רבי שמואל אליהו טאוב
ערך זה עוסק באדמו"ר השלישי מ | |||||
| לידה |
9 בפברואר 1905 ד' באדר א' תרס"ה לובלין, האימפריה האוסטרו-הונגרית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
6 במאי 1984 (בגיל 79) ד' באייר תשמ"ד תל אביב, ישראל | ||||
| מקום קבורה | בית העלמין היהודי בהר הזיתים | ||||
| מקום פעילות | תל אביב | ||||
| חיבוריו | אמרי אש | ||||
| בת זוג | רבקה זלטה לבית קאהן | ||||
| |||||
רבי שמואל אליהו טאוב (ד' באדר א' תרס"ה, 9 בפברואר 1905 − ד' באייר תשמ"ד, 6 במאי 1984; כונה גם האמרי אש על שם ספרו) היה האדמו"ר השלישי של חסידות מודז'יץ וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בלובלין לרבי שאול ידידיה אלעזר טאוב ולנחמה קיילא (בת האדמו"ר רבי אברהם איגר מחסידות לובלין). בהיותו פעוט התגרשו הוריו, ומחמת זה גדל אצל סבו רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ ואצל בעל-אמו רבי ירמיה קאליש מאופולה[1]. לאחר פטירת סבו בשנת תרפ"א (1920) עבר להתגורר סמוך לאביו, תחילה בראקוב ולאחר מכן בקראטשוב.
בכ' בטבת תרפ"ז (1926) נישא לרבקה זלטה בת רבי חיים משה הכהן קאהן חתנו של רבי דן מקוסטנטין.
ב-1930 הוסמך לרבנות על ידי הרבנים שלמה דוד כהנא וצבי יחיאל מיכלזון שישבו אז בוורשה. בשנת תרצ"ה (1935) התלווה לאביו בנסיעתו לארץ ישראל. בביקורם עלו לקבר רשב"י במירון והשתתפו בהילולת ל"ג בעומר, חוויה שהותירה בו רושם רב ובעקבותיה החליט להישאר בארץ. כעבור כמה חודשים הגיעו גם אשתו ובנו, לימים האדמו"ר ישראל דן טאוב, שהיה אז בן שבע. באותה שנה התמנה לרב בתל אביב.
בשנת תש"ח (1947) נפטר אביו והוא מונה לאדמו"ר. בתחילה הקים את בית מדרשו ברחוב לילנבלום, ולאחר מכן עבר לרחוב דיזנגוף. לטישים שהיה עורך היה מגיע קהל מגוון, חסידי פולין, בחורי ישיבה ליטאים, חניכי תנועות הנוער הדתיות וחילונים. היה פעיל בענייני ציבור ומשנת תשל"ג כיהן כחבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. בשנת תשל"ח (1978) זכה בתואר כיקיר תל אביב. בתשמ"א הקים ישיבה על שם אביו בבני ברק.
היה ידוע באהבתו לארץ ישראל ואף נקט בגישה חיובית ביחס להקמת המדינה. במכתב לאחד מחסידיו שהתפרסם בקונטרס "תפארת ישראל" בשנת ה'תש"ח (1948) כתב בין השאר: "מאת ה' הייתה זאת היא נפלאת בעינינו! לפנינו מארעות כבירים, רבי ערך וכבדי משקל, שלא זכו אליהם הדורות שלפנינו, גדולי דעה, אנשי מעלה ומעשה, יראים ושלמים. ומי שמסתכל בעיניים בהירות, בעין חודר ובוחן אמונתית, לכל מה שהתרחש ומתקיים מסביבנו, ולפני עינינו היום, רואה בעליל, שכל הייעודים של חכז"ל בנוגע לגאולתנו השלמה, הממשמשת ובאה, מתקיימים ב"ה באופן נפלא מאד ובדיקנות מקפידה ונמרצת". בהמשך מכתבו עמד על ההבדל שבין אתחלתא דגאולה שתלויה בהשתדלות עם ישראל לבין הגאולה השלמה שעדיין לא הגיעה והיא תלויה בידי שמיים: "היום, בזמנינו – בדורנו, הגם טרם הגיענו לגאולה שלמה, בביאת הגואל צדק, שאליו אנחנו מצפים ומקווים אי"ה ומחכים בכליון עיניים בכל יום שיבוא, אבל אתחלתא דגאולה יש כאן, ועוד יותר מאתחלתא. סימני ונצני הגאולה שלמה נראו בארץ, ולכל בני ישראל היה אור במושבתם".[2]
נפטר בד' באייר תשמ"ד (1984) ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. את מקומו מילא בנו יחידו, רבי ישראל דן טאוב. לאחר פטירתו יצא לאור הספר "אמרי אש" ובו דברי תורתו.
