רבי משה שמואל שפירא (באר יעקב)
 | |
| הרב משה שמואל שפירא | |
| לידה |
5 באוגוסט 1917 י"ט באב ה'תרע"ז מינסק בלארוס |
|---|---|
| פטירה |
29 באפריל 2006 (בגיל 88) א' באייר ה'תשס"ו באר יעקב |
| מקום קבורה | בית החיים נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק |
| מקום פעילות | באר יעקב ישראל |
| תחומי עיסוק | ראש ישיבת באר יעקב |
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה |
| רבותיו |
הרב אלחנן וסרמן רבי ברוך דב ליבוביץ |
| חיבוריו |
קונטרס הביאורים י' חלקים שערי שמועות י' חלקים זהב משבא ב' חלקים הערות לספר חידושי הר"י מיגש ג' חלקים הערות לספר תוספות הרא"ש |
רבי משה שמואל שפירא (י"ט באב תרע"ז, 5 באוגוסט 1917 – א' באייר תשס"ו, 29 באפריל 2006), היה ראש ישיבת באר יעקב, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ואחר כך של דגל התורה, וחבר נשיאות ועד הישיבות ומפעל הש"ס.
ביוגרפיה
נולד במינסק שבבלארוס לרבי אריה שפירא, שהיה רב בביאליסטוק, בנו של רבי רפאל שפירא מוולוז'ין ונכדם של רבי לייבלה קובנר והנצי"ב מוולוז'ין. ולאמו מינא גולדא בתו של רבי חיים נפתלי הערץ הלפרין, בנו של בעל העונג יום טוב רבי רפאל יום טוב ליפמן הלפרין. הסנדק שלו היה סבו רבי רפאל שפירא ואת הברכות בירך דודו רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. נקרא על שם אחי סבו רבי משה שמואל שפירא רב ואב"ד בוברויסק.
בעקבות מלחמת העולם הראשונה נאלצה המשפחה לנדוד מביאליסטוק למינסק, עיר הולדתו. בתום המלחמה שבה המשפחה לביאליסטוק. בביאלסטוק החל ללמוד בישיבה. בתקופה זו למד בחברותא עם בן-עירו הרב אריה לייב מאלין. בשנת תרצ"ג (1933) נסע ללמוד בישיבת אוהל תורה בברנוביץ' אצל הרב אלחנן וסרמן. בשנת תרצ"ו (1936) נסע ללמוד בישיבת מיר שבפולין, שם כפי שהעיד על עצמו נהג להגות במחברות בהם כתבו תלמידיו של רבי ברוך בר ליבוביץ את שיעוריו, ומאז החזיק את עצמו כתלמידו. בהגיעו לגיל גיוס נמלט מפולין.
בשנת תרצ"ח (1938) עלה לארץ ישראל ולמד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה, שם למד אצל רבי ראובן כץ וכן שמע את שיעוריו של הרב שך. בשנת תש"ד (1944) למד בירושלים אצל בן-דודו רבי יצחק זאב סולובייצ'יק מבריסק.
נישא לבתו של הרב אהרן ויינשטיין, ראש ישיבת "בית יוסף" נובהרדוק בתל אביב. לאחר נישואיו התגורר בבני ברק ולמד בכולל חזון איש, ולאחר מכן קיבל את משרתו התורנית הראשונה כר"מ בישיבת קול תורה. באותה תקופה נסמך להוראה על ידי הרב איסר זלמן מלצר. החזון איש אמר עליו שהוא "נשמה של עולם האצילות"[דרוש מקור].
בשנת תש"ט (1949) מונה בברכתו של החזון איש לראש ישיבת באר יעקב, שהוקמה מעט קודם לכן בהמלצת החזון איש בידי רבי שלמה וולבה, המנהל הרוחני, והרב אפרים בורודיאנסקי, ראש הישיבה, שפרש לאחר זמן קצר, ועמד בראשות הישיבה עד יום פטירתו. את שיעוריו הוציא לאור בספריו קונטרס הביאורים (שיעורים כלליים) ושערי שמועות (שיעורים על הדף). עסק גם בההדרת ספרי הראשונים והוציא לאור את "תוספי הרא"ש" ואת חידושי הר"י מיגאש.
