רבי משה פיינשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
הרב משה פיינשטיין
לידה 1895
ז' באדר ה'תרנ"ה
אוזדה, רוסיה
פטירה 1986 (בגיל 91 בערך)
י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו
ארצות הברית, נקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות ירושלים
כינוי האגרות משה
מקום קבורה חלקת הרבנים בהר המנוחות ירושלים
מקום פעילות רוסיה, ניו יורק
השתייכות חרדי ליטאי
תחומי עיסוק הוראת התלמוד, פסיקת הלכה
תפקידים נוספים נשיא מועצת גדולי התורה בארצות הברית
רבותיו הרב איסר זלמן מלצר, הרב פסח פרוסקין
חיבוריו אגרות משה ט' חלקים - בהלכה
דברות משה י' חלקים - בסוגיות הש"ס
דרש משה - דרשות

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 24 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק. מחבר השו"ת "אגרות משה".

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו למכלול והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
קברו של הרב משה פיינשטיין בהר המנוחות

נולד בעיירה אוזדה שבאימפריה הרוסית, לרב דוד - רבה של קהילת החסידים בעיירה, מצאצאי הגר"א, ופייא גיטל, שהייתה בת הרב יצחק יחיאל דוידוביץ אב בית דין קרליץ, מצאצאי השל"ה. נולד ביום הולדתו ופטירתו, של משה רבנו - ז' באדר, ונקרא על-שמו.

מסופר שבגיל 10 היה בקיא במסכתות בבא קמא, בבא מציעא ובבא בתרא[1]. בגיל 12 עבר עם הוריו להתגורר בעיר סטארובין (אז רוסיה כיום בלארוס)[2], ועוד בטרם מלאו לו 13 שנים נשלח ללמוד בישיבת סלוצק אצל הרב איסר זלמן מלצר. לאחר מכן נשלח עם כמה מחבריו לייסד את "ישיבת קוברין" בעיר שקלוב שבראשה עמד הרב פסח פרוסקין, שאותו ראה כרבו המובהק[3], ובשנת ה'תרע"א עבר עם תלמידי הישיבה לעיר אמציסלב (מסטיסלב). נסמך לרבנות על ידי אביו והרב פרוסקין. לאחר פטירת אביו, התמנה לרב של עיירת הולדתו אוזדה. בשנת תרפ"א התמנה לרב ואב בית הדין של העיר לובן.

בשנת תרפ"ב נשא לאישה את סימה בת יעקב קוסטנוביץ[4], בתו של יעקב משה שהיה ראש הקהל וה[[שוחט] בעיירתו. במבוא הביוגרפי שבהוצאת המשפחה[5] מסופר כי בשנת תר"ץ, כאשר הטילו השלטונות הקומוניסטים על הרבנים מס בסך 7,000 רובל, התאמץ רבי משה לשלם את המס ונשאר ברבנות העיירה. הנימוק לכך היה כי ההתפטרות במצב כזה נחשבה בעיניו חילול השם, משום שהשלטונות היו מתייחסים לרבנים שהתפטרו כאל כאלו ש"גילו את האור" שבקומוניזם. עוד מצוין במבוא כי כאשר בשנת תרצ"ב סגרו השלטונות את המקווה מטיעונים של חוסר היגיינה, ובמקומו בנו בריכה, הסתכן רבי משה ושיחד את המהנדס שיעשה שינויים בדרך כניסת המים על פי הוראותיו, באופן שהבריכה הוכשרה לשמש כמקווה בשעת הדחק. בשעה שהפקיעו השלטונות את דירות הרבנים, עבר רבי משה לגור בחדר הצמוד לבית הכנסת האחרון שעדיין היה פעיל בעיירה. כאשר הפקיעו השלטונות אף את זה, עבר להתגורר בבית סנדלר מתושבי העיירה שחלק עמו את חדרו באמצעות וילון.

