רבי יחזקאל לוינשטיין
 | |
| הרב יחזקאל לוינשטיין | |
| תפקידים נוספים | משגיח בישיבת מיר ובישיבת פוניבז' |
|---|---|
| רבותיו | החפץ חיים, רבי ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) והרב צבי הירש ברוידא. |
| תלמידיו | ראו להלן |
| חיבוריו | אור יחזקאל, ממזרח שמש |
הרב יחזקאל (חצקל) לוינשטיין (תרמ"ה - י"ח באדר ה'תשל"ד ; 1885 – מרץ 1974) היה מבעלי המוסר הבולטים במאה ה-20, שימש כמשגיח הרוחני של ישיבות מיר, לומז'ה-פתח תקווה וישיבת פוניבז'.
חייו
נולד ליהודה בוורשה בשנת תרמ"ה. בגיל חמש התייתם מאמו, ובגיל בר מצווה התחיל לעבוד לפרנסתו. מסופר[1], כי לאחר עבודה של שבוע שלם (כמוכר פרחים), נגנבה כל משכורתו ביום ששי בבית המרחץ הוורשאי, ועובדה זו עוררה אותו להקדיש את חייו ללימוד תורה ומוסר, ולא לבלות את ימיו ברכישת עולם שיכולים ליטלו ממנו. הוא נסע לישיבת ראדין, בראשותו של הרב ישראל מאיר הכהן (ה"חפץ חיים"). כמו כן, היה תלמידם של הרב ירוחם ליבוביץ, הרב נחום זאב זיו (בנו של הסבא מקלם) ושל הרב צבי הירש ברוידא.
שימש כר"מ בישיבה הקטנה שעל ידי ישיבת קלם ואחר כך כמשגיח רוחני בישיבות קלצק ומיר (בין היתר בתקופת שהותה בשאנגחאי). בין השנים 7–1935 שהה בארץ ישראל ושימש כמשגיח בישיבת פתח תקווה, בראשותו של הרב ראובן כץ. לאחר פטירת רבו רבי ירוחם ליבוביץ משגיח ישיבת מיר, שב הרב לוינשטיין לפולין למלא את מקום רבו בתפקיד החינוכי. אחד מתלמידיו בתקופת פתח תקווה מספר: ”"ר' חצק'ל ראה תמיד לנגד עיניו רק את העולם הבא... הוא נהנה מעט מאד מן העולם הזה. צם יותר ממה שאכל, וגופו הצנום החזיק מעמד רק הודות לנשמה העדינה שבתוכו. הכרתי אותו מקרוב בלומדי בישיבת פתח תקוה, ויכולני להעיד שבימים הלוהטים של הקיץ, כאשר שלח את תלמידי הישיבה לנוח או להתרחץ בים ואף לטייל במקצת, היה הוא נשאר בישיבה משעות הבוקר ועד מאוחר בערב ועובד על עצמו. הוא היה לנו דוגמה של 'עובד השם' בלילה וביום ללא הפסק... כל רגע יקר היה לו"”[2].
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נמלט עם ישיבת מיר לווילנה[3], שהייתה לזמן קצר תחת שלטון הליטאים. משם עבר עם הישיבה לקיידאן, ומשם נסע עם התלמידים מזרחה לקובה[4] ולשנגחאי באמצעות 'ויזות קוראסו' המפורסמות. פעילות הבריחה, כמו גם יוזמות דומות שהעלה ראש הישיבה הרב אליעזר יהודה פינקל לא נעשו על דעתו של הרב לוישטיין, שצידד בקו פאסיבי יותר[5]. בזמן שהייתו בשנגחאי התגלעו חילוקי דעות בינו לבין תלמידיה המבוגרים של הישיבה בענייני הנהגה שונים, ובאותן שנים התבלט כמנהיגה של הישיבה, כשמכתביהם של עסקני וגדולי הדור בשאלות שונות, כשאלת קו התאריך בהלכה, מופנות אליו[6].
לאחר כן עמד בראש תלמידי ישיבת מיר בארצות הברית, ושם הסתופפו בצילו קבוצה גדולה של לומדי מוסר, שחלק מהם עלה איתו יחד לארץ ישראל.
לאחר עלייתו לארץ ישראל בשנת תש"ט המשיך בתפקידו בישיבת מיר בירושלים. בשנת תשי"ד עבר לשמש כמשגיח של ישיבת פוניבז' בבני ברק.
