ה'תשמ"ט
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
ה'תשמ"ט (5749) ובקיצור תשמ"ט – היא שנה עברית אשר החלה ביום א' בתשרי, אור ל-12 בספטמבר 1988, והסתיימה ביום כ"ט באלול, 29 בספטמבר 1989.
המולד של תשרי חל ביום ראשון, 17 שעות ו-953 חלקים. לפיכך זו שנה מסוג בחה, היא מעוברת, ואורכה 383 ימים.
זו שנה שנייה לשמיטה, ושנת 11 במחזור העיבור ה-303. תקופת ניסן שבשנה זו היא תחילת שנת 9 במחזור השמש ה-206.
שנה זו היא שנת 1,920 לחורבן הבית, ושנת 2,300 לשטרות.
אירועים
- ח' בתשרי - הלווין הישראלי הראשון, אופק 1, משוגר לחלל באמצעות טיל שביט
- כ"ד בתשרי - ועדת הבחירות המרכזית פוסלת את רשימת "כך" של הרב מאיר כהנא מהשתתפות בבחירות לכנסת
- כ"א בחשוון - הליכוד בראשות יצחק שמיר זוכה בבחירות לכנסת ה-12
- כ"א בחשוון - היהדות החרדית מתמודדת בבחירות לכנסת לראשונה בשלוש מפלגות שונות, חסידית (אגודת ישראל) ספרדית (ש"ס) וליטאית (דגל התורה).
- כ"ח בכסלו - יאסר ערפאת מכריז על הכרתו בזכות הקיום של ישראל
- ה' בטבת - יאסר ערפאת נואם בעצרת האו"ם שמתכנסת במיוחד לכבודו בז'נבה
- י"ג בטבת - טרור: 270 הרוגים בפיצוץ טיסת פאן אם 103 מעל לוקרבי שבסקוטלנד
- י"ד בטבת - יצחק שמיר מציג את ממשלתו השלישית (העשרים ושלוש במנין הממשלות) בפני הכנסת
- י"ז בטבת - מוקם המשרד לאיכות הסביבה
נולדו
נפטרו
- כ"ב בחשוון - מנחם סבידור, יושב ראש הכנסת לשעבר (נולד ה'תרע"ח)
- כ"ז בטבת - דבורה נצר, חברת כנסת מטעם מפא"י.
- ט"ז באדר א' - משה אונא, מראשי הקיבוץ הדתי וחבר כנסת מטעם המפד"ל (נולד ב-ה'תרס"ג)
- י"א בסיוון - רבי יצחק יעקב וייס, רבה של העדה החרדית (נולד ב-ה'תרס"א)
- י"א בסיוון – רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב, אדמו"ר משושלת דז'יקוב-רופשיץ (נולד ב-ה'תרס"ה)
- י"ט בסיוון - מנחם שטרן, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל, מגדולי חוקרי תקופת הבית השני (נולד ב-ה'תרפ"ה)
פרסי ישראל
מקבלי פרס ישראל לשנת תשמ"ט הם:
- שמואל ורסס - חקר הספרות העברית
- ישראל ייבין - חקר הלשון העברית
- חיים הררי - מדעים מדויקים
- יקיר אהרונוב - מדעים מדויקים
- אליהוא כ"ץ - מדעי החברה
- יעקב חזן - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- בת שבע דה רוטשילד - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
- החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה - תרומה מיוחדת לחברה ולמדינה
לוח שנה
| ►► | ה'תשמ"ט | ◄◄ |
| 1988 - 1989 |
להלן לוח שנה עברי - גרגוריאני. בכל משבצת יומית - אות אחת או זוג אותיות לציון היום בחודש העברי, ומספר לציון היום בחודש הגרגוריאני.
| יום טוב / שבתון | חג שאיננו שבתון | יום צום או זיכרון |
מאפייני לוח השנה
ערך מורחב – שנת בחה
- שנה מסוג בחה, ובה 383 ימים.
- שנה מעוברת ובה שני חודשי אדר - אדר א' ואדר ב'. חג הפורים נחוג בשנה כזו באדר ב'. בנוסף, בי"ד באדר א' מציינים פורים קטן, ובט"ו באדר א' מציינים שושן פורים קטן.
- שנה "חסרה": שבה חשוון וכסלו בני 29 יום כל אחד
- כ"ח באייר חל ביום שישי, ולכן טקסי יום ירושלים מוקדמים ליום חמישי כ"ז באייר. בכל זאת, הצביון הדתי של היום (אמירת ההלל ומזמורי התודה) מתקיים ביום שישי כ"ח באייר
| שנים ומאות שנים בלוח העברי | |
|---|---|
|