בחודש שבט תרצ"ז עזב את ברית המועצות והיגר לארצות הברית, שם היה ראש ישיבת "תפארת ירושלים" בניו יורק במשך כחמישים שנה, עד לפטירתו[6] כיהן כנשיא אגודת הרבנים של ארצות הברית וקנדה, וכנשיא ארגון עזרת תורה. קיבל אליו פניות בענייני הלכה מרבנים בעולם. רבים ראו בו גדול הדור[7].

עם זאת, חלק מפסקיו עוררו התנגדות חריפה בקרב החוגים הקנאיים שהובלו על ידי חסידות סאטמאר, בייחוד היתריו בעניין הפריה מלאכותית ומחיצה שאיננה מסתירה לחלוטין את הנשים בבית-הכנסת[8].

הרב פיינשטיין נפטר בניו-יורק בשנת תשמ"ו (1986). בהלוויתו שהתקיימה בשושן פורים בירושלים השתתפו מאות אלפים, הספידו רבי אלעזר מנחם מן שך [9] . נקבר בהר המנוחות בחלקת הרבנים. על מצבתו נכתב בין היתר: "עמוד ההוראה גדול הדור אב לחכמים ראש המדברים לכל דבר שבקדושה, נשא משא הדור בחכמה ותבונה באומץ וגבורה ובסבלנות אין קץ, בכל אשר פעל ועשה, הדריך הנהיג הורה ולימד, מסר נפשו להעמדת האמת שעלתה לו מעמלו כל ימיו אצר אוצרות של תורה בספריו אגרות משה ודברות משה והעלה אור חדש בלמוד התורה ובהבנתה. מקור ההלכה לכל המבקש תורת חיים משענת ומבטח להם בעבודת השי"ת השפיל והמציא עצמו לכל נזקק ונדכא לשמוע לצרכיהם להשתתף בצערם ולסעדם ונקש על דלתי רחמים בתפילתו לישועתם אמיץ לב בגבורים להציל כל עשוק. קדוש וטהור חכם ועניו אהוב למעלה ואהוב למטה ומקובל לכל".

ביחד עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בביקור הרבנים הראשים בארצות הברית

צאצאיו

משנתו

הרב משה פיינשטיין באירוע התרמה

הרב פיינשטיין היה מוכר כפוסק החרדי הבולט והמשפיע ביותר בארצות הברית. אלפי תשובותיו בהלכה הופצו בעולם היהודי כולו ורוכזו בסדרת הספרים אגרות משה. בין היתר הוא דן בתשובותיו בבעיות טכנולוגיות מודרניות, רפואה והלכה, ואף בעיקרי היהדות.

כמו כן היה פעיל בענייני ציבור וחינוך בקהילה היהודית. התנגד בחריפות לתנועה הרפורמית ולקונסרבטיבית, מדבר זה יצאה קולא, שכן לא החשיב לעניין ממזרות נישואים שנערכו בטקס רפורמי או קונסרבטיבי ונישואים אזרחיים, מה שהתיר לחוזרים בתשובה מקהילות אלו לערוך נישואין בקרב היהדות האורתודוקסית. בפסיקה הסתמך על עומק סברתו בתלמוד ובראשונים, יותר מאשר על פסיקות האחרונים. כפי שהוא מסביר בהקדמת הספר. עם זאת, הוא הביע התנגדות חריפה לפסק דין האח והאחות ולהתנהלותו של הרב שלמה גורן בנושא זה.התנגד לציונות וכתב על תליית דגל מדינת ישראל: ”כי הוא זיכרון למעשה הרשעים וראוי לבטלו”[10].

בפסיקות רבות נחשב למקל:

  • התיר במקרים מסוימים הפריה מלאכותית של אישה בתאי רבייה של גבר לא יהודי,[11] דבר שאחרים ראו בו ניאוף לכל דבר והתקיפוהו על כך.[12]
  • התיר לצרף מחלל שבת למניין בתנאים מסוימים, כאשר הוא מביא ראיה מהמרגלים.[13]
  • בניגוד לאיסור המקובל על חלב נכרי, התיר חלב נוכרי (בארצות הברית בלבד) בשל הפיקוח הקפדני של הממשלה על חלב.[14]
  • התיר לשים את רוב סוגי ספרי הקודש במיכלי מיחזור נייר, מלבד ”חומשים וספרי תנ"ך, שבהם נמצאים שמות, וכן סידורים מאלו שמדפיסים בשמות ממש”[15].

