גשר הירקון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גשר הירקון
(למפת תל אביב רגילה)
 
גשר הירקון
גשר הירקון
גשר הבטון החדש - תצלום של שמעון קורבמן, 1928 (פרט)
גשר הירקון הישן בשנת 1952
חנוכת גשר הירקון, 20 במרץ 1958
הגשר ודרך נמיר מדרום
מראה הגשר מגדות הנחל
הנחל ומעברים להולכי רגל מתחת לגשר

גשר הירקון הוא גשר מעל נחל הירקון בתל אביב. על הגשר עוברת דרך נמיר המובילה אל שכונות עבר הירקון, והמשכה הוא כביש 2 המגיע עד חיפה. בשנים 1918 עד 1974 הוקמו במקום ארבעה גשרים. שניים מהם נהרסו והוחלפו, ושניים עודם בשימוש.

רקע

נחל הירקון הוא בעל הספיקה הגבוהה מבין נחלי החוף, השני בספיקתו בישראל לאחר הירדן, ונחשב כמכשול טופוגרפי. דרך הים ושיירות המסחר נאלצו לסטות מנתיבן ולעקוף את הנחל ממזרח למקורותיו, סמוך לתל אפק, או לעבור במעברות שעל שפך הירקון.

הבריטים גילו זאת במלחמת העולם הראשונה, לקראת קרב צליחת מעברות הירקון בדצמבר 1917. הצליחה התבצעה באמצעות רפסודות בשלושה מקומות, ובקרבתם הוקמו עמודי זיכרון. תוך כדי הקרב וביום המחרת הניח הצבא הבריטי על הירקון שני גשרי חביות - אחד ליד שבע טחנות, ואחד ליד עיקול הנחל, מערבית לרחוב אבן גבירול של ימינו.[1] בעקבות הקרב, התייצבה החזית באזור כמה קילומטרים צפונית לירקון, ונוצר קו שתי העוג'ות.

היסטוריה

לקראת חידוש הלחימה בספטמבר 1918, ביצע הצבא הבריטי עבודות הנדסיות בעורף החזית. דרך עפר חדשה מיפו לשייח' מוניס נסללה בתוואי הנוכחי של דרך נמיר, דרך הכפר הסמוך ג'מאסין אל ע'רבי, והוקם גשר סירות על הירקון.[2] הגשר מופיע במפות הבריטיות בשם Muwannis Bridge ("גשר מוניס").‏[3]

השימוש בגשר הסירות נמשך בשנים הראשונות של תקופת המנדט. הגשר היה רעוע, ולמרות שבוצעו בו תיקונים[4] הוא נסגר לעיתים לתקופות ארוכות.[5] בינואר 1927 השלימה חברת סולל בונה, יחד עם חברי גדוד העבודה מתל אביב, בניית גשר בטון קבוע, באורך 40 מטר, שנועד לעמוד בהצפות.[6]

הדרך והגשר שימשו בשנות ה-20' גם לקשר בין יפו ותל אביב לבין קריית שאול, רמת השרון, כפר סבא, רעננה, כפר מל"ל[7] והרצליה. בינואר 1932 עברה התנועה ליישובים אלה אל כביש השרון (כיום כביש 402 וקטע מכביש 40), שנסלל בין פתח תקווה לרעננה.[8]

סמוך לגשר (היום בפינת דרך נמיר ושדרות רוקח, במקום שבו נמצא המיני-גולף) עמד בימי המנדט מועדון לילה בשם גן הוואי . ב-10 באוגוסט 1947 נרצחו במועדון ארבעה יהודים.

לקרבתו של הגשר לכפרים הערביים הייתה חשיבות בימיה הראשונים של מלחמת העצמאות. לאחר החלטת האו"ם על הקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר, השתלטו כוחות ההגנה על הגשר והקימו בו מחסום, שניתק את הכפר שיח מוניס מהכפרים ג'מאסין וסומייל. צעד זה היווה זרז משמעותי לנטישת התושבים הערבים הנצורים.

ביולי 1950 נפתח כביש תל אביב נתניה, כיום חלקו הדרומי של כביש 2, והפך עד מהרה לציר העיקרי מתל אביב צפונה.[9] במקביל, הוקמו והתפתחו שכונות עבר הירקון, ביניהן רמת אביב. הגשר הצר התיישן והפך לצוואר בקבוק, וב-1955 החלה החלפתו בגשר חדש.[10]

במקום נבנה גשר מסבכים תלוי קשת, שבו הקורות המרכזיות קשורות לקשתות תומכות גדולות (אחת מימין ואחת משמאל). מבנה זה מנצל היטב את התנגדות הקשת ללחצים אנכיים, קל משקל וקל יחסית לבנייה. בנוסף, הגשר רחב והמפתח שהושג היה גדול יחסית (כ-50 מטר) לתקופה בארץ. המהנדסת שושנה שחם ממחלקת העבודות הציבוריות תכננה את הגשר ופקחה על הקמתו.[11][12] הגשר נבנה מפלדה, וצורתו האופיינית עם קשתות תמיכה גבוהות הפכה לסימן ההכר הבולט שלו.

