רבי אלחנן וסרמן

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב אלחנן וסרמן
Wasserman-2.jpg
תאריך לידה ו' בשבט ה'תרל"ה
תאריך פטירה י"א בתמוז ה'תש"א
מקום פטירה הפורט השביעי
השתייכות יהדות חרדית
תפקידים נוספים ראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל
רבותיו החפץ חיים
חיבוריו קובץ שיעורים ועוד
לוחית זיכרון לרב אלחנן וסרמן בשכונת רמת אלחנן בבני ברק

רבי אלחנן בונים וסרמן (ו' בשבט ה'תרל"ה (1874) - י"א בתמוז ה'תש"א (6 ביולי 1941)) היה ראש ישיבה בולט באירופה בין מלחמות העולם וממנהיגי אגודת ישראל. היה תלמידו המובהק של "החפץ חיים" וממתנגדיה החריפים של הציונות. מחבר "קובץ שיעורים" על התלמוד וספרים נוספים. נספה בשואה.

תולדות חייו

נולד בעיר בירז' בליטא. בשנת ה'תר"ן (1890) עברה משפחתו לבויסק שבלטביה. למד בישיבת טלז אצל רבי שמעון שקופ ואצל הרב אליעזר גורדון. בחופשות שבהן שהה בביתו למד בחברותא עם רב העיר דאז, הרב אברהם יצחק הכהן קוק[1]. אחר מספר שנים שם פנה ללמוד אצל רבי חיים סולובייצ'יק מבריסק. בשנת ה'תרנ"ט (1899) התחתן עם בתו של הרב מאיר אטלס, רבה של סלנט באותה העת. בשנים ה'תרס"ג - ה'תרס"ד (1903) ייסד את ישיבת אמצ'יסלב ברוסיה. בשנת תרס"ז (1907) הגיע לראדין, למד ב"כולל קדשים" אצל החפץ חיים והיה לאחד מתלמידיו המובהקים.

בשנת תר"ע (1910) קיבל עליו את משרת ראש הישיבה בבריסק, מקום מושבו של רבו הרב חיים סולובייצ'יק. בשנת תרפ"א (1921) נתמנה לעמוד בראש ישיבת אהל תורה בברנוביץ'.

אנדרטה לזכר הנרצחים בטבח בפורט השביעי (4–6 ביולי 1941)

עם פלישת הגרמנים לפולין ותחילתה של מלחמת העולם השנייה נמלט הרב וסרמן יחד עם הישיבה לווילנה, ליטא, ומשם עברה הישיבה לטרוקי הסמוכה. עם השתלטות הסובייטים על ליטא בקיץ של 1940 עברו ראשי הישיבה ותלמידיה לעיירה סימילישוק. עקב התנכלויות הסובייטים נאלץ הרב וסרמן לברוח יחד עם קבוצת תלמידים לעיר קובנה והישיבה נשארה בפיקוחו של הרב דוד רפפורט. תקוותם הייתה להגר לארץ חופשית, ולרב וסרמן תוכננה עלייה לארץ ישראל או לארצות הברית[2] אך ב-1941 נכבשה קובנה ביידי גרמניה הנאצית והחלו שילוחים המוניים אל גיא ההריגה. בתקופה קשה זו, מסר הרב וסרמן שיעורים על קידוש השם ואף הורה לתלמידיו ובניו (נפתלי וצבי-יהודה) את נוסח הברכה שיש לומר בעת מסירת הנפש על קידוש השם.

כאשר נלקח עם רבנים ותלמידים מגטו קובנה, בי"א בתמוז, ה'תש"א, אל הפורט השביעי נשא הרב וסרמן דברים על כובד משקלה של ההתכוונות באותם רגעים, עד כדי כך שמחשבה בלתי ראויה עלולה לפסול את גודל המעשה:

"כנראה שבשמים רואים בנו צדיקים, שהרי רוצים שנכפר בגופינו על כלל ישראל. עלינו לעשות תשובה כעת, מיד במקום, כי הזמן קצר... עלינו לזכור, שבאמת נהיה מקדשי השם. נלך בראש זקוף, ולא תעלה חלילה מחשבה פסולה, שהיא בבחינת פיגול, הפוסל את הקורבן. אנו מקיימים עתה את המצווה הגדולה ביותר: קידוש השם. האש שתבער בעצמותינו היא האש, אשר תקים מחדש את העם היהודי."[3]

על שמו הוקמה בירושלים ישיבת אור אלחנן על ידי בנו הרב אלעזר שמחה וסרמן והרב משה מרדכי חדש. ספרו קובץ שיעורים נחשב לאחד מספרי הלימוד הקלאסיים בעולם הישיבות הליטאיות. שיחות ומאמרים שכתב בנו הרב אלעזר שמחה צורפו ל"קובץ מאמרים ואגרות" חלק ב'.

