רבי שלום נח ברזובסקי

רבי שלום נח ברזובסקי מסלונים

לידה	8 באוגוסט 1911 י"ד באב תרע"א ברנוביץ', בלארוס
פטירה	8 באוגוסט 2000 (בגיל 89) ז' באב תש"ס
מקום קבורה	הר הזיתים
תאריך עלייה	ה'תרצ"ה
מקום מגורים	ירושלים
מקום פעילות	ארץ ישראל
תקופת הפעילות	חשוון ה'תש"ב – ז' באב תש"ס
רבותיו	רבי אברהם וינברג
חיבוריו	נתיבות שלום, דברי שלום ואמת
בת זוג	חוה
אב	רבי משה אברהם ברזובסקי
אם	צביה
צאצאים	הרב שמואל ברזובסקי האדמו"ר מסלונים
אדמו"ר בדור השביעי של סלונים תשמ"א–תש"ס מקביל ל הרב אברהם וינברג → רבי אברהם וינברג (השלישי) הרב שמואל ברזובסקי ←

רבי שלום נח ברזובסקי (י"ד באב תרע"א, 8 באוגוסט 1911, ברנוביץ, בלארוס - ז' באב תש"ס, 8 באוגוסט 2000, ירושלים) היה אדמו"ר בדור השביעי של חסידות סלונים, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל ונשיא החינוך העצמאי וועד הישיבות. לפני כן מקימה וראש הישיבה של ישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. מחבר סדרת הספרים נתיבות שלום.

קורות חייו

נולד לרבי משה אברהם ברזובסקי, ראש הקהילה החסידית בברנוביץ, ולצביה, בתו של רבי אשר וייסשטיין, ראש ישיבת ענף עץ חיים בסלונים, שהיה חתנו של רבי הלל ויינברג אחיו של מייסד החסידות, רבי אברהם וינברג.

למד בישיבת תורת חסד בברנוביץ אצל ראש הישיבה רבי אברהם שמואל הירשוביץ. למד בחברותא עם רבי שלמה דוד יהושע וינברג בנו של האדמו"ר רבי אברהם, ולימים האדמו"ר מסלונים, רבי שלום נח עודדו לקבל את אדמו"רות סלונים. לימים קבע את יום הירצחו ליום זיכרון לשואה ולקהילות סלונים שנספו בה. הוסמך בצעירותו על ידי רבי מאיר קרליץ ועוד. היה מקורב לרבו רבי אברהם וינברג, ומונה לכתוב את דברי תורתו ומהם הוציא לאור את ספר "בית אברהם". כמו כן היה מקורב לרבי משה מידנר, מראשי חסידות סלונים ומנהל רוחני של ישיבת תורת חסד בברנוביץ.

בשנת תרצ"ג (1933) ביקר ה"בית אברהם" בארץ ישראל, ובמהלך ביקורו שידך את רבי שלום נח לחוה (תרע"ט - י"א בתשרי ה'תש"ע), בתו של רבי אברהם וינברג, ה"ברכת אברהם" (בן דודו של ה"בית אברהם"). בשנת תרצ"ה (1935), בהכוונת הבית אברהם עלה ארצה והתגורר בטבריה, סמוך לחותנו. מאז העלותו לארץ דבק באהבת ארץ ישראל, עד סוף ימיו.

לאחר נישואיו מסר שיעורים בישיבת אור תורה. בשנת ת"ש מונה לר"מ בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בתל אביב ושימש בה גם כראש ישיבה, בשנים אלו התגורר בתל אביב.

הוא היה מקורב לחותנו רבי אברהם וינברג מסלונים שרחש לו הערכה רבה.

בשנת ה'תש"ב, כשהגיעו ידיעות על המתחולל באירופה, אמר: "אם אין בידינו להציל את הגופים הבה נציל את הרוח". בתחילת חודש חשוון הקים את ישיבת 'בית אברהם' בירושלים ועמד בראשה כארבעים שנה עד שהתמנה לאדמו"ר.  

