בני תורה (מפלגה)
 | |
| מנהיגים | רבי שמואל אוירבך ומועצת גדולי עולם התורה |
|---|---|
| תקופת הפעילות | תשע"ב – 2012 – הווה |
| אפיון | מפלגה חרדית |
| אותיות |
פך (הבחירות לכנסת ה-19)* |
| שיא כוחה | 7 מושבים בארבע רשויות בבחירות לרשויות המקומיות, תשע"ח (2018) |
| נוצרה מתוך | דגל התורה |
בני תורה (שמה ברשומות: עץ) היא מפלגה חרדית ליטאית, שמנהיגה הרוחני היה רבי שמואל אויערבאך, ותומכיה מכונים "הפלג הירושלמי" על שם העיר שבה התגורר. המפלגה הוקמה בעקבות המחלוקת בציבור הליטאי, שהביאה לפרישת תומכיה ממפלגת דגל התורה, שמנהיגה היה רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, ובה תומך רוב הציבור הליטאי.
המפלגה קמה בשנת תשע"ג, לקראת הבחירות לכנסת ה-19, בשם "נצח". מספר ימים לפני הבחירות הודיעו ראשיה על פרישה מההתמודדות. כעבור מספר חודשים, לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בחודש חשוון תשע"ד (נובמבר 2013), שוּנה שמה ל"בני תורה" והיא התמודדה וזכתה במושבים במועצות של ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית.
היסטוריה
סמוך לפטירת מנהיג הליטאים רבי יוסף שלום אלישיב בשנת 2012 התפתח סכסוך בין שני פלגים של היהדות החרדית-ליטאית, המיוצגת בכנסת מאז 1988 על ידי מפלגת דגל התורה, שהקים רבי אלעזר מנחם מן שך. מצד אחד ניצב רוב הציבור הליטאי תחת הנהגת רבי אהרן יהודה לייב שטינמן, עם הרוב הגדול של חברי מועצת גדולי התורה וחברי הכנסת של המפלגה. לעומתם, נאמני רבי שמואל אוירבך החשיבו את רבם כממשיך דרכם של הרב שך והרב אלישיב. עד 2012 שלטו נאמני הרב אוירבך ביומון המפלגה "יתד נאמן"[2], ובמהלך השנה השתלטו נאמני הרב שטינמן על העיתון והדיחו את נאמני הרב אוירבך, ובעקבות זאת הקימו האחרונים את העיתון "הפלס".
בסמליל המפלגה מצוינות השנים תרע"ב - שנת ייסודה של אגודת ישראל, תשמ"ט - שנת ייסודה של דגל התורה ותשע"ד - שנת ייסודה של "בני תורה". זאת מתוך טענה שהמפלגה היא ממשיכת דרכה האמיתית של "דגל התורה", בהשוואה לטענתו של הרב שך ש"דגל התורה" המשיכה את "אגודת ישראל".
לקראת הבחירות לכנסת ה-19 הגישו נאמני הרב אוירבך רשימה ברשם המפלגות בשם 'נצח', לאחר שסמוך להגשת הרשימות לכנסת התברר סופית שהמקום השלישי מטעם דגל התורה ברשימת יהדות התורה, המשותפת לה ולאגודת ישראל, לא ניתן בשנית למנחם כרמל, המזוהה עם נאמני הרב אוירבך, אלא ליעקב אשר, ראש עיריית בני ברק, מנאמני הרב שטיינמן. אנשי המפלגה דרשו תיאום עמם בנושא גיוס בחורי ישיבות, הכרה בכוחם והפסקת חרם המודעות על העיתון "הפלס"[3]. ב-ו' בשבט תשע"ג (17 בינואר 2013) - חמשה ימים לפני הבחירות - התפטרו מועמדי המפלגה מהתמודדות בבחירות[4], זאת לאחר סיכום בין האדמו"ר מגור לרב אוירבך לפיו "הסיעה המרכזית"[5] תייצג גם את מחנהו של הרב אוירבך, ותהיה מתואמת אתו בקביעת עמדת המפלגה בסוגיית גיוס בני ישיבות ובתחומים נוספים[3].
בראש הרשימה בבחירות לכנסת ה-19 לפני התפטרותה עמד חיים אפשטיין. אברהם ישעיהו ברגמן, נכדו של הרב שך, מוקם במקום ה-9 מתוך 10 מועמדים.
