תחבורה בתל אביב
תרשים של מערך התחבורה הציבורית בתל אביב:
רכבת (בשחור), הרכבת הקלה - הקו האדום (באדום), הרכבת הקלה - הקו הירוק המתוכנן (בירוק), הרכבת הקלה - הקו הסגול המתוכנן (בסגול), שלושת קווי המטרו M1 (בכחול), M2 (בכתום), M3 (בצהוב) והתחנה המרכזית והמסופים של האוטובוסים
התחבורה בתל אביב-יפו היא ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות בישראל בשל אופייה המטרופוליני של העיר. מדי יום נכנסים לעיר מאות אלפי יוממים, והעיר סובלת מעומסי תנועה כבדים וממחסור במקומות חניה. בעיות התחבורה מעצימות את מפגעי הרעש וזיהום האוויר, מכבידות על התושבים ועל בעלי העסקים, ומהוות נושא מרכזי בשיח הציבורי.
בהיעדר רכבת קלה או רכבת תחתית פעילה, מבוססת התחבורה בתל אביב על הרכב הפרטי, על אוטובוסים, שברוב הרחובות חולקים את אותם נתיבים עם הרכב הפרטי, ועל אופניים.
מדיניות התחבורה
עיריית תל אביב-יפו ומשרד התחבורה מנסים להתמודד עם עומסי התנועה והחניה במספר דרכים, המושפעות מהתמודדות של מטרופולינים בעולם עם בעיות דומות. המדיניות המוצהרת כוללת את עידוד השימוש בתחבורה ציבורית בעיר, על ידי יישום התוכנית להפעלת רכבת קלה החוצה את העיר, הצפויה לפעול כרכבת תחתית בחלק מהמסלול. מתכננת הפרויקט היא חברת נת"ע. דרך נוספת היא תכנון מחודש של מערך האוטובוסים והקצאת נתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית בצירים הראשיים. מנגד מנסה העירייה לצמצם את תנועת האוטובוסים ברחובות הצרים.
בנושא החנייה, מתבצעת אכיפה חלקית של חוקי החנייה, ומקודמות תוכניות להקמת חניונים תת-קרקעיים גדולים בלב העיר[דרוש מקור], ולהקמת חניוני חנה וסע בכניסות לעיר שישרתו את היוממים. הקמת החניונים שנויה במחלוקת. יש הרואים במדיניות זאת כמהלך חיוני בשל המחסור הגדול במקומות חניה במרכז העיר, ומנגד יש הרואים בכך מדיניות שתעודד כניסת כלי רכב למרכז העיר שתגביר את בעיות העומס והזיהום. כמו כן מתבצעות עבודות להסדרת צמתים עמוסים ולהקמת מחלפים, גשרים ושיקוע כבישים, במיוחד בדרך בגין.
ב-2012, כחלק ממדיניותה לעודד את השימוש ברכב הפרטי, אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר. קודם לשינוי ניתנה הזכות לחנייה חינם רק באזור המגורים. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, והעניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של אחוזות החוף[1]. העירייה גם נמנעת מלאכוף את איסור החנייה על מדרכות ברחובות שאינם ראשיים, אך לא פרסמה מדיניות רשמית בנושא[2].
בתחילת המאה ה-21 החלה העירייה לנקוט במדיניות של עידוד הנסיעה באופניים, במסגרתה היא סוללת שבילי אופניים בשדרות וברחובות ומפעילה באמצעות זכיין שירות להשכרת אופניים (תל אופן).