יצירותיו המוזיקליות
הלחין מאות ניגונים;[3] את ניגונו הראשון הלחין בביקורו הראשון בארץ ישראל עם אביו, והאב נהג לשיר אותו בעת בריחתו מהנאצים. סגנון השירה וההלחנה שלו דמה בתחילה לזה של אביו, אך הוא השתנה מאוחר יותר והתאפיין במקצבים פשוטים ואיטיים יותר. כמה משיריו ידועים בציבור ללא ידיעה שהוא המלחין (כגון הלחן למילים "ברוך הוא אלקינו", שחובר לכבוד שמחת כניסתו של נכדו, רבי חיים שאול טאוב ממודז'יץ, למצוות,[4] "והביאנו לציון עירך", "לא תבושי"[5] ועוד). נהג לעבור לפני התיבה בכל תפילות הימים הנוראים וכן במועדים ולבצע את ניגוניו החדשים. ניגונים אחרים חוברו לכבוד אירועים שונים, כגון שמחות משפחתיות או ניגון "הודו לה'" שחובר לאחר ביקורו הראשון בכותל המערבי לאחר מלחמת ששת הימים. לאחר פטירתו יצא לאור הספר "מור מבשמים" ובו תווים של יצירותיו, וביום פטירתו נוהגים חסידי מודז'יץ לשיר את לחניו.[6]
מקהלת החזן רבי יענק'ל פעסטער נהגה להשתמש בניגוניו[7].
ספריו
ספר אמרי אש.
קישורים חיצוניים
- תנועה של איש אחד, מתוך העלון מעייני הישועה
- ה"אמרי אש", באתר חסידות מודז'יץ
- יעקב שלמה לוי, כינורה של תל אביב, אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ. פורסם בהמודיע במוסף 'תל אביב של מעלה', סיון תשס"ט
- רבי שמואל אליהו טאוב ממודז’יץ(הקישור אינו פעיל), אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- ניגוני רבי שמואל אליהו טאוב ממודז’יץ, אתר המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ
- האתר החדש של מכון חסידות מודז'יץ
הערות שוליים
- ^ קובץ לב אריה, אר"י: מכון לב אריה, תש"ע, עמ' יד-טו
- ^ קונטרס תפארת ישראל, חוברת ח', תל אביב 1948, עמ' יט-כ
- ^ ראו: שרה פרידלנד בן-ארזה, ה"אמרי אש" ויצירתו המוזיקלית מתוך הזמנה לפיוט
- ^ ברוך הוא בביצוע האדמו"ר וחסידיו (אדר תשכ"ד), באתר "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ"
- ^ 'לא תבושי' בביצוע החזן יעקב מוצן, באתר "המכון לתיעוד ושימור ניגוני מודז'יץ"
- ^ "קדשנו במצוותיך (וטהר לבנו)" מושר באזכרה ל'אמרי אש' (אתר יוטיוב)
- ^ נתן אנשין, בתפילותיו עורר רבים לתשובה, באתר אוצר החכמה
| שושלת אדמו"רי חסידות מודז'יץ | |
|---|---|
|
