הכנסייה הגדולה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הכנסיה הגדולה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הכנסייה הגדולה היא שמו הרשמי של הכינוס העולמי המרכזי של תנועת אגודת ישראל העולמית, בו משתתפים רבים ממנהיגיה הרוחניים והפוליטיים, מישראל ומהעולם. עד היום התקיימו שש כנסיות, האחרונה שבהן בשנת תש"מ (1980).

הכנסייה הגדולה הראשונה

הכנסייה הראשונה יועדה להתקיים בחודש אלול תרע"ד (1914), אך מספר שבועות לפני התאריך המיועד פרצה מלחמת העולם הראשונה.

המועד: ג'-י' באלול תרפ"ג (1923). המקום: וינה. נשיא ועידת המפלגה: הרב יהודה לייב צירלסון. בכנסייה השתתפו כ-900 צירים.

בין המשתתפים: החפץ חיים, האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא, רבי אליהו קלצקין מלובלין[1], האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, הרב מאיר דן פלוצקי בעל ה"כלי חמדה", הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב משה מרדכי אפשטיין מסלבודקה, הרב מאיר אטלס משאוויל, הרב יוסף יהודה ליב בלוך מטלז, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב איסר זלמן מלצר מסלוצק, הרב מנחם זמבה.

נאום פתיחה: החפץ חיים.

תקנה חשובה: ההכרזה על לימוד הדף היומי, על ידי הרב מאיר שפירא מלובלין.

החלטה חשובה: הקמת "קרן התורה", לסיוע כלכלי למוסדות תורניים בשל המצב הקשה לאחר מלחמת העולם.

מכנסייה זו נותרה הסרטה שנמצאה לאחר שנים רבות[2].

הכנסייה הגדולה השנייה

המועד: ה'-י"ב באלול תרפ"ט (1929). המקום: וינה.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, הרב חיים עוזר גרודזנסקי מווילנא, האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורא. האדמו"ר הרב יצחק זליג מורגנשטרן מסוקולוב, האדמו"ר הרב דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב מנחם זמבא, האדמו"ר הרב אברהם וינברג מסלונים, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב מאיר שפירא מלובלין, הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב קלמן וובר מפישצ'אן.

נאום פתיחה: האדמו"ר הרב ישראל פרידמן מצ'ורטקוב. גם רבי אהרן לוין נאם בפתיחת הכנסייה ובתוך דבריו אמר בנוגע למאורעות תרפ"ט: ”אייכה? איפה אתן מעצמות אירופה ואמריקה? למה אתם שותקים עמי תבל, כששוחטים לעיניכם את העם הקטן שנתן לכם את ספר הספרים, התנ"ך? למה אין אתם מושיטים לנו יד לעזרה? - - - אך דעו! שאם אתם לא תעזרו לנו, יתעורר עמנו בעצמו לבנות החרבות, והיה הדם לכם לאות על הבתים, הדם הנשפך של קדושנו יהיה לאות לנו לבנות את הבתים הנחרבים בארץ ישראל - - -”

החלטה חשובה: איסור על אגודת ישראל להצטרף לסוכנות היהודית.

רקע התקופה: כנסייה זו התקיימה בצל מאורעות תרפ"ט, שאירעו שבועות ספורים קודם לכן.

הכנסייה הגדולה השלישית

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הכנסייה הגדולה השלישית

המועד: י'-י"ח באלול תרצ"ז (1937). המקום: מרינבאד שבצ'כוסלובקיה.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור, האדמו"ר הרב יצחק מנחם מנדל דנציגר מאלכסנדר, האדמו"ר הרב דוד בורנשטיין מסוכטשוב, הרב מנחם זמבה, הרב אלחנן וסרמן מברנוביץ', הרב יהודה לייב צירלסון מקישינב, הרב שמואל דוד אונגר מנייטרא, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, הרב נחום מרדכי פרידמן מצ'ורטקוב, האדמו"ר רבי משה פרידמן מבויאן, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יוסף צבי דושינסקי מירושלים, הרב אהרון קוטלר מקלצק, הרב זלמן סורוצקין מלוצק, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז'.

נאום פתיחה: הרב אלחנן וסרמן. בין דבריו אמר: ”אם המדינה היתה מוקמת על יסודות התורה והעם היהודי היה חי בה עפ"י התורה - הרי זו ברכה שאין למעלה הימנה, ומקרא דיבר הכתוב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ומכלל הן אתה שומע לאו”[3].