הבחירות לרשויות המקומיות 2013
לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בשנת 2013 התמודדה המפלגה בשם "בני תורה"[6] לראשות העיר ולמועצת העיר, בירושלים, בבני ברק ובמודיעין עילית[7]. מועמדיה לראשות הערים היו: חיים אפשטיין בירושלים, חיים רוחמקין בבני ברק ואברהם ברגר במודיעין עילית. כשבועיים לפני הבחירות, בעקבות פגישת יעקב ליצמן עם הרב אוירבך, הודיעה בני תורה על הסרת מועמדה לראשות עיריית בני ברק. בירושלים ובבני ברק התמודדה הרשימה תחת האותיות "עץ", ששימשו את דגל התורה בבחירות לכנסת השתים עשרה בשנת 1988. במודיעין עילית התמודדה הרשימה עם האותיות "זך"[8].
מנהיגי מפלגת דגל התורה הרב שטיינמן ורבי חיים קניבסקי פרסמו מכתבים חריפים נגד המפלגה ותומכיה[9].
בירושלים קיבלה רשימת "בני תורה" כ-7,300 קולות, הכניסה נציג אחד למועצת העירייה, ומועמדה לראשות העיר, חיים אפשטיין, קיבל 3.5% מקולות המצביעים. אפשטיין, התמנה לסגן ראש העיר ומחזיק תיקי תרבות תורנית וח"ן חרדי. בבני ברק זכתה הרשימה בכ-4800 קולות ובשני מושבים ובמודיעין עילית זכתה בכאלפיים קולות ובשני מושבים. בשלוש הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-14 אלף איש[10]. בשלוש הרשויות התמודדה דגל התורה במסגרת יהדות התורה ועבורה הצביע רובו של הציבור הליטאי.
בבני ברק, בה היה ליהדות התורה רוב מוחלט במועצת העיר, נותרה בני תורה כסיעה יחידה באופוזיציה[11]. יעקב וירז'בינסקי, שנבחר מטעם סיעת יהדות התורה, פרש מסיעתו ומונה למספר ועדות עירוניות, בהם ועדת ההנחות בארנונה. בית המשפט העליון ביטל מינוי זה וקבע שהמקום בוועדת הארנונה המיועד לאופוזיציה יינתן לסיעת בני תורה, הגדולה שבסיעות האופוזיציה[12].
הבחירות לכנסת העשרים
בבחירות לכנסת העשרים לא יוצגה המפלגה ברשימת יהדות התורה לכנסת. גורמים המזוהים עם המפלגה ניהלו קמפיין כנגד הצבעה ליהדות התורה[13] אולם היו קולות מצד רבנים בכירים במפלגה כהרב אשר דויטש הרב שמואל מרקוביץ והרב יהושע ארנברג להצביע לרשימות ש"ס או יחד. יומיים לפני הבחירות נאספו אנשי "בני תורה" באצטדיון הארנה בירושלים לכנס גדול בהשתתפות הרב אוירבך ורבנים נוספים, ובו הוכרז כי "אין לסייע בידי עוברי עבירה", הכרזה שהתפרשה כאיסור הצבעה ליהדות התורה[14]. יום קודם הבחירות הוכרז בשם הרב אוירבך כי הוא אינו מורה עבור איזו מפלגה להצביע. עוזרו של הרב אוירבך, הרב יוסף פטרוף, אמר כי משמעות הדברים היא שיש להימנע מהצבעה[15]. על פי הערכות, כ-4000 מאנשי בני תורה הצביעו בפתקים פסולים ואחרים הצביעו למפלגות ש"ס ויחד[16][17]מפני תמיכתם כדלעיל של הרבנים במפלגות אלו.
מועצת גדולי עולם התורה
בחודש אדר ה'תשע"ח נפטר רבי שמואל אוירבך. לאחר פטירתו הוקמה "מועצת גדולי עולם התורה"[18][19], שאמורה היתה להחליט בענייני הקבוצה. במועצה היו חברים הרב עזריאל אוירבך, הרב יהושע גרשון ארנברג, הרב בן ציון בורודיאנסקי, הרב אשר דויטש, הרב ברוך שמואל דויטש, הרב דב אהרון זלזניק, הרב שמואל מרקוביץ, הרב צבי פרידמן, הרב זבולון שוב, הרב צבי שינקר והרב משה שמידע. בישיבה הראשונה השתתפו כמשקיפים גם הרב צבי רוטברג והרב ישראל יצחק קלמנוביץ' אך לא היו חברים במועצה. במכתב שנתפרסם אחר כינוסה של המועצת בפעם הראשונה חתם גם הרב משה אלישיב בנו של רבי יוסף שלום אלישיב.