תחבורה ציבורית
שירותי אוטובוס
בעיר פועל מערך קווי אוטובוס עירוניים של חברות "דן", "אגד", "קווים", "מטרופולין" ו"אפיקים". אך דן אחראית ליותר מ-80% מתנועת האוטובוסים העירוניים בעיר והיא גם החברה העיקרית האחראית לנסיעות בתוך העיר, בעוד ששאר החברות אחראיות לקישור תל אביב עם הערים הסמוכות. בעיר פועלים התחנה המרכזית החדשה, ומספר מסופי אוטובוס שהחשובים שבהם הם מסוף 2000 בסמוך לתחנת הרכבת תל אביב מרכז, מסוף כרמלית, מסוף רדינג, מסוף עתידים, מסוף תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה ומסוף האוניברסיטה. הן בשל מיקומה הגאוגרפי במרכז הארץ ובלב גוש דן, והן בשל חשיבותה של העיר, יוצאים ממנה קווי אוטובוס לכל חלקי הארץ. בעבר רווחה הגישה כי על שירותי תחבורה ציבורית בין עירונית להתחיל ולהסתיים בתחנה מרכזית אחת, אולם זה מספר שנים שבהתאם לתפיסה מודרנית יותר, מופעלים שירותים בין עירוניים למרחקים קצרים ובינוניים גם מנקודות מפתח אחרות בעיר. שירותים אלה ניתנים על ידי מספר חברות, ובראשן אגד. שני הקווים המרכזיים והוותיקים של מרכז העיר הם קו 4 העובר לאורך הרחובות אלנבי ובן-יהודה וקו 5 לאורך רוטשילד ודיזנגוף. ב-1 ביולי 2009 החלו לפעול קווי לילה בכל ימות השבוע (למעט שישי) בתל אביב ובפרבריה לתקופת הקיץ, בשיתוף של רוב חברות התחבורה הציבורית בגוש דן. קווי הלילה ממשיכים לפעול גם במהלך השנה בלילות חמישי ושבת בלבד.
ב-23 באוגוסט 2010 החל יישום השלב הראשון ברפורמה מקיפה לתחבורה הציבורית בגוש דן, הוספו שלושה קווים חדשים ובוטל קו קיים. ב-1 ביולי 2011 התרחש השלב השני והגדול מבין ארבעת השלבים המתוכננים והוכנסה מערכת קווי האוטובוס החדשה בתל אביב ובגוש דן. במסגרת הרפורמה, בוטלו עשרות קווים ומהלכם או מספרם של אחרים שונה. בסך הכל בוטלו כעשרים קווים[3]. הרפורמה כוללת קווים ראשיים, אשר מהווים "קווי מזלג". כל קו מזלג כזה הוא שניים או שלושה קווים, להם מסלול משותף מרכזי, רובו בתחומי העיר תל אביב, בעוד בקצה אחד (או שניים) המסלול מתפצל למספר זרועות. הרעיון העומד מאחורי פיזור כזה הוא תדירות גבוהה (כחמש דקות) בקטע המשותף, ותדירות רגילה בקטע נפרד. הרפורמה אף יצרה שלושה אזורי תעריף חדשים במקום האזורים הרבים שהיו קיימים קודם לכן. האזורים החדשים מבוססים על מרחק ממרכז המטרופולין כמקובל בעולם. כרטיסי הנסיעה החדשים מאפשרים (בתנאי שהנוסע אוחז בכרטיס נסיעה "חכם", הרב-קו) נסיעה נוספת באותו אזור מחיר בתוך 90 דקות מרגע רכישתם. כרטיסים אלו תקפים, בדומה לכרטיסי "חופשי חודשי", בכל מפעילי התחבורה הציבורית.
לרפורמה לוו ביקורות רבות, הן בשל אי שיתוף הציבור בהכנתה (שנמשכה שנים רבות ולטענת רבים, בוססה על סקרי נסיעות ישנים) - הציבור אף יודע עליה רק חודש לפני כן באתר הרפורמה ופרסומות שודרו רק כשבוע לפני, והן בשל ביטולי קווים רבים (במיוחד על קו 27 שעבר באזור אוניברסיטת תל אביב ושכונות רמת אביב) והוצאת קווים משכונות צפוניות ודרומיות כאחד. מחאות תושבים גרמו להיפוך חלק מההחלטות (קו 63 לא הוצא משכונת נחלת יצחק[4] וקו 45 הושאר זמנית עד לביצוע סקר נוסעים שתוצאותיו יעידו על המשך פעילותו[5]). כמו כן, נטענו טענות אודות חוסר בהירות השינוי ובעניין קיצוץ נסיעות בשבת[6].
למרות הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, מפעילה האגודה השיתופית "נוע תנוע" אוטובוסים לגבעתיים, לרמת גן ולבת-ים.
רכבת
קו רכבת חוצה את העיר מצפון לדרום ולאורכו 4 תחנות של רכבת ישראל בהן עברו בשנת 2006 כ-19.8 מיליון נוסעים. התחנות הן תחנת הרכבת תל אביב אוניברסיטה, תחנת הרכבת תל אביב מרכז, תחנת הרכבת תל אביב השלום ותחנת הרכבת תל אביב ההגנה. רכבת ישראל מפעילה שירותים פרווריים בין תל אביב לערים הסמוכות לה (בין בנימינה בצפון ואשקלון בדרום), וקווים בינעירוניים ליעדים רחוקים יותר (באר שבע, ירושלים, חיפה ונהריה). בתחומי העיר שתי תחנות רכבת היסטוריות שאינן פעילות כיום: תחנת הרכבת יפו ותחנת הרכבת תל אביב דרום.
