בולוניה
 סמל בולוניה | |
 | |
| מראה בעיר | |
| מדינה |
 איטליה |
|---|---|
| מחוז |
 אמיליה-רומאניה |
| ראש העיר | וירג'יניו מרולה |
| תאריך ייסוד | המאה ה-6 לפנה"ס |
| שטח | 140.73 קמ"ר |
| גובה | 54 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 386,419 (2015) |
| ‑ צפיפות | 2,723.31 נפש לקמ"ר (2015) |
| קואורדינטות | 44°30′27″N 11°21′5″E / 44.50750°N 11.35139°E |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.comune.bologna.it | |
.svg)
בולוניה (באיטלקית: Bologna; בלטינית: Bononia; בלשון המקומית: Bulåggna) היא עיר הנמצאת בצפון איטליה, ובירת המחוז אמיליה-רומאניה. העיר שוכנת בעמק/מישור הפו, בין נהר הפו, ונהר סאבנה (Savena) למרגלותיהם הצפוניים של הרי האפנינים. העיר ידועה כביתה של האוניברסיטה העתיקה בעולם, שהוקמה ב-1088, אוניברסיטת בולוניה.
היא העיר השביעית בגודלה באיטליה מבחינת אוכלוסין (עם כ-386,419 תושבים, נכון ליולי 2015) ומהווה לב של מטרופולין בן כמיליון תושבים.
היסטוריה וסקירה כללית
היסטוריה עתיקה
האזור בו הוקמה העיר היה מאוכלס, לפי החפירות שנערכו בוילה נובה במאה ה-19, מאז המאה ה-9 לפנה"ס. הממצאים הארכאולוגיים במקום נקראים וילאנוביים על ידי הארכאולוגים, וכך גם העיר. שמה הראשון של העיר בולוניה צוין על ידי האטרוסקים, שלאחר התפשטות אטרוריה במאות ה-7 וה-6 לפנה"ס קראו לה Felsina (באטרוסקית: Velzna או Felzna). במאה הרביעית לפנה"ס השטח נכבש על ידי שבטים קלטים בויי שבאו מגאליה נארבוננסיס, הבויי יצרו ציוויליזציה משותפת עם האטרוסקים, ושלטו באזור. בשנת 225 לפנה"ס התרחש קרב טלמון בטוסקנה, בו הפסידו הבויי לאימפריה הרומית, ובעקבות הפסדם החל כוחם להיחלש. הקלטים שמרו על מספיק כוח ועצמאות כדי להיות בני בריתו של חניבעל במלחמה הפונית השנייה, אך עם התבוסה של קרתגו, החלו הרומאים להרוס ערים קלטיות וקלטיות-אטרוסקיות רבות, עד אשר בולוניה הפכה למושבה רומית בשנת 189 לפנה"ס תחת השם Bononia.
היסטוריה ימי-ביניימית
לאחר נפילת האימפריה, העיר עברה בין שלטונם של אודואקר, תיאודריך הגדול, האימפריה הביזנטית והלומברדים, עד שבשנת 774 נכנעה לקרל הגדול, שנתן את השליטה בה, במסגרת אשרור ההבטחות שניתנו במתת פפין, לאפיפיור אדריאנוס הראשון, כחלק מכינונה של מדינת האפיפיור.
עם דעיכתה של השושלת הקרולינגית, בשנת 898, סופחה לממלכת איטליה (של האימפריה הרומית ה"קדושה") על ידי ברנגר הראשון.
בין סוף המאה ה-10 לתחילת המאה ה-11, הייתה בולוניה עיר קיסרית מחד (תחת מרותו של קיסר האימפריה הרומית ה"קדושה"), ואפיפיורית מאידך (בשל הזכויות שהיו לכס ה"קדוש" על העיר מאז תקופתם של מתת פפין וקרל הגדול). בצל המצב הפוליטי הסבוך, התחזק בעיר כוחה של מטילדה רוזנת טוסקנה, שצידדה באפיפיור.
המאבק בין האפיפיורות לאימפריה, כמו גם ההתפתחות הדמוגרפית והכלכלית, העניקו תנופה ללימודי וחקר המשפט. מומחים בדקדוק, רטוריקה ולוגיקה החלו ללמד ולארגן מחדש את חוקי יוסטיניאנוס, שהיוו את הבסיס החוקי של האימפריה. בנוסף, הם החלו ללמד באופן פרטי אנשים צעירים ממשפחות עשירות, לרוב משפחות אצולה, וכך ב-1088 נוצר הלכה למעשה ה-Studium, שהפך מאוחר יותר ל-Universitas Scholarium, או בפשטות - האוניברסיטה.
