רבי מאיר ברנדסדורפר
 | |
| לידה |
5 בספטמבר 1934 כ"ה באלול ה'תרצ"ד אנטוורפן בלגיה |
|---|---|
| פטירה |
14 במאי 2009 (בגיל 74) כ' באייר ה'תשס"ט |
| כינוי | ר' מַאיֵיר |
| השתייכות | חסידות תולדות אברהם יצחק |
| תחומי עיסוק | רב, דיין, פוסק ומוהל |
| תפקידים נוספים | חבר הבד"ץ של העדה החרדית |
| חיבוריו | קנה בשם |
רבי מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.
ביוגרפיה
נולד באנטוורפן שבבלגיה לרבי שלמה[1] מחבר הספר "שבט יהודה", ולפרומט בת הרב ישכר שלמה טייכטל, בעל "שו"ת משנה שכיר" ו"אם הבנים שמחה".
עם כיבוש בלגיה על ידי גרמניה הנאצית, באייר ה'ת"ש (מאי 1940), ברחה משפחתו לדרום צרפת. בעת הגעתם לפריז הוברר כי מאיר לקה בשחפת. הוא נשלח למרכז רפואי בשווייץ שהתמחה בטיפול במחלה, שם שהה תשעה חודשים בבידוד עקב מחלתו ולאחר מכן חזר למשפחתו בצרפת.
בשנת ה'תש"ה - (1945), עלה לישראל עם הוריו, ששוכנו בתחילה במחנה המעצר בעתלית. משם עברה המשפחה לקיבוץ חפץ חיים. בשנת ה'תש"ו עברה המשפחה לשכונת בתי אונגרין שבירושלים, שם התקרב אביו לרבי אהרן ראטה. הרב ראטה קירב גם את מאיר הצעיר ובגיל שתים עשרה אמר כי "עתיד ילד זה להאיר עיניהם של ישראל בירושלים עיר הקודש"[דרוש מקור]. עם פטירתו של רבי אהרן והתפלגותה של חבורת שומרי אמונים, הצטרף אביו לחסידות תולדות אהרן.
לאחר גיל בר מצווה החל ללמוד בישיבת בית יוסף צבי דושינסקי, אצל רבי ישראל משה דושינסקי[דרוש מקור]. כחברותא שימש לו רבי משה הלברשטאם. לאחר מכן למדו השניים בישיבת בית אברהם של חסידות סלונים. ובהמשך אף נסמכו להוראה בשנת ה'תש"ך על ידי רבי פנחס אפשטיין, ראב"ד "העדה החרדית".
נישא לברכה בת הרב שמעון דב קרישבסקי, מזכיר בית היתומים דיסקין ומזכירו של ד"ר משה וולך.
לאחר נישואיו למד בישיבת מיר, בחבורה של הרב משה יהושע לנדא והרב מנדל אטיק, ובהמשך בכולל ומכון להוראה תרביצ"א של חסידות דושינסקי, שבו השלים את לימודי הרבנות והדיינות.
רבותיו בפסיקת הלכה, שאף סמכוהו להוראה, היו הרב משה אריה פריינד, הרב שמואל הלוי וואזנר והרב יששכר דב גולדשטיין ראש כולל שומרי החומות. רבו המובהק היה הרב אברהם הערש כהן (ראש ישיבת תולדות אהרן וחסיד חב"ד). התכתב רבות עם הרב שלמה זלמן אוירבך.
במקביל לתפקידו כרב קהילת תולדות אברהם יצחק נהג להגיע לרבי יעקב אריה מיליקובסקי האדמו"ר מאמשינוב אותו החשיב לרבו.
תפקידיו ופעילותו הציבורית
בניסן תשכ"ז (1967) התמנה עם רעו הרב הלברשטאם כרבה של שכונת בתי אונגרין מטעם העדה החרדית. באותה השנה מינה אותו רבו האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן, כרב בית המדרש של חסידות תולדות אהרן, תפקיד שבו שימש עד שנת תשנ"ז - (1996). באותה שנה הוא גם הוזמן על ידי הרב ישכר דב רוקח לעמוד בראש כולל 'מתיבתא דחסידי בעלזא' להורות לאברכים דרכי ההוראה[2].
