רבי יחיאל יהושע רבינוביץ
| לידה |
ה' בטבת תרס"א שדליץ פולין | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
כ"א בשבט תשמ"ב ירושלים | ||||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||||
| תאריך עלייה | ל"ג בעומר תש"ז | ||||
| מקום מגורים | שדליץ - תל אביב - ירושלים | ||||
| השתייכות | חסידות ביאלא | ||||
| תחומי עיסוק | אדמו"ר | ||||
| חיבוריו |
סדר היום. חלקת יהושע. קדושת חלקת יהושע. | ||||
| אב | רבי ירחמיאל צבי רבינוביץ | ||||
| מספר צאצאים | 5 | ||||
| חותן | רבי אלעזר ברנהולץ | ||||
| |||||
רבי יחיאל יהושע רבינוביץ (ה' בטבת תרס"א - כ"א בשבט תשמ"ב, מכונה "החלקת יהושע" על שם ספרו) היה האדמו"ר מביאלא וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
תולדותיו
נולד בשנת תרס"א לרבי ירחמיאל צבי, ששימש לימים כאדמו"ר מביאלא (במקביל לאחיו ששימשו כאדמו"רים במקומות אחרים) בעיר שדליץ שבפולין. בהיותו בן חמש נפטר אביו והוא גדל בבית אבי אמו, האדמו"ר אריה לייבוש (השני) מאוז'רוב. לאחר שנפטר הסב בשנת תרע"ד עבר להתחנך אצל דודו רבי אברהם יהושע השיל רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בלובלין. כמו כן נסע לרבי אברהם מרדכי אלתר האדמו"ר מגור.
נישא לרבנית חנה פעשא, בתו של אליעזר ברנהולץ, מחסידי ביאלא בעיר ולודבה. בשנת תרפ"ד בגיל עשרים ושלוש שב לעיר שדליץ על מנת למלא את מקום אביו בהנהגת חסידות ביאלא. הוא ביסס את החסידות עד לשואה, והקים בעיר ישיבה שבה למדו מאות בחורים. עם התגברות העלייה לארץ ישראל בשנות העלייה החמישית עודד חסידים ששאלוהו אם לעלות לארץ ישראל לעשות זאת.
בליל שמחת תורה בשנת ה'ת"ש, בעקבות כניסת הנאצים לשדליץ במסגרת פלישתם לפולין ב-1939, נמלט עם בני משפחתו לשטחי פולין שכבשה ברית המועצות במסגרת הסכם ריבנטרופ–מולוטוב. הסובייטים שלחוהו לסיביר. מסופר עליו כי בהיעדר מקווה נהג לחורר את שכבת הקרח העבה שעל הנהרות כדי לטבול במי הנהר. בשנת תש"ב עלו שלושה מבניו ארצה במסגרת עליית ילדי טהראן. בל"ג בעומר ה'תש"ז הגיע לישראל והתאחד עם בני משפחתו. השתקע והקים את בית מדרשו בתל אביב-יפו.
בשנת תשט"ז העתיק את מקום מגוריו לירושלים שבה הקים את בית מדרשו[1].
בתחילת שנות ה-60 החל לכהן כחבר במועצת גדולי התורה, אך מיעט להשתתף בישיבותיה. כששאלוהו על כך אמר: "מקובלת עלי דעתו של הרבי מגור כי יש לו סייעתא דשמיא"[2]. יש טוענים כי בסוף ימיו חזר בו, פרש מהמועצת ולא הורה יותר להשתתף בבחירות, זאת לאחר שהספר ויואל משה הובא לפניו, והתבטא "צריכים לחשוש לדעתו של הרבי מסאטמאר"[3].
נפטר בביתו בכ"א בשבט תשמ"ב (1982) ונטמן בהר הזיתים.
ספרו "סדר היום" נדפס בחייו כהקדמה לספר סבו בעל התולדות אדם מאוסטרבא. ההקדמות שכתב לספרי חסידות ביאלא כונסו ונדפסו בספר "חלקת יהושע". כן השאיר אחריו כתבים על התורה שנדפסו בסדרת הספרים "קדושת חלקת יהושע" - חמישה כרכים[4], בשנים האחרונות [דרושה הבהרה] הודפס גם ספר זה תחת השם חלקת יהושע[5].
סידורי התפילה של החסידות מעוטרים בדברי תורתו ונקראים על שמו: "סדור תפילה חלקת יהושע", "מחזור חלקת יהושע" ו"תהילים חלקת יהושע".
לאחר פטירתו נערכו בחירות בחסידות על מנת להכריע מי יהיה יורשו. בבחירות שנערכו בתוך השבעה נבחר בנו הצעיר רבי בן ציון רבינוביץ לאדמו"ר. לאחר מספר חודשים הכתירו חלק מהחסידים גם את בנו רבי דוד מתתיהו רבינוביץ ובמקביל החלו יתר הבנים לכהן כאדמו"רים.
משפחתו
- בנו הרב ירחמיאל צבי יהודה, האדמו"ר מביאלא פשיסחא
- בנו הרב יצחק יעקב, האדמו"ר מביאלא רמת אהרן ומחבר סדרת הספרים "אהבת יעקב"
- בנו רבי דוד מתתיהו, האדמו"ר מביאלא בני ברק ומחבר סדרת הספרים "להבת דוד" על התורה
- בנו הרב בן ציון, האדמו"ר מביאלא ורבה של העיר לוגאנו, וחבר מועצת גדולי התורה. מחבר סדרת הספרים "מבשר טוב".
ספריו
- חלקת יהושע - ליקוט הקדמותיו על ספרי אדמור"י השושלת
- קדושת חלקת יהושע - על התורה
- סדר היום
מתלמידיו
- הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ, האדמו"ר מפוריסוב
- נכדו הרב ישראל חיים וייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק
לקריאה נוספת
- יוסף יצחק דייטש (גבאו), הרבי הקדוש מביאלא.
קישורים חיצוניים
- רבי יחיאל יהושע רבינוביץ באתר אגודת אהלי צדיקים
- סרטון נדיר מרבי יחיאל יהושע רבינוביץ באתר בחצרות הקודש
הערות שוליים
- ^ אורחות דוד, חלק ב', איילנברג שמחה, תשע"ג
- ^ פאר ישראל חלק ב', אהרן סורסקי, תשס"ב, עמוד י"ח
- ^ הרב חנניה יוסף עקיבא רבינוביץ גליון נחלתינו (שיוצא לאור על ידי מכון "נחלת יהושע" דחסידי ביאלא בני ברק, שבט תשפ"ג עמ' י"ד
- ^ ספר זה נדפס על ידי חסידות ביאלה בני ברק ולא התקבל בחסידות ביאלה המרכזית
- ^ ע"י חסידות ביאלה המרכזית
30767516יחיאל יהושע רבינוביץ