רבה יוסי
מקום פעילות | בבל |
---|---|
פטירה | ד'רע"ד (514) |
תקופת הפעילות | הדור הראשון של תקופת הסבוראים |
רבותיו | רב סמא בריה דרבא, רבינא האחרון, רבה תוספאה |
בני דורו | רב רחומי השלישי |
רבה יוסי, המוזכר גם בשמות רב יוסי, רבה יוסף, רב יוסף ועוד (ראו להלן), היה מאחרוני האמוראים בבבל וראש הדור הראשון של הסבוראים. עמד בראשות ישיבת פומבדיתא משנת ד'רל"ו (476) עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514). היה שותף לסיום השלב הראשון של עריכת התלמוד הבבלי ביד רבינא, ובראשותו החלה העריכה הסבוראית של התלמוד, שכללה בעיקר ביאורים, השלָמות והכרעות הלכתיות.
ראש ישיבת פומבדיתא
לאחר פטירתו של רב סמא בריה דרבא, ראש ישיבת פומבדיתא, בשנת ד'רל"ו (476), כיהן רבה יוסי כראש ישיבת פומבדיתא. בתפקיד זה עמד רבה יוסי במשך כשלושים ושמונה שנה, עד לפטירתו בשנת ד'רע"ד (514). במקביל אליו, בראשות ישיבת סורא עמד רבינא האחרון, שהתמנה לתפקיד אחרי פטירת רבה תוספאה בשנת ד'רל"ד (474). בימיו של רבינא, כבימי קודמיו מן רב אשי ואילך, ישיבת סורא הייתה המרכז הרוחני הגדול של יהודי בבל בפרט ושל יהודי העולם בכלל, ובה התבצעה מרבית מלאכת עריכת התלמוד הבבלי[1].
אחרי פטירתו של רבינא האחרון בי"ג בכסלו שנת ד'ר"ס (499), התאריך המסמל בעיני רבים את סיומה של תקופת האמוראים, עבר המרכז היהודי הרוחני הגדול לישיבת פומבדיתא, בראשותו של רבה יוסי. בתקופה זו ירד קרנה של ישיבת סורא באופן משמעותי, בעיקר בגלל הרדיפות כלפי היהודים, שהתחזקו בעיר סורא ובסביבותיה. היישוב היהודי בעיר פומבדיתא היה חזק דיו כדי להמשיך את הלימוד בישיבה למרות הקשיים והגזירות, וכך הפכה ישיבת פומבדיתא למרכז היהודי המוביל בבבל. עבודת עריכת התלמוד נמשכה בפומבדיתא.
אחרי פטירתו של רב יוסף חודש הלימוד בישיבת סורא, בראשותו של רב עינא. לראשות ישיבת פומבדיתא התמנה רב סימונא. מצבם של היהודים בעיר סורא היה בלתי יציב, וישיבת פומבדיתא המשיכה להיות דומיננטית גם בתקופתו של רב סימונא.
מעבר בין שתי תקופות
כתב רב שרירא גאון באיגרתו ליהודי קירואן, בסקירת ראשי ישיבת פומבדיתא[2]:
- ובשנת תשפ"ז (למניין השטרות, היא שנת ד'רל"ו-476) נפטר רב סמא בריה דרבא. ואחריו מלך רב יוסי, ובימיו סוף הוראה והסתיים התלמוד.
והראב"ד, ב"ספר הקבלה", כתב:
- רב יוסי הוא ראש רבנן סבוראי, היה לראש אחר רבינא ל"ח (38) שנה עד שנת ד'רע"ד (514). ובשנת כ"ד (24) לגדולתו, שהיא שנת ד'ר"ס (500)... נחתם התלמוד... ומת רב יוסי בשנת ד' אלפים רע"ד.
רבה יוסי היה אחרון האמוראים וראשון הסבוראים. תקופת האמוראים הסתיימה, לפי הנאמר באיגרת רב שרירא גאון (וזו היא הגישה המקובלת), עם פטירתו של רבינא האחרון, ראש ישיבת סורא, בי"ג בכסלו ד'ר"ס (499). משם ואילך התחילה תקופת הסבוראים. נמצא, שרוב ימי כהונתו של רבה יוסי כראש ישיבת פומבדיתא (כ-23 שנה) היו בתוך תקופת האמוראים, ומיעוטם (כ-15 שנה) בימי הסבוראים.
