ישיבת נייטרה
 | |
| בניין הישיבה בברוקלין | |
| ישיבה | |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
ה'תקצ"ב – סוף ה'תש"ד, בעקבות השואה. הוקמה מחדש בתש"ו (1946) |
| מגמות | לימוד גמרא בגירסא ובעיון, שולחן ערוך ועוד |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה |
בסלובקיה: רבי יחזקאל בנט (נייטרא) רבי משה כץ רבי אברהם אהרן כץ רבי שמואל דוד אונגר בארצות הברית: רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל ורבי שלום משה אונגר הרב שמואל דוד אונגר (השני) |
| מיקום | |
| מיקום |
נייטרה, סלובקיה מאונט קיסקו, ניו יורק, ארצות הברית |
ישיבת נייטרה היא ישיבה שנוסדה בנייטרה סלובקיה, והוקמה מחדש לאחר השואה בארצות הברית.
בסלובקיה
הישיבה בנייטרה הוקמה בשנת תקצ"ב על ידי רב העיר רבי יחזקאל בנט (נייטרא). אחריו כיהנו בתפקיד רבי משה כץ[1] ובנו רבי אברהם אהרן כץ. תוכנית הלימודים בתקופה זו כללה שני דפי בגמרא בעיון לשבוע והקפידו על בקיאות בחומש ורש"י.
בתקופת רבי שמואל דוד אונגר
לאחר פטירת רבי אברהם אהרן כץ בשנת תר"ץ, ביקשו יהודי נייטרה מרבי שמואל דוד אונגר, רבה של טירנוי, לבוא למלא את מקומו. רבי שמואל דוד החזיק בכל מקומות רבנותו בישיבה לתלמידיו, וכדי לשכנעו לעבור לנייטרה הבטיחו לו בני הקהילה לממן מכיסם את הוצאות ישיבה. בשנת תרצ"א נעתר הרב אונגר ועבר יחד עם הישיבה לנייטרה ואיחדה עם הישיבה הקיימת מכבר בעיר. כבר בטירנא מנתה ישיבתו כ-230 תלמידים מכל רחבי אירופה, ובנייטרא גדלה הישיבה לכ-300 תלמידים.
כפי שהיה מקובל בישיבות ההונגריות, גם בנייטרה למדו שיעור רגיל, ובו היו גורסים את הדף, ושיעור עיון, שבו היו מתעמקים בדף. לפני הצהריים התקיימו שיעורי העיון, בהן היו נלמדות סוגיות מפורסמות ושונות. לפני השיעור למדו מוסר. אחרי הצהריים ובערב למדו בשיעור הרגיל בהספק דפי גמרא, עם פירוש רש"י, תוספות ומהרש"א. לפני שיעור זה למדו חומש ורש"י. כן היה שיעור בשולחן ערוך בחלקי אורח חיים ויורה דעה[2]. את השיעורים מסר בעיקר ראש הישיבה, רבי שמואל דוד. עם השנים התחיל אף חתנו רבי מיכאל דב ויסמנדל למסור שיעורים בבקיאות לפנות בוקר[2].
בישיבה הדגישו ביותר את השיעורים על הדף, ובחנו את הבחורים על ההספק מדי שבוע ביום ראשון. אך כדי לעודד מאידך את העיון בסוגיות הש"ס ייסד "חברה חריפות מגידות", במסגרתה השמיעו הבחורים מחידושיהם. על הסוגיות בעיון נבחנו אחת לחודש[2].
רוב הבחורים בישיבה אכלו ב"בית מזון" ליד הישיבה, רובם בחינם. מאידך לא היתה פנימיה, והבחורים ישנו באכסניות השונות בעיר. הבחורים הלכו לישון מוקדם, כדי לקום ללמוד בדעה צלולה, ורבי שמואל דוד הקפיד על כך. תלמידי הישיבה הקימו ארגון "משכיל אל דל" - עזרה לעניים וארגון "מלביש ערומים" - הלבשת הבחורים[2].
רבי שמואל דוד ניהל ישיבתו בתקיפות, ודרש מתלמידיו לסגל לעצמם גינוני דרך ארץ, ולרכוש בישיבה דרכי עבודת ה' מתוך יראת שמים. כן השקיע בתפילות בישיבה, באופייה ובהנהגותיה. הישיבה הוציאה קובץ חידושי תורה בשם "הלכות החדש".
