רבי משה מרדכי אפשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב משה מרדכי אפשטיין
רבי משה מרדכי אפשטיין בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה
רבי משה מרדכי אפשטיין בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה
לידה 7 במרץ 1866
כ' באדר ה'תרכ"ו
פטירה 28 בנובמבר 1934 (בגיל 68)
י' בכסלו ה'תרצ"ד
מקום פעילות סלבודקה (ליטא) חברון
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק תלמוד, מדרשים, מוסר, הלכה
רבותיו הנצי"ב מוולוז'ין, הרב נתן צבי פינקל (הסבא מסלובודקה) והרב חיים סולובייצ'יק
תלמידיו בנו רבי חיים שרגא פייבל אפשטיין
חיבוריו "לבוש מרדכי" על הש"ס
עם ראש עיריית ניו יורק והרב אברהם יצחק הכהן קוק בעת מסע הרבנים לארצות הברית וקנדה

רבי משה מרדכי אפשטיין (כ' באדר ה'תרכ"ו - י' בכסלו ה'תרצ"ד) היה ראש ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה ובחברון, חבר מועצת גדולי התורה וממקימי העיר חדרה.

משפחתו

נולד בבאקשט (סמוך לוילנה) לבילא חנה ורבי צבי חיים אפשטיין, רבה של באקשט. אחיו הגדול של משה מרדכי, הרב אליהו דוד אפשטיין, היה חתנו של רבי מרדכי מאושמינא. אחותו קריינה הייתה נשואה לרבי נפתלי מנחם הוטנר, בנו של רבי יוסף זונדל הוטנר ("ר' זונדל איישישוקר"). בתם צביה נישאה לרבי מאיר חדש, לימים המשגיח של ישיבת חברון.

על ספריו חתם בשם 'עפשטיין', ומאוחר יותר בארץ ישראל הוחלפה האות ע' בא' - 'אפשטיין'. בנו היחיד - רבי חיים שרגא פייבל - שינה את צורת כתיבת השם, והחליף את האות ט' באות ת' - 'אפשתין', זאת כדי ליצור בידול מן השם 'אפשטיין' שהמחזיקים בו היו בדרך כלל לויים.

נישואיו

למד בישיבת וולוז'ין ונחשב בה לעילוי. לאחר שנפטר שרגא פייבל פרנק, הגביר מאלקסוט, פרברה של קובנה, ביקשה אלמנתו גולדה למלא את צוואתו ולהשיא את בנותיהן לתלמידי חכמים מובהקים. היא נסעה לישיבת וולוז'ין כדי למצוא שידוך לבתה הראשונה. ראש הישיבה רבי נפתלי צבי יהודה ברלין התלבט בין רבי משה מרדכי אפשטיין ובין רבי איסר זלמן מלצר. היא הזמינה את גיסה - בעל אחותה - רבי זבולון בריט, רבה של העיר פלונגיאן, לבחון את שניהם, אך גם הוא התקשה להכריע. כאשר נסעו היא, גיסה ושני התלמידים לרבי יצחק אלחנן ספקטור בקובנה, התקשה גם הוא לבחור בין שניהם. לבסוף הוא שאל אם יש לה בבית בת נוספת הצריכה להינשא, ואכן בשנת תרנ"ב נישאה הבת חיה מנוחה לרבי משה מרדכי אפשטיין, והבת בילא הינדא נישאה לרבי איסר זלמן מלצר.

ישיבת כנסת ישראל

הרב אפשטיין התבקש על ידי מחותנו רבי נתן צבי פינקל[1] לעמוד בראש הישיבה שייסד - ישיבת סלובודקה, יחד עם גיסו - הרב מלצר. מאוחר יותר עבר הרב מלצר כדי לעמוד בראשות ישיבת סלוצק.

