הרב גרשון אדלשטיין

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין
Gershon Edelshtein.jpg

הרב גרשון אדלשטיין
מקום לידה שומיאצ'י, מחוז סמולנסק, רוסיה הסובייטית
מקום פעילות בני ברק
השתייכות חרדי-ליטאי
תחומי עיסוק חינוך
תפקידים ראש ישיבת פוניבז'

הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (נולד בניסן תרפ"ג, 1923) הוא ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, ונשיא מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות. מאז פטירתו של רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן, הוא והרב חיים קנייבסקי נחשבים למנהיגי הזרם המרכזי של הציבור החרדי ליטאי בישראל.

ביוגרפיה

נולד בעיירה שומיאץ הסמוכה לסמולנסק, בברית המועצות, לרב צבי יהודה אדלשטיין, רב העיר ובנו של הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין, בעל "בן אריה" על הש"ס, ולמרים, בתו של הרב מרדכי שלמה מובשוביץ, רבה של מלסטובקה.

אמו השיגה תעודות לידה מזויפות עם תאריך לידה שגוי לבניה, כך שיהיו רשומים כצעירים בשלוש שנים ולא ילמדו בבית ספר קומוניסטי. למד תורה מפי הרב זלמן לייב אסטולין, בתמורה לכך שאביו הרב צבי יהודה לימדו תורה. בעקבות מחלתה של אמו בטיפוס, נשלח עם אחיו הצעיר יעקב לדודתו, הרבנית רבקה צביה פז, בעיר קלימוביץ', שם למדו תורה בסתר אצל הרב מרדכי אליהו שניאור, מתלמידיו של הרב אדלשטיין. הם קיבלו שם את הבשורה על פטירת אמם[1].

בחודש ניסן התרצ"ד הצליח אביו להשיג רישיון יציאה לארץ ישראל, וביקש מבניו לחזור לביתם בשומיאץ. באותה תקופה ניהלה סבתו הרבנית רייזל את משק הבית וגידלה את האחים, כדי שאביהם יוכל ללמוד תורה. בחודש אייר תרצ"ד (1934) עלה עם משפחתו באנייה "נובו רוסייסק" בהפלגה של כשבועיים מהעיר אודסה לארץ ישראל. בל"ג בעומר הגיעה המשפחה לארץ ישראל[1]. המשפחה נסעה לירושלים, שם ביקרו את הרב איסר זלמן מלצר ואת הרב אברהם יצחק הכהן קוק שלמד יחד עם סבם, הרב ירחמיאל גרשון אדלשטיין (בן אריה) בישיבת וולוז'ין[1].

לאחר חצי שנה של נדודים בין קרובי משפחה באלול תרצ"ד קבע אביהם את מושבם ברמת השרון. האחים יעקב וגרשון ישנו על הרצפה. מכיוון שברמת השרון של אותם שנים לא היה בית ספר דתי, האב למד עם בניו בבית בישיבה על ארגזי תפוזים. הם למדו גמרא עם רא"ש ורי"ף, ובחלק מהמסכתות גם טור ובית יוסף. בשבתות למדו רמב"ם על נושאי המסכת[1]. האחים למדו גם דקדוק, חשבון ואנגלית, שהייתה השפה הרשמית אז, ולשם כך נלקח לביתם מורה מיוחד[1].

בתרצ"ה נבחר האב לרב המקום. באלול תש"ב נשלחו הבנים לישיבת לומז'ה, בעקבות הפצרותיו של גרשון. הם הגיעו ברגל מביתם לישיבה בפתח תקווה בא' באלול, ולא ידעו שהזמן התחיל יום קודם לכן. המשגיח, הרב אברהם אבא גרוסברד, אמר שכבר אין לו מקום בשבילם. מזכיר הישיבה, שלמה זלמן מוזס (אביו של מנחם אליעזר מוזס) פגש אותם והזמינם לישון בביתו, עד שנמצאו להם מיטות בישיבה בראשית מרחשוון. בהוראת אביהם הצטרפו לחבורתו של הרב שמואל רוזובסקי[1].

כעבור שנה נישא אביהם בשנית לרחל, והוא ביקשם לשוב, בנימוק שמעתה עול הבית מוטל על הרבנית והם לא יצטרכו לבטל תורה. האחים שבו לסדר הלימוד עם אביהם[1]. כאשר הוקמה ישיבת פוניבז', בחורף תש"ד, הגיע הרב שמואל רוזובסקי שהתמנה לראש הישיבה לבקש מאביהם שיצטרפו לקבוצת מייסדי הישיבה. הם היו בין ששת התלמידים הראשונים בישיבה. הישיבה השתכנה באותם ימים בבית הכנסת הליגמן בבני ברק, והבחורים ישנו בחדרים שנשכרו עבורם בעיר. שני האחים הצעירים השתכנו בביתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ, שהשכיר עבור הרב רוזובסקי את חדר השינה היחידי בבית.

הרב אדלשטיין היה מקורב לחזון איש. מייסד הישיבה, הרב יוסף שלמה כהנמן, מינה אותו ללמד תלמידים פליטי השואה שהגיעו למוסד היתומים "בתי אבות", ובשנת ה'תש"ו מונה למסור שיעורים לתלמידים הצעירים בישיבה. בשנת תש"ח נישא להניא רחל, בתו של הרב יהושע זליג דיסקין, רבה של פרדס חנה (נפטרה בי"ד בתשרי תשס"ב).

לאחר פטירת אביו, בכ' בחשוון התשי"א (1950), התלבט האם ליטול עליו את תפקיד רבה של רמת השרון, אך מאחר שכבר היה בעל תפקיד בישיבה ולאור סירובה של אשתו לעקור מבני ברק, הוטל התפקיד על אחיו הרב יעקב.