לאחר שהתכנסה פעמיים[20], הפסיקה לתפקד כלל וחדלה מלהתכנס עקב חילוקי דעות בתוך הפלג הירושלמי וההנהגה מתחלקת בין הרב אשר דויטש והרב צבי פרידמן.
הבחירות לרשויות המקומיות 2018
רשימות מטעם המפלגה עמדו לבחירה ב-6 ערים תחת האותיות "עץ". בירושלים הריצה המפלגה בתחילה את חיים אפשטיין לראשות העיר, אך הוא פרש מהמירוץ והמפלגה הודיעה על תמיכתה בזאב אלקין לראשות העיר[21], בסיבוב שני תמכה המפלגה באופן לא רשמי בעופר ברקוביץ שהפסיד למשה ליאון[22]. המפלגה קיבלה כ-9,100 קולות ושמרה על כוחה עם נציג אחד במועצת העיר. בבני ברק התמודד אברהם קאהן מטעם המפלגה לראשות העיר וקיבל 8.03 אחוז שהם כ-6000 קולות והמפלגה הגדילה את כוחה וזכתה ב־3 נציגים למועצת העיר. במודיעין עילית התמודד מטעמה שמואל אלישיב לראשות העיר וקיבל 11.23 אחוז שהם 2,830 קולות, והמפלגה שמרה על כוחה במועצת העיר עם 2 נציגים. בבית שמש התמודד מלאכי כי טוב מטעם המפלגה לראשות העיר אך פרש מהמירוץ יומיים לפני הבחירות, והמפלגה הודיעה על תמיכה במשה אבוטבול[23][24], המפלגה קיבלה כ-1800 קולות וזכתה בנציג אחד בעירייה, כי טוב נכנס למועצה והתמנה לסגן ראש העיר ללא שכר. המפלגה הריצה רשימות גם בביתר עילית ששם קיבלה 837 קולות, ובאלעד בה קיבלה 612 קולות[25], אך גם באלעד וגם בביתר לא הכניסה נציגים מטעמה לעיריות.
בששת הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-22 אלף איש. בערים בהם התמודדה הרשימה ב-2013 הייתה עליה של כ-25%.
הבחירות לכנסת ה21
בבחירות לכנסת ה-21 הודיעו רבני המפלגה על אי השתתפות בבחירות, זאת משום שלטענתם במפלגות החרדיות אין נציגים שיכולים להגן על הדת.
הבחירות לרשויות המקומיות 2024
רשימות מטעם המפלגה עמדו לבחירה ב-6 ערים תחת האותיות "עץ". בירושלים הריצה המפלגה את חיים אפשטיין לראשות העיר, המפלגה קיבלה 7,018 קולות ושמרה על כוחה עם נציג אחד במועצת העיר. בבני ברק קיבלה המפלגה 5,169 קולות והמפלגה ירדה בכוחה וזכתה ב־2 נציגים למועצת העיר לעומת 3 נציגים בקדנציה הקודמת. במודיעין עילית קיבלה המפלגה 2,846 קולות, ושמרה על כוחה במועצת העיר עם 2 נציגים. בבית שמש התמודד מלאכי כי טוב מטעם המפלגה לראשות העיר אך פרש מהמירוץ כשבוע לפני הבחירות, והמפלגה הודיעה על תמיכה במשה אבוטבול המפלגה קיבלה 1,573 קולות ואיבדה את הנציג היחיד בעירייה. בביתר עילית קיבלה המפלגה 1,251 קולות וזכתה בנציג אחד למועצת העיר. באלעד קיבלה המפלגה 680 קולות אך לא עברה את אחוז החסימה ומשכך נותרה מחוץ למועצת העיר. בעיר אשדוד רצה המפלגה במשותף עם אגודת ישראל כאשר נציג מטעמה שובץ ברוטציה משולשת על המקום השלישי במקום הרביעי, הרשימה קיבלה 4 מקומות למועצת העיר ומשכך זכתה התנועה לנציג במועצת העיר. כמו כן בצפת שובץ נציג מטעם המפלגה ברשימת אגודת ישראל בעיר במקום הרביעי אך הרשימה זכתה ב 3 מקומות בלבד ומשכך נותר הנציג מחוץ למועצת העיר[26].