אולם, הקו המפריד בין תקופת האמוראים לתקופת הסבוראים אינו חד ואיננו מוחלט. ב"ספר הקבלה" להראב"ד, ויש מי שטען שכך היא הנוסחה הנכונה גם באיגרת רב שרירא גאון, נכתב שרבינא האחרון נפטר בשנת ד'רל"ד (474), באותה שנה שבה נפטר רבה תוספאה. הראב"ד מנה משם את תחילתה של תקופת הסבוראים. רבה יוסי נתמנה לראש ישיבת פומבדיתא כשנתיים אחרי כן, לאחר פטירתו של רב סמא בריה דרבא, ואם כן פעולתו כראש ישיבה הייתה רק בתקופת הסבוראים. חתימת התלמוד, גם לדעת הראב"ד, הייתה בשנת ד'ר"ס. הדור הראשון של הסבוראים הסתיים עם פטירתו של רבה יוסי.
כשאר חכמי הסבוראים, השתתף רבה יוסי בעריכת התלמוד הבבלי, שכללה הוספת ביאורים, הכרעות במחלוקות, הערות ודיוקים לשוניים[3], לרוב באופן אנונימי, בלא הזכרת שם החכם הסבוראי. מלאכה זו נעשתה גם על ידי אחרוני האמוראים, ואין קו ברור שמפריד בין אלו לאלו. איגרת רב שרירא גאון היא המקור הקדום הכמעט בלעדי לתולדותיהם של הסבוראים, כיוון שהם לא השאירו כתבים מיוחסים או יצירות עצמאיות ופירושיהם נכנסו כהערות בגוף התלמוד או שנאמרו בעל פה ולא נכתבו.
זהותו ואזכוריו בתלמוד
רבה יוסי היה תלמידו של רבה תוספאה[4]. פעמים בודדות מוזכר רבה יוסי בתלמוד. נשא ונתן עם חכמים בני דורו, כרב רחומי השלישי. חוקרי התלמוד ציינו מספר מקורות בתלמוד שמוזכר בהם רבה יוסי, במספר כינויים שונים, אך ברוב המקורות אין הסכמה בין החוקרים על הזיהוי. להלן מספר דוגמאות.
- אזכור ודאי של רבה יוסי, היחיד שאינו שנוי במחלוקת בקרב החוקרים, הוא במחלוקת אחת של רבה יוסי עם רב רחומי, שמובאת פעמיים בתלמוד הבבלי. באחת מהן מוזכר רבה יוסי בשם "רב יוסף", ובשנייה "אבא יוסי". המחלוקת היא בפירוש המושג "פתחי שימאי", שמוזכר בעירובין בעניין "צורת הפתח" ובמנחות בפרטי דיני מזוזה. לדעה אחת, "פתחי שימאי" הם פתחים חסרי משקוף מלמעלה; ולדעה השנייה אלו פתחים חסרי מזוזות - שתי דפנות הפתח[5].
- בדיון תלמודי על מחלוקת תנאים בנושא עירוב חצרות בלחם וביין, נאמר שחלקו "רב נחומאי ורבה" בהסבר נקודת המחלוקת[6]. יש מי שזיהו את "רב נחומאי" עם הסבורא רב רחומי השלישי ולפי זיהוי זה מדובר בשני סבוראים. באותו מקור תלמודי קיימות נוסחאות אחרות בספרי הראשונים והאחרונים, כמו: "רב רחומי ורבה בר יוסף", "רבה יוסי ורב רחומאי", "רב ריחומאי ואבא יוסי", "רב רחומאי ורב יוסף" ועוד[7].
- בנושא חתימתה (נוסח הסיום) של ברכת קדושת היום, מסכם התלמוד: "אמר רב יוסף: הלכה כרבי, וכדתריץ (=וכפי שהסביר) רבינא"[8]. בספר "דורות הראשונים" טען ר' יצחק אייזיק הלוי ש"רב יוסף" זה הוא רבה יוסי ולא רב יוסף האמורא חברו של רבה בר נחמני, כיוון שמתייחס הוא לדבריו של רבינא, ורבינא היה מאוחר לרב יוסף. לכן זיהה את רב יוסף כאן עם רבה יוסי. הזיהוי הזה נדחה על ידי חוקרים אחרים, אם בטענה שדברי רב יוסף מתייחסים לאמורא קדום בשם רב אבינא שהיה בן דורו של רב יוסף, ואם מפני שדרך התלמוד לקצר ולבאר דברי אמוראים, וכדבר הרשב"ם במסכת בבא בתרא (נא ע"א, ד"ה "כדרב יוסף")[9].