בתיאור תולדותיו מסופר שכבר בשנת תשכ"ו ביקשו רבי יחזקאל סרנא שיצטרף למועצת גדולי התורה, והוא סירב. מאוחר יותר, כשהגיע הרב סרנא לביתו לבקש זאת, הוא התרצה[1]. לאחר הקמת דגל התורה, בשנת תשמ"ט (1988), נקרא על ידי הרב שך לכהן כחבר במועצת גדולי התורה של התנועה.
הלוויתו[2] יצאה מישיבת באר יעקב, ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק, סמוך לקברו של הרב שך.
לאחר פטירתו יצאו מספר ספרי זיכרון הכוללים את תולדות חייו, אסופת מאמרים מתלמידיו ושיעוריו, ובהם: "לשמש שם אהל", "ישורון" "ניחוחה של תורה", "ארזים עלי מים", קונטרס "אהל משה" ועוד.
את מקומו בראשות הישיבה ממלא בנו הרב דוד יצחק שפירא.
בחודש אלול תש"ע הוקמה לזכרו ישיבת שערי שמועות ביישוב בית חלקיה (על שם ספרו "שערי שמועות"). בראשות הישיבה עומדים בנו רבי נפתלי צבי יהודה שפירא ונכדו הרב אריה שפירא.
דרך לימודו
תלמידיו של הרב שפירא רואים את דרכו כמקבילה לזרמי הלימוד הבולטים האחרים בעולם הישיבות במחצית השנייה של המאה ה-20, דהיינו שיטותיהם של רבי נחום פרצוביץ, שהיה ראש ישיבת מיר, והרב שמואל רוזובסקי, שהיה ראש ישיבת פוניבז'.
דרכו של הרב שפירא מבוססת בעיקר על דרכו של רבו המובהק ובן דודו, הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. הרב יצחק זאב שכלל את "השיטה הבריסקאית" שייסד אביו, הרב חיים סולובייצ'יק ומקובלת ברוב הישיבות הליטאיות. לפי שיטה זו תפקיד הלומד הוא רק להגדיר "מה כתוב", מה הגדרת העניין ותחומיו, ולא להתעסק בנימוקים ובטעמים.
אמנם בעוד הרב יצחק זאב עסק בעיקר בסוגיות השייכות לסדר קדשים, העוסק בענייני קרבנות ובית המקדש, מושגים שמעצם טבעם רחוקים מן ההבנה השכלית, הרי שהרב שפירא עסק בעיקר במסכתות שבהן עוסק בית המדרש הישיבתי הקלאסי, שהן בעיקר בסדרי "נשים" ו"נזיקין".
השקפה
הרב שפירא דרש שלא להתדיין בבג"ץ על גיוס בני הישיבות, מתוך חשש שהשופטים "מבקשים לעקור הכל"[3].
בסוף שנת 2000, ערב ההצבעה במליאת הכנסת על חוק הוראת שעה, שיאפשר את המשך הסדר דחיית גיוס בני הישיבות, נשא דברים במעמד הכנסת ספר תורה שהתקיים בישיבת באר יעקב:
”חיינו מאות שנים בגלות עם גזירות, אבל כשמנסים לפגוע בתוכנו פנימה, בלימוד התורה, על זה אנחנו יוצאים למלחמה. המלחמה לא בכוח, אלא בכך שנחפש לנו מקום, מדינה אחרת שלא רודפים אותנו ונותנים לנו ללמוד בשקט. השליטים החופשיים צריכים לדעת שאנו סובלים מגזירותיהם שנים רבות, כמו בגלות, אך ברגע בו ינסו לפגוע בבתי המדרש נקום ונרד מארץ הקודש. לכל אורך שנות גלותנו, שמר הקב"ה שנוכל לעסוק בתורה. ואם אויבינו ניסו למנוע מאיתנו עיסוק התורה, מיד המציא לנו הקב"ה מקום אחר, בו ניתן היה לשבת ולעסוק בתורה. ואם בארץ הקודש נגיע למצב שינסו בפועל למנוע אותנו מהעסק התמידי בתורה, נגלה למקום אחר על פגיעה בלימוד התורה נקום ונרד מארץ הקודש[4] ”