אוניברסיטת בולוניה הייתה לאוניברסיטה הראשונה בעולם המערבי, והיוותה במשך מאות שנים מוקד לתפארתה של העיר, הביאה לפרסומה ולתהילתה ברחבי אירופה, והקנתה לה את השם "בולוניה המלומדת" ("Bologna la dotta").
פרץ הסטודנטים האיטלקים והזרים (בעיקר גרמנים) ששטפו את העיר בעקבות כינונה של האוניברסיטה ליווה והוסיף לתחייה הכלכלית והצמיחה התרבותית והפוליטית של העיר.
ב-1167, במסגרת המאבק בין הגואלפים והגיבלינים, נטלה בולוניה חלק בכינונה של "הליגה הלומברדית", שהייתה ברית בין ערי צפון איטליה, שהתגבשה נגד הקיסרות הרומית ה"קדושה" בכלל והקיסר פרידריך ברברוסה בפרט, במטרה להגן על האוטונומיה של ערי המדינה האיטלקיות מהסמכות הקיסרית.
העיר שרדה היטב בימי הביניים, והפכה לעיר חשובה מאד בזמן הרנסאנס.
בגלל מערכת יעילה של תעלות הייתה בולוניה אחת הערים הגדולות ביותר מבחינה מסחרית בצפון איטליה. משפחת בנטיווליו שלטה בעיר ברוב המאה ה-15. ג'ובאני בנטיווליו השני שלט כעריץ בין השנים 1462 ל-1506. בזמן זה הוא השקיע רבות בייפוי העיר. חלק מהמיסים שנגבו מהסוחרים בבולוניה נלקחו לשם העברתם כמשכורת לפרופסורים של אוניברסיטת בולוניה.
לפני יותר ממאה שנים כונתה בולוניה בכינויים רבים ושמות שונים. "בולוניה המלומדת" ("Bologna la dotta") - כינוי לבולוניה, הניתן לה בגלל האוניברסיטה שלה. "בולוניה המפוטמת" ("Bologna la grassa") ניתן לה בגלל המוניטין שלה כמרכז גסטרונומי ומסעדותיה הרבות. ההיסטוריה של בולוניה מרשימה ובולטת, וניתן לראות בה את הרחובות העתיקים מימי הביניים, ואת הבניינים הנוטים הנמצאים בה. יש בבולוניה הרבה בניינים מרשימים וצבעוניים, שניתן לראות בהם בעיקר אדום (בגלל זה נקראת בולוניה בין השאר גם "בולוניה האדומה" -Bologna la rossa) וכתום. בולוניה ידועה גם בזכות הארקדות שלה - רחובותיה המקורים בקמרונות באורך מצטבר של 38 ק"מ.
.jpg)
תקופת מלחמת העולם השנייה
עקב מיקומה האסטרטגי (בעיקר בגלל היותה נקודת קישור בין צפון איטליה לדרומה בכל הקשור למערך הרכבות) הייתה העיר בולוניה מטרה מרכזית להפצצות בעלות הברית. ב-21 באפריל 1945 שוחררה בולוניה מידי הגרמנים על ידי צבא אנדרס, שנכנס לעיר דרך פורטה מג'ורה (השער הגדול, באיטלקית). בעקבות זאת הוענקה לגנרל אנדרס אזרחות כבוד של העיר. בפאתי העיר, בגבול עם סאן-לאזארו די סבנה, ממוקם בית הקברות הפולני לחללי אותה תקופה.
אתרי העיר
- שני המגדלים (le due torri)
- פיאצה מג'ורה ופיאצה נפטון (piazza maggiore e piazza nettuno)
- ארקיג'נאזיו - מושבה העתיק של האוניברסיטה עם תיאטרון האנטומיה המקורי של הפקולטה לרפואה.
- מנזר סאן לוקה - הצופה על העיר מגבעה הממוקמת בצידה הדרומית מערבית של העיר.
בנוסף לכל הכנסיות הפזורות בעיר (כיאה לעיר שהייתה תחת שליטת מדינת הוותיקן מאות בשנים) כמו:
- הדואומו - ויא אינדיפנדנצה.
