רבי ברוך רוזנברג

רבי ברוך רוזנברג

לידה	תרפ"ב \ תרפ"ג מוהילב
פטירה	א' באדר תשס"ד בני ברק
מקום קבורה	בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז'
למד ב	ישיבת מיר - שאנגחאי, ארה"ב, ירושלים
מקום פעילות	בני ברק
השתייכות	חרדים - ליטאים
תחומי עיסוק	חינוך - ראש ישיבת סלבודקה
תפקידים נוספים	חבר מועצת גדולי התורה
רבותיו	רבי יחזקאל לוינשטיין, רבי חיים שמואלביץ.
בת זוג	לאה (גרודזינסקי)
אב	רבי גרשון חנוך
אם	בילא ראשא
צאצאים	רבי אברהם רוזנברג
חותן	רבי אברהם גרודזינסקי - משגיח ישיבת כנסת ישראל בסלובודקה
חתנים	הרב בן צין זילבר רבי אהרן יהושע צוקר

רבי ברוך רוזנברג (תרפ"ב, 1922 \ תרפ"ג, 1923 - א' באדר תשס"ד, 23 בפברואר 2004) היה רב חרדי - ליטאי, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

קורותיו

נולד בעיר מוהילב שהייתה אז בשליטת רוסיה, לרב גרשון חנוך ובילא ראשא רוזנברג. מיד לאחר לידתו עברו הוריו לעיר בריסק שבליטא, אותה עזבו עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה ב-1914. אביו שהיה מנכבדי הקהילה ומעסקניה, היה מקורב לרב יצחק זאב סולובייצ'יק, אביו של הרב גרשון חנוך הרב יחיאל מיכל דב (ראשעס) רוזנברג, גם הוא מראשי הקהל בבריסק, היה בצעירותו תלמידו של הרב יוסף דב סולוביציק, ומקורב לבנו הרב חיים סולוביצ'יק, רב העיר. כמו כן היה אביו קרוב משפחתו של רבי גרשון חנוך הניך ליינר האדמו"ר מראדזין, ועל שמו הוא נקרא, גרשון חנוך.

בהגיעו לבר מצווה בשנת תרצ"ו, החל ללמוד בהכוונת הרב יצחק זאב סולוביצ'יק שהיה רבה של העיר, עם אחד מתלמידיו הרב ברוך רוזנבלום, שעיצב את דמותו כבן ישיבה. בשנת ת"ש (1940) בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נמלט לקיידאן עם אביו, לאחר מכן נפרד מאביו ונסע לווילנה, שהייתה אז תחת שלטון עצמאי, והסתפח לתלמידי ישיבת מיר, כאשר הוא נושא עמו מכתב המלצה המיועד לראשי הישיבה, הקורא לקבל את הנער הצעיר לישיבה, לאחר מכן הצטרף ליתר בני ישיבת מיר שמצאו מקלט בשאנגחאי. באותו הזמן התייתם משני הוריו שנרצחו בתחילת החורף של שנת תש"א (1941), בגטו בריסק, שם נרצחה גם אחותו היחידה.

במשך שנות שהותה של הישיבה בשאנגחאי למד עם תלמידי הישיבה, כאשר הוא נמנה עם 2 התלמידים הצעירים ביותר. בין ידידיו מאותה תקופה: הרב שלום צבי שפירא, לימים משגיח בישיבת מיר ובעוד ישיבות, הרב ראובן פיין חתנו של הרב מאיר קרליץ וראש ישיבת תורה ודעת והרב נחום פרצוביץ לימים חתנו של הרב חיים שמואלביץ וראש ישיבה בישיבת מיר.

בתום מלחמת העולם השנייה ולאחר שגם יפן (בה שהה), נכנעה לכוחות הברית, בשנת תש"ז, היגר יחד עם רוב תלמידי הישיבה לארצות הברית, שם למד במשך למעלה משנתיים בישיבת מיר שהוקמה על ידי הרב אברהם קלמנוביץ, ורבותיו שם היו תלמידי הישיבה המבוגרים, כמו הרב אריה ליב מאלין (לימים ראש ישיבת בית התלמוד). כעבור מספר שנים עלה לארץ ישראל בגפו. כאשר הוא נושא עמו מזוודה ובתוכה ספרי קודש, הגיע לנמל חיפה בכ"ט אלול תש"י (23.09.1949), ונשאר לשהיה קצרה בימי ראש השנה בשכונת הדר הכרמל בעיר, אצל רבי אליעזר אלפא, חתנו של הרב מאיר קרליץ, שקיבל מברק מהנהלת ישיבת מיר לארח אותו בימי החג. מיד למחרת החג בצום גדליה עלה לירושלים לישיבת מיר שם למד במשך שנה, עד לנישואיו בשנת תשי"א.