רכבת קלה
מערכת להסעת המונים במטרופולין תל אביב נדונה כבר מקום המדינה ואמורה להיות אמצעי התחבורה הציבורי העיקרי בתוך העיר תל אביב ולפעול לקישור טוב יותר בין העיר לפרבריה. המערכת כללה בגילגוליה השונים תוכניות לשיטות שונות של תחבורה ציבורית, כגון רכבות מהירות, רכבות קלות, רכבת תחתית, אוטובוסים וכדומה. גולת הכותרת של התוכנית השאפתנית היא הקמת רכבת קלה, שבמתכונתה המלאה אמורה לכלול שלושה קווים. על תכנון וביצוע המערכת אחראית חברת נת"ע - נתיבי תחבורה עירוניים שמקימה את הקו האדום שיהיה הראשון והמרכזי שלאחריו יוקמו הקו הירוק והקו הסגול. הקו האדום צפוי להפתח בנובמבר 2022.
מוניות
מוניות שירות נוסעות לאורך מספר קווי אוטובוס בתוך העיר כשחשובים שבהם הם קו מס' 4 לאורך רח' בן יהודה ורח' אלנבי, קו מס' 5 לאורך רח' דיזנגוף ושד' רוטשילד, קו מס' 66 מחוף ירושלים ובניין האופרה דרך דיזנגוף סנטר, ארלוזורוב, כיכר המדינה ופנקס, וקו 16 ממסוף כרמלית למסוף הטייסים בשנת 2020 נוספו 2 קווים חדשים של חברת מטרו קו קו 86 ו79מולסון לרדינג אחד דרך המזרח העיר השנייה קו מזלג למונית 4. מספר קווי שירות מקשרים בין תל אביב לערים הסמוכות, חלקם פועלים בשעות הלילה המאוחרות וכן בשישי בלילה.
בנוסף פועלות בעיר אלפי מוניות רגילות ("ספיישל").
תחבורה פרטית
אופניים
ערך מורחב – תל אופן
בשנים האחרונות, הולכת וגוברת המגמה של שימוש באופניים בתוך העיר - אמצעי תחבורה הזוכה לעידוד העירייה, שיזמה את מיזם תל-אופן. עם שיפוץ הרחובות ובעיקר השדרות בשנות ה-90, נסללו לאורכן שבילי אופניים וכמו כן סומנו או נסללו שבילי אופניים לאורך רחובות וצירי תנועה רבים לאורך העיר. נכון ל-2011, בשטח העיר קיימים כ-70 ק"מ של שבילי אופניים[7] ולפחות 5% מתושבי העיר משתמשים באופניים כדי להגיע למקום עבודתם. הפרויקט לסלילת שבילי אופניים ומסלולים לאופניים בכבישים נמשך גם כיום במטרה להפחית את השימוש בכלי תחבורה מזהמים ולהפחית את הפקקים. בעתיד הקרוב נבחנת גם אפשרות לשלב בעיר מערכות הסעה המוניות כגון: האוטובוסים הציבוריים והרכבת הקלה המתכוננת שבהם אפשר יהיה להכניס גם אופניים.
אופנידן
- ערך מורחב – אופנידן
אופנידן הוא פרויקט הקמת רשת שבילי אופניים בין-עירונית ברחבי גוש דן, שצפוי לקשר בין אזורי מגורים ומרכזי תעסוקה ולהקל על העומס התעבורתי בכבישים. הפרויקט מבוצע על ידי חברת נתיבי איילון וצפוי להסתיים במלואו עד שנת 2023.[8][9]
הליכה
תל אביב היא העיר שבה נפגעים בתאונות יותר הולכי רגל מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה. בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים[10][11]. קבוצה פגיעה במיוחד היא האזרחים הוותיקים. ב-2016 הייתה תל אביב העיר המסוכנת ביותר בישראל למבוגרים מעל גיל 65, שרבים מהם נפגעו במעבר החצייה. על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016[12].
מדרכות תל אביב משמשות לתנועת אופניים[13] ולחנייה[14], דבר המקשה על תנועת הולכי הרגל, יוצר חיכוך בין משתמשי הדרך ואף גורם לתאונות[15].