על רקע זה נתגלעו חילוקי דעות בינו לבין הרב אהרן יהודה לייב שטינמן סביב נושא אימוץ מסקנות ועדת טל, שהתנו את חוקיות המשך הסדר תורתו אומנותו בהוכחת התרחבות אחוזי הגיוס לשירות במשמר האזרחי[5]. קודם לכן שלח לו מכתב[6] בו ביקש ממנו שלא להיכנע לדרישות הבג"ץ ולסרב לכל הצעת פשרה, ובין השאר כתב: "ומהנסיון הוא שהדרך היחידה פה בארה"ק הוא לעמוד בתוקף מוחלט על כך כי אין לגעת בישיבות הק' ובהיכלי התורה, ורק על ידי עמידה תקיפה ישמר המצב הקיים"[7]. ביולי 2002, ערב ההצבעה בכנסת על חוק טל ובעקבות חילוקי הדעות הללו, פרש מחברותו במועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה. במכתב ההתפטרות ששלח למזכיר מועצת גדולי התורה כתב:
”מאחר והנעשה בזמן האחרון על ידי נציגי תנועת דגל התורה בעניין החוק הנוגע לדחיית גיוס בני ישיבות ובניגוד לדעת רוב ראשי הישיבות שליט"א וזצוק"ל, ובראותי כי על ידי השתתפותי במועצת גדולי התורה אין באפשרותי להשפיע בעניין זה שנשמת עם ישראל תלוי בו, ולפתח חטאת רובץ, ואיני יכול לקחת אחריות על הנעשה בזה על ידי הנציגים... על כן הנני להודיע כי הריני מסלק ידי מכל אחריות ושייכות מתנועת דגל התורה.”
ניגונים
הרב שפירא ניחן בחוש מוזיקלי, ואף הלחין ניגונים אותם נהג לשורר עם תלמידיו בישיבה בחגים, ובאירועים מיוחדים. הנהגה זו לשורר עם התלמידים בישיבתו הייתה הנהגה מחודשתו היא ממסורת משפחתו מוולוז'ין, גם בישיבות ליטא הנהגה זו לא הייתה נפוצה כ"כ מלבד מספר ראשי ישיבות כדוגמת רבי ברוך בר ליבוביץ. הוא נהג לספר שכשהיה אצל הרב מבריסק, כיבדו הרב לשיר והוא התחמק בתואנה כי אינו יודע לשיר. לאחר מכן שמעו הרב מבריסק שמפזם דרך לימודו ואמר לו בסרקזם שבאמת אינו יודע לשיר[8].
בשנים האחרונות החלה קרן הבניין שעל ידי ישיבת שערי שמועות בפרוייקט אשירה עוזו בו מחודשים שיריו והמקבצים נשלחים מידי פעם כתשורה לתורמים. עד כה יצאו במסגרת זו 2 אלבומים ובהם 14 משיריו.
ספריו
- קונטרס הביאורים - שיעורי עיון פלפול והלכה על סדר הש"ס.
- שערי שמועות - הערות וכתבים על הש"ס.
- זהב משבא א - מאמרים ופירושים על התורה, בהלכה ובאגדה.
- זהב משבא ב - מאמרי מוסר והשקפה.
- תוספי הרא"ש - מהדורה מוערת.
- חידושי הר"י מיגאש - מהדורה מוערת.
- השמש לאור עולם - מכתבים, ירושלים תשע"ח.
משפחתו
- בנו, הרב דוד יצחק שפירא, ממלא מקומו בראשות הישיבה.
- בנו, הרב אריה שפירא, ראש ישיבת שערי שמועות.
- בנו, רבי נפתלי צבי יהודה שפירא, ראש ישיבת שערי שמועות.
- בנו, הרב מנחם מנדל, יו"ר המועצה הדתית בבאר יעקב.
- בנו, הרב אהרן שפירא, ראש ישיבת 'רבינו משה שמואל'.
- בנו, הרב אריה שפירא, ר''מ בישיבות באר יעקב ושערי שמועות.
מתלמידיו
- רבי חיים זליבנסקי - ראש ישיבת מאור התלמוד ברחובות.
