ג'ין
| קובץ:Gin and Tonic.jpg |
ג'ין (באנגלית: Gin) הוא משקה אלכוהולי מזוקק חסר צבע ממשפחת המשקאות הלבנים המופק באמצעות התססה וזיקוק של דגנים. הג'ין נחשב משקה "קשה" לשתייה, מתוקף היותו בעל חוזק אלכוהולי גבוה מאוד מחד ובעל טעם יבש מאוד מאידך, ולכן נדיר מאוד לראות אנשים השותים אותו "נקי" (כלומר לא מעורבב עם אף נוזל אחר), בניגוד למשקאות חריפים אחרים דוגמת טקילה ווודקה.
היסטוריה
אין יודעים בוודאות מי יצר לראשונה את הג'ין (בדומה למרבית המשקאות האלכוהוליים), אך יש המשערים כי נוצר לראשונה על ידי הרופא והמדען (כימאי, פיזיולוג ואנטומאי) פרנסיסקוס סילביוס מהולנד אשר חיפש אחר תרופה לטיפול בהפרעות תפקוד הכליות. הג'ין הוא פיתוח של משקה הולנדי עתיק יומין בשם או "ינייבר" (הולנדית: Jenever), שהוא גם שמו ההולנדי של הערער שהוא גם מרכיב הטעם הדומיננטי במשקה. עדיין ניתן להשיג ינייבר בבקבוקי חרס מסורתיים.
בתחילת המאה ה-18 הפכו משקאות מזוקקים מבוססי דגנים לפופולריים מאוד באנגליה. אף שמשקאות אלה שונים מהג'ין שמקובל לשתות היום, הם כונו כולם בשם "ג'ין" או "ז'נבה", שיבוש של המילה ההולנדית "ינייבר". תופעת העלייה הדרמטית בצריכת ג'ין בלונדון והניסיון של הממשלה לשלוט במכירה וצריכה של ג'ין קיבלו את השם "שיגעון הג'ין". במאה ה-19 נוסדו בבריטניה חנויות מפוארות לממכר ג'ין, שכונו "ארמונות ג'ין" (Gin Palaces). אלמנטים בעיצוב של ארמונות הג'ין הפכו לחלק מהעיצוב הסטנדרטי של הפאב המודרני, גם אחרי שדעכה הפופולריות של המשקה.[1]
יצור המשקה
ג'ין מבוסס על דגנים, ומזוקק בזיקוק דודי כפול. לאחר מכן בגלל טעמו התפל של המשקה המתקבל מוסיפים תבלינים: בראשם הערער, אשר מעניק למשקה את טעמו הייחודי, ובנוסף גם כוסברה, לענה, אירוס פלורנטיני, קינמון ועוד.
לאחר מכן מדולל הג'ין במים ומבוקבק לבקבוקים.
ג'ין וטוניק
ערך מורחב – ג'ין אנד טוניק
מקובל ברחבי תבל לשתות ג'ין עם טוניק, על פי המנהג הבריטי. מקורו של המנהג בחיילי האימפריה הבריטית במאות הקודמות. הצבאות הבריטים זכו להכיר את הג'ין (שמקדם קרוי היה ינייבר, מהולנדית: genever, בהוראת צמח הערער, נהגה באנגלית: ג'וניפר) מידי הצבאות ההולנדים, והמשקה הפך חיש מהר לחביב החיילים הבריטים, ונקשר ישירות לחיילות (מותג הג'ין Beefeater מציג חייל בריטי על הבקבוק, וזכה לשמו מכינוים של החיילים באותו שם). הקשר בין ג'ין וטוניק נעשה על ידי חיילים בריטים באסיה, אשר נדרשו לצרוך כינין כתרופת מנע למלריה. את הכינין, אשר לו טעם מריר מאוד ערבבו עם מים וכינו "טוניק" (Tonic פירושו המילולי "תרופה" באנגלית). את מי הטוניק הוסיפו החיילים למשקם האהוב, וכך נוצר הצמד. כיום נוהגים רבים לערבבו עם מעט לימון - דבר אשר, לפי דעת רבים, משפר את טעמו של הקוקטייל.
קוקטיילים
מרטיני וגיבסון הם קוקטיילים מבוססי ג'ין בתוספת ורמוט.
מותגים
- ינייבר אודה בולס
- ביפאיטר (באנגלית Beefeater)
- גורדונ'ס (באנגלית: Gordon's dry gin)
- טנקרי - (באנגלית Tanqueray) נחשב ל"מלך" הג'ין [דרוש מקור]. הגרסה הנפוצה ביותר מגיעה בבקבוק ירוק הדומה לברז כיבוי אש אנגלי. הגרסה הרגילה (Tanqueray export strength - טנקירי חוזק יצוא) והיא מכילה 47.3% אלכוהול בנפח.
- בומביי ספייר (באנגלית Bombay Sapphire). מגיע בבקבוק בצבע טורקיז. עשוי מלפחות 10 צמחים ועשבי תיבול שונים אשר חרוטים על שני צידו של הבקבוק. מכיל 47% אלכוהול בנפח.
- פלימות' (ג'ין) (באנגלית Plymouth)
- סטרלינג
- פינסבורי
- פליישמנס
- נורדס
- הנדריקס
קישורים חיצוניים
- ג'ין - אלכופדיה, אנציקלופדיית האלכוהול האינטראקטיבית, מאורכב באתר http://archive.is
- ליבי שפרלינג, ג'ין בבקבוק, באתר ynet, 6 באוגוסט 2014
- ג'ין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Jessica Warner, "Gin in Regency England", History Today, March 3, 2011
35993590ג'ין