מועצת גדולי התורה

מועצת גדולי התורה היא הסמכות הרוחנית העליונה בתנועות אגודת ישראל ודגל התורה.

כינוס מועצת גדולי התורה בשנת ה'תשע"ג. מימין לשמאל: האדמו"ר מבוסטון (אינו חבר במועצת), הרב בן-ציון רבינוביץ מביאלא, רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה, הרב ישראל הגר מויז'ניץ, הרב יעקב אלתר מגור, רבי יוחנן סופר מערלוי, הרב ישכר דוב רוקח מבעלזא, הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, הרב שמואל ברזובסקי מסלונים, הרב חיים שאול טאוב ממודז'יץ, הרב נחום דב ברייאר מבאיאן, הרב מנחם מנדל הגר מויז'ניץ

תולדות המועצה

הקמת המועצה

מועצת גדולי התורה הוקמה בעקבות הקמתה של אגודת ישראל, בקטוביץ בשנת תרע"ב^[1]. הוחלט אז שתוקמנה לתנועה שתי מועצות: מועצת בעלי בתים ומועצת רבנים^[2] שבה יהיו חברים גדולי התורה בעולם^[3]. באותו מעמד התמנתה מועצה זמנית של רבנים^[4]. מבחינת סמכויות המועצה הוצעו הצעות בסגנון: "כל שאלה העומדת ושתעמוד על הפרק תפתר אך ורק על פי חוות דעת מועצת גדולי התורה"^[5] ו"היא תהיה המנהלת הרוחנית אשר תעמוד בראש אגודת ישראל. דעת הוועד הזה תהיה מכרעת כשעלינו למדוד את הפעולות המעשיות באמת המידה של התורה ולהתוות להן דרך"^[6]. בכנסייה הגדולה בווינה בשנת תרפ"ג אושרו חברים קבועים במועצה^[7]. באותו מעמד הכריז יצחק ברויאר בשם הוועד הפועל של אגודת ישראל שמועצת גדולי התורה עומדת "מעל להכנסיה הגדולה בכל השאלות החשובות"^[8].

דרכי בחירה

לקראת הוועידה המתוכננת בבאד הומבורג בשנת ה'תרע"ה, שלא יצאה אל הפועל בגלל פרוץ מלחמת העולם הראשונה, פנתה הוועדה המארגנת אל רבנים ברחבי העולם היהודי בבקשה שיצביעו על גדולי הדור "היותר מצוינים בתורה ובחכמה" ממדינתם הראויים להיות חברים במועצה^[9].

דרך בחירה אחרת שהייתה יותר רווחת הייתה שהחברים במועצה צירפו אליה חברים חדשים.

שם המועצה

בקטוביץ טרם הוחלט על שם למועצת הרבנים, ורבי יצחק אייזיק הלוי התנגד בשנת ה'תרע"ג להצעת הרב שלמה ברויאר: "ועד גדולי הרבנים"^[3]. לקראת הועידה בבאד הומבורג ב-ה'תרע"ה השתמשה הוועדה המארגנת בשם "מועצת חכמי התורה"^[9]. היה גם שימוש בשם "מועצת גדולי ישראל"^[6]. עם זאת, השם "מועצת גדולי התורה" כבר תפס אחיזה בדיונים מסוף שנת ה'תרע"ב^[10].

עד השואה

אחת ההחלטות החשובות והידועות של מועצת גדולי התורה התקבלה במהלך הכנסיה הגדולה השלישית שהתקיימה במרינבד שבצ'כוסלובקיה בשנת תרצ"ז, כאשר גדולי ישראל החברים במועצה החליטו לדחות את תכנית ועדת פיל לחלוקת ארץ ישראל בכתבם: "ארצנו הקדושה נתונה לנו מאדון העולם בשבועה וברית עולם... הארץ הקדושה אשר הקב"ה הציב גבולותיה בתורה הקדושה, נתונה לעם ישראל עַם עולם, וכל ויתור שהוא על אדמות קודש הנתונה לנו על ידי הקב"ה בגבולותיה, אין בו ממש"^[11]^[12].

בישראל

לאחר השואה, באלול תש"ז בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל שהתכנסה במרינבד שבצ'כוסלובקיה, הוחלט על הקמת מועצות גדולי התורה נפרדות בארץ ישראל, באירופה ובארצות הברית. הוחלט שיהא זה מוסד קבוע ויתכנס לא רק בזמן הכנסייה אלא לעתים קרובות, כשעומדות על הפרק בעיות חשובות^[13].

המועצה משמשת כסמכות העליונה של מפלגת אגודת ישראל. החלטות המועצה מתקבלות על פי רוב, וסדר היום נקבע על ידי הנשיא ומזכיר המועצה. המועצה קובעת בין השאר את זהות חברי הכנסת של המפלגה ומינויים פוליטיים נוספים, ונדרשת להחלטות באשר לנושאים הנוגעים לסדר היום הציבורי והחרדי בישראל.