- רבי ישראל קליינר - ראש ישיבת בית הכרם.
- רבי שלמה שטנצל - נשיא מפעל המשנה וההלכה היומית.
- הרב אורי וייסבלום - משגיח ישיבת נחלת הלויים בחיפה.
- הרב אליקים גצל פשקס - ראש ישיבת גבעת שאול בירושלים.
- הרב שריאל רוזנברג - גאב"ד בית דין צדק בני ברק.
- הרב יוסף יחיאל במברגר, רב הקהילה החרדית בחיפה וחבר בד"ץ שארית ישראל.
- הרב ברכיהו שינקר ראש ישיבת תפארת התלמוד בירושלים.
- הרב אברהם חפוטא - ראש ישיבת הרמב"ם בתל אביב.
- הרב משה בונים קרויס - ראש ישיבת אור אלחנן לצעירים.
- הרב נתן לסינגר ראש ישיבת מעיין התלמוד בירושלים.
- הרב יצחק גוגנהיים, רבה הראשי של פריז-צרפת.
- הרב דוב דומב - אב"ד בתל אביב.
לקריאה נוספת
- ניחוחה של תורה - עובדות והנהגות מגדולי ישראל מאוצרו ומשנתו של רבינו משה שמואל שפירא (ניו יורק, תשס"ג)
- אב וראש הישיבות - מאת אברהם אליעזר סופר, תולדות חייו, הליכותיו, והנהגותיו של הרב משה שמואל שפירא, בליווי תמונות, ירושלים הוצאה לאור חנות ספרי קודש אור הצפון
- ממשה ועד משה, פרק המוקדש לו, הוצאת יריד הספרים ירושלים 2007
קישורים חיצוניים
- לשמש שם אהל - ב' חלקים, ספר הזיכרון לזכרו של רבינו משה שמואל, בהוצאת קול מהיכל, הכולל אסופת מאמרים לזכרו
- ישורון - כרך יח, עמוד רנג, פרקי חיים של הרב משה שמואל שפירא
- ניגוני רבי משה שמואל שפירא - באתר יוטיוב.
- הגרמ"ש שפירא - גלריית זיכרון באתר "טוג"
הערות שוליים
- ^ לשמש שם אהל, ניצוצי שמש, הערה קג
- ^ תמונות מהלוויית הגאון רבי משה שמואל שפירא, בחדרי חרדים, 30.04.2006
- ^ בני הישיבות: ביה"מ העליון כופר בזכותנו להיות עם התורה, מוסף נט, 7 במאי 2001.
- ^ אבישי בן חיים, "על פגיעה בלימוד התורה נקום ונרד מארץ הקודש", באתר ynet, 29 בדצמבר 2000
- ^ סמדר שמואלי ואבישי בן חיים, תלמידי הישיבות והמשמר האזרחי - היום ההכרעה, באתר ynet, 22 ביולי 2002
- ^ rotter - הכתובת הייתה על הקיר!
- ^ מכתב ששלח מרן הגרמש זצוקל, ליבדלחטא מרן הגראיל שליטא אתר רוטר
- ^ שירי הרב שפירא באתר קול הלשון.
- המכלול: ערכים הדורשים הבהרה
- אנשי העלייה החמישית
- חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
- חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- חברי נשיאות ועד הישיבות
- ראשי ישיבה ליטאים בישראל
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- בוגרי ישיבת מיר (בלארוס)
- בוגרי ישיבת אוהל תורה-ברנוביץ'
- יהודים ליטאים
- תלמידי רבי יצחק זאב סולובייצ'יק
- משפחת רבי חיים מוולוז'ין
- משפחת רבי אריה לייב שפירא
- משפחת רבי רפאל יו"ט ליפמן היילפרין
- רבני ישיבת קול תורה
- מהדירי ספרות תורנית
- אישים הקבורים בבית הקברות פוניבז'
- אישים שעל שמם ישיבות בישראל
- חברי נשיאות מפעל הש"ס
- באר יעקב: רבנים
- ביאליסטוק: אישים
- בוגרי כולל חזון איש
- רבנים מלחינים
- מייסדי ישיבות