רבי יחיאל מרדכי גורדון

הרב יחיאל מרדכי גורדון (ר' מאטעל טראקער)

מכתב מהרב יחיאל מרדכי גורדון לרב קופיעצקי

הרב יחיאל מרדכי גורדון (ה' בתשרי ה'תרמ"ג 18 בספטמבר 1882 - י"ג בטבת ה'תשכ"ה 18 בדצמבר 1964) היה מראשי ישיבת לומז'ה בפולין, ממייסדי ישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש הישיבה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה הסמוכה לעיר טרוקי, לרבי משה אהרון גורדון, שהיה שו"ב, תלמיד חכם ומלמד תינוקות. בצעירותו למד תורה מפי אביו. בשנת תרנ"ה, בהגיעו לגיל 12, החל ללמוד בישיבתו של הרב צבי לויטן בסלובודקה. כעבור שנה נכנס ללמוד בישיבת סלובודקה. עם פרוץ מחלוקת המוסר והפילוג בישיבה שבא בעקבותיה, עבר לישיבת כנסת ישראל שהקים רבו.

בשנת ה'תרס"ה נישא לצירל לאה בתו של רבי אליעזר שולביץ, תלמידו המובהק של רבי ישראל מסלנט ומייסד ישיבת לומז'ה. את השידוך הציע רבו הסבא מסלבודקה. תקופה קצרה לאחר חתונתו נסע לישיבת קלם, שם למד מפי רבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם". לאחר כשנה כשעמד לחזור ללומז'ה, כפי שהתחייב לאשתו, הגיעה אליו הבשורה כי אשתו נפטרה. רבי אליעזר, האב השכול, הציע לחתנו את בתו השנייה איידל דבורה לאישה, והוא הסכים להינשא לה לאחר שקיבל את ברכתו של החפץ חיים.

בלומז'ה

בשנת ה'תרס"ז נתמנה לר"מ בישיבת לומז'ה. בעת מלחמת העולם הראשונה בתקופה זאת נדדה משפחתו לרוסיה והוא המשיך להתמסר לישיבה ולתלמידים. בשנת ה'תרפ"ו, כאשר המצב הכלכלי של הישיבה היה בשפל, נסע לארצות הברית ושם גייס תרומות לאחזקת הישיבה. מהכספים שאסף נותר לו סכום כסף שאותו ייעד עבור הישיבה בפתח תקווה, שייסד חמיו, הרב שולביץ, בשנת ה'תרפ"ב.

בארצות הברית

בשנת ה'תרפ"ז הגיע לביקור בארץ ישראל ושהה במשך חצי שנה בפתח תקווה. בביקור זה מסר שיעורים בישיבה. עם שובו לפולין גילה כי מצבה הכלכלי של הישיבה שם החמיר. בשנת תרפ"ט נפטרה אשתו השנייה והוא נישא בשלישית לחוה בת שמואל יעקב פוגלמן. לאחר פטירתו נישאה חוה לרב יחזקאל אברמסקי.

בשנת ה'תרצ"ג, כאשר הישיבה עמדה בפני סכנה קיומית, למרות אבלו הכבד על פטירתה של אשתו השנייה ממחלת הסרטן, יצא הרב גורדון לאנגליה כדי לאסוף כסף. בשנת ה'תרצ"ה הגיע שוב לארצות הברית והצליח לסלק את כל חובות הישיבה. עקב הרוחות הרעות שהחלו מנשבות באירופה ביטל את חזרתו לפולין.

בימי מלחמת העולם השנייה היה ממייסדי ועד ההצלה בניו יורק, ומהאישים הבולטים באגודת הרבנים האורתודוקסים בארצות הברית וקנדה.

בישראל

בחודש אלול ה'תש"י עלה הרב גורדון לארץ והתיישב בפתח תקווה. הוא התמנה לראשות ישיבת לומז'ה בפתח תקווה לצידו של ראש הישיבה רבי ראובן כץ, כמו כן הקים "בית מוסר", על פי שיטתו של רבי ישראל מסלנט. שיעורו במוסר התקיים בכל יום שלישי בערב, ואליו הגיעו בנוסף לתלמידי הישיבה גם מבני העיר.