מדבריו

"והצערעמאניע (צרמוניה, טקס) של בת מצווה הוא ודאי רק דברי רשות והבל בעלמא ואין שום מקום להתיר לעשות זה בבית הכנסת … ואי איישר חילי (לו היה לי הכוח) הייתי מבטל במדינתנו גם סדר בר המצווה של הבנים".[16]
"בין לתוספות, בין להרמב"ם ואף לרש"י… איסור רציחה מ"לא תרצח" גם על עובר… ואסור להורגו אף לפיקוח נפש… ורק להצלת אמו שלא תמות בלידתו הוא ההיתר…"[17].
  • לימודי חול לתלמידי ישיבות
"הוא דבר האסור לבני תורה ובני ישיבות, אשר כל אחד יכול להתגדל בתורה, לגזול הזמן והעמילות והכשרונות מלימודי תורה ללימודי חול.
ובדבר עניין פרנסה, כבר ידוע כמדומני מה שאמרתי איזה פעמים, שזהו עצת רשעים שהוזכר בריש תהילים, וכפי שאיתא בתענית שם דף כ"א איכא על זה גם עונש גדול ח"ו". "ולהשומעים שלא לעזוב לימוד התורה כלל, אף לא לשעה, יתברכו בהצלחה בתורה כרצונם, וגם בכל עניני הגוף בכל הברכות"[18].
"הנה כבר אמרתי בפירוש עצת רשעים, שהקרא (תהילים א' א') אומר אשרי האיש, על זה שלא הלך בעצת רשעים. משום ששום אדם לא נעשה רשע פתאום, אלא בתחילה הולך בעצה שלהם, לדאוג לעניין פרנסה אף שעדיין לא הגיע זמנו לדאגה כזו, שיש לו כל טוב בבית אביו. וגם עבור אביו הוא יותר נקל לפרנסו, כי אין צריך להוציא על זה כמעט כלום. ומכל מקום דואג לפרנסתו בשביל עצת רשעים, היינו במה שמוצאים בדברי חז"ל שאין לסמוך על הנס. ומחמירים בזה טובא, לומר שלא די לדאוג על זה לכשיצטרך לדאוג עבור זה ..."[19]
(בהתייחסות לעניין תליית דגל ישראל בבית הכנסת) "ולכן אף שודאי לא מן הראוי הוא להכניס בבית הכנסת שהוא מקום קדושה, וכל שכן שאין להניחו שם בקביעות וכל-שכן לא אצל ארון הקודש, אבל איסור ממש לא שייך לומר על זה אלא שהוא עניין הבל ושטות, ואם אפשר באופן של שלום לסלקם מביהכ"נ היה זה דבר טוב אבל לעשות מחלוקת בשביל זה אסור. ואם היה כח בלא מחלוקת לעקור עניין הדגל כדי שלא יהיה זיכרון למעשה הרשעים היה ג"כ אולי נכון לעשות, אבל חס-ושלום לעשות מחלוקת בזה."[20]. אמנם יש הטוענים שבמשך הזמן, גישתו כלפי מדינת ישראל נעשתה יותר חיובית[21].

ספריו

אגרות משה

ערך מורחב – אגרות משה

חיבורו המפורסם ביותר הוא שו"ת אגרות משה המכיל מכתבי תשובות הלכתיות שמהוות אבן דרך בפסיקה הלכתית, ובהתייחסות ההלכתית לבעיות החדשות. שבעה כרכים מסדרה זו הדפיס בחייו. הכרך השמיני והתשיעי יצאו לאור לאחר פטירתו, על ידי חתנו, הרב משה דוד טנדלר, וחתנו של הרב טנדלר, הרב שבתי רפפורט. יש שטענו כי כרכים אלו כוללים דברים שלא רצה להדפיס והיו בגדר הוראת שעה[22]. כרך נוסף הקרוי "יד משה" מכיל מפתחות לכל סדרת השו"ת.