בישיבת פוניבז'

בשנת תש"ח מונה לר"מ בישיבת פוניבז' על ידי הרב כהנמן.

באמצע שנות ה-90 התגלעו מאבקי ירושה בישיבת פוניבז'. על פי פסיקת בית דין בעניין, החל הרב אדלשטיין בחודש אייר ה'תש"ס באמירת שיעור כללי לבני הישיבה, ובכך הפך למעשה לראש ישיבה יחד עם הרב ברוך דב פוברסקי. לאחר מכן הצטרף אליהם הרב שמואל מרקוביץ.

בשל המחלוקת הוביל הרב אדלשטיין את פיצול הישיבה לשתיים, וכיום למעשה מתנהלות במתחם ישיבת פוניבז' שתי ישיבות, אחת בראשותו ובראשות הרב פוברסקי והשנייה בראשות הרב מרקוביץ'. תפילות השבת והחגים של ישיבתו מתקיימים במבנה "אוהל קדושים"[2] ולא בהיכל הישיבה.

בשנת תשס"ג (2003) צורף למועצת גדולי התורה של דגל התורה.

בשנת תשס"ח (2008) השליכו עליו מתנגדיו גביע לבן מחלון בניין. בעקבות זאת התקיימה עצרת תמיכה בו בישיבתו, בהשתתפות הרבנים חיים קנייבסקי, מיכל יהודה ליפקוביץ ונסים קרליץ. הרב אהרן יהודה לייב שטיינמן שלח מכתב לעצרת[3].

לאחר פטירת אשתו, ייסד שיעור בסדר טהרות בביתו במוצאי שבתות, לעילוי נשמתה.

עמדותיו

הרב אדלשטיין דוגל בהתאמה אישית של "לימוד לפי טבעו" של כל תלמיד. לדידו, כשסגנון הלימוד תואם לאופיו של הלומד, הנאתו וסיפוקו רבים יותר, וכך יהיה יותר קל לו להתמיד בלימודיו לאורך שנים, כפי האידאל הליטאי. הוא נוקט באופן כללי שלרוב הלומדים מתאים יותר הלימוד בקצב מהיר שבו נלמדים מספר רב של דפים. לדעת המצדדים בשיטת לימוד זו, רכישת הבקיאות והרחבת היקף הידע הם בסיס הכרחי לסברות ישרות והבנה נכונה של הסוגיות התלמודיות וגורמות לסיפוק רב יותר של הלומד. הרב אדלשטיין מעודד את המחנכים ליצור קשר אישי עם התלמידים, שהוא לדבריו הבסיס לחינוך הילד לאהבת תורה[4].

בשנת תשע"ב התבטא במהלך שיעור בביתו כי "גם חילונים שאינם שומרי תורה ומצוות, אם הם מוסרים את נפשם על הצלת אחרים מתוך אהבת הבריות, יש להם עולם הבא כמו הרוגי לוד שמסרו את נפשם לטובת בני העיר" הדברים פורסמו ועוררו עניין תקשורתי[5][6].

משפחתו

חיבוריו

  • הערות וביאורים ע"ס הרמב"ם יצא ב-2012 ונערך על ידי תלמידיו.

משנת 2000 בערך החלו להופיע חוברות מודפסות של שיעוריו שנערכו על ידי תלמידיו. בסדרה זו הופיעו:

  • שיעורי רבי גרשון, על המסכתות שנלמדו בישיבת פוניבז'
  • שיעורי הגרי"ג, שיעורי רבי גרשון אדלשטיין על מסכת יבמות
  • זכרון יעקב, שיעורי רבי גרשון אדלשטיין (ורבי ברוך דב פוברסקי) על פרקים ב',ג',ח' של מסכת בבא בתרא.
  • אסיפת שמועות, אסופת מאמרים ושיעורים בענייני המועדים
  • דרכה של תורה, בענייני דרך הלימוד
  • קונטרס דעת מבינים, על דרכי הלימוד
  • פתגם המלך, על חג הפורים
  • ענני כבוד, על חג הסוכות
  • חותמו של כהן גדול, על ימי החנוכה

תלמידיו מוציאים מדי שבוע עלון בשם דרכי החיזוק ובו שיחה שנאמרת מדי שבוע בוועד לבחורים.

קישורים חיצוניים

ספרי שיעורי ר' גרשון

הערות שוליים

  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 ויצא יעקב שלם: הזכרונות הגנוזים של הגר"י אדלשטיין והבנים מספרים
  2. אחד ממבני הישיבה הגדולים הממוקם למרגלותיה.
  3. עידן יוסף, מהומה רבתי בישיבה של הרב שך, באתר חדשות מחלקה ראשונה
  4. ישראל כהן, ‏הגאון רבי גרשון אדלשטיין: כך תחנכו לאהבת התורה, באתר כיכר השבת, 25 בנובמבר 2014
  5. אפרים מורנו, "לחיילים יש עולם הבא כמו להרוגי לוד", באתר ערוץ 7, 30 בינואר 2012
    ורד קלנר, ‏"החרדים קורבנות. אנחנו לכודים, רבים רוצים להתגייס", באתר גלובס, 23 במרץ 2012
  6. בפסיקה של שופט בג"ץ חנן מלצר בנושא חוק טל, ציטט השופט את דברי הרב אדלשטיין פסק דין בתיק בג"ץ 6298/07
ראש הישיבה ומייסדה - הרב יוסף שלמה כהנמן
נשיאי הישיבה - הרב אברהם כהנמןהרב אליעזר כהנמן
ישיבת פוניבז'
ישיבת מסורת התורה
ישיבת גרודנא באר יעקב
ישיבת פוניבז' לצעירים