מזלג

ערך זה עוסק בכלי אוכל. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו מזלג (פירושונים).

מַזְלֵג הוא כלי אכילה, לו ידית מצד אחד ומספר קצוות משוננים מצידו השני, אשר מטרתו להרים חתיכות מזון על מנת להקל על אכילתן.

המזלג נפוץ היום בעולם, אך במזרח הרחוק משתמשים בעיקר במקלות אכילה.

היסטוריה

במקור, היו המזלגות ישרים ודמו לקלשון. מבנה זה איפשר לאחוז במזון בזמן שחותכים אותו וכן להרים את המזון, אך לא לאסוף אותו. מזלגות כאלה שימשו במזרח התיכון במשך מאות שנים ואף הוזכרו בספר שמואל א':

וּמִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים, אֶת-הָעָם--כָּל-אִישׁ זֹבֵחַ זֶבַח, וּבָא נַעַר הַכֹּהֵן כְּבַשֵּׁל הַבָּשָׂר, וְהַמַּזְלֵג שְׁלֹשׁ הַשִּׁנַּיִם בְּיָדוֹ.
וְהִכָּה בַכִּיּוֹר אוֹ בַדּוּד, אוֹ בַקַּלַּחַת אוֹ בַפָּרוּר--כֹּל אֲשֶׁר יַעֲלֶה הַמַּזְלֵג, יִקַּח הַכֹּהֵן בּוֹ; כָּכָה יַעֲשׂוּ לְכָל-יִשְׂרָאֵל, הַבָּאִים שָׁם בְּשִׁלֹה.

— ספר שמואל א', פרק ב', פסוקים י"ג-י"ד

מעריכים כי המזלג הגיע לאירופה במאה השביעית או השמינית, דרך השפעה פרסית. שם מעמד הביניים הבורגני, בעלי נימוסי השולחן, עשו שימוש במזלג לאכילת בשרים.^[1]

פרשן התלמוד רבינו חננאל בן חושיאל, אשר פעל בסוף המאה ה-10 ובתחילת ה-11, מספר על המזלג שבו עושים שימוש בני יוון. הוא מציין בפירושו למסכת בבא מציעא את הדברים הבאים:

פי' המנק כלי שיש בו שני ראשים כגון המזלג שיש לו ג' שינים ודרך בני יון להחזיק חתיכת הבשר ולחתוך עם הסכין ולאכול ונוטל זה שחתך ונותנו לתוך פיו ואין ידיו נוגעות כבשר כלל מפני הזוהמה.

— פירושו לתלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף כ"ה עמוד ב'

לפני המצאת המזלג אכלו באירופה רק באמצעות סכין, כף ובידיים. בני המעמדות העליונים, בעיקר הנשים שבהם, נהגו, על מנת שלא ללכלך את ידיהם, להרים את המזון מהצלחת ולאכול עם שני סכינים.

במאה ה-11 הגיע המזלג לאיטליה, דרך האימפריה הביזנטית, ושימש להחזקת גוש הבשר בזמן שחתכו אותו (ואת הבשר עצמו אכלו בידיים), אולם רק במאה ה-16 נוצרו מזלגות עם שלוש וארבע שיניים שנועדו לאכילת פסטה, זו הייתה התקופה בה הפך המזלג לפופולרי באיטליה בקרב האצולה. מעמד הסוחרים החל להשתמש במזלג אחרי 1700.

המזלג מוזכר בספרו של תומאס קוייאט על מסעותיו לאיטליה משנת 1611, אולם בצפון אירופה התייחסו למזלג כאל קוריוז איטלקי. המזלג החל להיות מקובל באירופה מהמאה ה-17,^[1] ובבריטניה רק במאה ה-18. באותה עת פיתחו את המזלג כפוף השיניים, המקובל היום בשימוש, בגרמניה.