סמרגוסבורד

סמרגוסבורד עם כריכים פתוחים, קרקרים, סלמון, גבינות ופירות

סְמֵרגוֹסבּורד (בשוודית: להאזנה (מידע • עזרה) smörgåsbord) היא ארוחת מזנון סקנדינבית. בנורווגיה היא נקראת koldtbord ובדנית - kolde bord. השם סמרגוסבורד הפך להיות מזוהה בינלאומית עם ארוחה זו בעקבות התערוכה העולמית של ניו יורק (1939), בה הגישה המשלחת השוודית ארוחה כזו^[1].

אטימולוגיה

המילה השוודית smörgåsbord היא הצמדת מילים של המילים smörgås - כריך פתוח ו-bord - שולחן. מקור המילה smörgås אף הוא בהצמדת מילים, של המילים smör - חמאה ו-gås - אווז, אך משמעות הביטוי הפכה להיות "לחם בחמאה". המושג השוודי bredda smörgåsar קיים לפחות מהמאה ה-16 ומשמעותו: "כריך פתוח בחמאה".

המילה smörgåsbord נקלטה באנגלית (לרוב ללא הסימנים הדיאקריטים, כ-smorgasbord) במשמעות של ארוחת מזנון מכל סוג, לאו דווקא בסגנון סקנדינבי, וכן כמילה נרדפת למצבים בהם מתאפשרת בחירה, למשל: "מזנון" קורסים באוניברסיטה, "מזנון" ספרים בחנות.

סמרגוסבורד ויולבורד

ארוחת סמרגוסבורד שוודית מסורתית כוללת הן מאכלים קרים והן חמים. לחם, חמאה וגבינה מהווים תמיד חלק מהארוחה. מקובל לפתוח במנות דג קרות המבוססות לרוב על הרינג, סלמון וצלופח. לאחר מכן נאכלות מנות קרות אחרות ולאחריהן - מנות חמות. לעיתים כלולות גם מנות קינוח בסמרגוסבורד.

יולבורד

ארוחת יולבורד בחג המולד בשוודיה. משמאל לימין: לחם, גבינות, תפוחי אדמה, הרינג כבוש, בשר ראש, "שינקן חג המולד" וחרדל, נקניקיות, סלט סלק, שעועית, "פיתויו של יאנסון", אומלט, נקניקיות וכדורי בשר.

סוג מיוחד של סמרגוסבורד היא יוּלבורד (בשוודית: julbord) - ארוחת חג המולד המקובלת בסקנדינביה. המילה julbord מורכבת מהמילים jul - פסטיבל החורף שמקורו פגאני אשר התמזג והפך להיות מזוהה עם חג המולד, ו-bord : שולחן. היולבורד הוא גולת הכותרת של המטבח השוודי ומכיל את כל מטעמיו.

כמו בסמרגוסבורד, יולבורד טיפוסי כולל שלוש מנות. התבשילים מייצגים התמחויות מקומיות ומשפחתיות. המנה הראשונה תכלול לרוב מגוון דגים, בעיקר הרינג כבוש וגרבלקס. ישנם שילובים מקובלים כגון הרינג עם תפוחי אדמה מבושלים וביצים קשות ולצידו משקה חריף כגון שנאפס, ברונבין או אקווביט, לעיתים בתוספת תבלינים. תבשילים מסורתיים אחרים הם צלופח מעושן, רולמופס, סלט הרינג, הרינג אפוי, כריכוני סלמון מעושן וסרטן, המלווים ברטבים ומטבלים.

צלחת בארוחת סמרגוסבורד

המנה השנייה כוללת לרוב מגוון בשרים קרים פרוסים, העיקרי שבהם הוא "שינקן חג המולד" המוגש עם חרדל. בנוסף מוגשים נקניקיות ביתיות, Leverpostej - פטה כבד חזיר ומספר סוגי בשר ראש חזיר. מקובל להגיש לצד הבשרים גבינות פרוסות, מלפפונים חמוצים, לחם, קרקרים וחמאה.

המנה השלישית כוללת תבשילים חמים. נהוג להתחיל את המנה השלישית בטבילת לחם בציר של "שינקן חג המולד". מקור מנהג זה בזמנים בהם הלחם אוחסן לתקופות ארוכות והתקשה. מנות חמות מקובלות הן köttbullar- כדורי בשר שוודים, prinskorv - נקניקיות מטוגנות קטנות, revbenspjäll - צלעות חזיר צלויות, וקדירת תפוחי אדמה חמה, המכונה "Janssons frestelse" - "פיתויו של יאנסון", הכוללת שכבות של "גפרורי" תפוח אדמה, שמנת, בצל ודגי סרדין. מנות נוספות הן fläskkorv - נקניקיות חזיר, חזיר מעושן, נקניקיות isterband (המכילות בשר חזיר, תפוחי אדמה וגריסי שעורה), kåldolmar - כרוב ממולא, שעועית אפויה, אומלט ממולא שרימפ או פטריות מוקרם ברוטב בשמל. בין התוספות המוגשות לצד המנות החמות: סלט סלק במיונז ונזיד כרוב חם. תבשיל נפוץ פחות הוא קריש רגלי חזיר.

לוטפיסק הוא דג משומר (העשוי למשל מבקלה) שלצידו תפוחי אדמה מבושלים, רוטב בשמל סמיך ואפונה ירוקה, מוגש עם המנה השלישית או כמנה רביעית נפרדת. הוא מוגש גם בארוחת הערב ביום שלאחר היולבורד.

לקינוח היולבורד מגישים risgrynsgröt - פודינג אורז זרוי אבקת קינמון. מקובל לטמון שקד בקערת הפודינג ומי שמוצא אותו זוכה בפרס קטן או נחשב כבר-מזל.

יולבורד מוגש במסעדות במהלך חודש דצמבר עד חג המולד, ובבתים פרטיים מסוימים - עד חג ההתגלות.

טבילת לחם בציר של "שינקן חג המולד"
פודינג אורז זרוי קינמון וחמאה

היסטוריה של סמרגוסבורד

בני המעמד העליון ומעמד הסוחרים בשוודיה ובפינלנד במאה ה-14 נהגו להגיש brännvinsbord - "שולחן שנאפס" - מזנון צדדי של מתאבנים שהוגש שעתיים עד חמש לפני הארוחה^[2]. המזנון הבסיסי כלל לחם, חמאה, גבינות, הרינג ומספר סוגי משקאות חריפים, אם כי לעיתים הוגשו גם סלמון מעושן, נקניקיות ובשר קר פרוס. המזנון הוגש לאורחים בעמידה, לעיתים בחדרים נפרדים לגברים ולנשים^[3]. סמרגוסבורד הפך פופולרי באמצע המאה ה-17 כאשר עברו להגישו על שולחן הסעודה^[3] ולא כמזנון מתאבנים, והחלו להגיש בו הן מנות קרות והן חמות.

סמרגוסבורד הוגש כמזנון מתאבנים בבתי מלון, ומאוחר יותר הוגש בתחנות רכבת לפני שעת הארוחה בקרון המסעדה. כשהתקיימה אולימפיאדת סטוקהולם (1912) חדלו המסעדות בסטוקהולם מלהגיש סמרגוסבורד כמזנון מתאבנים והחלו להגישו כארוחה.