הרב ישכר דב רוקח (השני)
 | |||||
| האדמו"ר בשנת תשס"ז, בתפילה על קברי אבותיו בעיירה בלז עם מאות מחסידיו | |||||
| לידה |
ח' בשבט תש"ח (גיל: 76) תל אביב | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| מקום מגורים | קריית בעלז, ירושלים | ||||
| מקום פעילות | ירושלים | ||||
| תפקידים נוספים | חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל | ||||
| בת זוג | שרה (הגר) | ||||
| אב | רבי מרדכי רוקח | ||||
| אם | מרים (לבית גליק) | ||||
| צאצאים | הרב אהרן מרדכי רוקח | ||||
| חותן | רבי משה יהושע הגר | ||||
| |||||
| חתימה |
 | ||||
הרב ישכר דב רוקח (השני) (נולד בח' בשבט תש"ח) הוא האדמו"ר מבעלזא משנת תשכ"ו, והחמישי בשושלת חסידות זו. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
ביוגרפיה
נולד בתל אביב לרבי מרדכי רוקח מבילגוריי, ולרבנית מרים, בת רבי צבי גליק. הרב ישכר דב רוקח הוא אחיין לרבי אהרן רוקח, האדמו"ר מבעלזא הקודם, ונכד לרבי ישכר דב רוקח (הראשון), האדמו"ר השלישי בשושלת זו. כשהיה בן פחות משנתיים התייתם מאביו והוא גדל והתחנך בצל דודו, האדמו"ר מבעלזא.
לאחר פטירת דודו בשנת תשי"ז ללא שהותיר אחריו ילדים החליטו ראשי החסידות להמתין לילד שהיה בן תשע בלבד עד שיתבגר ויוכתר לאדמו"ר כממלא מקום דודו. רבי ישכר דוב קיבל את הכינוי "הינוקא"[1] וחינוכו הוטל על כמה מזקני החסידים. קבוצה מהחסידות שלא קיבלה את המינוי פרשה במשך הזמן מחסידות בעלז, ולאחר שנים חלקם קיבלו על עצמם את מרותו של בן-דודו, רבי יהושע רוקח ממחנובקה.
בבר מצווה שלו שנערכה במרכז חסידות בעלזא בתל אביב, השתתפו אלפי חרדים, ובהם אדמו"רים ורבנים בולטים, כמו רבי יקותיאל יהודה הלברשטאם מצאנז-קלויזנבורג ורבי דב בריש ווידנפלד - "הגאון מטשיבין"[2].
נישואיו
בגיל 16 התארס עם הרבנית שרה[3] בת רבי משה יהושע הגר, לימים האדמו"ר מויז'ניץ. שמחת נישואיהם, בט"ז אדר ה'תשכ"ה, תוארה כחתונה החסידית הגדולה ביותר אחרי השואה. לפי הערכות המשטרה נטלו חלק בטקס החופה כעשרים אלף איש והתקשורת בישראל העניקה כיסוי נרחב לחתונה ולאירועים סביבה[4].
הכתרתו לאדמו"ר
בי"א באב ה'תשכ"ו הוכתר באופן רשמי לאדמו"ר מבעלזא בידי זקני החסידות. ביום ההכתרה עלו בחורי הישיבה של החסידות וכן חסידים נוספים בראשותו לקבר דודו הרב אהרן מבעלזא שבהר המנוחות בירושלים. זקני החסידים, ובהם האדמו"ר הישיש מיברוב רבי יצחק רובין הגישו לו "קוויטלאך" והכתירו אותו כ"אדמו"ר". בליל שבת שלמחרת ערך האדמו"ר את ה"טיש" הראשון בפני מאות חסידים שנהרו לראות מקרוב את האדמו"ר הצעיר בשבת הראשונה לכהונתו. לאחר חתונתו התגורר בדירה קטנה סמוך לישיבת בעלזא ברחוב אגריפס. כעבור מספר שנים נרכש עבורו בנין שלם ברחוב גשר החיים בשכונת מקור ברוך. לאחר בניית קריית בעלז עבר לשכונה החדשה, ובהמשך נכנס לגור בבית הצמוד לבית הכנסת של החסידות. בבית ישנם בית כנסת, וחדרי קבלת קהל ומתחת להם אולם המכונה "דער גרויסע שטוב" (החדר הגדול), שבו עורך האדמו"ר את הטישים.
