מאכל לאומי
מאכל לאומי הוא מאכל הנתפס כטיפוסי וכאופייני לבני לאום, קבוצה אתנית או אזור גאוגרפי מוגדר, ומזוהה באופן מובהק עם בני מוצא זה. על פי רוב, אין מדובר בהגדרה רשמית (אף שישנן מדינות המגדירות מאכל לאומי בחקיקה רשמית), אלא בהשקפתם של בני אותו מוצא או אחרים המתבוננים מבחוץ בתרבותם, ורואים במאכל מסוים מכנה משותף לאותה קבוצת אנשים ולעיתים סמל לתרבותם. באופן דומה ל"מאכל לאומי", קיימים גם "משקאות לאומיים" המזוהים במובהק עם בני לאום או מוצא מוגדר.
אוכל ולאומיות
השימוש במונח "מאכל לאומי", יחד עם "מטבח לאומי", רווח החל מן המאה ה-19, עם התפשטות הרעיון של מדינות הלאום באירופה. הגדרתם של לאומים התבססה במידה רבה, בצד מקורות אתניים וגאוגרפיים, על מאפיינים תרבותיים שניתן לייחסם קולקטיבית לקבוצת אנשים רחבה, כגון שפה ומנהגים – ובכללם מנהגי בישול ואכילה. התפתחות של תנועת הגירה מסיבית בין הלאומים השונים, כמו גם התפתחותה של תנועת התיירות הבינלאומית במהלך המאה ה-20, חיזקו תפיסות ותדמיות של מאכלים לאומיים בין בני לאומים שונים לבין זולתם.
בצד השימוש במאכל לאומי כסמל חיובי המגדיר קבוצת אנשים סביב אלמנט שגאוותם בו, התפתח גם שימוש במאכלים לאומיים כסטיגמה שלילית שמדביקים בני לאום אחד על זולתם בהתייחסות מזלזלת. דוגמה לכך ניתן לראות בכינוי "צפרדעים" (Frogs) שנוקטים בו אנגלים כלפי צרפתים, על שום נוהגם לבשל ולאכול בעלי חיים הנחשבים כדוחים בעיני בני תרבות אחרת, או כינוי הגנאי "קראוט" (Kraut - כרוב) שהצמידו לגרמנים בשל נוהגם, שלאנגלים נראה בזוי, לאכול כרוב חמוץ. בקרב גרמנים ואוסטרים מקובל לכנות איטלקים, בזלזול, "זוללי ספגטי" (Spagettifressern). על כן, יש הרואים בשלילה התייחסות למושג "מאכל לאומי" ורואים בו משום "לאומנות קולינרית"[1]. חוקרי גסטרונומיה וקולינריה מצביעים על כך שרווחות טעויות רבות בכל הייחוס של מאכלים לאומיים ללאום זה או אחר, והגדרתם של מאכלים שונים כלאומיים מתבססת במקרים רבים על סטריאוטיפים בלתי מבוססים ועל בורות[2].
מאכל מסוים יכול להיחשב ל"מאכל לאומי" במטבחים שונים. לעיתים, בתוך אותה מדינה, באזורים שונים או בקרב קבוצות אתניות שונות יהיו מאכלים אזוריים שונים שיזכו לכינוי "מאכל לאומי". כך למשל - בעוד שהרושטי נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים גרמנית - בשווייץ, הפונדו נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים צרפתית של שווייץ. בירה נחשבת המשקה הלאומי הן בקרב תושבי גרמניה, הן בקרב תושבי בריטניה והן בקרב תושבי הולנד, כמו גם מדינות רבות אחרות; וודקה נחשבת למשקה הלאומי בקרב תושבי רוסיה, פולין, פינלנד ושוודיה.
כאשר בני לאומים שונים טוענים לבעלות על אותו מאכל לאומי, עלולה להתפתח ביניהם יריבות על רקע זה. לבנונים שזעמו על תחושת הבעלות של ישראלים כלפי חומוס, לא השלימו עם העובדה שלספר השיאים של גינס נכנסה צלחת החומוס הגדולה ביותר, בעלת משקל של 400 ק"ג וקוטר של 4 מטרים. כך אירע שאיגוד התעשיינים הלבנונים ארגן את הכנתה של צלחת חומוס כבדה יותר, והיריבות ממשיכה עדיין להדהד בין שני הלאומים.
