סוזן רייס
| לידה |
17 בנובמבר 1964 (גיל: 60) וושינגטון די. סי. | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
סוזן אליזבת רייס (באנגלית: Susan Elizabeth Rice; נולדה ב-17 בנובמבר 1964) היא מנהלת המועצה למדיניות פנים של ארצות הברית (אנ'). בעבר כיהנה כיועצת לביטחון לאומי של נשיא ארצות הברית ברק אובמה בשנים 2013–2017, כשגרירת ארצות הברית באו"ם משנת 2009 ועד לשנת 2013 וקודם לכן כיועצת למדיניות חוץ ויועצת לענייני אפריקה של מזכירת המדינה מדליין אולברייט.
ביוגרפיה
רייס נולדה בוושינגטון די. סי., בתם של אמט רייס, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קורנל ונגיד בבנק הפדרלי, ושל לואיס דיקסון פיט, בת למהגרים מג'מייקה, מנהלת בחברות עסקיות. הוריה התגרשו כשהייתה בת עשר. אביה החורג של רייס היה עוזר מזכיר ההגנה של ארצות הברית ויו"ר ועדת הקונגרס לתקציב.
למדה בבתי ספר יוקרתיים בוושינגטון: בית הספר היסודי בובואר, ובתיכון לבנות הקתדרלה הלאומית[1]. בתיכון הייתה רייס ספורטאית מצטיינת וכן כיהנה כיו"ר מועצת התלמידים. רייס שיחקה בתפקיד רכזת בנבחרת הכדורסל של התיכון וזכתה בכינוי "Spo". רייס סיפרה כי בצעירותה הוריה לימדו אותה "לעולם לא להשתמש בגזע של אדם כיתרון או כתירוץ"[2].
היא סיימה תואר ראשון בהיסטוריה באוניברסיטת סטנפורד ב-1986, וזכתה במלגת רודז ללימודים באוניברסיטת אוקספורד, בה סיימה תואר שני ודוקטורט ביחסים בינלאומיים ב-1990. עבודת התזה שלה עסקה במאבק לעצמאות מהשלטון הלבן ברודזיה. בזמן לימודיה הייתה פעילה במאמצים לקדם חרם כלכלי על דרום אפריקה במאמץ נגד שלטון האפרטהייד, כמו כן שימשה יועצת לענייני חוץ בצוותו של מייקל דוקאקיס במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1988.
ב-1992 היא נישאה לאיאן קמרון, יליד קנדה שלמד עמה בסטנפורד ועובד כמפיק ברשת ABC. לזוג שני ילדים. על נישואיה עם קמרון שהוא לבן, ציינה בראיון: "מדוע שאוגבל מדעות קדומות שאינני מסכימה עמן? נישואי עמו לא הופכים אותי לפחות אפרו-אמריקאית."[1] הונם של בני הזוג הוערך בין 23 ל-43 מיליון דולר נכון ל-2009[1][3].
קריירה
רייס עבדה בתחילת שנות ה-90 כיועצת בשלוחה בטורונטו של תאגיד הייעוץ האסטרטגי מקינזי. משנת 1993 שימשה במגוון תפקידים בממשלו של הנשיא ביל קלינטון, ביניהם יועצת מיוחדת לענייני אפריקה במועצה לביטחון לאומי. ב-1997 מונתה על ידי קלינטון לעוזרת לענייני אפריקה של מזכירת המדינה מדליין אולברייט, ידידת משפחה ותיקה ששימשה כמנטורית שלה. בתפקיד כיהנה עד 2001, תום כהונתו של קלינטון.
על רייס נמתחה ביקורת, בין השאר במגזין "ניוזוויק", על חלקה בתפקוד ממשלו של קלינטון שלא מנע את רצח העם ברואנדה. רייס התבטאה ב-2001 כי למדה לקח מתקופה זו ואם תעמוד בפני מצב דומה בעתיד תפעל במלוא המרץ לפעולה דרמטית. במסגרת עדותה בפני ועדת הסנאט לענייני מדיניות חוץ שדנה בעמדת ארצות הברית על רקע רצח העם בדארפור, הביעה רייס תמיכה בצעדים צבאיים נרחבים נגד סודאן גם על רקע מעורבות ארצות הברית בחזיתות אחרות.
לאחר תקופתה בשירות הציבורי עבדה רייס במשך כשנתיים בחברת ייעוץ בוושינגטון, וב-2002 הצטרפה כעמיתה בכירה למכון המחקר הוותיק ברוקינגס. רייס שימשה כיועצת למדיניות חוץ של ג'ון קרי במסגרת הקמפיין שלו לנשיאות ארצות הברית ב-2004, ושל ברק אובמה במסגרת הקמפיין שלו לנשיאות ב-2008. במהלך הקמפיין, ביקרה רייס את יריבתו של אובמה הילרי קלינטון על תמיכתה במלחמת עיראק ובהכרזה על משמרות המהפכה כארגון טרור[4]. לאחר היבחרו של אובמה, נבחרה רייס לשמש כחברה במועצה המייעצת לצוות האחראי על המעבר של הממשל החדש, וכן מונתה לשגרירה הבאה של ארצות הברית באו"ם, תפקיד אשר שודרג על ידי אובמה לרמת חבר קבינט. במינויה הייתה לאישה השלישית והאמריקאית אפריקאית הראשונה המכהנת בתפקיד זה.
