הדר יוסף
 | |
| בתי הדר יוסף מכיוון פארק הירקון | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | תל אביב-יפו |
| שטח | 979 דונם |
| אוכלוסייה | 7,190 (2,012) |
| שכונות נוספות בתל אביב-יפו | |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הדר יוסף | |
שכונת הדר יוסף היא שכונה בצפון-מזרח העיר תל אביב, מצפון לנחל הירקון.
תולדות השכונה
השכונה נוסדה בשנת תש"ו (1946) אך אוכלסה רק ב-1949. חלקו הראשון של שם השכונה משמר את שמו של 'גִ'סְר אֶל-הַדָּאר' (גשר שאון המים) הוא גשר עשר טחנות ('טאחונת אל הדר') הוא, בגלגולו המודרני, גשר הדר יוסף אשר נבנה בסוף שנות ה-30 ביוזמת רשויות המנדט ובביצוע סולל בונה במהלך סלילת 'כביש הרצליה', שחיבר את קריית שאול, רמת השרון והרצליה לתל אביב. ואילו החלק השני על שמו של יוסף ש. אלישר, שיזם את רכישת אדמות שבט אבו כישכ שעל מקצתן נבנתה השכונה. מצפון מזרח לשכונה 'Khirbet Hadrah', תוארכה על ידי הארכאולוג יעקב קפלן לימי החשמונאים, וסומנה במפת ה PEF[1] בשנות ה-70 של המאה ה-19.
מאפייני השכונה וגבולותיה
השכונה גובלת מצפון ברחוב מבצע קדש, ברחוב בני אפרים ממערב, ברחוב פנחס רוזן ממזרח, וברחוב שטרית מדרום, אך בפועל עד נחל הירקון. השכונה סמוכה לשכונות שיכון דן, נאות אפקה א', ומעוז אביב, ולפארק הירקון מדרום.
רחובות מרכזיים
רוב שמות הרחובות בשכונה מנציחים קהילות יהודיות שחרבו בשואה - קהילת אודסה, קהילת ורשה, קהילת לבוב, קהילת בודפשט, קהילת לודז', קהילת ביאליסטוק, קהילת צ'רנוביץ, קהילת בריסק וקהילת יאשי. רחובות אחרים הם רחוב פנחס רוזן (בתים 1-25), רחוב מרק, רחוב מינץ, רחוב הדר יוסף, רחוב שלום אש, רחוב יד המעביר ורחוב אמיל בריג.
אופי הבתים בשכונה
בשל הבנייה החפוזה והצורך לשכן את אלפי העולים למדינה הצעירה, נבנו מבני מגורים בני שתי קומות בדרך כלל, שמונה משפחות בכל בניין. גודלה הממוצע של כל דירה היה 22 מ"ר.[2][3] ככל שחלפו השנים תושבים רבים הגדילו בהזדמנויות שונות בתים אלו, לרוב בקומות התחתונות. את בתים אלו ניתן לראות בעיקר ברחובות קהילת ורשה וקהילת לודז'. חלקה ה'חדש' יותר של הדר יוסף נבנה החל משנות ה-70 וכולל מבני מגורים בני שבע עד שתים עשרה קומות אשר נבנו בין השאר ברחובות שלום אש, בכור שלום שטרית, יוסף קיציס ויד המעביר.
החל משנת 1994 נערכו תוכניות בניין עיר שונות בפרקי זמן שונים, הכוללות מתווה של התחדשות עירונית (פינוי-בינוי). במסגרתה מפונים הדיירים לתקופת הבנייה, ובגמר הבנייה חוזרים הדיירים הוותיקים לדירות חדשות, גדולות יותר. כיום ישנם מספר רב של בתים באזור אשר נבנו מחדש במסגרת תוכניות 'פינוי-בינוי' וכן פרויקטים נוספים מתוכננים בעתיד. בשנת 2006 נעשה ניסיון כושל לאחד את השכונה עם שכנתה נאות אפקה, לשכונה אחת בשם 'הדר-אפקה'. ניסיון זה כשל לאור התנגדויות שונות של תושבי שתי השכונות.
