רבי צבי מרקוביץ
 | |
| רבי צבי מרקוביץ | |
| לידה | 1917 |
|---|---|
| פטירה |
13 בנובמבר 2006 (בגיל 89 בערך) כ"ב בחשון תשס"ז |
| מקום פעילות | ישראל |
| רבותיו |
הרב שמעון שקופ הרב ברוך דב ליבוביץ |
רבי צבי מרקוביץ (ה'תרע"ח, 1917 - נובמבר 2006) היה רב ברמת גן, ראש ישיבת קרלין סטולין בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
ביוגרפיה
נולד בה'תרע"ח (1917) לרב שמואל ולאסתר מרקוביץ. אביו היה חתנו של רבי יוסף יצחק רבינוביץ, מחבר הספר "ברכת יצחק" ורב העיירה טורעץ (בלא') בליטא (בבלארוס המודרנית). בזמן מלחמת העולם הראשונה שהו אביו ואמו בברדיאנסק, שלחוף הים השחור, שם שימש אביו כרב המקום. לאחר המלחמה חזרו לטורעץ שהשתייכה בין המלחמות לליטא הפולנית. אביו, אשר מילא את מקום חותנו שנפטר בשנת תרע"ט, היה רבה האחרון של העיירה.[1]
בצעירותו למד בישיבת גרודנה והיה תלמידו המובהק של ראש הישיבה, הרב שמעון שקופ. בשנת 1938, ערב מלחמת העולם השנייה קיבל צו גיוס ועל כן עלה לארץ ישראל, והחל בשנת תרצ"ט ללמוד בישיבת לומז'ה בפתח תקווה.[2] על חורבן יהדות אירופה אמר הרב: "מה שעבר עלינו בתקופת השואה פוגע ביסודי השקפות עולם שלנו. מזעזע ערכים מקודשים וקניינים רוחניים שנראו כמוצקים".[3] בתחילת שנות הארבעים נישא לרבקה (נפטרה בכ' בסיון תשע"ז), בתו של הרב שבתי יגל. לאחר חתונתו, החל משנת תש"ד, שימש הרב מרקוביץ כר"מ בישיבת סלונים שהקים חותנו ברמת גן וכרב שכונה בעיר. בשנת תש"ג נסמך לרבנות, בשנת תשט"ו נבחר לחבר הרבנות בעיר.[4]
בין השנים תש"ח–תשט"ז שימש יושב ראש המועצה הדתית ברמת גן וחבר מועצת העירייה.[5]
בשנת תשכ"ב (1962) נפטר הרב לנדרס ששימש כרב האשכנזי של רמת גן, ותקופה קצרה אחר כך נבחר הרב הספרדי של העיר, הרב אליהו פרדס, לרבה של ירושלים. מתקופה זו ואילך שימשו הרב צבי מרקוביץ והרב מנחם יהודה הלוי אושפיזאי כרבני העיר בפועל[6] (בחירות רשמיות לרבנות העיר התקיימו רק ב-1990 לאחר פרישתו של הרב אושפיזאי מהתפקיד).
ב-1985 עבר להתגורר בירושלים ושימש כראש הישיבה של חסידות קרלין בעיר במשך כעשרים שנה, זאת למרות שיוכו לציבור הליטאי. ב-1988, עם הקמת מועצת גדולי התורה של תנועת דגל התורה על ידי הרב שך, מונה להיות חבר במועצה.
נפטר בכ״ג בחשוון תשס"ז (2006) בגיל 89, ונטמן בהר המנוחות בירושלים.
כתביו
ספרו "בנתיבות האמונה" עוסק בביאור פרקי אמונה ומושגי יהדות אקטואליים. הספר יצא לאור לראשונה בשנת תש"ט מתוך מטרה להסביר גם ל"רחוקים" פרקי אמונה ומושגי יהדות, לשאוב ממקורות מוסמכים ולהסבירם לציבור העברי בשפה המדוברת. חלקו הראשון של הספר היה לנגד עיניו של החזון איש וזכה להסכמתו.[7]
במשך השנים הודפס הספר במהדורות נוספות. המהדורה השנייה הודפסה בסיוון תשכ"ז (1967), מיד לאחר מלחמת ששת הימים, ובראשה פתיחה המתייחסת לשעה המיוחדת: ”כאשר הגיעו ימים גדולים לישראל, הקב"ה פקד את עמו בתשועה גדולה וגלויה... ובירך את מערכות ישראל ובמסירות נפשם העילאית של בניו לוחמי צבא ישראל הנחיל לעמו ניצחון מופלא. יד נס ההשגחה נראית ממש לעין... ארץ קדשינו כולה, על כל חמודיה ומחמדיה נכבשה לפנינו והרינו שומעים בבירור את עת הקץ מתדפקת על דלתנו ועינינו רואות בעליל במימוש שלב גדול נוסף בשיבת ציון...”. בהמשך מציין המחבר כי לאותה עת ראה צורך "לתת את הדעת על חיזוק האמונה וביצור יסודי היהדות בתוכנו", על מנת לשמר את ה"רוח הרוממת הפוקדת את האומה".