לקראת הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בשנת תש"י אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בראשות רבי איסר זלמן מלצר^[14].

בתחילת שנות ה-תש"י הובילה המועצת קו של התנגדות לשותפות בממשלה והתנגדות לשותפות עם המפלגות הדתיות לאומיות.

בשנת תשי"ג, לאחר שהממשלה החליטה על הקמת זרם מרכזי וממלכתי בחינוך, התכנסו מועצת גדולי התורה לישיבה בנושא, ובסופה הוחלט על הקמת החינוך העצמאי שלא יהיה כפוף למדינה ולהשפעות זרות.

לקראת הבחירות בשנת תשט"ז הוביל רבי זלמן סורוצקין קו מתבדל יותר, שמנע ריצה משותפת עם פועלי אגודת ישראל, כנגד עמדת הבית ישראל מגור, ורבי יחזקאל סרנא שדרשו ריצה משותפת^[15].

בראשות מועצת גדולי התורה עמד רבי איסר זלמן מלצר ולאחר מכן רבי זלמן סורוצקין. לאחר פטירתו של הרב סורוצקין נבחר לתפקיד רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין (האדמו"ר מאוז'רוב)^[16]. עם זאת, החברים הדומיננטיים בה היו הרבי מגור והרב שך^[17]. מחלה שפקדה את הרבי מגור צמצמה עוד יותר את פעילות המועצה^[18]. לאחר המהפך והצטרפות אגודת ישראל לקואליציה, ניהלה מועצת גדולי התורה ישיבות תכופות שבהן עקבו אחר קיום ההסכם הקואליציוני^[19]. באותה תקופה הובילו את המועצה האדמו"ר החדש מגור - רבי שמחה בונים אלתר והרב שך. הרבי מגור שימש כנשיא המועצה עד שחלה בשנת תשמ"ה, אז נתמנה לצדו כנשיא המועצה רבי משה יהושע הגר - האדמו"ר מויז'ניץ.

בשנות ה-תש"ם התגלע קרע בין הליטאים לחסידים במועצה, ופעילותה הצטמצמה מאוד. בשנים אלו התנהלו במועצה דיונים בעיקר בין קבוצת ראשי הישיבות הליטאיים בהנהגת הרב שך, לבין קבוצת האדמורי"ם בהנהגת האדמו"ר מגור, והכרעות המועצת התקבלו בדיונים בין הרב שך לאדמו"ר מגור ^[20].

בשנת תשמ"ט, עם התפלגותה של אגודת ישראל והקמת מפלגת דגל התורה על ידי הפלג הליטאי, הוקמה מועצת גדולי תורה מקבילה, של מפלגת דגל התורה. באותה תקופה התרעננה גם פעילות מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

לאחר פרישת "קבוצת הרב שך" מהמועצה, בשנת ה'תשמ"ד, והקמת מועצת דגל התורה בתשמ"ט, קיבל הרבי מגור את ההכרעות באגודת ישראל בהתייעצות עם חברי המועצת^[21], והרב שך קיבל את ההכרעות בדגל התורה. לאחר היחלשות הרב שך מונה רבי אהרן יהודה ליב שטינמן ליושב ראש המועצה של דגל התורה וההכרעות התקבלו בעיקר על פי הרב אלישיב והרב שטינמן^[22].

כינוס מועצות גדולי התורה תשס"ט

כינוס משותף נדיר של המועצות התקיים בכ"ח בתמוז תשס"ט, בעקבות מאבק על מוסדות החינוך העצמאי, במטרה לשנות את מעמדו החוקי של ארגון זה מאגודה עות'מאנית לעמותה. בכינוס השתתפו חברי מועצות גדולי התורה בישראל ובארצות הברית, מלבד החברים המזוהים עם חסידות גור.

בשנת תשע"ב חודשה פעילות המועצה של דגל התורה בראשות הרב שטיינמן ובצירוף חברים חדשים. בשנת תשע"ג הוקמה מחדש גם המועצה של אגודת ישראל.

בחודש אדר תשע"ח מיד לאחר פטירתו של רבי שמואל אוירבך. הקימה מפלגת בני תורה את מועצת גדולי עולם התורה, במטרה להכריע בכל העניינים העומדים על הפרק.

בארצות הברית

מלבד המועצות הישראליות, קיימת גם מועצת גדולי התורה בארצות הברית, שבה חברים הן חסידים והן ליטאים. למועצה בארצות הברית הייתה פחות השפעה בציבור החרדי האמריקאי, עקב כך שרוב החסידויות שם אינן משתייכות לאגודת ישראל (כגון חסידות סאטמר ונספחיה, חסידות באבוב, חסידות צאנז-קלויזנבורג וחסידות חב"ד), וכיום גם משום שרבים מרבני הציבור הליטאי בארצות הברית הם תלמידי בית בריסק המתנגדים לאגודת ישראל.

