רבי נתן צבי פינקל

רבי נתן צבי פינקל

רבי נתן צבי פינקל מסלבודקה רבי נתן צבי פינקל מסלבודקה
רבי נתן צבי פינקל מסלבודקה
לידה	1849 ה'תר"ט ראסייניאי, ליטא
פטירה	1 בפברואר 1927 (בגיל 78 בערך) כ"ט בשבט ה'תרפ"ז ירושלים, פלשתינה-א"י
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מקום פעילות	ליטא וארץ ישראל
השתייכות	מתנגדים, תנועת המוסר
תחומי עיסוק	מוסר, חינוך
תפקידים נוספים	ראש ישיבת ישיבת "כנסת ישראל" סלובודקה
רבותיו	רבי שמחה זיסל זיו, ה"סבא מקלם"
תלמידיו	רבי משה מרדכי אפשטיין, רבי אברהם גרודזינסקי, רבי יחיאל יעקב וינברג, רבי איסר זלמן מלצר, רבי אהרון קוטלר, רבי יעקב קמינצקי ועוד
בני דורו
חיבוריו	אור הצפון

שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:

"הסבא מסלבודקה" בישיבת חברון בעיר חברון

"הסבא מסלבודקא" מוקף בתלמידיו בעיר חברון

רבי נתן צבי פינקל, "הסבא מסלבודקה" (ביידיש: דער אלטער; תר"ט - כ"ט בשבט תרפ"ז) היה מייסד ישיבת "כנסת ישראל" סלבודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלבודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל.

ביוגרפיה

רבי נתן צבי פינקל נולד בעיר ראסיין בליטא בשנת תר"ט. בגיל צעיר מאד התייתם מהוריו וגדל בבית דודו בוילנה. הוא נישא לגיטל וולפרט, בתו של רבי מאיר באשיס, נכדתו של רבי אליעזר גוטמן, רב העיר קלם.

בשנים הראשונות לאחר נישואיו ישב הרב פינקל על שולחן חותנו, והתפרסם כמופלג בתורה וכהוגה מקורי. מפעם לפעם היה יוצא לסובב בעירות הסביבה ולדרוש בפני הקהל. בנדודיו הגיע לעיר מולדתו ראסיין, ורב העיר, רבי אלכסנדר משה לפידות, שהיה מקורב לתנועת המוסר, התרשם מאד מהרב הצעיר. רבי אלכסנדר מסר לו מכתב אישי לרבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", בו ביקש מרבי שמחה לשים את עינו על הצעיר. נתן צבי, שלא ידע מתוכן המכתב, מסרו לרבי שמחה זיסל, שהחל בעקבותיו לקרבו ולהדריכו בדרכה של תנועת המוסר.

בקלם התפרסם כושר ההשפעה שלו על הסובבים, ורבים הצטרפו עקב השפעתו לשורות תנועת המוסר.

הקמת ישיבת סלבודקה

לאחר סגירת בית המוסר "תלמוד תורה" בקלם בשנת ה'תרל"ו - 1876 עבר הרב פינקל תחילה לעיירה גרובין עם רבו רבי שמחה זיסל, יחדיו ניהלו שם "בית מוסר". עד מהרה התגלו ביניהם חילוקי דעות, והוא עבר לעיירה סלבודקה שבפרברי העיר קובנה, שם כיהן כמשגיח בישיבת "אור החיים" שבראשה עמד רבי צבי הירש לויתן. ישיבה זו נועדה לבחורים צעירים, וחלק מבוגריה היו הבסיס להקמת הישיבה הגדולה "כנסת ישראל" שהקים רבי נתן צבי, בין השנים 1876–1877, תחילה בתור כולל ולאחר מכן כישיבה. התמיכה הכספית להקמת הישיבה ניתנה מקרן עובדיה לחמן מברלין, שנועדה להחזקת ישיבות.

בין השנים ה'תרל"ז–ה'תרמ"ב נטל חלק פעיל בהקמתן וחיזוקן של ישיבות רבות, כמו ישיבת סלוצק בראשות רבי איסר זלמן מלצר, ישיבת קוברין בראשות תלמידו רבי פסח פרוסקין, ישיבת מיר בראשות בנו רבי אליעזר יהודה פינקל, וכן כולל האברכים בקובנא. נהג לשלוח תלמידים ולגייס כספים לחזק ישיבות, כמו ישיבת טלז. תלמידו, הרב אלעזר מנחם מן שך, נהג לומר שכל קיום הישיבות הוא בזכותו של ה"סבא מסלבודקה".