- הבאזיליקה של סאן פטרוניו (בפיאצה מג'ורה).
- קומפלקס שבע הכנסיות של סאנטו סטאפנו (ופיאצה סאנטו סטאפנו).
- כנסיית דיי - סרבי (של המשרתים) בסטרדה מג'ורה (בתקופת חג המולד יש שם שוק מתנות לחג).
- כנסיית סאן פראנצ'סקו (והפיאצה בעלת אותו שם, ליד פיאצה מאלפיגי)
(וזו רק רשימה חלקית).
-
שני המגדלים סימלה של העיר בולוניה. -
שיחזור של בולוניה עם מגדליה בתקופת ימי הבניים. -
מנזר סאן לוקה (זמן דמדומים). -
פיאצה מג'ורה והבאזיליקה של סאן פטרוניו (הקדוש המגן של העיר בולוניה). -
בניין העירייה (פיאצה מג'ורה). -
התיאטרון האנטומי ההיסטורי של הפקולטה לרפואה. -
אחת הארקדות היפות, ליד מושבו של הבנק המרכזי של איטליה בבולוניה (ויא פאריני). -
אחת הארקדות (פורטיקו) העתיקות ביותר בבולוניה, מתחת ל-ויא גויטו. -
הקומפלקס של שבע הכנסיות של סאנטו סטפאנו, ליד שני המגדלים. -
ה-טלאמונים (TELAMONI) בכניסה למוזיאון צ'יביקו לאומנות תעשייתית בבניין דאביא בארג'ליני, (בסטרדה מג'ורה).
רבעים
העיר בולוניה מחולקת ל - 9 אזורים (Quartieri = רבעים):
- בורגו פאניגלה (Borgo Panigale), מקום מושבו של מפעל דוקאטי.
- סאראגוצה (Saragozza), מקום מושבו של מנזר סאן לוקה.
- פורטו (Porto), לב העיר ההיסטורית.
- סאן ויטאלה (San Vitale), מכיל את ויא זאמבוני (via zamboni) - מקום מושבה של מרכז האוניברסיטה כיום (למעשה האוניברסיטה פזורה בכל העיר).
- רנו (Reno)
- סאן דונאטו (San Donato)
- סאנטו סטפאנו (Santo Stefano), מקום מושבו של המרכז האורטופדי ריצולי (מרכז אירופאי).
- נאבילה (Navile), מקום מושבו של יריד התערוכות.
- סאבנה (Savena), מקום מושבו של בית הקברות הפולוני.
יהדות בבולוניה
קיימת עדות על בית קברות יהודי בבולוניה מתוך נאום של אמברוזיוס, ההגמון של מילאנו, בשנת 393[1]. ככל הנראה בימי הביניים המשיכה להתקיים קהילה יהודית בעיר, למרות שהיו תקופות בהן בוצע נידוי של יהודים לרבעים נפרדים והתרחשו גירושים זמניים מהעיר. במאה ה-15 וה-16 הקהילה שגשגה תרבותית באופן משמעותי. בתקופה ההיא, בין היתר, פעלה הישיבה של הרב עובדיה ספורנו ונדפס מחזור[2] שמהווה עדיין מקור הלכתי חשוב לנוסח בני רומא. בין המאה ה-16 והכיבוש של העיר על ידי צבא נפוליאון ב-1796 היו תקופות ארוכות של נידוי לגטו או גירוש כולל של היהודים מהעיר. ב-1858, כשהעיר הייתה חלק של מדינת האפיפיור, קרה מקרה שילד יהודי, אדגרדו מורטארה, הוטבל בסתר על ידי משרתת נוצריה ונלקח על ידי המשטרה כדי לחנכו לנצרות נגד רצון הוריו. פרשת מורטארה התפרסמה ברחבי העולם והתרחשה בתקופה שההשפעה של הכנסייה נחלשה בכל אירופה. נכון להיום שוכנת בבולוניה קהילה יהודית קטנה.
סממנים יהודים/בעברית בבולוניה
- קיים בית כנסת פעיל, מקום משכנה של הקהילה היהודית המקומית (ליד פיאצה מלפיגי).