חברי מועצת גדולי התורה

עד מלחמת העולם השנייה

בועידת קטוביץ בשנת תרע"ב מונו לחברי המועצת: רבי חיים סולובייצ'יק, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, רבי מאיר שמחה מדווינסק, רבי איצלה מפוניבז', האמרי אמת, מגור, רבי שלום דובער שניאורסון מליובאוויטש, ^[23], הרב שלמה זלמן ברויאר, הרב דוד צבי הופמן, הרב זאב פיילכנפלד מפוזן, הרב יצחק אייזיק הלוי והרב יעקב קופל רייך מבודפשט^[4].

בכנסייה הגדולה הראשונה בוינה בשנת תרפ"ג נכללו במועצת: החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, האמרי אמת מגור, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי מאיר אריק, רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, רבי מרדכי יוסף אלעזר ליינר מראדזין, רבי מאיר דן פלוצקי, רבי מאיר שפירא מלובלין, רבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג מברוד, רבי קלמן ובר מפישטיאן, והרב שלמה זלמן ברויאר^[24].

בכנסיה הגדולה השניה בוינה בשנת תרפ"ט נכללו במועצת: החפץ חיים, רבי חיים עוזר גרודז'ינסקי, האמרי אמת מגור, רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי איסר זלמן מלצר, רבי ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, רבי יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, רבי מאיר שפירא מלובלין, רבי קלמן וובר מפישטיאן, רבי יוסף חיים זוננפלד, רבי יהודה לייב צירלסון, רבי אהרן לוין, רבי יעקב מאיר בידרמן, רבי אברהם אהרן כץ מנייטרא ורבי ישעיהו פירסט מוינה.

בשנת תרצ"ז היו חברי המועצת: רבי חיים עוזר גרודז'נסקי שכיהן כנשיא המועצת, האמרי אמת מגור, רבי אלחנן וסרמן, רבי אהרן קוטלר, רבי שמעון שקופ, רבי ברוך בר ליבוביץ, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי אליעזר הגר מויז'ניץ, רבי אברהם יצחק בלוך, רבי מנחם זמבה, רבי זלמן סורוצקין, רבי יהודה לייב צירלסון, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי יוסף צבי דושינסקי, רבי חיים מאיר הגר מגרוסוורדיין, רבי משה פרידמן מבויאן, רבי יעקב יצחק דן לנדא מסטריקוב, רבי נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב, רבי מנחם מנדל הגר מוישווה, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל, רבי אברהם יצחק קליין מנירנברג, רבי אהרן בקשט, רבי חיים אשר פינקלר מרדושיץ, רבי יחזקאל הולשטוק מאוסטרובצא, רבי אהרן לוין, רבי מרדכי רוטנברג רבה של אנטוורפן, רבי עקיבא סופר מפרשבורג, רבי שמואל דוד אונגר, רבי יצחק זליג מורגנשטרן מקוצק-סוקולוב, רבי יעקב מאיר בידרמן, רבי ישראל יצחק קאליש מסקרנביץ, רבי ישעיהו פירסט מוינה, רבי יעקב אריה מורגנשטרן מראדזימין, רבי עזריאל מונק רב קהל עדת ישראל בברלין רבי מאיר הכהן ממאנקטאוו^[25], רבי דוד בורנשטיין מסוכטשוב, רבי אליעזר סילבר^[26], רבי יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, רבי בן ציון וזל, רבי דב בער אב"ד אוז'רקוב ורבי משה בלום אב"ד זמושץ'.

בישראל

לאחר מלחמת העולם השניה, הוקמה מחדש המועצת בארץ ישראל.

בשעת הקמתה באלול תש"ז הוחלט כי הועד הפועל של מועצת גדולי התורה יהיו: הרב מטשיבין, רבי זלמן סורוצקין, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי מאיר קרליץ, רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ, ורבי אברהם יצחק קליין מנירנברג^[27]. והם יעמדו בקשר עם יתר חברי מועצת גדולי התורה: החזון איש, רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק מבריסק, רבי איסר זלמן מלצר, האמרי אמת מגור, רבי יוסף צבי דושינסקי ורבי עקיבא סופר מפרשבורג^[28].

לקראת הכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בשנת תש"י אורגנה מחדש מועצת גדולי התורה בנשיאות רבי איסר זלמן מלצר^[29], וכיהנו בה: רבי איסר זלמן מלצר, הרב מטשיבין, רבי זלמן סורוצקין, הבית ישראל מגור, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי יוסף שלמה כהנמן, רבי מאיר קרליץ, רבי עקיבא סופר מפרשבורג רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ, ורבי אברהם יצחק קליין מנירנברג^[30].

