רבי מיכל יהודה ליפקוביץ

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי מיכל יהודה ליפקוביץ
רבי מיכל יהודה ליפקוביץ
רבי מיכל יהודה ליפקוביץ
לידה דצמבר 1913
כסלו ה'תרע"ד
וולוז'ין
פטירה 27 ביוני 2011 (בגיל 97)
כ"ו בסיוון ה'תשע"א
מקום פעילות בני ברק
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים נוספים ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
רבותיו רבי שלמה היימן
תלמידיו רבי נסים קרליץ, רבי חיים קניבסקי
חיבוריו מנחת יהודה, אמרי דעת, דרכי החיים, שער העמק
לוחית זיכרון לרב מיכל יהודה ליפקוביץ ליד ביתו ברחוב וילקומירר 4 בבני ברק
מצבת הרב ליפקוביץ
הרב ליפקוביץ ורבי יצחק שלמה זילברמן

רבי מִיכְל יהודה ליפקוביץ (כסלו ה'תרע"ד,[1] דצמבר 1913כ"ו בסיוון ה'תשע"א, 27 ביוני 2011) היה ראש ישיבת פוניבז' לצעירים , חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וממנהיגי הציבור החרדי-ליטאי.

חייו

נולד בוולוז'ין לרב משה דוד ולחיה ליפקוביץ. אביו היה בן 60 כשנישא לאמו. בילדותו למד בחדר המקומי. בנוסף שכר לו אביו מלמדים פרטיים שמימן ממשכורתו הדלה. בגיל שתים עשרה נסע ללמוד בישיבה הקטנה בלידא. את בר המצווה חגג עם חבריו בישיבה, בלי הוריו שהיו בוולוז'ין. כעבור זמן נסע לווילנה ללמוד בישיבת רמיילס אצל ראש הישיבה רבי שלמה היימן, שאותו החשיב כמורו ורבו. לימים הוציא את שיעוריו לאור בספר "חידושי רבי שלמה". כעבור שלוש שנים שב לביתו בוולוז'ין.

בשנת 1936 עלה עם משפחתו לארץ ישראל הודות לסרטיפיקטים שהשיג אחיו הגדול אריה לייב, שעלה ב-1924. למד בישיבת חברון בירושלים והיה מקורב לראש הישיבה רבי יחזקאל סרנא, לרבי אהרון כהן ולמשגיח רבי יהודה לייב חסמן. בתקופת לימודיו בישיבת חברון התקרב לרבי איסר זלמן מלצר, השתתף בשיעוריו בסדר קדשים ואף קבע עמו סדר לימוד שבועי. כעבור זמן התקרב אל רבי אברהם ישעיהו קרליץ ("החזון איש") והיה מתלמידיו.

בל"ג בעומר ה'ת"ש (1940) נישא לחוה אסתר גרשונוביץ (נפטרה בט"ז בתשרי ה'תשע"ח, 6 באוקטובר 2017),[2] בתו של רבי אברהם יצחק גרשונוביץ רבה של ז'אבינקה, שכיהן כראש ישיבת תפארת ציון בבני ברק. השדכן היה החזון איש, אשר אף הובילו לחופה. מיד לאחר נישואיו התמנה לכהן כר"מ בישיבת תפארת ציון. בין תלמידיו בישיבה היו רבי חיים קניבסקי, רבי נסים קרליץ, הרב מאיר צבי ברגמן ורבי דב צבי קרלנשטיין. במקביל למד בבית מדרש לתורת ארץ ישראל בפתח תקווה ובכולל חזון איש (שנקרא אז "כולל זכרון מאיר").

באותה תקופה ייסד שיעור מיוחד לבעלי בתים תורניים בבית מדרשו של החזון איש. לעיתים היה החזון איש מקשיב לשיעוריו בהנאה. לאחר פטירת החזון איש עבר השיעור להתקיים בביתו של אחד המשתתפים והוא נמשך כחמישים שנה ברציפות.

בתחילת שנות ה-50 ייסד רבי יוסף שלמה כהנמן את ישיבת פוניבז' לצעירים (גילאי 13–17) והוא מינה את הרב ליפקוביץ לעמוד בראשה, יחד עם רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן. הרב ליפקוביץ מסר בה שיעורים במשך כשישים שנה והעמיד אלפי תלמידים, בהם רבנים, ראשי ישיבות ותלמידי חכמים מפורסמים. בסוף שנת תשס"ט (2009) הפסיק את אמירת שיעוריו בישיבה בשל חולשתו.

בשנותיו הראשונות כראש ישיבת פוניבז' לצעירים הקים כולל ללימוד סדר טהרות בימי שישי ושבת. בין חברי הכולל היו גדולי תורה נודעים, בהם רבי משה שמואל שפירא, רבי ברוך רוזנברג ורבי משה דויטש, מתלמידי החזון איש ומחבר הספר "זיו הים". בשנת תשנ"ח (1998) יסד רשת כוללים ארצית ללימוד סדר טהרות בראשות נכדו הרב יצחק קורלנסקי.