בשנים לאחר הכתרתו שקד האדמו"ר על בניית וביסוס מוסדות חסידות בעלזא, שהפכה תחת הנהגתו לחסידות המונה אלפי משפחות, בארץ ובחו"ל, בעיקר באירופה וצפון אמריקה.
במשך תקופה ממושכת למד קבלה בכל יום שישי אצל רבי מרדכי שרעבי עם הרב עובדיה יוסף[5] כמו כן עם רבי שלום שמואלי ראש ישיבת נהר שלום ואביו של הרב בניהו.
צאצאיו
למעלה מעשר שנים היה האדמו"ר חשוך ילדים, עד לשנת ה'תשל"ו, אז נולד בנו היחיד הרב אהרן מרדכי רוקח. הרב אהרן מרדכי נישא לשרה לאה בת הרב שמעון למברגר, גאב"ד מאקווא, בשנת ה'תשנ"ג. שמחת הנישואין נערכה באוהל ענק בהשתתפות רבבות חוגגים מחצרות בעלז, וויז'ניץ, ומאקווא.
הנהגתו
בתחילת שנות ה-תש"ם החל רבי ישכר דב להוביל מהלך של ניתוק חסידות בעלזא מהעדה החרדית והצטרפות פומבית לאגודת ישראל. מהלך זה אירע במקביל להקמת מוסדות נפרדים לחסידי בעלזא בשם "קהל מחזיקי הדת", הכוללים בית דין ומערכת כשרות פרטיים. כאשר במקביל הוקם מחדש ע"י חסידות בעלזא השבועון המחנה החרדי שליוה את המחלוקת, היחסים בינו ובין אנשי העדה החרדית היו מתוחים, ובמוצאי שמחת תורה תשמ"ב במעמד ה'שטייעדיגע תורה' (דרשה הנאמרת בעמידה) הוא תקף את שיטת האדמו"ר מסאטמר, רבי יואל טייטלבוים, שהיה נשיא וגאב"ד העדה החרדית ומנהיג הקבוצות החרדיות האנטי-ציוניות. אנשי העדה החרדית השיבו במתקפות אישיות, ועשרות רבנים חתמו על מכתב מחאה מטעם בית הדין של העדה החרדית בראשות הגאב"ד רבי יצחק יעקב וייס[6]. משנת ה'תשס"ה נערכים ניסיונות להביא לפיוס בין העדה החרדית לחסידות בעלז. בשנת תשע"ב שלח הרב ישכר דוב משלחת של עשרה רבנים ודיינים מקהילות בעלז בארה"ב לעבר בית העלמין בקרית יואל למעמד פיוס ובקשת מחילה בקברו של רבי יואל מסאטמר[7], דבר שקידם את הפיוס בין החסידות ובין פלג אחד של חסידות סאטמר, בראשות הרב אהרן טייטלבוים, גיסו של רבי ישכר דב. גם רבי שמואל יעקב קאהן, האדמו"ר מתולדות אברהם יצחק, הנמנה על חוגי העדה החרדית הגיע להשתתף בשמחת השבע ברכות לנכדו הבכור של האדמו"ר, ומאז החלו ביניהם ביקורים הדדיים והשתתפות בשמחות.
משנת ה'תשנ"ה חלה מתיחות בין האדמו"ר לקרובו, רבי יהושע רוקח ממחנובקא, לאחר שרבים מהחסידים שעזבו את בעלז בשנים שלאחר מינוי רבי ישכר דב לאדמו"ר הצטרפו לרבי יהושע והחלו לכנות את החסידות בראשותו בשם "בעלז מחנובקא". בשנת ה'תשע"ב ביקר רבי יהושע את רבי ישכר דב להזמינו לחתונת בתו הצעירה. בכסלו ה'תשע"ו נעשה הסכם בין החסידויות וסרה המחלוקת. בין השאר הוסכם, כי החסידות של רבי יהושע רוקח תכונה מחנובקא בעלזא, ולא בעלז-מחנובקא כאשר היה עד אותה עת.
היה חבר במועצת גדולי התורה של אגודת ישראל כבר בשנת ה'תשמ"א, בעת הפילוג באגודת ישראל ב-ה'תשמ"ט הצטרף האדמו"ר מבעלזא לתנועת דגל התורה הליטאית וצורף למועצת גדולי התורה שלה, בניגוד לשאר האדמו"רים החסידיים שהיו חברים באגודת ישראל (ובפרט חותנו, שכיהן כנשיא מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל). בשנים אלו סבל האדמו"ר מבידוד מצד חסידויות אחרות. כמו כן לויכוחים בשיבוץ נציג מטעמה ברשימת אגודת ישראל לכנסת, בשנת ה'תשס"ט שבה בעלזא רשמית לאגודת ישראל[8].