נישא ללאה גרודזינסקי (נפטרה בט"ו בטבת ה'תשע"ט), בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, ששימש המשגיח בישיבת סלבודקה בליטא ונהרג בשואה, אשתו זו גדלה כאמור בסלבודקה שהייתה פרבר בעיר קובנה, בסמוך לבנין הישיבה בה כיהן אביה כמשגיח, ונמסרה בתחילת המלחמה למשפחה נוצרית מקומית, שגידלה אותה תוך כדי שהות במנזר, היא אומצה בסיום מלחמת העולם השנייה על ידי רבי יצחק אייזיק שר ראש ישיבת סלבודקה. את הצעת השידוך יזם רבו המשגיח רבי יחזקאל לווינשטיין (בין השידוכים היחידים שידוע ששידך). שמחת הנישואין נערכה בכולל של ישיבת סלבודקה ומסדר הקידושין היה ראש ישיבת מיר, הרב אליעזר יהודה פינקל.

לאחר נישואיו החל ללמוד בכולל של ישיבת סלבודקה, בתקופה זו התקרב לרבי אברהם ישעיהו קרליץ - ה"חזון איש".

בתחילת שנת תשי"ג (1952), בגיל 30 החל למסור 'חבורות' לתלמידי הישיבה, לאחר מספר חודשים הורה לו המשגיח רבי משה טיקוצינסקי, למסור שיעור בהיכל הישיבה, שיעור חד שבועי ("שיעור כללי") שנמשך למעלה מיובל שנים (עד לפטירתו בשנת תשס"ד).

לאחר פטירת ראש הישיבה, הרב מרדכי שולמן, בשנת תשמ"ב, מונה לכהן כראש הישיבה, לצד עמיתיו: רבי עמרם זקס, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

בשנת תשס"ג - 2003 מונה לחבר במועצת גדולי התורה של דגל התורה, מלבד זאת היה גם חבר נשיאות "מפעל הש"ס".

בשנת תשמ"ח לאחר פטירת המשגיח, רבי משה טיקוצינסקי, החל למסור גם שיחות מוסר בישיבה.

נפטר בראש חודש אדר תשס"ד (2004), הלווייתו יצאה מישיבת סלבודקא בבני ברק, הספידוהו: רבי אהרן יהודה ליב שטינמן, רבי מיכל יהודה ליפקוביץ, רבי גרשון אדלשטיין, ראשי הישיבה הרב דוב לנדו והרב משה הלל הירש, משגיח הישיבה הרב אברהם פולק ובנו רבי אברהם, ונקבר בבית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז' בבני ברק (סמוך לקברו של רבי אלעזר מנחם מן שך).

בשנת תשס"ה (2005) יצא ספרו "דברי ברוך", הכולל מאמרים ושיחות מוסר, לפי סדר פרשיות התורה.

משפחתו

 לרבי ברוך רוזנברג היה בן אחד ושתי בנות:

• בנו רבי אברהם (נפטר בט' באדר תשע"ט).
• בתו חסיה, היתה נשואה לרבי אהרן יהושע צוקר (נפטר ל' בשבט תשפ"ד), תלמיד חכם בולט בישיבת פוניבז', ומחברי מערכת ההוצאה לאור של רמב"ם פרנקל.
  • חתנם הוא הפוסק הרב עמרם פריד.
• רחל, נשואה לרב בן ציון זילבר, בנו של רבי יצחק זילבר, יו"ר ארגון תולדות ישורון, וכמו כן עמד בראשות ישיבת שבות עמי לעולים מרוסיה.