הרב שך הכירו כבר מתקופת כהונתם ביחד בישיבת קלצק. כאשר עמד הרב לוינשטיין בראשות תלמידי ישיבת מיר בארצות הברית התייעץ עם הרב שך על המשך דרכו, והוא המריצו לעלות ארצה (המכתב נדפס באור יחזקאל - מכתבים). הרב שך אמר לתלמידי הישיבה: "אל תחשבו שלפני מלחמת העולם היו הרבה אנשים כמותו, כבר אז באותו דור דעה, היה המשגיח מן היחידים!"[7]. בהספדו עליו בשעת ההלויה, אמר ש"המשגיח הוא העובד ה' הכי גדול שראיתי מימי".
נפטר בביתו בגבעת ישיבת פוניבז', בי"ח באדר תשל"ד.
הגותו
גישתו המוסרית מפורסמת בעיקר במקום המרכזי המוענק ליראת העונש, ובשל תפיסת האמונה בחוש השוללת עיסוק פילוסופי ומאמצת את האמונה הפשוטה, שהפכה לסממן היכר של החברה החרדית.
ספריו
שיחותיו ואגרותיו לוקטו על ידי חתנו, הרב ראובן יהושע גינזבורג, בסדרת ספרים בשם אור יחזקאל. אחרי פטירתו המשיכו במפעל ההוצאה לאור בניו של הרב ראובן גינזבורג. וכן חמישה כרכים משיחותיו בשם "אור יחזקאל". כמו כן יצאו לאור שלושה כרכים של שיחותיו מתקופת ישיבת מיר בשאנגחאי בשם ממזרח שמש, שנכתבו על ידי תלמידו רבי משה בנימין ברנשטיין. שיחות מוקלטות שלו נמצאות בישיבת פוניבז', בפורמט של תקליטים, והן מושמעות בה מעת לעת.
משפחתו
- בתו זלטה מלכה אשת הרב אפרים מרדכי גינזבורג - כיהן כראש ישיבת מיר בארצות הברית
- בתו יוכבד אשת הרב ראובן יהושע גינזבורג (אחיו של חתנו הראשון אפרים מרדכי) כיהן כמשגיח ישיבת פוניביז'.
- בנו רבי אליעזר גינזבורג, היה משגיח בישיבת פוניבז' עד לפטירתו באלול תשע"ז.
- בנו רבי דניאל גינזבורג - ר"מ בישיבת בית מאיר, חתן הרב זלמן רוטברג ראש הישיבה.
- בנו רבי שלמה גינזבורג - ראש ישיבת הרי יהודה במושב בית מאיר, חתן הרב צבי כהנא-גרושקה.
- בתו, הינדה אשת הרב יגאל רוזן ראש ישיבת אור ישראל.
מתלמידיו
- רבי גדליה אייזמן, משגיח ישיבת קול תורה, מתקופת קלצק.
- רבי שלמה וולבה, מגדולי המשגיחים בדור האחרון, מתקופת ישיבת מיר בליטא.
- הרב שמואל בירנבוים, ראש ישיבת מיר בארצות הברית, מתקופת מיר בליטא
- רבי נחום פרצוביץ, ראש ישיבת מיר בירושלים, מתקופת שנגחאי.
- רבי ברוך רוזנברג, ראש ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה, מתקופת ווילנא ושנגחאי.