כלי רכב פרטיים וחנייה
- ערך מורחב – חנייה בתל אביב-יפו
ציר התנועה העיקרי והחשוב בעיר הוא נתיבי איילון (כביש מספר 20) החוצה את העיר מצפון לדרום לאורך תוואי הזרימה של נחל איילון, ומתחבר אל כביש מס' 1 לירושלים בדרום, ואל כביש 5 בצפון. נתיבי איילון המקבילים לחוף ימה של העיר במרחק של כשני קילומטרים בלבד ממנו, משמשים ככביש חגורה מהיר לחלקה המרכזי של העיר, ובתחומה תשעה מחלפים לאורך הציר. למרות שהציר כולל חמישה נתיבי נסיעה לכל כיוון לאורך חלקו המרכזי, כבר עתה הוא מתקשה לעמוד בעומסי התנועה הכבדים שעימם עליו להתמודד. צירי כניסה חשובים נוספים אל העיר הם ציר היינה/שלבים מדרום, דרך בן צבי (כביש 44) מדרום מזרח, דרך לוד (כביש 461) ודרך ז'בוטינסקי-בגין (כביש 481) ממזרח, דרך משה סנה (כביש 482) מצפון מזרח, ודרך נמיר (כביש 2) מצפון (הידועה גם כ"דרך חיפה").
בתל אביב 227,758 כלי רכב רשומים (כ־14% מכלי הרכב הרשומים בישראל), ברשות 49.9% ממשקי הבית (נתוני 2006), כ-71% מהם הם רכבים פרטיים. בסך הכול קיימים בעיר כ־278,000 מקומות חניה. לאור עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה ברוב אזורי העיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות. ככלל, ברוב שטחה של העיר מקומות חנייה ציבוריים המיועדים לתושבי העיר על פי אזורים מוגדרים בהם יכולים לחנות בתשלום תושבי אזורים אחרים ואלו שאינם תושבי העיר. בנוסף, מפעילה העירייה באמצעות חברת אחוזות החוף רשת של כמאה חניונים עירוניים בתשלום, המספקים פתרון חלקי לתושבי העיר בשעות בהן אין עומס. בעיר 6 חניוני גרירה עירוניים (דולפינריום, רידינג, גלית, וייז, מסלנט והזרם) המשמשים את פקחי החנייה של העירייה. חניה בתשלום אפשרית ברחבי העיר בכל האמצעים המוכרים - כרטיסי חניה מנייר, כרטיס אלקטרוני ("איזי פארק") ובאמצעות מכשירי טלפון סלולרי. לפי הודעת עיריית תל אביב החל מ-15 באוגוסט 2012 "תושבי תל אביב-יפו חונים חינם בכחול לבן בכל העיר".
ב-1 ביולי 2017 נחנך בתל אביב מיזם שיתוף מכוניות שנקרא אוטותל[16].
צירי תנועה אל העיר
מלבד תשעת המחלפים שלאורך נתיבי איילון, קיימים בתוך תחומי העיר מספר מחלפים עירוניים או גשרים שתפקידם הקלה על עומסי התנועה בצירי התנועה המרכזיים שמובילים אל מרכז העיר:
- גשר מעריב (נהרס 2015) - היה המחלף העירוני הראשון. איפשר את המשך התנועה לאורך דרך בגין (דרך פתח תקווה לשעבר) מעל מפגש הרחובות יצחק שדה, קרליבך ולינקולן.
- גשר רוקח - מעל דרך נמיר ולאורך שדרות רוקח, מצפון לגשר הירקון. מתחת לגשר הירקון, כביש מנהרה קטן נוסף בעל חשיבות תחבורתית מקומית בלבד.
- מחלף קפלן - ממשיך אף הוא את דרך בגין כמנהרה מתחת לתחילת רחוב קפלן בסמוך למרכז עזריאלי
- מנהרה מתחת לרחוב פנחס רוזן, סמוך לגבול הצפוני של בני ברק, המקשרת בין רחוב ראול ולנברג (רמת החייל) ורחוב שטרית (מדרום להדר יוסף).
נמלי תעופה
- ערך מורחב – נמל התעופה בן-גוריון
נוסף על נמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון השוכן בשטח גלילי מצפון לעיר לוד במרחק של כ-18 ק"מ ממרכז העיר, היה ממוקם שדה דב בצפונה של העיר, השדה טיפל בתעבורת נוסעים פנים ארצית, בעיקר לאילת. שדה דב שימש גם לפעילות צבאית.