המאכל הלאומי של ישראל
כשם שיש מחלוקת האם קיים מטבח ישראלי, כך ישנה מחלוקת מהו המאכל הלאומי של ישראל. סקרים שנערכים מראים כי דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעיתים גם לחומוס כאל מאכל לאומי. דווקא מקורם של שני מאכלים אלה במטבחים מקומיים של אזור המזרח התיכון הקלה על קבלתם כמאכלים לאומים, שכן לא היו שני אלו חקוקים בתודעה הישראלית כבעלי קישור מובהק לקבוצה אתנית מסוימת, זאת כאשר הקישור המקובל בהקשר זה מתייחס בראש וראשונה למסורת קולינארית מזרח אירופאית ומולה למסורת קולינארית 'מזרחית'. או, במילים אחרות, יש להניח כי מאכל לאומי המקושר למסורת קולינארית של קבוצה אתנית מסוימת היה מעורר התנגדות אצל קבוצות אחרות.
"שיר הפלאפל", של להקת איילון משנות ה-50, מדגים את ההשקפה של דעת הקהל הישראלי על מאכל זה, ואת היחס הישראלי למאכלים לאומיים אחרים.
רשימה חלקית של מאכלים ומשקאות הנחשבים "לאומיים"
מאכלים
- אורוגוואי - פאריז'אדה, צ'יוויטו[3]
- אוסטריה - זאכרטורט, שניצל וינאי, שטרודל
- אוסטרליה - פיש אנד צ'יפס, פשטידת בשר אוסטרלית, וג'ימייט[4]
- אוקראינה - בורשט
- איטליה - פסטה[5], פיצה, ריזוטו[6]
- אזורי איטליה:
- בולוניה - ראגו, ספגטי בולונז
- פירנצה - ביסטקה אלה פיורנטינה
- ג'נובה - פוקצ'ה
- נפולי - פיצה מרגריטה, ג'לאטו
- מילנו - ריזוטו, אוסובוקו
- רומא - ספגטי קרבונרה
- טורינו - אגנולוטי
- ונציה - סקמפי
- אזורי איטליה:
- אינדונזיה - סאטאי, גאדו גאדו, נאשי גורנג[7], רייסטאפל (שולחן אורז)
- איסלנד - האקארל[8]
- אירלנד - קולקנון
- ארגנטינה - אסאדו[9], ריבת חלב, אלפחור[10]
- ארצות הברית - המבורגר, הוט דוג, פאי
- אתיופיה - אינג'רה[11]
- בלארוס - לביבה (דראניקי)
- בלגיה - טוגנים, מולים[12]
- ברזיל - פייז'ואדה[13]
- גרמניה - כרוב כבוש ונקניקייה[14]
- דנמרק - סמורברוד, פריקדלר
- הודו - סמוסה, נאן, צ'אפאטי, צ'טני, דאל
- הולנד - הטספוט
- הונגריה - גולאש[15]
- הממלכה המאוחדת - פיש אנד צ'יפס[16]
- הרשות הפלסטינית - מקלובה, מוסחאן, ספיחה, פלאפל, חומוס
- ונצואלה - ופאביון קריולו[17]
- טיבט - טסאמפה, מומו[18]
- טריפולי - מפרום, פקילה, קוסקוס, חריימה, אסידה
- ירדן - מנסף
- יוון - מוסקה, סלט יווני
- יפן - סושי[19], טמפורה
- ישראל - פלאפל, חומוס[20], שווארמה, מעורב ירושלמי, שקשוקה, סביח, בורקס, רוגלך, פתיתים
- לבנון - קובה, טבולה
- מלזיה - סטאי, רוטי קנאי
- מצרים - מלוח'יה[21]
- מקסיקו - טאקו, גואקמולי
- מרוקו - קוסקוס[22]
- ניו זילנד - פיש אנד צ'יפס
- ניקרגואה - גאלופינטו
- עיראק - סמק מסגוף, קליצ'ה
- ערב הסעודית - קבסה
- סין - אורז
- מטבחי סין השונים:
- ספרד - טאפס, פאייה
- סקוטלנד - האגיס[23]
- פולין - בורשט, ביגוס, פירוגי
- פרו - קביה
- צרפת - באגט, קרואסון, פואה גרא
- אזורי צרפת:
- אלזס - כרוב כבוש
- בורדו - צלי ברוטב בורדלז
- בורגונדי - קוק או ואן, ביף בורגיניון
- לורן - קיש לורן
- נורמנדי - קממבר