בהגיעו לגיל 80 חלה במחלת הסרטן. נפטר בי"ג בטבת תשכ"ה. מסע ההלויה יצא מביתו דרך ישיבת לומז'ה, בית הכנסת הגדול בפתח תקווה לבית הקברות סגולה. הספידוהו הרב יחזקאל לוינשטיין, הרב יחזקאל סרנא, הרב איסר יהודה אונטרמן ועוד.

צאצאיו

• בתו פרידה חיה אשת חתנו רבי אייזיק קאסטיוקובסקי, בן ר' נח שהיה ר"מ בישיבת רמיילס בוילנה. נישואיהם נערכו באלול תרצ"ו כאשר שהה באמריקה לצורך איסוף כספים עבור הישיבה, אך בחתונה השתתפו כל גדולי הדור, בהם רבי חיים עוזר גרודזנסקי, רבי שמעון שקופ, רבי ברוך בר ליבוביץ. והמשגיח דמיר רבי ירוחם ליבוביץ. ר' אייזיל עם רעייתו נהרגו בשואה עם בניהם יוסף נח ומשה אהרן.
• בנו ר' שניאור אברהם גורדון, הצטרף לתנועת הנוער "תורה ועבודה בפולין". למד בישיבת חברון, וחידש הרבה חידושי תורה, שנדפסו בספרו של אביו. הצטרף לשורות ההגנה ולחיל הנוטרים ונהרג מיריות ערבים בחול המועד פסח תרצ"ט בעת עמדו על משמרת הגנה בשכונת תלפיות.
• ר' חיים שמחה גורדון, חי באמריקה והיה דרשן גדול, נפטר ערירי ביום ב' אדר א' תשכ"ז באופן טראגי. והובא לקבורה בארץ ישראל, סמוך למקום מנוחתו של אביו.
• יהודה לייב גורדון. נרצח בשואה.
• איטה. נרצחה בשואה.

בנו, שניאור (תרע"ו-תרצ"ט, 1916–1939), הצטרף לתנועת הנוער "תורה ועבודה בפולין". בהמשך עלה לארץ ולמד בישיבת חברון. .

דרכו בלימוד

שיעורי הרב גורדון הצטיינו בבהירות ובסבלנות, כשהוא מדגיש הבנה מעמיקה על פני חידושים ותגליות. בדרך זו הוא כתב את ספרו נתיב ים - על דברי הרמב"ם הקשורים למסכתות יבמות, כתובות, נדרים, גיטין, קידושין, בבא קמא ובבא מציעא, תמצית מהשיעורים שלימד בישיבה בפתח תקווה.

קישורים חיצוניים

• הרב אשר זלקא ראנד (עורך), "הרב ר' יחיאל מרדכי גארדאן שליט"א", תולדות אנשי שם ח"א, ניו יורק, תש"י, עמ' 15, באתר HebrewBooks
• 'גורדון, ר' יחיאל־מרדכי ב"ר משה־אהרן', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 37 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1235).
• מרדכי מנחם וינגורט, קונטרס תפארת מרדכי, ומאמר נסיך ממלכת התורה, ישורון יט (תשסז), עמ' קסה, באתר היברובוקס
• אהרן סורסקי, סלובודקה - קלם - לומזא - פתח־תקוה, דרך חייו של הגאון רבי יחיאל מרדכי גורדון זצ״ל, בית יעקב ירחון לענייני חינוך ספרות ומחשבה - גיליון מס' 183/4 - ירושלים, ה'תשל"ה עמודים 24–29
• 'נפטר הגאון ר' יחיאל מרדכי גורדון', הצופה, 18 בדצמבר 1964, עמ' 1.
• אליהו משה גנחובסקי, 'הגאון ר' יחיאל מרדכי גורדון ז"ל (שנתיים לפטירתו)', הצופה, 26 בדצמבר 1966, עמ' 5.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יחיאל מרדכי גורדון30012740Q7043859