אדמו"רות

ערך מורחב – חסידות סלונים#סלונים

בחודש ניסן בשנת תשמ"א בשנה האחרונה לחיי חמיו ה"ברכת אברהם", הוכתר לאדמו"ר על ידי רוב החסידים ובתמיכת בני הברכת אברהם שאמר, למעט בנו הבכור רבי זעליג, שהצטרף לפלג של אחיינו הרב אברהם וינברג. לטענתם המהלך נעשה בתמיכת ה"ברכת אברהם". מיעוט מן החסידים התנגדו להכתרה והם התפצלו והקימו חסידות בשם "סלאנים" בראשות הרב אברהם וינברג (הרביעי).

עמד בנשיאות החינוך העצמאי וועד הישיבות והיה חבר במועצת גדולי התורה. בשנות השמונים נמנע ליטול חלק במחלוקת בין הליטאים לחסידים ופרש ממועצת גדולי התורה. בשנת תשמ"ט כשהוקמה מפלגת דגל התורה הליטאית לא התערב בבחירות והורה לחסידיו: "המשכיל בעת ההיא ידום". שימש כנשיא ישיבת אופקים.

התנגד למסירת חלקים מארץ ישראל לערבים. לאחר שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים נשא דרשה על חובת ההודאה לה' על נס ההצלה ועל הטובה שהחזיר ה' ליד ישראל את הכותל המערבי.

כיהן כאדמו"ר במשך כעשרים שנה, נפטר בז' באב תש"ס (8 באוגוסט 2000), ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים. בנו, הרב שמואל ברזובסקי, מונה תחתיו לאדמו"ר.

ספריו

ערך מורחב – נתיבות שלום

ההדיר והוציא לאור את תורות האדמו"רים לבית סלונים: "באר אברהם", "דברי שמואל", "בית אברהם", "זיכרון קדוש", וכתב בהם הקדמה על קורותיו ודרכו של האדמו"ר. לספר "זיכרון קדוש" (תורות רבי שלמה דוד יהושע וינברג) כתב מאמר הקדמה בשם "בסוד קדושים" על השואה בראי החסידות וכן צירף לו קונטרס בשם "סיום התקופה" - מאמרי זיכרון לקהילת סלונים בברנוביץ'. כמו כן הוציא קונטרס בשם "ההרוגה עליך" על השואה.

בשנת תשכ"א ערך והוציא לאור את הספר "תורת אבות" ובו ליקט דברי תורה מאדמו"רי לעכוויטש-קוברין-סלונים, בנושאי עבודת ה', התקשרות לצדיקים והמועדים. בספר אמרות קצרות וחריפות לפי נושאים והוא נפוץ אף מחוץ לחסידות סלונים. רבי שלום נח הוסיף לספר הקדמה ארוכה על דרכה של תנועת החסידות בכלל ועל חסידות סלונים בפרט.

בשנים שבהן כיהן כאדמו"ר הוציא את סדרת הספרים "נתיבות שלום", חמישה כרכים על התורה ושני כרכים בענייני שבת, מועדים, תשובה, עבודת ה', דרך החסידות ועוד.

בנוסף הוציא קונטרסים וספרים בשם "נתיבות שלום" על חינוך, דרך הישיבה, שובבי"ם, חנוכה, פורים, פרקי אבות וכן אגרותיו, אותם הוציא מכון אמונה ודעת. ספריו על התורה מבוססים על דברי תורתו בטישים ומאמריו נאמרו ברובם בשיחות בישיבה. חלק מהשיחות שמסר בכינוסים מיוחדים בישיבה יצאו לאור בהוצאה פנימית בקונטרסים בשם "דברי שלום ואמת" ומאמרים נוספים נדפסו במהדורת סטנסיל בלתי רשמית, קונטרסים נוספים על הנהגת הבית הם "בחכמה יבנה בית" ו"קובץ שיחות חיזוק והדרכה למשמרת הראשונה". ספריו מתאפיינים בשפה בהירה ובמסרים מלהיבים וזוכים לאהדה רבה בציבור החסידי הכללי, הם נלמדים גם בקרב הציבור הדתי לאומי וחוגים נוספים.