אוכלוסייה
בהדר-יוסף מתגוררים כ-7,190 תושבים[4], וחלקם מוצאים פרנסתם בפארק התעשייה קריית עתידים שבשכונה הסמוכה רמת החיל.
שירותים עירוניים
בהדר יוסף ממוקמים מספר שירותים עירוניים לרווחת תושבי השכונה והשכונות השכנות. ניתן למנות את בית הספר היסודי דוד ילין, גני ילדים, מתנ"ס בית פרנקפורט, סניף של שירותי בריאות כללית, סניף מכבי שירותי בריאות, ישיבה, שבעה בתי כנסת וחמישה גנים ציבוריים.
תחבורה
השכונה ניזונה משני צירי תנועה מרכזיים: רח' בני-אפרים (המחבר בין גני התערוכה לצומת הפיל) ורח' פנחס רוזן (דרך הרצליה לשעבר) המחבר בין צומת הפיל לקניון איילון. השכונה היא בין היחידות בתל אביב שאין בה מצוקת חניה (פרט למספר רחובות מצומצם ביותר) ולרוב המשפחות יש שני רכבים. סביב השכונה פועלים קווי אוטובוסים רבים לרווחת התושבים אשר נגישים כמעט לכל אזור אשר חפצים להגיע אליו בתוך ת"א ומחוץ לה.
מרכזי קניות
הדר-יוסף מאופיינת בשלושה מרכזי הקניות הפתוחים שבה. המרכז המסחרי הראשי (השוק הישן), מרכז מסחרי ברח' שלום-אש, וכן מרכז מסחרי ישן ברח' קהילת לבוב הפונה לרח' קהילת ורשה. בין החנויות ניתן למנות חנויות מחשבים, אופנה, מזון, בעלי-חיים, מספרות, מסעדות וכן סניף דואר.
מרכז הספורט הלאומי - תל אביב
ערך מורחב – מרכז הספורט הלאומי - תל אביב
- ערך מורחב – אולם הספורט הדר יוסף
בסמוך אל השכונה ברחוב בכור שלום שיטרית ובצמוד אל פארק הירקון נמצא "מרכז הספורט הלאומי" המהווה גוף המשלים את מכון וינגייט ובו משרדי הוועד האולימפי בישראל, מרכז הספורט הלאומי - תל אביב, שבו נערכת אליפות ישראל באתלטיקה קלה. באצטדיון נמצאים גם משרדי איגוד האתלטיקה הישראלי ואיגוד הג'ודו הישראלי. כמו כן, כחלק מהקומפלקס נבנה אולם הדר יוסף בן ה-1,400 מקומות המשמש מספר מקבוצות הספורט בעיר, והן מגרשי טניס רבים. הנהלות אגודות ספורט נוספות נמצאות במקום. בנוסף בסמוך אל המתחם נמצא אצטדיון רמת גן בו נמצאים משרדי ההתאחדות לכדורגל בישראל.
לקריאה נוספת
- ירון בלסלב, העשור הראשון להתפתחות שכונות תל אביב, שמעבר לירקון, 1958–1947, בתוך עיונים בתקומת ישראל, כרך 23, 2013, בהוצאת מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
קישורים חיצוניים
- 26 גיליונות מפת ארץ ישראל המערבית באתר בית הספרים הלאומי, יש לבחור בגיליון 13.
- נתונים סטטיסטיים על רבעים ושכונות בתל אביב-יפו (2012), באתר עיריית תל אביב-יפו
הערות שוליים
- ^ ראו מפת הPEF, תחת קישורים חיצוניים
- ^ אבא בוטביניק, בקצוות הארץ - הדר-יוסף על מים רבים, על המשמר, 29 בינואר 1950
- ^ מ. מייזלס, עכשיו מתנקמת בנו הבניה הפזיזה, מעריב, 12 בפברואר 1950
- ^ מידע על שכונות באתר עיריית תל אביב
