רבי יצחק זליג מורגנשטרן
 | |
| לידה |
1866 תרכ"ו קוצק |
|---|---|
| פטירה |
1939 (בגיל 73 בערך) ג' בחשון ת"ש |
| בת זוג | חיה הינדא |
| אב | רבי חיים ישראל מורגנשטרן |
רבי יצחק זליג מקוצק-סוקולוב (תרכ"ו, 1866 - ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה. נפטר מעט לאחר שהחלה המלחמה.
תולדות חייו
שנים ראשונות
נולד בקוצק בשנת תרכ"ו ליוכבד ולרבי חיים ישראל מורגנשטרן. אביו היה נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק ובנו של רבי דוד מורגנשטרן, האדמו"ר השני מקוצק. גדל והתחנך בבית המדרש בקוצק, שהיה השני בגודלו מבין השושלות שהמשיכו את מסורת רבי מנחם מנדל מקוצק. בגיל 16 נישא לחיה הינדא ובמהלך השנים נולדו להם 11 ילדים. גם לאחר חתונתו המשיך לגור סמוך לאביו בקוצק ואחר כך בפילוב שליד לובלין. היה יד ימינו של אביו בניהול כל ענייניו, ובהם פרסום הקונטרס "שלום ירושלים" והקמת "אגודת האלף" לקניית קרקעות בארץ ישראל.
בסוקולוב
בשנת תר"ס (1900) התחיל לכהן כרב בעיירה סוקולוב, תפקיד אותו מילא במשך 40 שנה. לאחר פטירת אביו בשנת תרס"ה התחיל לשמש גם כאדמו"ר לצד אחיו רבי משה מרדכי ורבי צבי הירש, אולם הוא היה נחשב העיקרי ביניהם. לחצרו בסוקולוב היו מגיעים חסידים רבים, הוא הנהיג אותם בחריפות כמנהג חסידות קוצק ותבע מהם לימוד תורה והתעלות רוחנית. את עיקר זמנו השקיע בהדרכת החסידים בעבודת ה', לצד קבלת ההמונים שהיו באים אליו כדי להתברך ולקבל עצה. בביתו בסוקולוב הייתה ספרייה גדולה, שהכילה אלפי ספרים אותם היה רוכש במסעותיו הרבים.
ראש ישיבה
מיד עם הגיעו לסוקולוב פתח ישיבה לבחורים בבית הכנסת של העיירה. בשנים הראשונות היה הוא עצמו מלמד את התלמידים, בהמשך מינה רמי"ם נוספים שיעזרו לו. בזמן מלחמת העולם הראשונה עזבו התלמידים והישיבה נסגרה. רבי יצחק זליג עצמו עבר לוורשה, כמו אדמו"רים ורבנים נוספים מרחבי פולין. לאחר המלחמה פתח את הישיבה מחדש ואף הרחיב וביסס אותה. את שמה קרא "בית ישראל" על שם אביו. בנו רבי משה דוד עמד בראש הישיבה. בשנת תר"פ (1920) נסגרה הישיבה שנית בעקבות המלחמה הפולנית-סובייטית. שנה אחרי כן הקים את הישיבה מחדש בפעם השלישית, בתחילה עם תלמידים מועטים, אך בהמשך גדלה הישיבה מאד ומנתה מאות תלמידים, כאשר הוא עצמו מעורב מאד בחיי הישיבה ובניהולה הן בצדדים הרוחניים והן בצדדים הכלכליים.
פעילות ציבורית
רבי יצחק זליג סבר כי כל רב בישראל נושא באחריות הציבורית, עליו לתת דעתו בענייני הכלל ואינו ורשאי להסתגר בארבע אמותיו. כבר מראשית הנהגתו היה מעורב בענייני הציבור הכלליים בפולין, והיה מפורסם כנואם, כאיש ארגון וכסופר מוצלח. הוא עמד בקשר עם כל מנהיגי יהדות פולין בזמנו, בהם: הרב אלחנן וסרמן, הרב מנחם זמבא ועוד. כבר בשנת תר"ע (1910) נבחר להשתתף במשלחת הרבנים מפולין לוועדת הרבנים בפטרבורג שכונסה בהוראת הצאר ניקולאי והשתתפו בה הרבנים החשובים ביותר באותה תקופה. היה ממייסדי "אגודת הרבנים" בפולין, ושימש בה כסגן נשיא בפועל.
בתרע"ט (1919) הצטרף לאגודת "שלומי אמוני ישראל" שהקדימה את תנועת אגודת ישראל בפולין. בהמשך נתמנה לחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל, והיה שותף בכל כינוסיה של התנועה. הוא טען כי על היהדות החרדית להיאבק ב"אלמנטים שאינם נאמנים לתורה", ואסור לה לשתוק כמו שעשתה עד אז. הוא נטל חלק בכל הועידות והכינוסים של התנועה, ופעל רבות לגיוס תומכים והקמת סניפים בכל רחבי פולין. מאמריו התפרסמו בעיתונים ובכתבי העת, בהם קרא ל"כל היראים - תחת דגל אגודת ישראל העולמית! מי לה' מכל עצמינו אליה יבוא ויתאגד עמנו". הוא תמך בפיתוח ספרות חרדית שתתאים לדור הצעיר, ועמד על ההבדל בין הדורות הקודמים שלא הצטרכו לספרי קריאה לבד מספרי הקודש. בשנת תרע"ט היה ממייסדי ה"מתיבתא" בורשה.