- הרב משה בנימין ברנשטיין - משגיח בישיבת פוניבז' לצעירים. הוציא לאור את שיחות הרב לוינשטיין מתקופת שנגחאי בספר "ממזרח שמש"
- הרב אשר ליכטשטיין, ראש ישיבת קמניץ, מתקופת שנגחאי וירושלים
- הרב נחום אבא גרוסברד, משגיח בישיבת פוניבז', מתקופת ווילנא ושנגחאי
- הרב שלמה ליב ברעוודה, מגיד מישרים ופרשן תורת הגר"א, מתקופת מיר בארצות הברית
- הרב שמואל אוירבך, מתקופת ירושלים
- הרב דן סגל, משגיח ומשפיע רוחני, מתקופת פוניבז'
- הרב נחום רגוזניצקי ראש ישיבת מאורות התורה
- הרב צבי דרבקין ראש ישיבת גרודנא באר יעקב מתקופת פוניביז'
- הרב הרב יצחק הקר ראש ישיבת גרודנא באר יעקב מתקופת פוניביז'
- הרב צבי שינקר ראש ישיבת בית דוד בבני ברק, מתקופת פוניביז'
- הרב דוד מנחם שניידר, משגיח ישיבת גרודנא באר יעקב, מתקופת פונבי’ז
- הרב אברהם יצחק הכהן קוק, ראש ישיבת מאור התלמוד, מתקופת פוניבז'
- הרב יצחק ירוחם בורודיאנסקי, חתנו של הרב שלמה זלמן אוירבך, משגיח ישיבת קול תורה
- הרב דוד הקשר מראשי ישיבת קול תורה
- הרב שלמה ברויאר משגיח ישיבת בית מתתיהו, מתקופת פוניבז'
- הרב שמואל מרקוביץ, ראש ישיבת פוניבז', מתקופת בני ברק
- הרב משה דוד ליפקוביץ משגיח ישיבת באר יעקב ר"מ ישיב"ק בית דוד ורב קהילת היכל משה בני ברק
- הרב שלמה בורשטין, ראש "ישיבת הרב קוק" במונטווידאו, מייסד וראש הישיבה הראשון של ישיבת בני עקיבא "בית שמואל" בחדרה. העלה על הכתב את שיחות המשגיח מתקופת שאנגחאי.
לקריאה נוספת
- דוד זריצקי, ענק המוסר, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 330–336
- דוד זריצקי, ענק המוסר, נדפס בשנית בתוך ספרו: זכרונם לברכה: גאוני הדורות ואישי סגולה, עמ' 330–336
- אלחנן יוסף הרצמן, מופת הדור, ממאמריו והליכותיו של הרב יחזקאל לוינשטיין, ירושלים תשל"ו.
- מכון לומדת יראתך, עבדא דקודשא בריך הוא, ביוגרפיה, סיפורים והנהגות על הרב לוינשטיין, אדר תשפ"ד.
קישורים חיצוניים
- עמוד היראה והעבודה הרב יואל שורץ ירושלים התשנ"ו
- לדמותו של הרב לוינשטיין בפורום עצור כאן חושבים
- שיחות של הרב לוינשטיין ומאמרי הערכה עליו, באתר דעת.
- הרב י. לוונשטיין מנהל ישיבת פוניבז' הובא למנוחות, מעריב, 13 במרץ 1974
יחזקאל בן יהודה לוינשטיין (1884-1974), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ בספר המשגיח
- ^ הרב אהרון בן ציון שורין, קשת גיבורים ב, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים תשנ"ו, עמ' 121.
- ^ גדולי התורה שנמלטו לווילנה, הצופה, 6 בדצמבר 1939
- ^ 1400 פליטים יהודים ביפאן-במצב שלאחר יאוש, המשקיף, 1 ביולי 1941
- ^ אהרן סורסקי, מרביצי תורה ומוסר, כרך ד, תשל"ו (ללא מקום הוצאה), עמ' ריח
- ^ סורסקי שם, עמ' רכג.
- ^ תלמידו הרב מאיר הייזלר בשנתון קול התורה, חוברת ס', תשרי תשס"ו (2006), עמ' מ
| רבני ישיבת מיר | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| ראשי הישיבה בארץ ישראל | הרב אליעזר יהודה פינקל • הרב יצחק אזרחי • הרב יעקב שמואלביץ • הרב צבי פרצוביץ • הרב נועם אלון | 
| |||||
| ראשי הישיבה בארצות הברית | הרב אברהם יעקב נלקנבאום • הרב צבי יעקב ז'ולטי • הרב אשר דב בירנבוים • הרב אשר אליהו קלמנוביץ' | ||||||
| ראשי ישיבה שנפטרו |
| ||||||
| משגיחים בהווה | הרב ראובן הכסטר • הרב בנימין פינקל • הרב אפרים חדש | ||||||
| משגיחים שנפטרו | באירופה רבי זלמן דולינסקי • רבי ירוחם הלוי ליבוביץ בארץ ישראל רבי יחזקאל לוינשטיין • רבי חיים זאב פינקל • רבי אהרן חדש | ||||||
יחזקאל לוינשטיין35670144Q8051042