בהנהגת האדמו"ר פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים עבור חוזרים בתשובה, בהם ישיבת "תורה ואמונה" וארגון "צוהר", פעילות שלא היתה מקובלת אז בקרב רוב החסידויות. בקרב חסידי בעלז ישנם בעלי תשובה רבים המתערים בחסידות.
האדמו"ר יזם את בניית קריית בעלז (שכונת מגורים לחסידי בעלז) וכן את מרכז החסידות בקריה. ביזמתו והכוונתו פתחו אנשי החסידות מוסדות וארגונים רבים, כמו "עזרה למרפא". הוא תומך בשימוש באמצעים פדגוגים מודרניים, וכן בהתייעצות ובשליחה לפסיכולוגים.
האדמו"ר ביצע מספר שינויים במנהגי החסידות: הוא ביצע מספר שינויים דקדוקיים בנוסח התפילה. כמו כן הרחיב את מקומה של השירה בחסידות, שהיה מצומצם קודם לכן[9]. עודד אברכים מוזיקליים מהחסידות להלחין ניגונים ואף הלחין בעצמו מספר ניגונים, בהם "יהי החודש"[10], "וחסד ה'"[11] ו"כי אנו עמך".
האדמו"ר ידוע כבעל הנהגה פרקטית ופשטנית, ואינו נוהג להחצין רגשות בהנהגתו. אולם מתחילת שנות התש"ע החל להראות יותר רגשות כלפי חוץ ולבכות הרבה בתפילה ובשמחות נישואי נכדיו.
השקפתו הפוליטית נוטה לשמאל, כך למשל תמך בהסכמי אוסלו[12], וכן תמך בפינוי גוש קטיף, אך כדי לא לפגוע ברב עובדיה יוסף הורה לנציג החסידות חבר הכנסת ישראל אייכלר להימנע בהצבעה[דרוש מקור].
החל מאמצע שנות ה-תש"ע פעל האדמו"ר לפשר בכמה מחלוקות בציבור החרדי. הוא ויתר על מקום נציג בעלז בהנהלת החינוך העצמאי לטובת נציג נוסף לחסידות גור.
בהרבה הזדמנויות דיבר האדמור נגד האינטרנט[13], ואמר שזה מביא חורבן לבית יהודי, ואף מי שצריך זאת לצורך פרנסה ויש לו סינון, עדיין צריך להיזהר שישתמש בזה רק במקום עבודתו, ושלא יכניס זאת בביתו[14]. בשנת תשע"ז אמר האדמור:”אני רוצה שכל אחד ברחוב ידע שאצלנו בבעלזא אין שום היתרים לאינטרנט, ואסור שימצא הכלים הטמאים הללו בבית יהודי”[15].
עם תחילת התפרצות נגיף הקורונה בחודש אדר תש"פ הורה האדמו"ר לא לסגור את מוסדות החינוך, בתי הכנסת והמקוואות, ככל שהדבר מתאפשר. בהמשך הנחה האדמו"ר קו של המשך שיגרת החיים ככל שניתן. הנהגתו זאת נחשבה כחריגה באותה עת. במוצאי שמחת תורה תשפ"א, במעמד ה'שטייעדיגע תורה', הביע לראשונה בפומבי את דעתו על הנושא, ואמר: "כל רב וכל... מתערב ואומר את דעתו ונותן עצות, (סבור ש)מחזיק את התורה בכיסו, רבנים מנסים לרצות את הממשלה, הממשלה מנסה לרצות רבנים, זה לא עסק. צריך להמשיך להתנהג כמו תמיד, וה' יעזור שלא יהיה נזק"[16].
בשנת תשנ"ד הורה האדמו"ר לחסידיו ברחבי העולם לעלות לגור בארץ הקודש, משום מצוות ישוב ארץ ישראל[17].
