גונגבאו ג'ידינג

גונגבאו ג'ידינג
宫保鸡丁
Gōngbǎo jīdīng
מאכלים
סוג	מוקפץ
מטבח	המטבח הסיני, המטבח הסיני אמריקאי
מוצא	סין
מרכיבים עיקריים	בשר עוף, יין שאושינג, חומץ מיושן, פלפל חריף, פלפל סצ'ואן, בוטנים

גוֹנְגְבַּאוּ גִ'ידִינג (בסינית: 宫保鸡丁, פין-יין: Gōngbǎo jīdīng), המכונה מחוץ לסין גם בשמות עוף קונג-פּאו ועוף קוּנג פוֹ, הם שמותיה של מנה מסורתית מהמטבח הסיני הכוללת לרוב עוף מוקפץ עם ירקות ובוטנים ברוטב חמוץ, חריף ומתוק. מקור המנה במחוז סצ'ואן בדרום מערב סין, והיא מאופיינת בפרופיל הטעם המכונה מַאלָא (מסינית: 麻辣, פין-יין: málà, מילולית: חריף מרדים), המורכב מפלפלים חריפים וגרגרי פלפל סצ'ואן, היוצרים תחושה של עקצוץ ורדימות.

מכיוון שהמנה נפוצה בכל רחבי סין, ישנן וריאציות אזוריות רבות, חריפות יותר או פחות מהאופן בו נהוג להכין את המנה בסצ'ואן. בארצות הברית המנה מכונה עוף קוּנג פּאוֹ והיא נפוצה מאוד במטבח הסיני-אמריקאי, שם היא הפכה למעט מתוקה יותר ועם רוטב סמיך יותר ובנפך גדול יותר.

נטען שהמנה נקראת על שם דינג באוג'ן (1820–1886), פקיד שושלת צ'ינג ומושל מחוז סצ'ואן. התואר שלו היה "טאיזה שאובאו", שהוא אחד מה"גונגבאו" (מילולית שומרי הארמון).^[1] השם עוף גונג פאו נגזר מתואר זה, ואילו השימוש באות "丁" (דינג) בשם המנה הוא משחק מילים על שם משפחתו "דינג" (כי "ג'ידינג" משמעו עוף), וכן מפני שדינג הוא שם משפחה סיני נפוץ למדי שאפשר לקרוא אותו גם כ"קובייה קטנה" (כמו הקוביות אליהן נחתך העוף במנה).

במהלך מהפכת התרבות בסין, שם המנה הפך לבעייתי מבחינת תקינות פוליטית בגלל הקשר שלה למערכת הקיסרית. המנה קיבלה את השם "עוף פיקנטי" (糊辣鸡丁) על ידי מאואיסטים עד לשיקום הפוליטי בשנות ה-80 תחת הרפורמות של דנג שיאופינג.^[2]