advisor Samantha Power Calls for Invasion of Israel, סרטון של קטע זה באתר YouTube, עם תמליל בלשונית המידע.
  16. ^ ג'וזף קליין, "להינצל מדרבן 2", ‏FrontPageMagazine, ‏ 2 במרץ 2009
  17. ^ שמואל רוזנר, "היועצת הבכירה של אובמה אינה מאמינה בכפיית הסדר שלום", הארץ, 26 בפברואר 2008.
  18. ^ Samantha Power, the outsider with a jump shot, is working on her inside game: D.C. politics: Crime + Politics: mensvogue.com
  19. ^ תזכיר בחירות: "ברק אובמה צדק", וושינגטון פוסט, 3 באוגוסט 2007
  20. ^ שיחה עם סמנתה פאוור", תוכניתו של צ'ארלי רוז, 21 בפברואר 2008
  21. ^ שיחה נוקבת עם סמנתה פאוור, BBC, ‏6 במרץ 2008
  22. ^ "פאוור על תוכנית של אובמה לגבי עיראק: "התסריט הטוב ביותר", politico‏, 7 במרץ 2008
  23. ^ שיחה נוקבת עם סמנתה פאוור, BBC, ‏6 במרץ 2008
  24. ^ גרי פיב, "'הילרי קלינטון היא מפלצת': פליטת הפה של עוזרתו של אובמה בראיון לעתון Scotsman, ‏7 במרץ 2008
  25. ^ "אגרוף פוליטי: יועצתו של אובמה למדיניות החוץ מכנה את קלינטון 'מפלצת'", 6 במרץ 2008
  26. ^ יצחק בן-חורין, יועצת אובאמה קראה להילארי 'מפלצת' והתפטרה, ynet,‏ 8 במרץ 2008
  27. ^ "סמנתה פאוור, הומור קובני וכולי", Weekly Standard‏ 17 במרץ 2008
  28. ^ מתיו לי, "סמנתה פאוור שבה: פרופסור שלעגה לקלינטון תהיה עוזרתו של אובמה", הפינגטון פוסט, 29 בינואר 2009
  29. ^ התנצלותה של פאוור, הקולבר ריפור, 17 במרץ 2008
  30. ^ מתיו לי, "סמנתה פאוור עובדת בצוות השינוי של מחלקת המדינה", הפינגטון פוסט, 28 בנובמבר 2008.
  31. ^ "סמנתה פאוור מצטרפת למועצה לביטחון לאומי", בית הספר למשפטים של הרווארד, 30 בינואר 2009
  32. ^ שריל גיי סטולברג, "עדיין במסע צלב, אבל עכשיו מבפנים", ניו יורק טיימס, 29 במרץ 2011
  33. ^ אינדרה לקשמנן והנס ניקולס, "סמנתה פאוור לוקחת תפקיד פעיל כדי לשכנע את הנשיא אובמה לפעול בלוב", בלומברג, 25 במרץ 2011
  34. ^ מרגרט טלב, [Samantha Power: The voice behind Obama's Libya action "סמנתה פאוור: הקול שעומד מאחורי פעילותו של אובמה בלוב"], McClatchy Newspapers, מיאמי הראלד, 25 במרץ 2011


שגרירי ארצות הברית באו"ם
אדוארד סטטיניוס • הרשל ג'ונסון • וורן אוסטין • הנרי קבוט לודג' הבן • ג'יימס וודסוורת' • עדלי סטיבנסון • ארתור גולדברג • ג'ורג' בול • ג'יימס ויגינס • צ'ארלס יוסט • ג'ורג' בוש • ג'ון סקאלי • דניאל פטריק מויניהאן • ויליאם סקרנטון • אנדרו יאנג • דונלד מקהנרי • ג'ין קירקפטריק • ורנון וולטרס • תומאס פיקרינג • אדוארד פרקינס • מדליין אולברייט • ביל ריצ'רדסון • פיטר בורלאיי • ריצ'רד הולברוק • ג'יימס קנינגהם • ג'ון נגרופונטה • ג'ון דנפורת' • אן פיטרסון • ג'ון בולטון • אלחנדרו דניאל וולף • זלמאי ח'לילזאד • סוזן רייס • סמנתה פאוור • מישל סיסון (בפועל) • ניקי היילי • ג'ונתן כהן (בפועל) • קלי קרפט • לינדה תומאס-גרינפילד U.N. Flag
אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=סמנתה_פאוור&oldid=1422646"