בספר ארבעה חלקים בהם דן המחבר ב"דרך אל האמונה", במשמעות התורה ומצוותיה בדורנו ובהתמודדות אמונית עם מאורעות השואה. הרב מרקוביץ עצמו איבד בשואה מכרים ובני משפחה בהם אביו ואמו, שני אחיו ואחותו. בחלקו האחרון של הספר מובאים מספר פרקים העוסקים בביקורת על תופעות שליליות אותן זיהה המחבר בחיים הציבוריים בזמנו. בחתימת הספר קורא המחבר ל"יהדות התורה" לשים לב ל"גודל השעה" ולכונן "תנועה רוחנית כבירה - תנועת התשובה".
מאמריו התורניים וההלכתיים של הרב מרקוביץ התפרסמו בכתבי עת תורניים שונים.
משפחתו
- בנו הרב אליעזר מרקוביץ - ראש הכולל בישיבת בית מאיר בבני ברק; חתנו של רבי זלמן רוטברג, ראש ישיבת בית מאיר וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- בנו, הרב שמואל מרקוביץ - ראש ישיבת פוניבז'; חתנו של הרב אברהם כהנמן
- בנו, הרב יעקב מרקוביץ - ראש ישיבת "שער תורה" באלעד
- חתנו, הרב יצחק דוד גרוסברד - ראש כולל, בנו של הרב צבי שרגא גרוסברד
- חתנו, הרב עובדיה יעבץ - רב בישיבת סלובודקה, דיין בבית דין צדק בני ברק ומחבר סדרת "שמועה טובה" על הש"ס.
קישורים חיצוניים
- ברכת יצחק (כולל קונטרס זיכרון שמואל), באתר היברובוקס
- מכתבו של החזון איש אל הרב מרקוביץ משנת תש"ט, בתוך ירחון 'בית יעקב', גיליון 168–169
- המועצה הדתית מרחיבה פעולותיה, הצופה, 27 באוגוסט 1954
- חילופי גברי במועצת רמת גן, הצופה, 20 באוקטובר 1947
- נפתלי קראוס, נתיבות האמונה לר"צ מרקוביץ, מעריב, 1 בדצמבר 1967
- עידן יוסף, חבר מועצת גדולי התורה, הרב צבי מרקוביץ', הלך לעולמו, באתר News1 מחלקה ראשונה
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יאיר אטינגר, הרב צבי מרקוביץ הובא למנוחות, באתר הארץ- הגאון רבי צבי מרקוביץ זצ"ל, באתר בחדרי חרדים
- הספדים על הרב צבי מרקוביץ, אתר קול הלשון
צבי בן שמואל מרקוביץ (1917-2006), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ ד"ר פנינה מייזליש, רבנים שנספו בשואה. הפרטים מופיעים גם בספר "ברכת יצחק".
- ^ ראו: תלמידי ישיבות פליטים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 4
- ^ השואה: לקט דברים בנושא חורבן יהדות אירופה ת"ש-תש"ה מתוך אספקלריה של תורה, עורכים: הרב יואל שוורץ והרב יצחק גולדשטיין, תשמ"ז, עמ' 20.
- ^ הרב צבי מרקוביץ חבר הרבנות ברמ"ג, הצופה, 2 ביוני 1955, עמ' 2
- ^ לשכת השר יעקב משה טולידאנו - מינויים לדיינים, באתר ארכיון המדינה, עמ' 32
- ^ [1] ,[2], [3], עמ' 24
- ^ לפי הכתוב בהקדמה לספר
צבי מרקוביץ36426268Q12410827
- אנשי העלייה החמישית
- חברי מועצת גדולי התורה של דגל התורה
- ראשי ישיבה ליטאים בישראל
- רבנים חרדים ישראלים
- רבני ערים בישראל
- רמת גן: רבנים ראשיים
- בוגרי ישיבת לומז'ה-פתח תקווה
- יהודים הקבורים בהר המנוחות
- בוגרי ישיבת שער התורה-גרודנה
- תלמידי רבי שמעון שקופ
- ישראלים שנולדו ב-1917
- ישראלים שנפטרו ב-2006
- מחברי ספרי אמונות ודעות