- בנושא סדרת התעניות שבית הדין היה גוזר על הציבור בעקבות עצירת גשמים או כנגד צרות אחרות, בימי שני וחמישי ושני, נאמר במשנה ש"אין גוזרים תענית על הציבור בראשי חודשים, בחנוכה ובפורים; ואם התחילו - אין מפסיקין". התלמוד דן בכך: "וכמה הויא (=כמה היא) התחלה? רב אחא אמר: שלוש. רבי אסי אמר: אחת"[10]. בפירוש רש"י שם מציין שלפי הסגנון אלו אמוראים ולא תנאים. בספר "רבנן סבוראי ותלמודם" כתב רבי בנימין מנשה לוין שמדובר בסבוראים, ו"רבי אסי" הוא רבה יוסי (לפי זה, ר' אחא הוא רב אחאי). זיהוי זה נתמך על ידי חוקרים נוספים[11], אך קמו לו מתנגדים. ההתנגדות באה לאחר השוואה לסוגיה דומה מן התלמוד הירושלמי, או מכיוון אחר - עוד בתקופת הראשונים כתב הר"ן שמדובר בתנאים[12].
מקורות נוספים בתלמוד הבבלי שנידונו בהקשר הזה הם במסכת חולין (מח, ע"א); נדה (מא, ע"ב) ובבא קמא (כא, ע"א)[13].
כינויים וספקות בזיהוי
רבה יוסי מוזכר בכמה שמות וכינויים, עד כי אין ברור מהו שמו המקורי. באזכורים התלמודיים מוזכר כרב יוסף, אבא יוסי ור' יוסי; ובנוסחאות שבידינו לספרי הגאונים והראשונים הוא מוזכר גם כרב יוסי, רבה יוסי, רבה יוסף[14]. מכאן הדרך אינה ארוכה לשם רבה בר יוסף, שמוזכר גם הוא בספרות הראשונים (ספר יוחסין השלם ועוד). בנוסחאות מסוימות של אגרת רב שרירא גאון מוזכר חכם סבוראי בשם רבה. לגבי מקצת מהשמות קיים ספק אם הם כינוי נוסף של רבה יוסי, או שמדובר בחכם אחר מאותה התקופה. חלק מהחוקרים הבינו ש"רבה" או "רבה בר יוסף" הוא חכם אחר. באטלס עץ חיים, מוזכרים שני תלמידים לרבה תוספאה, רבה ורב יוסף[15]. לעומתם, היה מי שכתב להגיה ולכתוב "רב יוסי" במקום "רבה בר יוסף"[16].
על הזיהוי של "אבא יוסי" (רבה יוסי) עם "רב יוסי" שמוזכר באיגרת רב שרירא גאון כמי שהיה ראש ישיבת פומבדיתא לפני רב עינא ורב סימונא, זיהוי שמוסכם על חוקרים רבים ובהם רבי בנימין מנשה לוין[17], מערער הרב אליהו רחמים זייני בספרו "רבנן סבוראי וכללי ההלכה". לדעתו אלו שני חכמים שונים, רב יוסי הוא ראש הישיבה בזמנו של רבינא (השני) ובזמן "סוף הוראה" ותחילת תקופת הסבוראים, ואילו אבא יוסי היה ראש ישיבה בדור השני, לפני רב סימונא[18].
בעקבות נוסחה אחת באגרת רב שרירא גאון, רבים הזכירו חכם בשם רב יוסף מבי חתים (או: מבי חתום), אבל ברוב הנוסחאות מופיע באגרת "רבה יוסף ורב אחאי מבי חתים". לפי הנאמר באיגרת, בי חתים היא עיר בסביבות נהרדעא. יש שהסיקו שרבה יוסי הוא רב יוסף מבי חתים[19], אבל "סדר הדורות" סבר שיש לחלק בין רבה יוסי לרב יוסף מבי חתים, רב יוסף מבי חתים - לשיטתו - החל לשמש כראש ישיבה בשנת ד'רע"ד למשך ארבע שנים.
לדעתו של הרב אליהו רחמים זייני, מוזכר רב יוסי, שהיה ראש ישיבת פומבדיתא בתקופתו של רבינא האחרון, גם בשם רב אסי[20].
הערות שוליים
- ^ על פי אגרת רב שרירא גאון.