פטירתו והלוויתו

נפטר ביום שלישי, כ"ו בסיוון ה'תשע"א (28 ביוני 2011), יום השנה לפטירת חותנו רבי אברהם יצחק גרשונוביץ. ההלוויה נערכה ביום פטירתו בבני ברק והיא נעה מביתו שברחוב וילקומירר אל בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' והשתתפו בה על פי ההערכות כ-100,000 אנשים.[3][4] בצוואתו ציווה שיספידוהו רק שני בניו וכן ביקש להימנע מלתאר אותו בתארים "גאון" ו"צדיק". כמו כן ביקש שלא להוציא ספר זיכרון לזכרו, שכן הדבר גורם לביטול תורה.

הנהגה והשקפה

כאשר הוקמה מפלגת דגל התורה על ידי רבי אלעזר מנחם שך צורף הרב ליפקוביץ למועצת גדולי התורה של המפלגה. השפעתו הייתה רבה בתחום החינוך והישיבות. ראשי ישיבות רבים נועצו בו, והוא שימש נשיא של מספר ישיבות ומוסדות תורה. בשנותיו האחרונות יצאו לאור מספר ספרים שלו המכילים שיחות מוסר, הדרכות והנהגות לבני הישיבות.

הרב ליפקוביץ נחשב כאחד מממשיכי הקו ההשקפתי של הרב שך. כאשר הוקם בית מדרש במודיעין עילית על שמו של הרב שך - "אבי עזרי",[5] שיגר הרב ליפקוביץ מכתב לבני הקהילה ובו כתב:

”שם זה ("אבי עזרי") הוא כשלט הקורא לכל אחד ואחד להתנהג ולחיות בדרך התורה האמיתית, כדרכו של ראש הישיבה (הרב שך), ולעמוד בנסיון ולשמור על התורה כפי הקבלה של הדורות מזמן מתן תורה ומסירתה בכל דור ודור... ולעשות סייגים וגדרים שחס וחלילה לא יסולף שום דין והלכה.”[6]

הרב ליפקוביץ דגל בשמירה קפדנית של המסורת בכל ענייני החינוך וההשקפה התורנית. התנגד להקמת מכללות אקדמיות לחרדים. נאבק נגד התערבות משרד החינוך בתכני הלימוד במוסדות הלימוד החרדיים, בין השאר על ידי תוכנית הליבה ומבחני המיצ"ב. לשם כך אף יזם כינוס מיוחד של מועצת גדולי התורה אשר קיבלה החלטה חד-משמעית על עצמאות החינוך בבתי הספר החרדיים. יצא נגד השבועונים החרדיים, וכתב כי הם "מכשילים את הרבים בלשון הרע וליצנות, ולחינוך הילדים הוא סם המוות".[7] חלק ניכר משיחותיו ומכתביו עוסק בחובה לשמור על "החינוך הטהור", ללא שום ויתורים ופשרות. בצוואתו ציווה על בני ביתו "לחזק את חינוך הבנים והבנות על טהרת הקודש".

בפרשת עמנואל הביע עמדה בלתי מתפשרת נגד החלטת בג"ץ. הוא הורה להורי תלמידות בית הספר בית יעקב בעמנואל שלא להיכנע לבג"ץ גם במחיר של הליכה לכלא. כשבאה קבוצת ההורים אל ביתו לקבל את ברכתו לפני הליכתם לכלא, השמיע באוזניהם דברי עידוד ותמיכה. בעקבות החלטת הממשלה לקצץ בתקציב החינוך העצמאי הורה לכמה אילי הון יהודים ממעריציו לתמוך בחינוך העצמאי ואף כינס בביתו ישיבה מיוחדת של נדיבים למטרה זו.

התנגד להקמת הנח"ל החרדי, וכמו כן התנגד לחוק טל ולכל צורה של שירות צבאי או אזרחי. בשנת 2009 כתב מכתב, אליו הצטרפו רבי נסים קרליץ ורבי חיים קניבסקי, ובו קבעו שהמצטרף לשירות לאומי אזרחי "מחריב בזה את עצמו ואת צביון ביתו ועתיד חינוך ילדיו". בשנת 2011 הצטרף למכתב גם רבי שמואל אוירבך והוא פורסם בעיתון יתד נאמן, ימים מעטים טרם פטירתו של הרב ליפקוביץ[8]
.[9]

את השרפה בכרמל בשנת 2010 פירש, במכתב ב"יתד נאמן", כמסר לחרדים: "מאורע זה של השריפה שכילתה נפשות רבות מישראל, לעורר אותנו שנעמוד במסירות לא להיכנע לגזירות שמתחדשות כל יום מאנשי הכנסת, שכוונתם לעקור חס וחלילה השם יתברך ולחלל את קדושת ארץ ישראל", וכמסר לחברי הכנסת: "מה לכם כי דלקתם אחרינו, מה באתם לבנות מדינה כאן בארץ הקדושה. למה אתם לא הולכים לרוסיה או לאיטליה".[10] פירש גם אסונות נוספים כמסר ליהודים להיטיב דרכיהם.[11]