בשנת תשל"ב התמנה עלי ידי הרב יצחק יעקב וייס, אז ראב"ד העדה החרדית, כפוסק של מערכת השחיטה של בד"ץ העדה. אחת התקנות שתיקן בתפקידו זה הייתה בדיקת הריאות וצומת הגידים בכל עוף שנשחט.
בכ' באלול ה'תשנ"ו, במהלך הלווייתו של גאב"ד העדה החרדית הרב משה אריה פריינד, הוכתר עם הרב משה הלברשטאם כחבר בבד"ץ של העדה. הוא יזם לראשונה שחיטת בקר בחו"ל על ידי העדה, שהקפידה עד אז לשחוט רק בתחומי ארץ ישראל ולא שיווקה בשר קפוא. משחטת "גלאט עוף" הוקמה לפי דרישותיו[3].
עם פטירת הרב אברהם יצחק קאהן, נמנה הרב ברנדסדורפר עם תומכי בנו הבכור, הרב שמואל יעקב קאהן, והוא אשר הכתירו בפועל כאדמו"ר של חסידות תולדות אברהם יצחק. לאחר הקמת הקהילה מונה הרב ברנדסדורפר כרבה.
שימש גם כמוהל וערך בריתות מילה כמעט מדי יום, ורשם את פרטי הנימול בקונטרסים שקרא להם 'תולדות אדם'.
חיבר את ספר השאלות ותשובות "קנה בֹשם" (ראשי התיבות של שמו; מאיר בן שלמה[4]), שבו דיונים הלכתיים בארבעת חלקי השולחן ערוך. הסמיך להוראה עשרות תלמידים המשמשים ברבנות בישראל ובעולם.
הרב ברנדסדורפר שמר על קשרים עם גופים ואישים המזוהים עם הציונות הדתית. הוא נודע בהתמחותו בנושאי רפואה והלכה, במיוחד בתחומי הגינקולוגיה. שימש כאחד מהרבנים המשיבים של מכון פוע"ה, ורופאים המתמחים בתחום זה עמדו עמו בקשר. כמו כן נחשב כאוטוריטה בדיני עירובין ומקוואות. על אף התנגדותו האידאולוגית להתנחלויות, לא נמנע מלהגיע להתנחלויות ביש"ע לצורך הקמת מקווה או עירוב.
הרב ברנדסדורפר נפטר בכ' באייר ה'תשס"ט (2009) והובא למנוחות למחרת בבית הקברות בהר הזיתים. עמו נקברו כ-10,000 עורלות שהוא מל.
לאחר פטירתו קראה עיריית בית שמש לשכונת חפציבה וסביבותיה את השם שכונת "קנה בושם" לזכרו. כשנתיים לאחר פטירתו פתח בנו הרב משה בשכונת בית ישראל בית ההוראה על פי פסקיו, "היכל הוראה".
בין תלמידיו: בנו הרב משה ברנדסדורפר, הרב יעקב מנדל יורוביץ' (רב חסידות תולדות אהרן ודיין בבית הדין של העדה החרדית), הרב דוד שוימר (רב חסידות ויז'ניץ מונסי בבית שמש), הרב יקותיאל פרקש (מחבר ספרים ועוד), הרב קלמן ווייס הרב מאיר זילברשטיין (רב חסידות גור בירושלים), הרב אשר למיל כהן (רב קהילת חב"ד בעיר ביתר), הרב אליעזר צבי טויב והרב אליהו וינד (רב בחסידות בעלז, מחבר ספר 'סוגה בשושנים'). הרב ישראל מאיר ברנר מחבר ספרי 'אמרי ישראל' ומרבני חסידות ברסלב
משפחתו
בניו:
- הרב שמואל, חבר בית דין בהעדה החרדית, רב קהילת "תפארת הנחל" דחסידי ברסלב וראש כולל "תולדות אברהם יצחק" בבית שמש
- הרב יששכר, ראש מכון "שערי אורה" להוצאת כתבי אביו ונשיא כולל הוראה קנה בושם בבית שמש
- הרב יהודה טרייטל, ראש השוחטים במערכת הכשרות של הרב רובין
- הרב חיים אלעזר, מוהל וראש מכון "ברית מאיר"
- הרב אהרן, שוחט ובודק. בנו הרב שמעון דב, מכהן כרב בקהילת תולדות אברהם יצחק.
