דוד זריצקי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דוד זריצקי
לידה 28 בינואר 1914
פטירה 27 ביוני 1978 (בגיל 64)

דוד הכהן זריצקי (ט"ו בשבט ה'תרע"ד, 11 בפברואר 1914 - כ"ב בסיוון ה'תשל"ח, 27 ביוני 1978) היה עיתונאי וסופר חרדי עברי-יידי בולט, משורר, מסאי ועורך.

תולדות חייו

משמאל לימין: דוד זריצקי, הרב דב סוקולובסקי והרב מנדל זקס (נואם) חתנו של החפץ חיים

זריצקי נולד בפינסק שברוסיה, לאשר ושיינדל. הוא גדל בפינסק ובמשך תקופה מסוימת למד בסניף ישיבת נובהרדוק שבעיר ומשיטתה שאב רבות. אחר למד בישיבת ראדין והיה מתלמידיו של החפץ חיים. את ימי מלחמת העולם השנייה עבר בסיביר. לאחר המלחמה עבר לצרפת ועסק שם בפעילות להצלת נוער ניצולי השואה. באותה תקופה הדפיס זריצקי בפריז את האנתולוגיה 'אויסגעטריקנטע אויגן' - (עיניים שיבשו), ובחודש סיוון ה'תש"ט עלה לארץ ישראל והתיישב בעיר בני ברק ולאחר שנה עבר לירושלים, בה חי עד פטירתו.  

זריצקי נמנה עם מקימי היומון החרדי "המודיע" ומכותביו המוכשרים. אף שנמנה עם החוגים הליטאיים, שימש ככותב ב'די אידישע היים' (=הבית היהודי) - רבעון נשי ובנות חב"ד ביידיש. רבים מסיפוריו הקצרים התפרסמו בעיתוני נוער של המגזר החרדי. סיפרו 'שימקה', המספר את סיפורם של ילדים בתקופת השואה, אף הומחז והוצג במסגרת בתי הספר של "בית יעקב".

חלק מיצירותיו פרסם זריצקי תחת השם הרב י' מילשטיין, כהצבת גל-עד לשמו של חברו הטוב שנספה בשואה. ולעיתים השתמש בשם העט דוד איינר (דוד אחד - ביידיש) כלומר דויד אלמוני.

בחלק מיצירותיו מספר זריצקי על מאורעות חייו. לדוגמא, בסיפוריו 'המשורר בין ההרים' ו'למעלה מן השמש' הוא מתאר את נדודיו בקירגיזסטן ואת מפגשו עם אקין, וכן את היותו משוחרר מחנה גולאג ואת ההשפעה של הדבר על אישיותו באותו זמן.

היה נשוי לברטה לבית ארלנגר. נפטר בכ"ב בסיוון ה'תשל"ח (27 ביוני 1978) מהתקף לב, בהותירו אלמנה וארבעה ילדים. בנו הוא מומחה הכשרות הרב יוסף זריצקי. בתו היא שיינדל ויינשטיין (שו"ש), מייסדת ועורכת שבועון הנשים של "המודיע", "הבית שלנו".

עבד לפרנסתו גם כמנכ"ל בתי הדין הרבניים, והיה מזכיר מועצת גדולי התורה.

בסוף שנות ה-80 של המאה ה-20 נקרא רחוב על שמו בשכונת רמות שבירושלים.

מבחר מיצירותיו ראו אור במהדורה מחודשת על ידי הוצאת יפה נוף, ירושלים תשס"ח.

יצירתו

יצירתו הספרותית של זריצקי היא רחבת היקף. הוא עסק בעריכת ויצירת ספרות תורנית, סיפורת ומסות, בעברית וביידיש. חלק מספריו ביידיש תורגמו לעברית.

היה מי שמנה שישה תחומי כתיבה אצל זריצקי[1]:

א. תיאור גיבורי סיפור תוך ירידה לנבכי נפשם
ב. תיאור הווי חיים
ג. השתפכות בשורות חרישיות
ד. תוכחה על ירידת הדור
ה. עיון בבעיות אקטואליות
ו. מאמרי השקפה

זריצקי כתב על עצמו:

”זוהי כתיבה מהלב, תמצית הלב. 'שורות חרישיות' - זוהי כתיבה המתפרצת מעצמה. זוהי זעקה הבוקעת החוצה בעצמה ובפעם אחת! סיפור יכול להמצא בלבי שנים מבלי שאכתב אותו, וזה קרה, לא כן שורות חרישיות, אלו שורות שנכתבות מאליהן כי הן יוצאות כמו שהן, אין לי מה לתקן בהן. זהו שיר, זוהי זעקה. לא אוכל לומר: מחר אכתב שורות חרישיות, כשם שאוכל לומר: מחר אכתב ספור”.