בששת הרשויות יחד הצביעו למפלגה כ-18 אלף איש. לעומת כ-22 אלף איש בבחירות לרשויות המקומיות 2018. לאחר הבחירות המוניציפליות בשנת 2013 התמסדה המפלגה בשלוש הערים שבהן נבחרו נציגיה: ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית. בערים אלו ואחרות התגבשו נאמני המפלגה, בעידודו של הרב אוירבך, בכמה עשרות בתי כנסיות המזוהים עם המפלגה.
מוסדות
כמה ישיבות גדולות מזוהות עם אנשי החוג: ישיבת פוניבז' בראשות הרב שמואל מרקוביץ [החלק בישיבה המכונה "מחבלים"], ישיבת מעלות התורה, ישיבת כנסת יצחק בחדרה, ישיבת גרודנא באשדוד שבהמשך התפלגה ממנה ישיבת מאירת שמועה. לאחר הקמת המפלגה הקימו אנשיה ישיבות גדולות נוספות: ישיבת דעת אליהו בראשות הרב נפתלי עלזאס, "ישיבת חברון החדשה", ישיבת באר מרדכי בראשות הרב ברוך שמואל דויטש, ישיבת "היכל הגרי"ש" בראשות הרב אברהם נובוגרוצקי, הישיבה הגדולה מודיעין עילית בראשות הרב חנוך ארנטרוי והרב יחזקאל צולמן, וכן ישיבת אבי עזרי בראשות הרב יונה זלושינסקי
בהמשך הוקמו מוסדות חינוך נפרדים שאינם מקבלים מתקציבי מהמדינה בנימוק שנעשו שינוים מקיפים בתכני הלימוד של הציבור החרדי, כמו תלמוד תורה תפארת יעקב בירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, תלמוד תורה "ראשית חכמה" בשכונת נווה יעקב בירושלים ובבית שמש בית ספר "בית יעקב החדש" בבני ברק וסמינר במודיעין עילית, ותלמודי תורה ובתי ספר לבנות נוספים במודיעין עילית, אלעד, צפת ואופקים. כמו כן הוקמו מוסדות שכן מקבלים תקציבים כמו סמינר אהל רחל בירושלים ובני ברק[27].
הפילוג בפלג הירושלמי
ערך מורחב – הפילוג בפלג הירושלמי
לאחר פטירת הרב אוירבך התגלעו חלוקי דעות בין כמה מרבני הפלג, מה שהוביל בהמשך להקמת שתי מחנות דה פקטו, מחנה הרוב המתון יותר בראשות הרב אשר דויטש, והמיליטנטי בראשות הרב צבי פרידמן.
עם זאת, בבחירות לרשויות המקומיות ב-2024 הורה בתחילה הרב פרידמן להצביע למפלגת בני תורה[28], כאשר בראשות הרשימה בבני ברק הוצב מנחם כרמל, ובמקום השני הוצב חנניה יוסף לוריא כמועמד מטעם הרב שמואל מרקוביץ'[29], אולם תמיכת הרב פרידמן ברשימות אלו לבסוף הוסרה, והוא הורה להצביע למפלגת אגודת ישראל[דרוש מקור].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ בבחירות אלו התמודדה המפלגה במודיעין עילית באותיות "זך", אך בבחירות בשנת תשע"ח (2018) קיבלה אישור להשתמש באותיות "עץ" בכל הארץ.
- ^ קודם לכן הם היו נאמני הרב אלישיב, ולאחר פטירתו העבירו את נאמנותם לרב אוירבך.
- ^ 3.0 3.1 שבתי בנדט, איחוד אצל הליטאים, רשימת נצח פרשה מהבחירות, באתר וואלה!, 17 בינואר 2013.
- ^ התפטרות מועמדי רשימת נצח שסימנה פך, אתר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19, 17 בינואר 2013.
- ^ המייצגת את חסידות גור באגודת ישראל.
- ^ השם נצח נותר השם הרשום אצל רשם המפלגות.