בשנת תשנ"ה הביע האדמור את דעתו נגד הדיעה שזמננו הוא אתחלתא דגאולה, ואמר שההתיישבות היהודית בזמננו בארץ ישראל אינו חלק מהגאולה[18]. בשנת תשפ"ב אמר האדמו"ר בשם זקינו רבי יהושע רוקח שמשיח יבוא בדרך הטבע, ובשם דודו רבי אהרן רוקח שארץ ישראל תיבנה עוד לפני ביאת המשיח.[19]
קישורים חיצוניים
- האדמור מבעלזא נואם בכנס בשנת תשמ"ט באתר יוטיוב
- האדמור מבעלזא בשבע ברכות באתר פליקס
- ערוץ קולו בקודש - בעלזא באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ למעלה מרבבה השתתפו בטכס כלולות ה"ינוקא" מבלז, הבקר, 19 פברואר 1965
- ^ הינוקא מבלז - בר־מצווה, מעריב, 26 ינואר 1961
- ^ הצצה: נשות האדמו"רים נחשפות באתר וואלה
- ^ ישעיהו אביעם, רבבות נהרו ל"חתונת הדור", מעריב, 18 בפברואר 1965; ישעיהו אביעם, "קומנדו צלמים" יפלוש לחתונת ה"ינוקא" מבלז, מעריב, 17 בפברואר 1965; יעקב גלילי, רב סרן מצה"ל יפקח על הסדר בחתונת ה"ינוקא" מבלז, דבר, 16 בפברואר 1965.
- ^ ספר "מלך ביופיו" על הרב עובדיה יוסף, שער י"ב, תורת הסוד, בפסקה "הכל בהצנע לכת".
- ^ העדה החרדית, העדה, תשמ"ב, חודש כסלו, גליון קסד, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ^ משה ויסברג, הפיוסים ההיסטוריים בעולם החסידות | חלק 1, באתר בחדרי חרדים, 25 בספטמבר 2018
- ^ בעלזא חוזרת ל'אגודת ישראל', באתר בחדרי חרדים, 24 דצמבר 2008
- ^ ראיון עם ירמיה דמן.
- ^ חיים ברקוביץ, הפתעה בבעלזא: הנכד הלחין שיר לקראת הבר מצווה, ט' באדר תשע"ג, באתר לדעת
- ^ רשימה מליאה של ניגוניו, בפורום היידי "אידישע וועלט פארומס".
- ^ ב"שטייעדיגע תורה" שנת תשנ"ג אמר האדמור: כולם יודעים שהנושא שנמצא כעת על סדר היום זה לגבי 'החזרת שטחים', אני מרגיש שחובה עלי להביע את דעתי, כואב לי מאוד שיש מפלגות יהודיות הנותנים יד ומחזקים כאלו מפלגות ש"רוממות א"י בגרונם אבל חרב פיפיות בידם", המפלגות האלו הם הציונים האמיתיים של פעם, שלא אכפת להם שנשפך ח"ו דם יהודי, היינו הם אוחזים שלמען המטרה של הקמת מדינה, וכדי שתהיה מדינה גדולה, אז זה דבר נורמלי שצריך להישפך קצת דם יהודי רח"ל, וזה יסוד מוסכם אצל הציונים, שבלי שפיכות דמים א"א שתהיה מדינה.
- ^ ב"שטייעדיגע תורה" בכמה שנים, ובביקורו בלונדון כ"א אייר תשע"ז, וכן בביקורו במונטריאל כ"ג אייר תשע"ח, ועוד הזדמנויות
- ^ בדקה 2:47 ואילך
האדמור מבעלזא שליט"א על האינטרנט, סרטון באתר יוטיוב
- ^ בדקה 1:24 ואילך שטייעדיגע תורה תשע"ז נגד האינטרנט, סרטון באתר יוטיוב
- ^ יעקב מלמד, האדמו"ר מבעלזא: "יש שרוצים לרצות את הרשויות – צריכים להתנהג כרגיל", באתר JDN, 11 באוקטובר 2020.
- ^ Belzer Rebbe Calling On Jews In the Diaspora To Move To The Holy Land - Tammuz 5754, סרטון בערוץ "Rebbe Clips", באתר יוטיוב (אורך: 06:28).
- ^ האם לזאת ייחלנו במשך אלפיים שנות גלות - עם כתוביות בעברית, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 01:34)
- ^ יעקב אבוביץ, הרבי מבעלזא: "קערת משיח נמצאת אצל בני הרה"צ רבי אהרן מרדכי רוקח", באתר JDN לאחר הפולמוס הסוער בחצרות הקנאים: מתפרסם מאמר על השקפת אדמו״רי בעלזא, באתר JDN
| עץ שושלת אדמו"רי בעלז | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקודם: הרב אהרן רוקח |
הרב ישכר דב רוקח | הבא: - |