זריצקי הרבה להאניש חפצים ואף מושגים מופשטים. אצלו חלונות מזיעים, הלילה שבע ודשן, האבנים מתייפחות, חלל האוויר פורץ בצחוק, מצבות לוחשות סוד, העץ בוכה מבושה, הלבנה מחבקת, ועוד מאות דימויים. הוא הגדיר זאת בסימפוזיון:[2]: ”אני פרשן של מתים ושל העומדים למות, מפענח שיחות של דוממים וצומחים”

הסופר משה פראגר כתב עליו: ”מהיכן אשאב את עוז המבע ודיוקו של הקולמוס הזריצקאי? ומתוך תחושת קוצר יד זה ודלות הצבע הזאת, מופיע אל מולי באופק האפלולי צלו שלו, הצל האוורירי, הצל הרכוכי, הצל שאין בו אף קורטוב של גוף וגופניות, וכולו אצילות...”.

עוד אמר זריצקי על עצמו[3]: :”דרך הגמרא - אני יכול לראות את העולם; דרכה - אני יכול במקצת להבין את העולם; בהגותה - יכול אני לפרש במקצת את העולם...אני יושב כאן (ספון בבית המדרש בטבריה) שבוע, שבועיים, כדי להטעין את המצבר הישיבתי. לשייף את הלומדות, את הראש, את העיניים, את המוח ואת הלב על מנת שיכירו ויבינו את העולם ומלואו דרך הגמרא”.

בהיותו תלמידו של ה"חפץ חיים" ראה הוא כמפעל חיים, ללקט ולערוך את הגותו של רבו בכל מכמני התורה, בשפה עממית. כתיבתו התורנית הייתה בעיקרה אנתולוגיה המלקטת מקורות מן הזרמים השונים של היהדות החרדית. הוא ערך קובץ משלים מגדולי החסידות, החל מהבעל שם טוב ועד הדור השלישי והרביעי בתנועת החסידות, וספרים דומים מגדולי תנועת המוסר.

מנחם פרידמן מתארו[4] כאחד האישים הבולטים שקראו ליציאת הציבור החרדי ממרכזי הערים ירושלים ובני ברק למגורים בערים זולות יותר, כפי שאכן התרחש.

ספריו

ספרות תורנית

  • מסכת אבות עם פירוש ה"חפץ חיים"
  • פירושי ה"חפץ חיים" לימים נוראים
  • פירושי ה"חפץ חיים" על סדור התפילה
  • "חפץ חיים" על שבת ומועדים
  • משלי ה"חפץ חיים" – מהדורה עברית ומהדורה יידישאית
  • אוצר משלי חסידים - על התורה
  • גוילי אש - שיחות מוסר, דברי הגות וביוגרפיות של גדולי ישיבות בית יוסף נובהרדוק.
  • תורת המוסר - מבחר שיחות מוסר, דברי הגות, אמרות וביוגרפיות של גדולי תנועת המוסר
  • פרקי חזון ומעש - ספר זיכרון לר' משה בנימין קליינמן
  • אוצר לבר המצוה – הלכות, דברי הגות, וסיפורים כהכנה לנערי בר מצווה

סיפורת

  • גשר צר - רומן העוסק בקורות חייו של הסבא מנובהרדוק
  • בצל צח - סיפורים על היישוב הישן בארץ ישראל
  • שרשי הניגון - סיפורים על חיי העיירה היהודית בליטא
  • העושר השמור - סיפורים על חיי העיירה היהודית בליטא
  • למעלה מן השמש - רומן העוסק בחיי בני הישיבות בליטא
  • שימקה - רומן על חייהם של ילדים בתקופת השואה ולאחריה
  • המשורר בין ההרים - סיפורים המבוססים על חוויותיו של זריצקי בתקופת גלותו באוזבקיסטן, בצירוף סיפורים מתקופת השואה וחיי העיירה בליטא. בספר שתי יצירות ידועות של זריצקי: 'המשורר בין ההרים' ו'השמש שקעה.
  • האש המתלקחת - סיפורים על גבורתם של בני הישיבות בימות הזעם
  • הרקידה לפני המשיח
  • דמויות הוד – סיפורים מאת סופרים חרדים שנספו וניצולי השואה, בעריכתו
  • מיטב ספורי מסורת
  • זכרם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה (לקט מאמרי הספד שכתב על רבנים), חמ"ד חש"ד (תשע"ה?)

ספרות ביידיש

  • אויסגעטריקנטע אויגן (עיניים שיבשו) - שירה
  • צו דער אידישער פרוי (= אל האישה היהודיה)
  • דער זעקס טאגיקער וואוּנדער קריג ( =מלחמת הפלאים של ששת הימים)

קישורים חיצוניים

סיפוריו של דוד זריצקי ברשת

הערות שוליים

  1. ^ 'בחרט אנוש' - הוצאת 'בית יעקב', תשמ"ח.
  2. ^ יצחק מתתיהו טננבוים - 'שלושה סופרים חרדים שהכרתי', קובץ 'מרבה ספרים מרבה חכמה' הוצאת בית יעקב תל אביב.
  3. ^ יצחק מתתיהו טננבוים – שם.
  4. ^ פרופ' מנחם פרידמן - "החברה החרדית" עמ' 133-130.
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0