ספרים אחרים

הרב פיינשטיין חיבר ספרים נוספים, אלו פחות התקבלו בציבור הלומדים יחסית לספרי השו"ת בשל האריכות והעמקות הרבה בה הוא מעיין בכל נושא.

גולת הכותרת של יצירתו הלמדנית היא סדרת "דברות משה". הסדרה כוללת, בלמעלה מעשרים כרכים, את שיעוריו במתיבתא תפארת ירושלים וחידושיו על מסכתות ההישיבתיות בתלמוד – בבא קמא (חלק א, תש"ז[23]; חלק ב, תשי"ג[24]; ובמהדורה אחת בתשל"ג), בבא מציעא (חלק א, תשכ"ו; חלק ב, תשל"ה), בבא בתרא (חלקים א ו-ב, תשכ"ח) [שלוש המסכתות נדפסו יחדיו שוב בתשמ"ד[25]], שבת (חלק א, תשל"א; חלק ב, תשל"ו), קידושין (חלק א, תשל"ט), יבמות (תשל"ט), גיטין (חלק א, תשמ"ב)[26], חולין (חלק א, תשמ"ג)[27], נדרים וכתובות ופסחים (שני כרכים נפרדים, תשמ"ד)[28], יומא (תשס"ח), סנהדרין (תשע"ג), ביצה (תשע"ד), שבועות ועבודה זרה (תשע"ה), נדה וסדר טהרות (חלקים א ו-ב, תשע"ו). בשנת תשנ"ז נדפסו שוב כרכי הסדרה שיצאו לאור עד אותה שנה. תחילה נדפסה הסדרה תחת עריכתו בניו יורק ולאחר פטירתו בעריכת ילדיו ונכדיו, והחל משנת תשע"ג בירושלים.

לאחר פטירתו, בשנת תשמ"ח, יצא לאור בידי נכדיו הרב מרדכי טנדלר, בנו של הרב משה דוד טנדלר, והרב שבתי רפפורט, ספר בשם "דרש משה" בענייני דרוש ואגדה, בהוצאת הרב שבתי פרנקל. דברי מוסר וחידושים שלו על התורה והמועדים יצאו בסדרה "קול רם", שלושה כרכים, ניו יורק תש"ל-תשל"ט. ובמהדורה מחודשת עם הוספות יצאו ארבעה כרכים ליקווד תשע"ט-תשפ"א. לאחר פטירתו נדפסו על ידי נכדו הרב מרדכי טנדלר סדרת הספרים "מסורת משה", ובה ליקוט מגוון ורב ממדים של פסקי הלכה והנהגה ששמעו הוא ואחרים מפי סבו. הרב שלום מאיר ולך הוציא הגדה של פסח בשם "ויגד משה", ובה ליקוט מדברי תורתו על הגדה של פסח. בנוסף, יצא ספר בשם "שו"ת יד משה" על ידי ישראל תנחום דרדק, תשובות ופסקי הלכה של הרב פיינשטיין לאביו הרב יעקב דרדק. כמו כן, נדפסו שנים כרכים בסדרת "דרכי משה" לקט מתורתו והנהגותיו לפי סדר פרשיות התורה, בעריכת הרב שכנא מנדל שיינר (ניו יורק תש"פ).

עוד יצא לאור ספר מסורת משה, הכולל הוראות והנהגות שנשמעו ממנו, שנערך מיומנו של נכדו ותלמידו הרב מרדכי טנדלר.

ספרי ליקוט

הרב שלום מאיר ולך הוציא הגדה של פסח בשם "ויגד משה", ובה ליקוט מדברי תורתו על הגדה של פסח.

בנוסף יצא ספר בשם שו"ת יד משה על ידי ישראל תנחום דרדק, תשובות ופסקי הלכה של הרב פיינשטיין לאביו הרב יעקב דרדק.