לאחר פטירתו הוציא מכון "אמונה ודעת" את שיעוריו על מסכת נדרים ומסכת כתובות.

בשנת תשע"ג יצאו שלושה כרכים של שיעוריו בישיבה, על ידי תלמידו הרב אלימלך וינברג.

ובשנת תש"פ יצאו לאור שני כרכים משיעוריו בישיבה, על ידי נכדו (חתן בנו האדמו"ר רבי שמואל ברזובסקי) הרב יצחק כץ.

בשנת תשפ"ב החלה לצאת סדרה ביוגרפית מקורות חייו, בשם "בנתיבות רבותינו - נתיבות שלום". הספרים יוצאים לאור על ידי ארגון הנוער של חסידות סלונים, ועד כה יצאו שני חלקים מתוך הסידרה.

צאצאיו

בניו:

• הרב שמואל, האדמו"ר הנוכחי.

בנותיו:

• נחמה לוריא אשת הרב ישראל לוריא מחבר הספרים נתיבי ישרון, ר"מ בישיבת בית אברהם. מחנכת בסמינר בבני ברק.
• צביה וינברג מחנכת בסמינר הישן. אשת הרב שלמה וינברג משגיח ומנהל בישיבת סלונים.
• ברכה, מחנכת בסמינר הישן אשת רבי ישראל קופולוביץ.

נכדיו:

• הרב ישראל ברזובסקי, מרבני העיר ביתר עילית
• הרב משה ברזובסקי, ראש ישיבת בית אברהם, חבר ועדת הרבנים לעניני חינוך שע"י מועצת גדולי התורה, וממלא מקום זקנו בהנהלת ועד הישיבות.

תלמידיו

• רבי נפתלי צבי הלברשטאם מבאבוב
• רבי משה הלברשטאם
• הרב יעקב מאיר שכטר, משפיע חסידי ומקובל מפורסם, ממנהיגי חסידות ברסלב
• הרב חיים ורנר
• הרב שלמה גולדמן (השני) האדמו"ר מזוועהיל
• חתנו הרב ישראל לוריא, מחבר ספר "נתיבי ישורון" ור"מ בישיבת סלונים
• הרב מאיר לוריא, ראש כולל חלקת יעקב "ברייש"
• הרב צבי כץ, ראש ישיבת חזון נחום
• חתנו הרב שלמה וינברג, משגיח ומנהל ישיבת בית אברהם, ראש מכון "אמונה ודעת" של החסידות, ועורך סדרת הספרים "נתיבות שלום"
• הרב מיכל זילבר, מגיד שיעור נודע של הדף היומי וראש ישיבת זוויעהל
• הרב מרדכי אייכלר, דיין ומו"צ הקהילה בירושלים

לקריאה נוספת

• חתנו הרב יעקב ישראל לוריא, יומא דהילולא, גליון מיוחד לרגל ההילולא, בתוך "אסיפת גליונות", פרשת דברים [[תשפ"ד]

קישורים חיצוניים

• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• יחיאל בן ציון פישאהף, מכתבים ואגרות קודש, ניו יורק, תשס"ג, עמוד 513
• על הניסים ועל הנפלאות: שיחת האדמו"ר מסלונים עם שחרור הכותל המערבי, צהר י"ד (אביב תשס"ג) עמוד 81–88, באתר כיפה
• על דמותו של הרבי - מאמר באתרו של העיתונאי החרדי דודי זילברשלג
• מרדכי מאיר, ‏הילולת האדמו"ר שהפכה ליום זיכרון לשואה אצל חסידי סלונים, המעין טבת תשס"ח
• רבי יצחק ברזובסקי, בנו חביבו של כ"ק מרן אדמו"ר בעל ה'נתיבות שלום' מסלונים זצוק"ל, מספר על אביו הגדול, ועל המורשת שהנחיל בתורת החינוך, באתר דרשו.