מהדרכותיו החינוכיות

  • סבר כי ישנה חשיבות לכך שהאב ילמד תורה עם בנו, לא רק משום מצוות "ושננתם לבניך", אלא גם לצורך יצירת קשר ביניהם. כתוצאה מכך הבן נוח יותר לקבל את דברי אביו בתחומים נוספים. לימוד זה צריך להתקיים מתוך אהבה ולא מתוך כפייה. על האב לשמוע את דברי בנו בסבלנות ובמאור פנים. יש לשבח את הבן על סברה יפה שהוא אומר, כדי להאהיב עליו את הלימוד ולהמריץ אותו לעמול בתורה.
  • יש להוכיח את הבן בנחת ומתוך אהבה, כדי שהבן יחוש שהדבר נובע מגודל אהבתו של אביו, שרוצה בטובתו. אין לצעוק ולהעניש ילד שמדבר בחוצפה או בכעס, אלא יש לומר לו בנחת ומתוך אהבה שכך הוא מפסיד את המעלות הטובות. דורנו חלש, ולכן צריך להשתמש בעיקר ב"ימין מקרבת" ולא ב"שמאל דוחה". מאותה סיבה, כאשר האב נוכח שהבן אינו יודע את הסוגיה שלמד בתלמוד תורה או בישיבה - אין לכעוס עליו ולתת לו הרגשה שהוא אינו יודע, אלא יש ללמוד עמו את הדברים תוך מתן הרגשה טובה, כגון בעזרת אמירה "מן הסתם התכוונת לכך וכך".
  • המפתח להצלחה בחינוך הילדים הוא תפילה בדמעות.
  • אין להלחיץ מדי את הילד, אך גם לא לפנקו יתר על המידה ולאפשר לו חופשיות יתר.
  • ההורים חייבים לנהוג בסמכותיות, כדי שהילדים יהיו חייבים לשמוע להם גם בדברים שאינם נראים בעיניהם.
  • ישנה חשיבות רבה לדוגמה האישית. כאשר הבן רואה את אביו לומד תורה ומקפיד בקיום מצוות הדבר משפיע עליו יותר מתוכחות.

משפחתו

ספריו

מדי שבוע יוצאים שני עלוני שבת עם דברי תורתו: דובב שפתיים (משנת ה'תשע"ג), ופניני דעת בהוצאת "כולל טהרות" שהוקם על ידו.

לקריאה נוספת

  • רבי מיכל יהודה, בני ברק, תשפ"א

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ במקום אחר י"ט בטבת תרע"ג.
  2. ^ ישראל כהן, אשת-חבר: הרבנית חווה אסתר ליפקוביץ ע"ה, באתר כיכר השבת, ‏ט"ז בתשרי ה'תשע"ח. 6 באוקטובר 2017; משה ויסברג, במעיני הישועה נפטרה הרבנית ליפקוביץ ע"ה אשת הגרמ"י זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, ‏ט"ז בתשרי ה'תשע"ח. 06.10.17
  3. ^ צילומים: בועז בן ארי, ‏מסע הלוויה: עשרות תמונות, רבבות דמעות, באתר כיכר השבת, 28 ביוני 2011
  4. ^ צבי שיימן, ‏100,000 איש בהלווית הרב מיכל יהודה לפקוביץ בבני ברק, באתר "סרוגים", 28 ביוני 2011
  5. ^ "אביעזרי" הוא שמה של סדרת ספריו של הרב שך על ספר היד החזקה.
  6. ^ יתד נאמן, כ"ו בסיוון תשע"א, עמ' 16.
  7. ^ בתוך ימי ה"אבלות" של פטירת הרב ליפקוביץ פרסם "משפחה" כתבה ובה מעין שיחה עם בניו שבה סיפרו על אביהם. בתגובה פרסמו בני הרב ליפקוביץ מכתב מחאה חריף ב"יתד נאמן", שבו נאמר: "הננו למחות כנגד השבועון 'משפחה' אשר ברוב עזות ובדרכים ערמומיות הציג מצג שווא שכביכול בימי השבעה דיברנו בפני עיתון פסול זה. וכבר ידוע כמה התריע אבינו מורנו כנגד השבועונים".
  8. ^ צילום המכתב כאן
  9. ^ בכירי דגל התורה: לא לצבא, לא לשירות אזרחי, באתר "חדו"ש", 21 ביוני 2011
  10. ^ עידן יוסף, הרב לפקוביץ': השריפה - כי לא למדו לקח מהאיטי, חדשות מחלקה ראשונה, 8 בדצמבר 2010
  11. ^ ישראל כהן, הגרמ"י לפקוביץ על הצונאמי: 'חסד שהקב"ה פוגע רק בגוים', "כיכר השבת", 11 במרץ 2011
  12. ^ בגיל 100: אחותו של ראש הישיבה הלכה לעולמה, באתר בחדרי חרדים, 26 בפברואר 2022
  13. ^ הגיס של הגרמי"ל • הגאון רבי שמואל הכהן רוזובסקי זצ"ל, באתר בחדרי חרדים, 23 באוגוסט 2012
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

38101480מיכל יהודה ליפקוביץ