- הרב יוסף קדיש, מחבר סדרת הספרים "אורה ושמחה" על משנה תורה לרמב"ם ועוד, בשנת תשע"ט עבר לטבריה בה הוא משמש כרב ביהמ"ד 'קהל חסידים' בעיר. הוא חתנו של רבי מנחם מנדל מונדרר, האדמו"ר מקוסוב ירושלים.
- הרב משה, ראש בית ההוראה "היכל הוראה" בירושלים
- הרב נתנאל, מו"צ בעדה החרדית, רב שכונת "קנה בושם" בבית שמש
- הרב שמעון דב, משפיע בקהילת ברסלב
- הרב יצחק, מרבני רמה ד' בבית שמש
חתניו:
- הרב יוסף סמט, ראש כולל "עוז והדר" והעורך הראשי של מהדורת "עוז והדר" של התלמוד בבלי
- הרב חיים מאיר קאהן, בן האדמו"ר מ"תולדות אברהם יצחק" ורב הקריה של החסידות בעיר ביתר עילית
- הרב משה בלום, ראש כולל "עיון הש"ס" של חסידות "תולדות אברהם יצחק"
- הרב משה שנייבלג, עורך במכון "שערי אורה" להוצאת כתבי חמיו.
- הרב דוד צבי הלברשטאם, בן רבי אברהם שלום ישכר דוב ליפשיץ הלברשטאם, האדמו"ר מסטרופקוב, ראש כולל "מנחת מאיר" על שם חותנו.
- הרב שמואל אהרן סטאריק, ר"מ בישיבת "תולדות אהרן" נפטר בי"ד בסיון תש"פ, ואשתו נישאה בזיווג שני לבן דודה הרב אהרן ברנדסדורפר חבר בית דין בהעדה החרדית ומרבני חסידות תולדות אהרן.
- מאחיו
- הרב ידידיה ברנדסדורפר, מחבר ספרי שנות ביכורים, שילוח הקן ועוד.
- רבי אהרן ברנסדורפר, נפטר בשנת תשע"ט, הוציא לאור את ספר תולדות אהרן לרבי אהרן מז'יטומיר ועוד.
לקריאה נוספת
- אשכבתיה דרבי מאיר - דברי זכרון והספד, ירושלים תש"ע.
- פסקי בושם - פסקים ועובדות, ירושלים תשפ"ב.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של רבי מאיר ברנדסדורפר, באתר רמבי"ש
- שו"ת קנה בושם: חלק א', חלק ב', חלק ג', באתר היברובוקס.
- שו"ת קנה בושם על הלכות נידה:חלק א', חלק ב', באתר היברובוקס.
- מסע ההלוויה של רבי מאיר בתמונות באתר אתרוג.
- בני הרב ברנסדורפר. באתר col.
הערות שוליים
- ^ ראה עליו אצל בנו הרב ידידיה ברנדסדורפר, קונטרס ויעל שלמה, תל אביב תשנ"ה.
- ^ ירחון אור הצפון קובץ קנ"ז - אב תשפ"ב, עמ' צ"ז.
- ^ למשל, העופות מסתובבים בסרט נע סביב לשולחנות הבודקים, בניגוד למקובל שהם מונחים בארונות והבודקים מוציאים אותם משם.
- ^ וכן של שלושת הדברים העיקריים בהם עסק - ברית, שחיטה, מקוואות.
מאיר ברנדסדורפר32022116Q2898985
- עולים לאחר מלחמת העולם השנייה
- דייני העדה החרדית
- רבנים חרדים ישראלים
- רבנים חסידים ישראלים
- יהודים הקבורים בהר הזיתים: חלקת הפרושים
- חסידי תולדות אברהם יצחק
- אישים שעל שמם שכונות בישראל
- בוגרי ישיבת בית אברהם-סלונים
- תלמידי רבי ישראל משה דושינסקי
- מוהלים ישראלים
- משפחת ברנדסדורפר
- ישראלים ילידי בלגיה
- ישראלים שנולדו ב-1934
- ישראלים שנפטרו ב-2009
- בוגרי כולל תרביצ"א