גיסיו:

• רבי חיים קרייזווירט, רבה של קהילת מחזיקי הדת" בעיר אנטוורפן.
• רבי שלמה וולבה, מגדולי המשגיחים בדור האחרון.
• רבי יצחק גרודזינסקי ראש כולל 'תורת אברהם' בבני ברק, על שם אביו רבי אברהם גרודזינסקי.

דודו מצד אשתו הוא רבי יעקב קמנצקי, ראש ישיבת תורה ודעת וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב.

עץ משפחת גרודזינסקי

רבי יצחק גרודזינסקי                                                                                                             רבי משה גרודזינסקי                         רבי אברהם גרודזינסקי                                                                                                                                           רבי אברהם נשר (אדלר)           רבי יעקב ניימן     רבי חיים קרייזווירט   רבי שלמה וולבה   רבי ברוך רוזנברג   רבי יצחק גרודזינסקי                                                                                                                       רבי יצחק נשר   רבי דוד נשר   רבי פרץ אריאל   רבי יוסף רוזובסקי   רבי משה סטוארט       הרב יוסף יחיאל במברגר   רבי אהרן יהושע צוקר   הרב אריה גרודזינסקי                                                                           הרב בן ציון נשר                   הרב מרדכי רבינוביץ'   הרב אברהם סטוארט               הרב עמרם פריד   הרב בן ציון קוק                                                                                                                                 שלמה קוק

רבותיו

רבי יחזקאל לוינשטיין, משגיח ישיבות לומז'ה, מיר ופוניבז' ורבי חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר.

עוד היה מקורב מאד למרנן ה"חזון איש" (רבי אברהם ישעיהו קרליץ) והרב מבריסק (רבי יצחק זאב סולובייצ'יק).

מתלמידיו

• רבי אברהם גניחובסקי, מראשי ישיבת כוכב יעקב - טשעבין בירושלים.
• רבי משה מרדכי הלוי שולזינגר, רב בית המדרש "ירחי כלה" בבני ברק.
• רבי דוד צבי אורדנטליך, גאב"ד ורב העיר ביתר עילית.
• רבי אברהם דב אויערבאך, אב"ד טבריה (בן רבי שלמה זלמן אויערבאך).
• רבי שלמה אדלשטיין, ראש ישיבת אהבת אהרן.
• הרב יצחק זילברשטיין, רב שכונת רמת אלחנן בבני ברק, ראש כולל בית דוד בחולון וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה (חתן רבי יוסף שלום אלישיב).
• הרב משה יהודה שלזינגר, ראש ישיבת קול תורה וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.
• הרב מיכל זילבר, ראש ישיבת זוועהיל.
• הרב עזריאל אויערבאך, ממנהיגי הפלג הירושלמי (בן רבי שלמה זלמן אויערבאך).
• הרב יהודה סילמן, ראב"ד בית דין צדק בני ברק.
• הרב ישראל גנס, מו"ץ בשכונת מטרסדורף בירושלים ומראשי הישיבה הקטנה של ישיבת קול תורה.

ספריו

• דברי ברוך, על חומשים בראשית שמות וימים נוראים, באתר היברובוקס
• דברי ברוך, על חומשים ויקרא, במדבר, דברים וחודש אלול, באתר היברובוקס
• דברי ברוך, על הש"ס, חלק א' על סדרי זרעים מועד קדשים, באתר היברובוקס
• דברי ברוך, בענייני מלאכת הוצאה, באתר היברובוקס
• שו"ת עקבי ברוך.
• לקט שיעורים, שיעורים אותם מסר אשר נתפרסמו בקבצי וכרכי "לקט שיעורים", שיעורי ראשי ישיבת סלבודקא, חלקם (כ"א כרכים) נמצאים באתר "אוצר החכמה".
• כנסת ישראל, לזכרו, שהוציאה ישיבת סלבודקא בב"ב.
• זכרון ברוך, לזכרו, שהוציאו הכולל של ישיבת סלבודקא.

קישורים חיצוניים

• תמונות מהלווייתו, בחדרי חרדים.
• אלי רוטמן, ‏כשראש הישיבה הגר"ב רוזנברג דאג ל... תמונה בחתונה, באתר כיכר השבת, 28 בדצמבר 2017

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

ברוך רוזנברג32690966Q6805345