ב-30 ביוני 2019 לאחר דיונים ארוכים, שנמשכו במהלך כל היום לאור התנגדותם של תושבי אילת, ההסתדרות והתאחדות המלונות בישראל לסגירת שדה דב. ראש הממשלה בנימין נתניהו החליט שנמל התעופה ייסגר ב-1 ביולי והטיסות שבו יועתקו לנמל התעופה הבינלאומי בן-גוריון והשטח של שדה דב יעבור לבעלי הקרקעות
ב-10 בפברואר 2020 הושלם פינוי השדה. בסך הכל פונו ונהרסו למעלה מחצי מיליון מ"ר של מבני צבא, משטחי אספלט ומסלול ההמראה באורך 1,741 מטרים. מגדל הפיקוח הוכרז כמבנה לשימור ויישאר כשטח ציבורי בשכונת המגורים העתידית שתוקם במקום
קישורים חיצוניים
- אתר נת"ע
- האתר של חברת נתיבי איילון - כולל דיווחי תנועה ומצלמות בזמן אמת.
- הרפורמה בתחבורה הציבורית בתל אביב, הפעימה השנייה, יולי 2011
- הצעה לארגון מחדש של התחבורה הציבורית במטרופולין תל אביב - תוכנית מפורטת הכוללת מפות והסברים להפעלת רשת קווים חדשה בגוש דן.
- צור שיזף, קיבלנו רכבת, איבדנו חוף, באתר ynet, 21 בדצמבר 2003
- צביקה בורג, למה שנשלם על נתיבי איילון?, באתר ynet, 7 במרץ 2007
- מידע על שבילי אופניים באתר עיריית תל אביב.
- מפת אזורי החנייה בתל אביב
- לוין ליטל, היום לפני 65 שנה: העגלונים לעיריית ת"א: תנו לנו לנסוע באלנבי, "הארץ", 21.7.2011
- יונתן סטבסקי, עיריית ת"א מעודדת רכיבה על המדרכה, אתר "הארץ", 20.4.2016
- יונתן סטבסקי, עוד מבצע אכיפה? תנו לאופניים לחיות, אתר "הארץ", 27.11.2018
דני בר-און, עיריית ת"א החליטה לסלק את המכוניות הפרטיות, וזה לא ייגמר בשבילי אופניים, באתר הארץ, 15 ביולי 2021
הערות שוליים
- ^ קובי ליאני, חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן, באתר וואלה!, 31 בינואר 2012
- ^ יסמין גואטה, חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט, באתר TheMarker, 1 ביוני 2014
- ^ אתר הרפורמה
- ^ קו 63 נשאר במסלולו, מתוך אתר ארגון נוסעי התחבורה הציבורית בישראל
- ^ מישל דור, הלחץ עשה את שלו - קו 45 חוזר לחיים, באתר ynet, 30 ביוני 2011
- ^ מורן אזולאי, האוטובוסים לא ייסעו בשבת: "פגיעה בסטטוס-קוו", באתר ynet, 26 ביוני 2011
- ^ אופניים במספרים (pdf), מתוך אתר העירייה
- ^ אופני דן, באתר נתיבי איילון
- ^ רועי רובינשטיין, הבטחות ודחיות: אוטוסטרדת האופניים של כץ מתעכבת, באתר ynet, 24 בינואר 2019
- ^ שי רובין, מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2018
- ^ אתר לוקאל, עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017, 21 בינואר 2018 (ארכיון)
- ^ תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן, באתר ynet
- ^ אמנון הררי, אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים", באתר טיים אאוט, 11 בינואר 2018
- ^ נעמה רק, יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?, באתר טיים אאוט, 28 בספטמבר 2016
- ^ אורן דורי, זינוק של 800% בשלוש שנים במספר הנפגעים מאופניים וקורקינטים חשמליים, באתר TheMarker, 13 באוגוסט 2017
- ^ הלל פוסק, תל אוטו בתל אביב - כל מה שרציתם לדעת, באתר ynet, 9 ביוני 2016
| תל אביב-יפו | ||
|---|---|---|
| ערכים ראשיים | יפו • היסטוריה • תחבורה • אדריכלות • בנייה לגובה • רחובות ושדרות • רבעים • צפון תל אביב • דרום תל אביב | |
| נושאים מרכזיים נוספים | יפו העתיקה • אחוזת בית • העיר הלבנה • חוף תל אביב • העירייה ומועצת העיר • סמל העיר | |
| קטגוריה ראשית | פורטל תל אביב-יפו | |
_landing_at_London_Heathrow_Airport.jpg)