בשנת תש"כ היו חברים במועצת גדולי התורה: הרב מטשיבין, רבי זלמן סורוצקין, רבי אלעזר מנחם מן שך, הבית ישראל מגור, רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, רבי יוסף שלמה כהנמן, האמרי חיים מויז'ניץ, רבי ברוך הגר מסרט ויז'ניץ, רבי אברהם יצחק קליין, רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן מסדיגורה-פשמישל, רבי יחזקאל אברמסקי, רבי יחזקאל סרנא, רבי אליעזר יהודה פינקל, רבי ברוך קונשטט, רבי משה יחיאל הלוי אפשטיין מאוז'רוב, רבי חיים מרדכי רוזנבוים מנדבורנה, רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב, רבי יחיאל מרדכי גורדון ראש ישיבת לומז'ה, רבי משה חברוני ראש ישיבת חברון, רבי דוד שפרבר, רבי יוסף אדלר מטורדה, רבי צבי אריה טברסקי מזלטיפולי, רבי ברוך מרקוס, רבי אברהם וינברג מסלונים, רבי אברהם שמואל בנימין סופר מפרשבורג, ורבי חנוך העניך דב זילברפרב מקוידינוב^[31].

בשנת ה'תשמ"א היו חברים במועצה: הרב אלעזר מנחם מן שך ראש ישיבת פוניבז', הרב שמחה בונים אלתר הרבי מגור, הרב משה יהושע הגר הרבי מויז'ניץ, הרב שלום נח ברזובסקי הרבי מסלונים, הרב שמואל אליהו טאוב הרבי ממודז'יץ, הרב אברהם יעקב פרידמן הרבי מסדיגורא, הרב יחיאל יהושע רבינוביץ' הרבי מביאלא, הרב פנחס מנחם אלתר, הרב משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב, הרב שמחה זיסל ברוידא ראש ישיבת חברון, הרב אברהם יעקב זלזניק ראש ישיבת עץ חיים, הרב ברוך שמעון שניאורסון ראש ישיבת טשעבין, הרב יוחנן סופר מערלוי, הרב נסים קרליץ רב שכונת רמת אהרון וגאב"ד בית דין צדק בני ברק, והרב ישכר דב רוקח הרבי מבעלז^[32].

לאחר פרישת הליטאים בתשמ"ט

לאחר פרישת הליטאים וחסידות בעלז מאגודת ישראל שימשו כנשיאי המועצה הרבי מגור, רבי שמחה בונים אלתר, והרבי מויז'ניץ, רבי משה יהושע הגר. כחברי הנשיאות שימשו רבי פנחס מנחם אלתר (אז ראש ישיבת שפת אמת), רבי יוחנן סופר מערלוי ורבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה. כחברי מועצה נוספים שימשו האדמו"רים רבי אברהם מנחם דנציגר מאלכסנדר, רבי ישראל דן טאוב ממודז'יץ ורבי לוי יצחק הורוביץ מבוסטון, והרבנים: הרב אפרים פישל רבינוביץ ראש ישיבת בויאן, הרב יצחק פלקסר ראש ישיבת שפת אמת, הרב אהרן ברנשטיין ראש ישיבת חיי עולם, הרב מרדכי יפה שלזינגר אב"ד חוג חת"ם סופר, הרב בנימין יהושע זילבר מחבר הספר "אז נדברו".

בשנת תשע"ג נוספו חברים חדשים למועצה והיא כללה אחד עשר אדמו"רים: הרב יעקב אריה אלתר מגור, הרב ישראל הגר מויז'ניץ, רבי יוחנן סופר מערלוי, הרב ישכר דב רוקח מבעלז, הרב צבי אלימלך הלברשטאם מצאנז, הרב שמואל ברזובסקי מסלונים, הרב נחום דב ברייאר מבויאן, הרב בן-ציון רבינוביץ מביאלא, הרב חיים שאול טאוב ממודז'יץ, רבי ישראל משה פרידמן מסדיגורה והרב מנחם מנדל הגר מוויז'ניץ. גם האדמו"ר רבי אליעזר הגר מסרט ויז'ניץ צורף למועצה באופן רשמי, אולם בשל מחלתו לא נטל חלק פעיל בדיוניה עד לפטירתו. אחר פטירתו צורף למועצה בנו הרב יעקב הגר האדמו"ר הנוכחי. לאחר פטירת האדמו"ר רבי יוחנן סופר מערלוי צורף למועצה בנו ממלא-מקומו הרב משה סופר^[33]. ולאחר פטירת האדמו"ר מסדיגורה ב-כ"א באב ה'תש"פ, היא כוללת עשרה אדמו"רים.