החלטה חשובה: הכרזת מועצת גדולי התורה על האיסור לוותר על גבולות ארץ ישראל.

רקע התקופה: הכנסייה הגדולה התכנסה בצל מאורעות תרצ"ו בארץ ישראל, תוכנית החלוקה של ועדת פיל ועליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

הכנסייה הגדולה הרביעית

המועד: כ"ח בסיוון-ו' בתמוז תשי"ד (1954). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: הרב אהרן קוטלר, הרב דב בריש ווידנפלד מטשעבין, האדמו"ר רבי אברהם יעקב פרידמן מסדיגורה, האדמו"ר הרב ישראל אלתר מגור, הרב צבי פסח פרנק, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מוויז'ניץ, הרב יוסף שלמה כהנמן מפוניבז', הרב יחזקאל אברמסקי, הרב מאיר קרליץ, הרב אליעזר סילבר מסינסינטי, הרב עקיבא סופר מפרשבורג, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון, הרב אליעזר יהודה פינקל ראש ישיבת מיר, הרב אליהו מאיר בלוך ראש ישיבת טלז, הרב שלמה גורן[4].

נאום פתיחה: הרב אליהו מאיר בלוך.

על הפרק: התמודדות עם בעיות הדת שנתגלעו בשנותיה הראשונות של המדינה.

אורח רשמי: ראש הממשלה משה שרת.

רקע התקופה: הכנסייה הגדולה התקיימה בצל המאבק לביטול חוק גיוס בנות שהסתיים בהצלחה זמן קצר לפני כן.

במעמד הפתיחה נלמדו משניות לעילוי נשמת הרוגי השואה ורבי מרדכי שלום יוסף פרידמן אמר קדיש הגדול לזכרם.

הכנסייה הגדולה החמישית

המועד: י"ג-כ"א באב תשכ"ד (1964). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: האדמו"ר הרב ישראל אלתר מגור, הרב משה פיינשטיין, הרב זלמן סורוצקין, הרב יחזקאל אברמסקי, רבי אליהו לופיאן, רבי דב בריש וידנפלד מטשבין, רבי רפאל ברוך טולדנו ממקנס, האדמו"ר רבי חיים מאיר הגר מויז'ניץ, רבי חיים קרייזווירט מאנטוורפן, האדמו"ר רבי משה יחיאל אפשטיין מאוז'רוב, רבי חיים שמואלביץ ראש ישיבת מיר, הרב יחזקאל סרנא ראש ישיבת חברון.

נאום פתיחה: הרב יצחק מאיר לוין, יושב-ראש אגודת ישראל וחתנו של האדמו"ר הרב אברהם מרדכי אלתר מגור[5].

הכנסייה הגדולה השישית

המועד: י"ח-כ"ד בטבת תש"מ (1980). המקום: ירושלים.

בין המשתתפים: הרב אלעזר מנחם מן שך, האדמו"ר רבי שמחה בונים אלתר מגור, הרב משה פיינשטיין, רבי יעקב קמנצקי, רבי יעקב יצחק רודרמן, הרב שלמה זלמן אוירבך, האדמו"ר רבי משה יהושע הגר מויז'ניץ, האדמו"ר רבי אברהם וינברג מסלונים בעל "ברכת אברהם", האדמו"ר רבי שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ, האדמו"ר רבי יחיאל יהושע רבינוביץ מביאלא.

נאום פתיחה: הרב אלעזר מנחם מן שך.

תקנות חשובות: לימוד הדף היומי בתלמוד הירושלמי, שתיקן האדמו"ר מגור, ולימוד יומי בספר "חובת הלבבות" שער חשבון הנפש, שתיקן האדמו"ר מוויז'ניץ.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הכנסייה הראשונה
הכנסייה השנייה
הכנסייה השלישית
הכנסייה הרביעית
הכנסייה החמישית
הכנסייה השישית
כללי

הערות שוליים

  1. ^ הרב אליהו קלאצקין, מלואים לדבר הלכה
  2. ^ כאן
  3. ^ כתבי רבי משה בלוי, הוצאת משאבים, עמ' 348
  4. ^ בסרטון ניתן לראותו במדי הרב הראשי לצה"ל
  5. ^ יוסף חריף, הכינוס החל בתפילת מנחה, מעריב, 23 ביולי 1964