- ^ בתרגום לעברית.
- ^ ראו ספרי המחקר בנושא.
- ^ אטלס עץ חיים, הרב רפאל הלפרין, מפה כללית המצורפת לכרך ג'.
- ^ עירובין יא ע"א, מנחות לג ע"ב.
- ^ בבלי, עירובין עא ע"ב.
- ^ בהתאמה: הרא"ש סימן יז וכן הגהות הב"ח; ספר העתים עמ' 99; בעל המאור; אור זרוע. ראו "רבנן סבוראי ותלמודם" (רבי בנימין מנשה לוין) עמ' 7; "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" (הרב אליהו רחמים זייני) עמ' 19-20; ובספר דקדוקי סופרים. אמנם לזיהוי זה יש גם מתנגדים (ראו בספרו של הרב זייני, "רבנן סבוראי וכללי ההלכה").
- ^ בבלי, ביצה יז ע"א.
- ^ ראו "שערי תורת בבל", לר' זאב וולף רבינוביץ', עמ' 451, שדחה את הזיהוי; ובספר "תולדות תנאים ואמוראים" לר' אהרן היימאן, שתומך בזיהוי זה.
- ^ בבלי, תענית יח ע"ב. לפי נוסחת הרי"ף ורש"י "רבי יוסי".
- ^ "דורות הראשונים"; הרב אליהו רחמים זייני בספרו "רבנן סבוראי וכללי ההלכה"; "תולדות תנאים ואמוראים" ועוד.
- ^ ראו "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 20-21 שדן בכך; וכן "שערי תורת בבל" עמ' 451 שמתנגד לזיהוי.
- ^ בספר "דורות הראשונים" חלק ג תמך בזיהוי "רב יוסף" שבמקורות הללו עם רבה יוסי. בזיהוי זה תמך גם ר' אהרן היימאן ב"תולדות תנאים ואמוראים". בספר "שערי תורת בבל", עמ' 450-451, דן הרב זאב וולף רבינוביץ' בכך ודוחה את הזיהויים הללו. יעוין שם בעמוד 448, שדן במקור נוסף - חולין קי ע"א.
- ^ "פירוש רבה הוא שם תואר, כמו רב" - "שערי תורת בבל" עמ' 210. השם "רבה" כשלעצמו, הוא קיצור של "רב אבא" - רשב"ם בבא בתרא עד ע"א ד"ה כל אבא, הערוך ערך "אביי". לדעת הד"ר הרב בנימין מנשה לוין, במהדורתו לאיגרת רב שרירא גאון עמ' 70 בהערה, השם המקורי הוא אבא יוסף, ופעמים ש"רב אבא" הפך ל"רבה" ו"יוסף" ל"יוסי".
- ^ אטלס עץ חיים, הרב רפאל הלפרין, כרך ד, במפות, וכן שם בערכי הסבוראים יש ערך על "רבה". משמע כך גם מספר "שערי תורת בבל" לר' זאב וולף רבינוביץ'.
- ^ סדר הדורות בשם "יוחסין בסדר הקבלה שהעתיק הרמ"א", כתב "ואחר כך עמדו רבנן סבוראי, הראשון היה רבה בר יוסף שהיה ראש ישיבה אחר רבינא ל"ח שנה... ונפטר ד'רע"ד". בתוך הקטע, המובא ב"סדר הדורות", מופיעה הערה בסוגריים: "ולדעתי היה רב יוסי".
הערה: היה קיים גם אמורא בשם רבה בר יוסף, שמוזכר במסכת ערכין דף ה. - ^ "רבנן סבוראי ותלמודם" עמוד 9 ועוד.
- ^ ראו "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" עמ' 20 בהערה.
- ^ אטלס עץ חיים, כרך ד; ועוד.
- ^ "רבנן סבוראי וכללי ההלכה" פרק 18; וראו עמ' 20 בהערה. ואין לבלבל בינו ובין האמורא רב אסי, בן הדור הראשון לאמוראי בבל.
רבנן סבוראי | ||
---|---|---|
דור ראשון | רבה יוסי ראש ישיבת פומבדיתא • רב אחאי • רב שמואל בריה דרב אבהו • רב רחומי השלישי | |
דור שני | רב סימונא - ראש ישיבת פומבדיתא • רב עינא - ראש ישיבת סורא | |
דור שלישי | רב רבאי מרוב - ראש ישיבת פומבדיתא |
29603985רבה יוסי