במהלך ההתקוממות בלוב (2011) הציגה רייס קו תוקפני ולוחמני נגד משטרו של מועמר קדאפי, יחד עם מזכירת החוץ הילרי קלינטון ויועצת הנשיא סמנתה פאוור, הובילו לקבלת החלטות באו"ם על אזור אסור לטיסה ועל התקיפה הצבאית הבינלאומית בלוב[5]. בעקבות תקיפת בניין הקונסוליה האמריקאית בבנגזי ב-11 בספטמבר 2012, במהלכה נרצחו שגריר ארצות הברית בלוב, כריסטופר סטיבנס ושלושה אמריקאים נוספים, מסרה רייס כי מדובר ככל הנראה במעשה ספונטני על רקע פרסומו של סרט המציג באופן שלילי את מוחמד[6], על כך ספגה ביקורת כשהתברר שמדובר בפעולת טרור מתוכננת מראש לרגל ציון יום השנה לפיגועי 11 בספטמבר. פיטר קינג, יושב ראש הוועדה להגנת המולדת בבית הנבחרים של ארצות הברית, אף קרא לרייס להתפטר[7].
רייס הוזכרה כמועמדת להחליף את מזכירת המדינה הילרי קלינטון בקבינט של אובמה, לאור זאת הודיעו הסנאטורים ג'ון מקיין ולינדזי גרהאם מבכירי הרפובליקנים בסנאט כי היא אינה אמינה ואינה ראויה לתפקיד[8] וכי הרפובליקאים יעשו הכל על מנת לחסום מינוי זה, בתגובה הודיע אובמה כי למבקרי רייס תהיה בעיה איתו[9]. בדצמבר 2012 הודיעה רייס כי היא מסירה את מועמדותה לתפקיד מזכירת המדינה, בהודעתה ציינה ש"אני משוכנעת כי אם אכן אבחר כמועמדת לתפקיד, הליך המינוי יהיה ארוך, כואב ויקר"[10].
לאחר התפטרותו של היועץ לביטחון לאומי, טום דונילון ביוני 2013[11] החליפה אותו רייס, ב-1 ביולי 2013 היא החלה את כהונתה בתפקיד. אותו סיימה ב-20 בינואר 2017 עם סיום כהונת ממשל אובמה.
בדצמבר 2020 הכריז נשיא ארצות הברית הנבחר, ג'ו ביידן כי החליט למנות את רייס למנהלת המועצה למדיניות פנים של ארצות הברית (אנ') בממשלו העתידי[12].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
- ביוגרפיה של רייס באתר מכון ברוקינגס
- החשבון של סוזן רייס ברשת החברתית טוויטר כיועצת לביטחון לאומי (חשבון מאורכב)
- פרופיל וכתבות על רייס באתר הוושינגטון פוסט
- פרופיל באתר מגזין טיים
- אתר המתאר את הקשרים של סוזן רייס
- סוכנויות הידיעות, שגרירת אובמה באו"ם: היחס לישראל לא הוגן, באתר ynet, 15 בינואר 2009
- יצחק בן חורין, וושינגטון, נגעלים מרוסיה. נאום שגרירת ארה"ב, באתר ynet, 4 בפברואר 2012
- McCain’s claims about Susan Rice’s comments on the Libya attack, וושינגטון פוסט, 15 בנובמבר 2012
- אי-פי, באדיבות פטראוס, סוזן רייס כוססת ציפורניים, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2012
- סוזן רייס, Why I made the right call, וושינגטון פוסט, 14 בדצמבר 2012
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 All eyes on Susan Rice now that she’s presumptive front-runner to become secretary of state, וושינגטון פוסט, 30 בנובמבר 2012
- ^ "The Meteoric Rise of the State Department's Susan Rice." The Journal of Blacks in Higher Education: 20 (Summer 1998), p. 40-41.
- ^ סוזן רייס, באתר opensecrets.org
- ^ איי-פי, "אובמה טירון במדיניות חוץ", באתר nrg, 26 בפברואר 2008
- ^ שמואל רוזנר, אז מי באמת ניצח את שליט לוב קדאפי?, באתר nrg, 27 באוגוסט 2011
- ^ Ambassador Susan Rice: Libya Attack Not Premeditated, אתר abcnews, 16 בספטמבר 2012
- ^ King calls for Rice resignation over Libya story, Kerry defends, פוקסניוז, 29 בספטמבר 2012
- ^ DOZEN HOUSE WOMEN DEFEND RICE OVER LIBYA COMMENTS, סוכנות איי.פי, 16 בנובמבר 2012
- ^ Obama to McCain: You can’t stop Susan Rice from being Secretary of State, The Washington Examiner, 14 בנובמבר 2012
- ^ ארה"ב: סוזן רייס פורשת מהמרוץ לתפקיד שרת החוץ, באתר וואלה!, 13 בדצמבר 2012
- ^ Donilon to Resign as National Security Adviser, ניו יורק טיימס, 5 ביוני 2013
- ^ Barbara Sprunt, Biden Picks Susan Rice For Top Domestic Policy Position, כתבה באתר NPR, 10 בדצמבר 2020
| שגרירי ארצות הברית באו"ם | ||
|---|---|---|
|
31274432סוזן רייס
- וושינגטון די. סי.: אישים
- חברות המפלגה הדמוקרטית (ארצות הברית)
- חברי המפלגה הדמוקרטית (ארצות הברית)
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ברק אובמה
- זוכי מלגת רודס
- שגרירי ארצות הברית באו"ם
- היועצים לביטחון לאומי של ארצות הברית
- נשיאות ברק אובמה: אישים
- חברי ועד השלישייה
- תסריטאיות אמריקאיות
- בוגרות אוניברסיטת סטנפורד
- בוגרי אוניברסיטת סטנפורד
- אמריקאיות שנולדו ב-1964
- אמריקאים שנולדו ב-1964
- נשיאות ג'ו ביידן: אישים