- פרובנס - בויבז, סלט ניסואז, רטטוי
- אזורי צרפת:
- קוריאה - קימצ'י[24]
- קנדה - סירופ מייפל
- מדינות קנדה:
- אונטריו - טארט חמאה
- אלברטה - אומצה
- ניופאונדלנד - פיש אנד צ'יפס
- קוויבק - פוטין, מרק אפונה
- קולומביה הבריטית - אומצת סלמון
- מדינות קנדה:
- קניה - אוגלי[25]
- קפריסין - חלומי
- רומניה - ממליגה
- רוסיה - שצ'י, פירושקי, פלמני
- שוודיה - סמרגוסבורד, קוטבולאר
- שווייץ - רושטי, פונדו[26],שוקולד
- תאילנד - פאד תאי, טום יאם
- תוניסיה - קוסקוס, פריקסה, מרדומה, ספינץ', בריק, שקשוקה
- טורקיה - פילאף, דונר קבב, קופטה, בורק
- סוריה - פלאפל, זאלאביה, כוסא מחשי, מג'דרה, קובה
משקאות
- איטליה - יין, אספרסו, גראפה
- איסלנד - ברניווין
- ארגנטינה - מאטה[10]
- ארצות הברית - קוקה קולה, בירה
- בולגריה - רקיה
- ברזיל - קפיריניה, קפה, קשאסה
- גרמניה - בירה, שנאפס
- דנמרק - אקוואויט
- הודו - צ'אי, לאסי, בירה
- הולנד - אדבוקט
- הממלכה המאוחדת - בירה, תה, ג'ין
- יוון - אוזו
- יפן - תה, סאקה
- ישראל - ערק
- מקסיקו - טקילה
- סין - תה
- ספרד - יין, סנגריה
- סקוטלנד - וויסקי
- פולין - וודקה
- פינלנד - וודקה
- צ'ילה - פיסקו
- צ'כיה - בירה
- צרפת - יין
- קוריאה - סוג'ו
- רוסיה - וודקה, קבאס
- טורקיה - קפה טורקי, תה תפוחים
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: מאכל לאמי |
- מחקר מאוניברסיטת בן-גוריון על התרבות הישראלית - בין היתר דן בהיות הפלאפל המאכל הלאומי הישראלי
הערות שוליים
- ^ http://www.modernpolitics.at/de/zeit_schritt/8/kochtopf.htm Über die identitätsstiftenden Chancen eines gesamteuropäischen Hedonismus und die Wiederentdeckung des Autochthonen. Von Christoph Wagner
- ^ http://www.newstatesman.com/200601230017 Patrick West, We didn't invent fish and chips
- ^ מדריך לונלי פלנט - אורוגוואי באתר ynet
- ^ כיצד תחסכו כסף על אוכל באוסטרליה באתר Maka
- ^ עכבר עולם - רומא
- ^ מישאל פומפיאנסקי, אורז באתר cookshare
- ^ נעמי שוורץ וניל - יקר מזהב
- ^ גליה סיון, אזלו הארנבות באתר נענע
- ^ יעל שיבולת מנגל עולמי
- ^ 10.0 10.1 מידע על ארגנטינה
- ^ מאמר ב"קול השרון" - האם ריח האינג'רה מוריד את ערך הדירות
- ^ גבי בר חיים, סופר קלאסיקו: מולים מרינייר, באתר nrg, 7 בספטמבר 2005
- ^ רותי קינן, לכבוד הקרנבל: פג'ואדה - המאכל הלאומי של ברזיל, באתר ynet, 21 בפברואר 2006
- ^ כרוביים באתר ח'ביזה
- ^ הונגריה באתר מסע עולמי
- ^ מדריך לתרבות הממלכה המאוחדת (באנגלית)
- ^ ונצואלה באתר nrg
- ^ טיבט באתר ידידי טיבט בישראל
- ^ סושי באתר Cookshare
- ^ עצמאות במטבח סקר באתר תפוז על המאכל הלאומי של ישראל
- ^ מלוח'יה באתר מתכונים
- ^ מטבח מרוקאי באתר מסע אחר
- ^ האגיס - המאכל הלאומי של סקוטלנד
- ^ קימצ'י - הגדרה באתר בבילון
- ^ קניה - תעודת זהות באתר Nrg
- ^ ראובן לב, תיירות על מגלשיים באתר nfc
23628718מאכל לאומי