- הגטו היהודי - צמוד לאזור האוניברסיטאי, מתחת ל-due torri. בו ממוקם המוזיאון היהודי של העיר. הטרגדיה מכה שנית בגטו - ב 2002 נרצח בפתח ביתו, בגטו היהודי ההיסטורי (כיום נחשב לאזור יוקרתי של מרכז בולוניה) על ידי הבריגדות האדומות המתחדשות מרקו ביאג'י. פרופסור (איטלקי/נוצרי) לכלכלה באוניברסיטת מודנה, יועץ לממשלת ברלוסקוני ותושב בולוניה. כיום על שמו נקראת פיאצה בתוך הגאטו.
- ב-ויא גויטו (רחוב קטן היוצא מ-ויא אינדיפנדנצה), קיים בניין אשר חרות על קירותיו באותיות עבריות פסוק מספר תהילים מצד אחד של דלת הכניסה לבניין, ומשפט בלטינית מצידו השני (נעשה בהזמנת בעל הבניין שהיה בולונייזי נוצרי).
אקלים
בולוניה היא בעלת אקלים 'יבשתי', לא מרגישה את השפעת הים. על פי מיון מזג האוויר העירוני (הנהוג באיטליה לפי חוק מאוגוסט 1993) בולוניה נחשבת לאזור: "E, 2259 GR/G".
החורפים מאופיינים בקור, לעיתים עז מאד (בהיסטוריה של בולוניה נמדד באזור מולינלה גם 23- מעלות) ושלג.
הקייצים לעומת זאת מתאפיינים בחום ושרב עם אחוזי לחות גבוהים. בשנת 2003, גם אם ליום אחד נרשמו 43 מעלות בעיר. בדרך כלל בחודשי הקיץ הטמפרטורה עוברת את ה 37 מעלות.
עונות המעבר קצרות במיוחד ומאופיינות בגשמים לפרקים. המשקעים נעים בין 500–1000 מ"מ (המדידות כיום נעשות בשדה התעופה הממוקם בבורגו פאניגלה, בעוד בעבר נעשו במרכז העיר, במיגדל הספקולה של האוניברסיטה). כ-70% מכמות המשקעים יורד בתקופות המעבר.
דמוגרפיה
אחרי שבשנת 1971 נגעה בשיא עם 490,521 תושבים, חלה ירידה במספר התושבים בשנות השמונים. כיום התחזיות שוב מראות על גידול ויצוב מספר התושבים מעל 370,000 איש, הרבה הודות להגירה של אזרחים שלא משתייכים לאיחוד האירופאי (נקראים: extracomunitari, חוצ-קומוניטרים). 92.5% מהאוכלוסייה ממוצא איטלקי. ה-7.5% הנותרים מורכבים בעיקר ממרוקאים, סינים, אלבנים, רומנים, אוקראינים, ופיליפינים הדבקים באמונה הקתולית. קיימת גם קהילה יהודית קטנה וקהילה של סטודנטים ישראלים לצידה.
תרבות
בשנת 2000 הייתה בולוניה בירת התרבות באירופה, לאותה שנה. בשנת 2006 הוכרה בולוניה על ידי ארגון החינוך, המדע והתרבות של האו"ם (UNESCO - אונסק"ו) כעיר יצירה מוזיקלית, השנייה באירופה לאחר סביליה הספרדית.[3]
בבולוניה נערך מדי שנה יריד ספרי הילדים הבינלאומי, שהוא אחד מהאירועים החשובים בתחום תרבות הילדים הבינלאומית.[דרוש מקור]
תחבורה
בעיר נמצא שדה התעופה הבינלאומי גוליאלמו מרקוני על שם הפיזיקאי והממציא, זוכה פרס נובל ובן העיר. השדה הורחב ב-2004 ומסלול ההמראה שלו הוארך על מנת שמטוסים גדולים יותר יוכלו לנחות ולהמריא ממנו.
תחנת הרכבת המרכזית נחשבת לבעלת חשיבות אסטרטגית בגלל מיקום העיר. התחנה בבולוניה חרותה בתודעת הציבור האיטלקי בעקבות הפיגוע החבלני שבוצע בה באוגוסט 1980 שבו נרצחו 85 קורבות. הפיגוע ידוע בשם Strage di Bologna או טבח בולוניה. האמונה הרווחת היא שפצצה הוטמנה על ידי פעילים נאו פשיסטים - אולי על מנת ליצור דעת קהל שלילית כלפי קומוניסטים איטלקים.