בשואה
בעת שעבר מטירנא לנייטרא אמר הרב אונגר לחתנו הרב ויסמנדל: "לבי אומר לי שיהיה זמן שלא תהיה ישיבה בשום מקום רק בנייטרא, ואני רוצה להיות שם"[3]. ואכן ישיבת נייטרה הייתה היחידה שהמשיכה לפעול באירופה הכבושה גם לאורך שנות המלחמה עד לסוף שנת תש"ד [4]. בתקופה האחרונה לפעילותה הושיב הרב אונגר משמרות של תלמידים שילמדו בישיבה 24 שעות ביממה, כדי למלא את חסרונם של כל שאר ישיבות אירופה.
הישיבה קבלה מעין הכרה לא רשמית מהגרמנים והסלובקים והיא כונתה "הוותיקן היהודי", כשרק בני הישיבה הורשו לשהות במתחם. הז'נדרמים היו מתפרצים מידי פעם לביקורת בישיבה, ואודות הדלפות שהגיעו מבעוד מועד הצליחו הפליטים הרבים ששהו בה לרדת למחתרת. מתוך הישיבה ניהלו הרב אונגר, ובעיקר חתנו הרב וייסמנדל, פעילות מקיפה להצלת יהודים מהשמדה.
בעקבות המרד שפרץ בסלובקיה כנגד שלטונו של יוזף טיסו, גורשו גם תלמידי הישיבה יחד עם אחרוני יהודי נייטרה לאושוויץ. הרב אונגר ששהה באותו זמן בהרי זובור (Zobor) הסמוכים לנייטרה, ניצל מגירוש, אך בעקבות מחלתו הוא נאלץ להישאר בהרים ולהסתתר שם עם בנו, ושם נפטר כעבור חצי שנה.
לאחר סיום המלחמה נעשה ניסיון להקים מחדש את הישיבה בנייטרה על ידי רבי שלום משה אונגר, אך הישיבה נסגרה בתוך כמה חדשים. משם המשיכה הישיבה לצרפת והיא שהתה למשך תקופה בעיר וורסי.
בארצות הברית
בשנת 1946 עם הגיעו של רבי חיים מיכאל דב ויסמנדל לארצות הברית, קיבץ את שרידי התלמידים ששרדו את השואה והקים מחדש את הישיבה יחד עם גיסו רבי שלום משה אונגר. בתחילה שכנה הישיבה בעיירה סומרוויל ניו ג'רזי, ובשנת 1949 רכש הרב ויסמאנדל בסיוע רבי שרגא פייבל מנדלוביץ את "אחוזת ברוסטר" במאונט קיסקו ניו יורק והעביר לשם את הישיבה. בין מגידי השיעורים בישיבה נמנה רבי יונתן שטייף לתקופה קצרה. כן שימש כאחד מראשי הישיבה רבי יונה פורסט.
כיום מתנהלת על ידי הרב שמואל דוד אונגר (השני), האדמו"ר מנייטרא, בנו של רבי שלום משה אונגר.
ישיבה קטנה קיימת בוויליאמסבורג בראשות הרב יעקב מוסקוביץ, רב קהילת תורת חמ"ד נייטרא בעיר, בנו של הרב יצחק אלעזר, האדמו"ר משאץ מונסי וחתנו של הרב משה טויב האדמו"ר מקאלוב.
מבוגרי הישיבה
בנייטרא
- רבי שמואל הלוי וואזנר
- רבי שלמה שונפלד
- רבי דוד בן ציון קליין הרב מיסודות
- רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר
- רבי יחיאל מיכל מיכלוביץ'
- רבי יחיאל אריה מונק
בארה"ב
- הרב שמואל דוד אונגר.
- רבי יהוסף חיים שיינפלד.
- רבי עזריאל טאובר.
- רבי מרדכי פרידלנדר.
- הרב אשר אנשיל כץ.
- הרב יצחק אלעזר מוסקוביץ.
- הרב אליעזר צבי טויב.
לקריאה נוספת
- הישיבה והישוב על יסוד הישיבה והקמת ישוב סמוך אליה, מאונט קיסקא תשי"ג.
- איש חמודות, פרק עשירי: ויהי אחרי המגיפה, עמ' ריא-רנו, ניו יורק תשס"ח.
- המאור, סיקור על הקמת הישיבה בארה"ב.
קישורים חיצוניים
- פוקס, אברהם, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן, חלק א', עמ' 122-141, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- חידושים מישיבת טירני בראשות רבי שמואל דוד אונגר - ווינרס מכירות פומביות, באתר ווינרס מכירות פומביות, 5 במאי 2021
הערות שוליים
- ^ בן רבי מנחם כץ.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 פוקס, אברהם, ישיבות הונגריה בגדולתן ובחורבנן - א, א, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ רבי מיכאל דב ויסמנדל, מן המצר, עמ' מב-מג.
- ^ ישיבת נייטרה – סלובקיה באתר: 'זכור' אמונה בימי השואה