רבי נתן צבי פינקל (מיר)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי נתן צבי פינקל
הרב נתן צבי פינקל
הרב נתן צבי פינקל
לידה 12 במרץ 1943
ה' באדר ב' ה'תש"ג
פטירה 8 בנובמבר 2011 (בגיל 68)
י"א בחשוון ה'תשע"ב
מקום פעילות ארץ ישראל
השתייכות ליטאים
תחומי עיסוק חינוך, לימוד תורה
תפקידים נוספים חבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה

רבי נתן צבי פינקל (ה' באדר ב' ה'תש"ג, 12 במרץ 1943 - י"א במרחשוון ה'תשע"ב, 8 בנובמבר 2011) היה ראש ישיבת מיר בירושלים וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורות חייו

נולד בשיקגו שבארצות הברית לאליהו מאיר[1] ושרה פינקל. נקרא על שם אבי סבו, הסבא מסלובודקה. למד בישיבת סקוקי בשיקגו. בתחילת שנות ה-60 נסע ללמוד בישיבת מיר בירושלים, שלא ברצון הוריו[2]. בישיבה למד בחברותא עם רבי חיים קמיל. נישא ללאה בתו של רבי בנימין ביינוש פינקל, ראש ישיבת מיר ובן דוד של אביו.

לאחר פטירת חמיו, בשנת ה'תש"ן (1990), התמנה הרב פינקל לראש הישיבה. חתניו האחרים של הרב ביינוש פינקל, הרב נחמן ליבוביץ, הרב בנימין קרליבך,והרב ישראל גלושטיין מכהנים כר"מים בישיבה.

בהיותו בן 56 נתמנה לחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, גיל צעיר במיוחד.

הרב פינקל סבל במשך שנים רבות ממחלת ניוון שרירים קשה ומפרקינסון בה לקה בשנת תשמ"ח, 1988, ובשל כך היה מרותק לכיסא גלגלים.

הרב פינקל נפטר בי"א בחשוון ה'תשע"ב (8 בנובמבר 2011) לפנות בוקר בביתו. הלווייתו יצאה מישיבת מיר להר המנוחות והשתתפו בה למעלה ממאה אלף איש[3], בראשות מנהיגי הציבור החרדי ובהם רבי יוסף שלום אלישיב והרב אהרן יהודה לייב שטיינמן, שגם הספידו ובאופן חריג קרע עליו קריעה[4], והאדמו"רים מגור ובעלזא.

בנו בכורו, הרב אליעזר יהודה, ששימש קודם לכן כאחראי על "חבורה" חסידית בישיבה, הוכתר לממלא מקום אביו בראשות הישיבה. בנו הרב אברהם ישעיהו משמש כראש בית המדרש 'פרידמן'. בנו הרב שמואל משמש כ'משיב' בישיבה. בנו הרב חיים תנחום ממלא את מקום אחיו כאחראי על החבורה החסידית וכן משמש כמשיב בישיבת מיר ברכפלד. בנו שמריהו יוסף מכהן כמשיב ומנהל בישיבת מיר ברכפלד. חתנו הרב נועם אלון ממלא את מקומו בראשות ישיבת מיר ברכפלד.

פועלו

למרות חוליו, פיתח את הישיבה ומוסדותיה לממדי ענק, והפך אותה לישיבה הגדולה בישראל ולאחת משתי הגדולות בעולם כולו (יחד עם ישיבת לייקווד). תחת הנהגתו פתחה הישיבה סניפים ברמת שלמה בירושלים ובשכונת אחוזת ברכפלד במודיעין עילית.

סדר יומו התחיל בתפילת שחרית בבית המדרש המרכזי של הישיבה. במהלך היום הוא בחן תלמידים וקיבלם לשיחות אישיות בביתו. אחת לשבוע הוא מסר שיעור כללי בישיבה בירושלים, וכן חבורה בימי רביעי וכן שני ועדים בימי שישי בביתו, לתלמידים ישראלים ול"חוצניקים". פעמיים בשבוע נסע לסניף הישיבה באחוזת ברכפלד לסדר בוקר ולתפילת מנחה. פעם בחודש מסר שיעור כללי בסניף זה, ולעיתים אף נשא שיחות מוסר שם. היה מעורב גם בהקמת ולווי ה"חבורות" בישיבה ונהג להשתתף במסיבות של כל חבורה ולעודד באופן אישי את חברי החבורות.

במסגרת הבנייה המואצת של מוסדות הישיבה, המתפרסת על פני מבנים רבים בשכונת בית ישראל, נטל הרב פינקל חלק פעיל ברכישת המגרשים, השגת תורמים והכנת תוכניות הבנייה. לשם כך הוא נסע לעיתים תכופות לחו"ל.

דרך לימודו התייחדה בהסבר כיצד שיטת כל ראשון בסוגיא מסתדרת עם שיטתו בכל המסכת (דרך זו מכונה "לשיטתו").

גלריה

ספריו

  • חידושי רבי נתן צבי, חמישה כרכים על מסכתות בסדרים מועד, נשים ונזיקין.
  • שיחות רבי נתן צבי, ירושלים תשע"ד.

לקריאה נוספת

  • חיים שלמה רוזנטל, ובכל נפשך, ירושלים תשע"ג

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא רבי נתן צבי פינקל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ בנו של הרב אברהם שמואל פינקל, ממייסדי ישיבת היכל התלמוד בתל אביב.
  2. ^ המכונית הביואיק שהובטחה
  3. ^ נהרות אדם בלווית הרב פינקל זצ"ל, באתר ערוץ 7, 8 בנובמבר 2011
  4. ^ http://www.ladaat.net/article.php?do=viewarticle&articleid=13772