- ^ ישראל כהן, עכשיו זה סופי: בני-ברק הולכת לבחירות בגלל "נצח", באתר כיכר השבת, 16 בספטמבר 2013
- ^ אבראהים צרצור, בא כוח רשימת רע"מ-תע"ל לכנסת, שלה זכות השימוש באות ע' (אותיות רשימת רע"מ-תע"ל הן "עם") אישר לבני תורה את השימוש באותיות בבני ברק וירושלים, אך לא במודיעין עילית שמעבר לקו הירוק.
- ^ שרי רוט, הגראי"ל והגר"ח פרסמו מכתבים נגד 'בני תורה', באתר בחדרי חרדים, 21 באוקטובר 2013
- ^ נסים בן חיים, הפלג הירושלמי חוגג: הנציגים נכנסו, באתר כיכר השבת, 23 באוקטובר 2013
- ^ יהדות התורה זכתה ב-17 מ-25 המנדטים במועצה. ש"ס זכתה ב-6 מנדטים ובני תורה בשני מנדטים (ילקוט הפרסומים 6694 ,י"א בכסלו התשע"ד, 2013.11.1, עמוד 1284)
- ^ עע"מ 1207/15 חיים מנחם רוחמקין נ' מועצת העיר בני ברק
- ^ ישראל כהן, הפלג הירושלמי יוזם קמפיין נגד מפלגת 'יהדות התורה', באתר כיכר השבת; אברימי פרלשטיין, קמפיין נגטיבי ברחוב החרדי: "רק לא ג'", באתר בחדרי חרדים;
חיים אפשטיין לא עושה חשבון לדגל התורה אצל אהרון ויזנר - הריאיון המלא, סרטון באתר יוטיוב
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים יאיר אטינגר, הרב אוירבך רמז שלא להצביע ליהדות התורה: "מי שנותן להם כוח מסייע לעוברי עבירה", באתר הארץ
יקי אדמקר, הרב אוירבך רמז שלא להצביע ליהדות התורה: "מי שנותן להם כוח מסייע לעוברי עבירה", באתר וואלה!
מנדי גרוזמן, רבבות חרדים הכריזו: מחרימים את יהדות התורה, באתר nrg - ^ ישראל כהן (עיתונאי), פטרוף מסביר מדוע 'הפלג' לא יצביע: "לא נעבור על איסור בשביל תקציב", באתר בחדרי חרדים
- ^ מנחם כרמל בראיון לרדיו קול ברמה
- ^ יעקב רבלין, דמעות וחיוכים, באתר בחדרי חרדים
- ^ ישראל כהן, לאחר פטירת הגר"ש: הוקמה "מועצת" של רבני 'בני תורה', באתר כיכר השבת, 25 בפברואר 2018
מועצת גדולי עולם התורה התכנסה אמש בירושלים - ^ משה ויסברג, תיעוד וסיקור: החלטות המועצת הראשונה של בני תורה, באתר בחדרי חרדים, 5 במרץ 2018
- ^ מועצת גדולי עולם התורה של 'הפלג' הירושלמי התכנסה ופירסמה הנחיות, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2018
- ^ מירב כהן, החברים החדשים של אלקין: הפלג הירושלמי, באתר כיפה, 26 באוקטובר, 2018
- ^ מערכת ישראל היום, העיתון הליטאי המוביל: צאו להצביע לברקוביץ, באתר ישראל היום, 13 בנובמבר 2018 08:52
- ^ ציון סולטן, מועמד חדש לראשות העירייה - מלאכי כי טוב. OrNews.co.il. 27 בספטמבר 2018
- ^ ישראל חבר, בית שמש: מלאכי כי טוב הסיר מועמדותו לתפקיד ראש העיר 28 באוקטובר 2018, באתר כל הזמן.
- ^ https://mabat-pnim.moin.gov.il/results/DocumentSearch/4/2
- ^ https://mabat-pnim.moin.gov.il/results/DocumentSearch/4/2
- ^ ישראל כהן, הרשימה: מוסדות החינוך של 'הפלג הירושלמי', באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2016
- ^ חנני ברייטקופף, הפילוג ירד מהפרק: אנשי הגר"צ פרידמן הסירו את הרשימות בב"ב ומודיעין עילית, באתר כיכר השבת, י"ב בתשרי תשפ"ג
- ^ הפלס יום שלישי י"א באדר א' תשפ"ד
23880325בני תורה (מפלגה)