כאביו תמך גם הוא ביישוב ארץ ישראל, אולם הוא הדגיש שבניין הארץ יכול להיות רק על פי התורה. מטעם זה התנגד בחריפות לתנועה הציונית החילונית. בשנת תרפ"ד (1924) ביקר בארץ ישראל יחד עם משלחת מטעם מועצת גדולי התורה שכללה גם את האדמו"ר מגור וגיסו ר' חנוך צבי מבנדין. המשלחת נפגשה עם הנציב העליון הרברט סמואל ועם ראשי הציבור היהודי בארץ וניסתה להשכין שלום בין חוגי הרב קוק לחוגי הרב יוסף חיים זוננפלד. במהלך הביקור סייר ברחבי הארץ ונפגש עם חסידי קוצק שעלו ארצה במצוות אביו. בעקבות הביקור התחזקה בו עוד יותר החיבה לארץ ישראל והוא קרא לחסידיו לעלות ארצה. הוא גם ניסה לחדש את הפעילות של אביו ולהקים מושבה של חסידי סוקולוב בארץ ישראל,[1] אבל תוכניות אלו לא יצאו לפועל. אהרן סורסקי מביא עדות של תלמידו, שמעון ווסרצוג, לפיה אמר בשנת תרצ"ה כי נראה שמן השמיים הטעו את גדולי ישראל בעניינה של ארץ ישראל, ורצון ה' היה שהארץ תיבנה על ידי יהודים שאינם שומרי מצוות[2].
שנותיו האחרונות
בעשר השנים האחרונות לחייו היה חולה במחלות שונות. זמן קצר לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה עבר לגור בעיר הנופש אוטבוצק הסמוכה לוורשה. באלול תרצ"ט (1939) נכנסו הגרמנים לאוטבוצק והתחילו להתעלל ביהודים. ביום הכיפורים באותה שנה נרצח בנו הבכור ששימש כרב בוונגרוב הסמוכה לוורשה לאחר שעבר התעללות בכיכר העיר על ידי הגרמנים.
רבי יצחק זליג נפטר בג' בחשוון ת"ש. ארונו הובא לוורשה והוא נטמן בבית הקברות היהודי בעיר. לאחר פטירתו הוכתר בנו רבי בנימין פלטיאל לממלא מקומו. בשנת תש"ה נלקח לאושביץ, שם נספה.
צאצאיו
- רבי יעקב מנחם מנדל - רב בוונגרוב. נספה בשואה. חותנו של רבי יעקב דוד ברוך מפאלינצא-וורקא.
- רבי משה דוד - נפטר בצעירותו בוורשה, בשנת תרצ"ח.
- רבי בנימין פלטיאל - ניהל את ישיבתו של אביו. מתרצ"ב כיהן כרב בסטרדין הסמוכה לסוקולוב. היה חתנו של רבי יוסף מאמשינוב. לאחר פטירת אביו הוכתר לממלא מקומו. נפטר באושוויץ תקופה קצרה לפני שחרור המחנה[3].
- אסתר, אשת רבי ראובן ברוך רבינוביץ, בן האדמו"ר מביאלובז'ג רבי שרגא יאיר רבינוביץ, מגזע היהודי הקדוש מפשיסחא.
- טאבע, אשת פסח שניאור מקורוב.
- רחל, אשת רבי יהודה לייב איגר, בנו של האדמו"ר מלובלין רבי עזריאל מאיר איגר.
- ביילה רחמה, אשת רבי נחום מרדכי פרלוב האדמו"ר מנובומינסק. בנם הוא רבי יעקב פרלוב, האדמו"ר מנובומינסק, מראשי מועצת גדולי התורה בארצות הברית.
- יוכבד, אשת אביגדור יעקובוביץ מלודז'.
- רבקה, אשת ישראל אהרון בורנשטיין, בנו של האדמו"ר מסוכטשוב רבי שמואל בורנשטיין בעל שם משמואל. בנם שמואל אברהם בורנשטיין נהרג במלחמת השחרור בהגנה על תל עדשים.
- שרה, אשת קרוב משפחתה בנימין מורגנשטרן, בנו של רבי יעקב אריה מורגנשטרן מווישקוב.
- לאה, אשת אהרן-יעקב גרינברג, שכיהן כחבר הכנסת מטעם המזרחי.
נכדו רבי מנדל מאיר מורגנשטרן, בן בנו רבי משה דוד, נמלט מפולין בציווי סבו, וכיהן כאדמו"ר מקוצק-סוקולוב. במשך שנים רבות התגורר בתל אביב, ובשנות ה-90 עבר לבני ברק ופתח בה בית מדרש. הוא הוציא לאור קצת מכתבי סביו ששרדו בספר בשם "שארית יצחק".נכדו יהודה מורגנשטרן הוא מנכ"ל משרד השיכון.
לקריאה נוספת
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ד, בני ברק, תשמ"ז, עמ' רלב-רצח.
- שארית יצחק, תל אביב תשמ"ט (כולל קורות חייו מאת הסופר אהרן סורסקי)
קישורים חיצוניים
- אהרן סורסקי, האדמו"ר מסוקולוב - רבי יצחק זליג מורגנשטרן, בתוך: ירחון בית יעקב, גיליון 90
- הרב יצחק זליג מורגנשטרן - האדמו"ר מסוקולוב חלק א, חלק ב, חלק ג, בתוך עלון יש"ע שלנו
- דרוש לחנוכה, פתיחת המאמר עלבונה של תורה - מתורתו של רבי יצחק זליג מורגנשטרן באתר תורתך לא שכחתי
הערות שוליים
- ^ שארית יצחק, עמ' קו
- ^ שארית יצחק, עמ' קכט
- ^ בזמן השואה נמלט לוורשה ולאחר המרד גורש לאושוויץ, שם נפטר בסוף 1944. ראו עוד אודותיו:גם במיידאנק ואושביץ זהרו פניהם, בית יעקב, גיליון 47, ניסן תשכ"ג (1963), עמ' 9, באתר היברובוקסובבלוג רבנים שנספו בשואה.