באופן חריג, הדפיס רבי יום טוב שוורץ מניו יורק ספר "מענה לאגרות", בו הוא משיג על 160 תשובות שבאגרות משה. הרב עובדיה יוסף מסכים לעיתים עם השגותיו בספריו, אך מבקר את המחבר שהשתמש במילים בוטות כלפי ר' משה.

לקריאה נוספת

  • שמעון פינקלמן ונתן שרמן, רבי משה פיינשטיין, ירושלים תשמ"ז. (תרגום מאנגלית).
  • הרב שבתי רפפורט, "זכרו תורת משה עבדי - לדרכו של הגר"מ פיינשטיין בפסיקה בשאלות זמננו", בתוך: ממלכת כהנים וגוי קדוש, ירושלים תשמ"ט, עמ' 366–384.*דניאל אידנסון, יד משה - מפתח לכל חלקי האגרות משה, ירושלים תש"ס.
  • יואב שורק, הרב משה פיינשטין: חלב גוי, הוצאת ראובן מס, תשס"ז.
  • הראל גורדין, הרב משה פיינשטיין: הנהגה הלכתית בעולם משתנה, הוצאת מכללת הרצוג - תבונות, תשע"ח.
  • יהודה זוסמן, ודברת בם... וכתבתם אותם - משנת פסיקותיו של הרב משה פיינשטיין: השוואת דברות משה לאגרות משה, עבודת גמר (מ"א), אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ח.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: משה פיינשטיין
ספריו
אגרות משה
דברות משה