עקב גזירת גיוס לתלמידי הישיבה בסלבודקה הוחלט בסוף שנת ה'תרפ"ד להעלות את תלמידי הישיבה לארץ ישראל. חברון נבחרה בשל היותה מקום מרוחק מפוליטיקה ומחלוציות חקלאית. בנוסף, בירושלים גרו אנשי היישוב הישן שהיו שמרנים, והיה חשש שלא ירצו בקרבתם ישיבה שתלמידיה בעלי הופעה 'מודרנית'. הישיבה נקראת עד היום על שם העיר - ישיבת חברון. הרב אפשטיין שהה אז בארצות הברית במסע התרמה למען הישיבות, יחד עם הרב קוק והרב שפירא מקובנה. מאוחר יותר הוא עלה לחברון, ושהה בה כשנה. אחר כך חזר לסלבודקה לנהל שם את ענייני הישיבה, ושוב חזר לחברון. בפרעות תרפ"ט נרצחו 24 מתלמידי הישיבה, ביניהם אחיינו של הרב אפשטיין, הרב אפשטיין שהה באותם ימים בארצות הברית בגיוס כספים לישיבה, משפחתו וכל מי שהסתתר בביתו ניצל. הטבח בחברון שבר אותו נפשית, והוא חדל כמעט מלתפקד. ההנהגה נמסרה לחתנו רבי יחזקאל סרנא שהקים מחדש את הישיבה בירושלים, בשכונת גאולה. בכסלו תרצ"ד נפטר הרב אפשטיין, ולהנהגת הישיבה צורפו שני חתנים נוספים: הרבנים חברוני וכהן.

את חידושיו פרסם בספרי "לבוש מרדכי" על הש"ס.

מתלמידיו

פעילותו הציונית וגאולת חדרה

ערך מורחב – רכישת אדמות חדרה

כבר בתקופה שלמד הרב אפשטיין בישיבת וולוז'ין, היה בקשר רוחני עם הראי"ה קוק שלמד שם באותה תקופה (ואף שמר איתו על קשר לאחר מכן ובמיוחד בא"י) והושפע מתפיסת הגר"א והנצי"ב שיש לקומם את א"י במעשה לכן היה פעיל באגודת סתר ציונית בשם "נס ציונה". מטרת חברי האגודה, שכולם היו בחורי ישיבה, הייתה לעלות לארץ ישראל. מזכיר האגודה היה פסח פרידלנד, גיסו של הרב אפשטיין - רבי איסר זלמן מלצר - היה חבר בה, וחבר נוסף באגודה היה רבי אברהם דוב כהנא שפירא - הרב האחרון של קובנה שחיבר את הספר המפורסם 'דבר אברהם'. קיומה של האגודה נשמר בסוד, משום שהרוסים אסרו עיסוק בענייני יישוב ארץ ישראל, שהייתה ארץ זרה תחת שלטון טורקי.

לאחר עזיבת וולוז'ין, ולאחר שכבר היה נשוי ואב לילדים, חבר הרב אפשטיין לשלוש אגודות סתרים נוספות - שאחת מהן באה מאלקסוט (בה היה חבר דוד-אשתו, הרב יהודה לייב פרנק), והשנייה באה מריגה. הוא היה חבר במשלחת של חמישה שליחים מטעם אגודות אלה, שיצאו לקנות אדמות בארץ ישראל. בהמלצתו ובתיווכו של יהושע חנקין קנו את אדמות חדרה. זאת לאחר שחנקין התחייב בחוזה כתוב שידאג לייבושן של כל הביצות בסביבה. בסופו של דבר חנקין הונה אותם, לא עמד בהתחייבותו, ואף לקח לעצמו חלק מן הקרקע.

הרב אפשטיין לא עלה עם אנשי האגודות לחדרה, משום שמונה בינתיים להיות ראש ישיבת סלבודקה. רק בשנת ה'תרפ"ה עלה לארץ ישראל בעקבות תלמידי הישיבה.

משפחתו

היה נשוי לחיה מנוחה בתו של רבי שרגא פייבל פרנק

מילדיהם:


קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ בנו של רבי נתן צבי, הרב משה פינקל, היה חתנו של הרב אפשטיין.


הקודם:
הרב משה דנישבסקי
רבני סלובודקה הבא:
הרב יוסף זוסמנוביץ והרב זלמן אוסאווסקי
הקודם:
-
ראשי ישיבת חברון - כנסת ישראל
1877-1934
הבא:
הרב יחזקאל סרנא


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0