על שמו - שכונת רמת אלחנן בבני ברק.

עמדותיו

במאמריו שנתפרסמו בכתבי עת ולוקטו אחרי מותו ב"קובץ מאמרים", התבטא רבי אלחנן וסרמן בחריפות נגד החילוניות והציונות. אחרי השואה התמתנה אגודת ישראל והשקפות כמו אלו שהביע ניתן למצוא בעיקר בקרב חוגי העדה החרדית.

הרב וסרמן סבר שהציונות תאסור את קיום המצוות אם תשלוט בארץ ישראל. הוא כתב מכתב גלוי לרבני המזרחי שבו הסביר את הסתייגותו החריפה מתנועה זו[4]. הוא תמך בשיטת ההתבדלות והתכתב בעניין עם ה"חזון איש" [5] ועם רבי יוסף רוזין. הוא אמר שאת דעה זו קיבל מרבו החפץ חיים[6]. הוא התבטא בחריפות נגד הרב קוק, בין היתר בטענה שהוא תומך בקרן היסוד, עם זאת, הוא דרש בשלומו של הרב קוק כשחלה[7].

היה מחברי מועצת גדולי התורה של "אגודת ישראל" ונשא את נאום הפתיחה לכנסייה הגדולה השלישית של התנועה בשנת תרצ"ז. הוא עמד אז בראש דעת המיעוט אשר התנגדה לתוכנית ועדת פיל. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מארץ ישראל[8].

על עליית הנאציונל-סוציאליזם כתב: "בימינו בחרו להם היהודים בשתי עבודות זרות אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם: הסוציאליזם והנאציונליזם... בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום החובל ביהודים בכל קצווי ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו".

הרב וסרמן הביע תקווה שקורבן היהודים באירופה יסייע להציל את אחיהם בארצות הברית.

ספריו

ספרו קובץ הערות שו"ת הרשב"א בהוצאת ישיבת אור אלחנן מהדורת ה'תשס"ט.
Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – קובץ שיעורים, קובץ הערות
  • קובץ שיעורים, חידושים על הש"ס, תשכ"ד-תשכ"ז (שני כרכים), שנכתבו על ידי תלמידי ישיבתו. בכרך ב נוסף חיבורו דברי סופרים, דיונים על מסורת התורה.
  • שיעורי הגר"א וסרמן על מסכת חולין, בני ברק תשס"ב.
  • קובץ מאמרים ואגרות, מאמרים במחשבה והשקפה ופירושי אגדה, תש"ס (שני כרכים)
  • קובץ הערות, חידושים על מסכת יבמות. בראש הספר הודפסו שאלות ותשובות משו"ת הרשב"א הנוגעות לענייני המסכת. כ"כ צורף בסופו קונטרס ביאורי אגדות על דרך הפשט.
  • עקבתא דמשיחא, (קיימות שלש גרסאות: שתי גרסאות בקובץ מאמרים חלק א' וגרסה נוספת בקונטרס בפני עצמו)
  • ילקוט מאמרים ומכתבים, ברוקלין, תשמ"ז.

קישורים חיצוניים

ספרו

הערות שוליים

  1. מכתב משנת תרנ"ט (1899) שכתב הרב וסרמן לחותנו המיועד, מובא ב־'קובץ מאמרים ואגרות ב-ג' עמ' קה, הוצאת ישיבת אור אלחנן, ירושלים תשס"ה (2005)
    אהרון סורסקי, אור אלחנן (חלק א') עמ' ל, ירושלים תשנ"ח (1998)
  2. ישיבות ליטה קוראות לעזרה, הצופה, 20 בפברואר 1941.
  3. הרב אפרים אשרי, חורבן ליטע, ניו-יורק ומונטריאול, תשי"ב. הדברים, שנאמרו במקור ביידיש, נדפסו בהקדמות לספריו ובספרים נוספים
  4. קובץ מאמרים ואגרות ח"א עמ' רי-רטו
  5. קובץ מאמרים ואגרות ח"א עמ' קמה, קמו, קמט, קנא
  6. ילקוט מאמרים ומכתבים, עמ' קנז
  7. במכתב ששלח לאחיו בכ"ט בתמוז תרצ"ה הוא שואל "מה היא מחלתו של הרב קוק ומה מצבו כעת?" ("קובץ מאמרים ואגרות", חלק שני, עמ' קכד).
  8. [1]
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0