הערות שוליים

  1. ^ דוד גדנקן, 10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו, י״ג באדר ב׳ תשע״ו, באתר רדיו קול חי
  2. ^ באתר mytzadik
  3. ^ 10 דברים על הגאון רבי משה פיינשטיין • 30 שנה לפטירתו. באתר רדיו קול חי.
  4. ^ הרבנית שימא פיינשטיין, באתר www.mytzadik.com
  5. ^ אגרות משה, חלק ח', הקדמה.
  6. ^ הרב שלמה יוסף זוין, מן הספרות התלמודית, הצופה, 1 בדצמבר 1939
  7. ^ אלמנה צעירה שוחררה מחובת חליצה והוכרה כ"בתולה שלא נישאה", מעריב, 5 בינואר 1967
  8. ^ משה דוד טנדלר (מהדיר), Responsa of Rav Moshe Feinstein: Care of the critically ill, KTAV Publishing House, 1996. עמ' 18-19.
  9. ^ וידאו מהלוייתו בקול הלשון.
  10. ^ אגרות משה אורח חיים ח"א סי' מו.
  11. ^ שו"ת אגרות משה, אבן העזר, א, עא.
  12. ^ כתב העת האמריקאי "המאור" פרסם מספר מאמרים על גישתו המקלה; מ' אמסעל, "עוד פרטים נחוצים באיסור ההזרעה המלאכותית", המאור, שנה טז (1965), עמ' 147.
  13. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים, ב, יט.
  14. ^ שו"ת אגרות משה, יורה דעה, א, מז.
  15. ^ שו"ת אגרות משה, אורח חיים חלק רביעי, לט
  16. ^ שו"ת "אגרות משה", אורח חים, א, קד.
  17. ^ שו"ת "אגרות משה", חושן משפט, ב, סט.
  18. ^ שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ג סימן פ"ב ד"ה סוף דבר
  19. ^ שו"ת אגרות משה יורה דעה חלק ד סימן ל"ו ד"ה הנה כבר
  20. ^ שו"ת אגרות משה חלק אורח חיים תשובה מו. הובא בספר "A Threat from Within: A Century of Jewish Opposition to Zionism" מאת יעקב מ. רבקין (2006), עמ' 166 ב-Google Books.
  21. ^ א' שבט, "דגל ישראל במקורות היהדות", אורשת א (תש"ע), עמ' 313- 315
  22. ^ ראו הדיון בפורום ספרים וסופרים של אתר בחדרי חרדים ובפורום מטפחת ספרים ועיטור סופרים של אוצר החכמה. אך עיין מאמרו של משה שור (אנגלית) בספרים בלוג, ינואר 2019, שטוען שהתשובות הם אכן של הרב משה.
  23. ^ על צאת הכרך, ראו: הפרדס [כא, ד], טבת תש"ז, עמ' 49
  24. ^ על צאת הכרך, ראו: הפרדס [כח, ה], שבט תשי"ד, עמ' 46; המאור לט [ה, ג], כסלו תשי"ד, עמ' 10
  25. ^ על צאת הכרך, ראו: 'דברות משה על ג' בבות – מאת מרן הגאון ר' משה פיינשטיין שליט"א', הפרדס [נט, ג], כסלו תשמ"ה, עמ' 25–26
  26. ^ על צאת הכרך, ראו המאור רע [לה, ב], כסלו־טבת תשמ"ג, עמ' 52
  27. ^ על צאת הכרך, ראו המאור רעד [לה, ה], סיון-תמוז תשמ"ג, עמ' 52
  28. ^ על צאת כרכי כתובות־נדרים ופסחים, ראו המאור רפב [לז, א], תשרי־חשון תשמ"ה, עמ' 52
חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל באמריקה
נשיאי המועצת רבי ראובן גרוזובסקי • רבי אהרן קוטלר • רבי משה פיינשטיין • רבי אליהו שווי • רבי יעקב פרלוב • הרב שמואל קמנצקי
חברי המועצת בעבר רבי שלמה היימן • רבי אליעזר סילבר • רבי שניאור קוטלר • רבי חיים מרדכי קאטץ • רבי ישראל שפירא מבלאז'וב • רבי נחום מרדכי פרלוב • רבי מרדכי שלמה פרידמן מבויאן • רבי יעקב קמנצקי • רבי יעקב יצחק רודרמן • רבי יצחק הוטנר • רבי ברוך סורוצקין • רבי שמואל ברנבוים • רבי שמחה בונים ארנפלד • רבי אברהם חיים לוין • רבי דוד פיינשטיין • רבי יוסף דוב הלוי סולובייצ'יק • רבי יצחק פייגלשטוק • רבי מנחם מנדל זקס • רבי מרדכי גיפטר • רבי חיים מרדכי קאטץ • רבי גדליה שור • רבי אברהם יעקב פאם • רבי דוד קוויאט • רבי אברהם קלמנוביץ • רבי אהרן שכטר
חברי המועצת בהווה הרב אריה מלכיאל קוטלר • הרב אהרן פלדמן • הרב יוסף חיים פרנקל • הרב יוסף הררי רפול • הרב יצחק סורוצקין • הרב אליה ברודני • הרב ירוחם אולשין • הרב שלמה אליהו מילר
פרשני התלמוד הירושלמי
המאה ה-16 רבי שלמה סיריליו • רבי שמואל יפה אשכנזי • רבי אלעזר אזכרי
המאה ה-17 רבי יהושע רפאל בנבנישתי (שדה יהושע) • רבי משה בן שלמה אבן חביב
המאה ה-18 הגאון מווילנה • רבי אליהו מפולדא • רבי דוד פרנקל (קרבן העדה) • רבי יעקב כהנא • רבי משה מרגליות (פני משה) • רבי נחום טרייביטש (שלום ירושלים)
המאה ה-19 רבי יחיאל מיכל הלוי אפשטיין • רבי יוסף שאול נתנזון • רבי יעקב דוד וילבסקי (הרידב"ז) • רבי ישראל משקלוב • רבי מאיר מארים שאפיט • רבי יהושע יצחק שפירא
המאה ה-20 רבי חיים קניבסקי • רבי חיים אלעזר שפירא • הרב יחיאל בר לב • רבי יצחק אייזיק קראסילשציקאוו • רבי ישכר תמר • רבי ישראל חיים דייכס • הרב משה שמעון זיוויץ
פירושים אבודים הרמב"ם • רבי מנחם זמבה
חוקרי הירושלמי שאול ליברמן
פירושים שלא פורסמו רבי משה זכות • רבי ישראל מאיר הכהן • רבי משה פיינשטיין
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35307445משה פיינשטיין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רבי_משה_פיינשטיין&oldid=2712503"