ב-1974 נבנה בצמוד לגשר המסבכים גשר מקביל מבטון דרוך וללא קשתות, המוליך את התנועה דרומה. הגשר המקורי הפך לחד סטרי ומוליך את התנועה לכיוון צפון.[13][14]

מכלול הגשר כולל גם מנהרה קטנה שנבנתה ב-1973.[15] היא עוברת מתחת לגשר ומקשרת את רחוב בני דן לרחוב קוסובסקי בשכונת בבלי.

הגשר בתרבות

גשר הפלדה היה אחד מסמלי תל אביב המתחדשת לאחר קום המדינה, מבנהו המודרני (אם כי פשוט יחסית לימינו), גודלו ובעיקר מיקומו בכניסה הראשית לתל אביב מכיוון צפון, הפכו אותו למקום מפגש של צעירים ואמנים (בעיקר כנקודת איסוף ליציאה להופעות ולבילויים).

  • שלישיית גשר הירקון, הרכב מוזיקלי שהתקיים בין השנים 1964 ו-1966 בשני הרכבים. חברי ההרכב הראשון היו אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי. בתוכניתה השנייה של השלישייה החליף ישראל גוריון את יהורם גאון שעזב. לשלישייה תרומה נכבדת לזמר העברי, רבים מצילומי השירים באותה התקופה (לא רק שלהם) התבצעו בפארק הירקון שהיה אז אתר צילום פופולרי.
  • רוכבי אופנוע רבים, ביניהם נחום סער, חיים "הנץ השחור"' משולם ואחרים, נהגו לבצע מבחני אומץ ברכיבה מסוכנת על קשתות הגשר הגבוהות. מנהג זה נמשך בהפסקות משנות ה-60 עד לשנות ה-80. לאחר פרסום תמונה, שבה מופיע הרוכב ניר שפיצר נוסע על קשת התמיכה של הגשר, (צילם זיו קורן ופורסם בידיעות אחרונות), התחוללה מהומה תקשורתית שבמהלכה הוצבו ניידות משטרה, כמעט כבדרך קבע, וארבו לרוכבים. המנהג פסק כאשר עיריית תל אביב הציבה מחסומי קבע על קשתות הגשר.
  • סטקיית מפגש גשר הירקון - מסעדה ותיקה שפעלה משנת 1966 ועד שנת 2013 בתחנת הדלק הסמוכה לגשר (ושימשה כנקודת איסוף לאמנים וצעירים). ב-2013 נסגרה המסעדה ונפתח במקום סניף של Yellow.



קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גשר הירקון בוויקישיתוף


הערות שוליים

  1. ^ מקום הגשרים במפת הקרב, ותצלום של גשר החביות ליד שבע טחנות: ‏The Passage of the Nahr el'Auja, מתוך The great war forum, באתר ‏The Long, Long Trail על הצבא הבריטי במלחמת העלם הראשונה.
  2. ^ לתצלום אויר גרמני מיום 12 בספטמבר 1918 שבו נראים הדרך והגשר, ראו: ב"ז קדר, מבט ועוד מבט על ארץ ישראל, יד יצחק בן צבי ומשרד הביטחון - ההוצאה לאור, 1991, עמ' 162.
  3. ^ מפה בריטית של החזית ערב חידוש הלחימה
  4. ^ מודעה - מתבקשות הצעות לתקונים של גשר סירות סמוך לשק מיאניס, דואר היום, 26 בדצמבר 1921
  5. ^ "יש מקרים שאנו קרועים מיפו במשך שבועות שלמים... מפני שהדרך ליפו נפסקת על ידי הירקון, שעליו יש גשר עראי, ופעמים רבות הוא נשבר, ואי אפשר לעבור עליו במשך שבועות... הגשר בשיך מוניס חייב להיות מתוקן באופן שלא יופסק חבור-הדרכים במשך שבועות." נחום בויגין בשם הועד של כפר מל"ל, כפר מל"ל (עין חי), דואר היום, 7 בינואר 1924
  6. ^ "בירקון, מצפון לשרונה, נגמר גשר ממלט באורך 40 מתר וחדושו בזה - שיכולים המים, לכשעוברים הם את גדות הירקון בחרף, להציף את הגשר מבלי הזיק לו". הרצאת מנהל המחלקה לעבודות צבוריות, דואר היום, 8 במרץ 1927
    גשר ביטון על הירקון, דבר, 16 בינואר 1927
  7. ^ כפר מל"ל מראשיתו, עמ' 4, מזכרונות המייסדים באתר האינטרנט של כפר מל"ל
  8. ^ עשר שנות הרצליה, דבר, 2 בדצמבר 1934
  9. ^ ג. שרוני , "כביש המיליון" - המפתח לערפו של השרון, מעריב, 19 בנובמבר 1951
  10. ^ תקוה וינשטוק, מוקם גשר על הירקון, מעריב, 9 ביוני 1955
  11. ^ אהוד רם, מראה מתחת לגשר, דבר, 26 ביולי 1957
  12. ^ גשר הירקון נחנך רשמית, דבר, 21 במרץ 1958
  13. ^ יבנה גשר חדש על הירקון בדרך חיפה, דבר, 6 באפריל 1973
  14. ^ הגשר החדש על הירקון יושלם במאי, דבר, 26 באפריל 1974
  15. ^ כביש תת קרקעי לשיכון בבלי בת"א, מעריב, 3 בינואר 1973