-
תחנת הרכבת של בולוניה כיום. -
תחנת הרכבת באירוע ה-Strage di Bologna או טבח בולוניה.
בולוניה מרושתת ב 3 אוטוסטרדות: A1 (אוטוסטרדת השמש = "Autostrada del Sole") המחברת את מילאנו-פירנצה-רומא ועוברת בבולוניה. A13 (הצפונית) בולוניה - פאדובה. A14 (לאורך הים האדריאטי) בולוניה - אנקונה - טארנטו. בנוסף לכך בולוניה מוקפת בשני כבישי טבעת עירוניים:
- כביש הטבעת החיצוני - מקביל לאוטוסטראדה ובגלל זה נקרא טאנג'נציאלה.
- כביש הטבעת הפנימי - סובב את מרכז העיר ונקרא ויאלה.
גסטרונומיה
בולוניה מפורסמת במסורת הבישול שלה ולעיתים קרובות היא מוגדרת כבירה הקולינרית של איטליה. הבישול המקומי מבוסס ברובו על בשרים וגבינות. כמו בשאר אמיליה-רומאניה, ייצור בשר חזיר משומר הוא חלק חשוב מתעשיית המזון המקומי. כרמים מפורסמים בקרבת מקום כוללים את פיניולטו דאי קולי בולונייזי, למברוסקו די מודנה וסנג'ובזה די רומניה. הולדת הלזניה מיוחסת לעיר זו, כמו גם טלייטלה אל רגו (פסטה ברוטב בשר, מקור ההשראה לספגטי בולונז המפורסם), טורטליני מוגש במרק בשר ומורטדלה (הנקניקיה המקורית של בולוניה) הם מאכלים שמתמחים בהם המקומיים.
תעשיית רכב
בולוניה ידועה אף במפעלי תעשיות הרכב והאופנועים בעיר. בעיר ממוקמים מפעלי דוקאטי, יצרנית אופנועים אקסקלוסיביים, ובקרבת בולוניה ממוקמים מפעלי למבורגיני, שהוקמה כ'נקמה' בפרארי (השוכנת ליד העיר הסמוכה מודנה) על שרות הלקוחות הגרוע. בנוסף על כך, מתקיימת מדי שנה בגני התערוכה של העיר - ה'מוטו שו' בה מציגים בעיקר יצרניות אירופאיות את מרכולתן.
ערים תאומות
לעיר בולוניה יש 13 ערים תאומות:
לייפציג, גרמניה (מ־1962)
זאגרב, קרואטיה (מ־1963)
חרקוב, אוקראינה (מ־1966)
ולנסיה, ספרד (מ־1976)
סלוניקי, יוון (מ־1981)
טולוז, צרפת (מ־1981)
קובנטרי, אנגליה (מ־1984)
סנט לואיס, מיזורי, ארצות הברית, 1987
סן קרלוס, ניקרגואה (מ־1988)
לה פלאטה, ארגנטינה (מ־1988)
סן-לואי, סנגל (מ־1991)
טוזלה, בוסניה והרצגובינה (מ־1994)
פורטלנד, אורגון (מ־2004)
קישורים חיצוניים
מידע תיירותי
- מפה תיירותית של בולוניה
- טיול וירטואלי במרכז בולוניה
- וובקאם הצופות על בולוניה
- googlemaps
- ספריית סאלה-בורסה
מידע תחבורתי
מידע תרבות
- אוניברסיטת בולוניה
- בולוניה עיר של מוזיקה (UNESCO)
- הספרייה העירונית של הארקיג'נאזיו
- אתר הבית של דוקאטי, פרטים על המוזיאון (אנגלית)
מידע כלכלי
- בית המסחר/תעשייה זעירה/חקלאות של בולוניה
- יריד התערוכות של בולוניה
- לצפייה בטמפרטורות הממוצעות בחודשים השונים (באנגלית)
מידע היסטורי יהודי
- ישעיה זנה, לתולדות קהילת בולוניה בתחילת המאה הט"ז, סינסינטי תש"ב, באתר היברובוקס
הערות שוליים
- ^ Muriel, Breve storia della Comunità - Comunità Ebraica di Bologna, www.comunitaebraicabologna.it (ב־)
- ^ מחזור, בולוניה ש, באתר היברובוקס
- ^ Bologna Celebrates its Appointment as UNESCO City of Music: UNESCO Culture Sector