בשנת 1882 החל בהקמת הישיבה הגדולה בעיירה סלבודקה. בישיבה זו השקיע הרב פינקל את כל כשרונותיו, בה התעצבה דמותו החינוכית וההגותית, ובה כיהן כארבעים וחמש שנה.

בישיבת סלבודקה כיהנו כר"מים וכמשפיעים מוסריים רבי יצחק בלאזר, רבי אברהם אהרון בורשטיין מטבריג, ורבי יצחק יעקב רבינוביץ (ר' איצל'ה מפוניבז').

לאחר שעזב רבי יצחק מפוניבז' את סלבודקה, מינה הרב פינקל את הרב משה מרדכי אפשטיין ואת הרב איסר זלמן מלצר לכהן בראשות הישיבה, כאשר הרב פינקל הוא הדמות המוסרית והחינוכית בישיבה, בתור "משגיח", ומורה דרך רוחני.

בשנת 1897 הקים הרב פינקל ישיבה נוספת בעיר סלוצק, אליה שלח חלק מתלמידי סלבודקה, ובראשה העמיד את רבי איסר זלמן מלצר, בעוד רבי משה מרדכי אפשטיין נשאר לצידו בסלבודקה.

בשנת 1897 פרץ משבר קשה בישיבת סלבודקה בין תומכי שיטת המוסר למתנגדים לה. הסכסוך שיבש את סדרי הלימודים בישיבה, והגיע בפני בתי-דין שנמנו על המתנגדים לשיטת המוסר. במהלך השתלשלות המחלוקת הכריז רבי נתן צבי על פרישה מישיבת סלבודקה הגדולה, והקים בעיירה ישיבה חדשה, אליה עברו חלק קטן מהבחורים, וכן רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש הישיבה. הישיבה הוותיקה נקראה "כנסת בית יצחק", והיא התקיימה עד השואה, ואילו הישיבה החדשה בראשות הרב פינקל נקראה "כנסת ישראל סלבודקה". למרות המחלוקת הקשה ונישולו מהישיבה שהקים, לא נטר רבי נתן צבי לאיש מהמעורבים במחלוקת, ובמשך השנים גברה השפעתו בישיבה הוותיקה ושיטת המוסר חדרה אליה, אם כי בצורה שונה ולא מוצהרת.

ישיבת "כנסת ישראל סלבודקה" סבלה בשנותיה הראשונות ממחסור כספי ורק לאחר כמה שנים התייצבה, ומספר התלמידים שלה הלך וגדל בהתמדה.

בשנים 1903–1905 התחולל בישיבה שנית משבר קשה נגד לימוד המוסר, ומלחמה של ממש ניטשה בין כותלי הישיבה. המאורעות החריפו עם פרוץ המרידות נגד שלטון הצאר שהסתיימו במהפכת 1905 הכושלת. תלמידים לשעבר של הרב פינקל, ממתנגדי שיטת המוסר, שנסחפו לשורות המהפכנים, ניצלו את המהומות לצורך המאבק בישיבה על שיטת המוסר. בתוך הישיבה התחוללו לעיתים קרובות מהומות, והמהפכנים אף איימו על רבי נתן צבי ברצח אם לא יעזוב את הישיבה. מסופר כי ה"סבא" הישיר את מבטו אל ראש המהפכנים בעצב ואמר לו: "ראה מה שיצא ממך...". ידי המהפכנים רפו מתוכחתו והם עזבו את הישיבה.

לאחר דיכוי המרד שינה את גישתו לתלמידים. בעוד קודם לכן היה קפדן מאוד, דגל במשמעת חמורה, והיה זורק מרה בתלמידים על מנת לעוררם לשיפור, החל לנהוג ברכות עם תלמידיו, לעודדם לפתח עצמאות, ולהדגיש רעיונות מוסריים מעודדים יותר. גישתו השנייה התפרסמה יותר ובה נוקטות הישיבות בשיטת סלבודקה.

בשנת 1908 מינה הרב פינקל כמשגיח נוסף בישיבה את חתנו רבי יצחק אייזיק שר.

עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, פוזרה ישיבת סלבודקה. רבי נתן צבי שהה באותה עת בגרמניה, ונעצר מיד כנתין רוסי. הוא ישב במעצר כמחצית השנה עד אשר שוחרר. הוא הצטרף למחותנו רבי משה מרדכי אפשטיין שנמלט למינסק, שם הקימו שוב את הישיבה בעצם ימי המלחמה. כאשר התקרבה המלחמה למינסק עברו לקרמנצ'וג. בתקופה זו עברה הישיבה תלאות ורדיפות קשות, אך שרדה את ימי המלחמה והמהפכה שאחריה, ובשנת 1920 חזרה לעיירה סלבודקה.

בשנים שלאחר המלחמה פרחה ישיבת סלבודקה והגיעה לשיא פריחתה. מוסדות נוספים ברוח הישיבה ובהדרכתו של הסבא מסלבודקה הוקמו בעיירה.

עלייתו לארץ ישראל

בשנת תרפ"ד (1924) עמדה ישיבת סלבודקה בפני סכנת סגירה: החוק הליטאי קבע כי כל ישיבה שלא תלמד לימודי חול כלליים לא תוכר על ידי השלטונות, ותלמידיה יגויסו לצבא. בעוד ישיבות אחרות קיבלו את החוק החדש, סירב לכך הרב פינקל בתוקף, ולאחר שחלק מתלמידי הישיבה קיבלו צווי גיוס גמלה בלבו ההחלטה להעביר את הישיבה לארץ ישראל.

במהלך תרפ"ה-תרפ"ו (1924-1925) עלו לארץ מרבית תלמידי הישיבה ורבניה, ובראשם הרב פינקל. הישיבה הוקמה בעיר חברון לפני כן על ידי משגיח הישיבה רבי אברהם גרודזינסקי וראש הישיבה העתידי רבי יחזקאל סרנא והשתקעה שם, ושכנה עד לפרעות תרפ"ט (1929). גם בסלובודקה המשיכה להתקיים הישיבה במתכונת מצומצמת יותר כשהמשגיח, רבי אברהם גרודזינסקי, גם עומד בראשותה מתרפ"ז.  

למרות זקנותו המופלגת וחולשתו, השקיע ה"סבא" בישיבה בחברון את כל מרצו ודמו. זמן קצר לאחר העלייה נפטר בפתאומיות בנו רבי משה. בתחילת תרפ"ז (סוף 1926) עבר להתגורר בתל אביב, בשל האקלים הקר בחברון שהזיק לבריאותו. בתל אביב ריכז ה"סבא" סביבו את התושבים חניכי ישיבות המוסר, ביניהם הרב יוסף זאב ליפוביץ המוכר מספרו "נחלת יוסף" על מגילת רות. בריאותו של ה"סבא מסלבודקה" התדרדרה והוא נפטר בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) בירושלים. לאחר הלוויה המונית נטמן בהר הזיתים בחלקת הנביאים לצד בנו משה (ראו להלן) שנפטר כשנה לפניו..

על שמו קרויה ישיבת תפארת צבי בירושלים, וכן על שמו בית הכנסת אור הצפון בירושלים ברחוב אבינדב בסמיכות לרחוב בר-אילן^{[דרוש מקור]}.

שיטתו המוסרית והחינוכית

ערך מורחב – גדלות האדם

שיטתה של סלובודקה יונקת ברוחה מבית מדרשה של קלם. אך בעוד קלם התייחדה בחינוך הקפדני ובמשמעת החמורה שלה, בסלובודקה גרסו אווירה נינוחה יותר של משמעת והדגישו את הטיפוח המתמיד של ההכרה השכלית והנפשית. בימיה של סלובודקה פעלה תנועת המוסר בליטא בשני ראשים מקבילים: שיטת סלובודקה ושיטת נובהרדוק. בנובהרדוק פעלו בשיטות קיצוניות לדיכוי המידות הרעות ולטיפוחן של המידות הטובות, אך בסלובודקה שללו גישה זו בתוקף, ודגלו בטיפוח המידות האנושיות באמצעות העמקת ההכרה האנושית.

רבי נתן צבי פינקל חלק על קלם גם בהדרגתיות של החינוך. בעוד בקלם גרסו חינוך הדרגתי ממושך, הוא טען שמראשית חינוכו של התלמיד יש להציב בפניו את השאיפות העליונות והמקסימליות ביותר, ורק כאשר רואה התלמיד לפניו את פסגת השאיפות יש בו את המוטיבציה להגיע אליהן.

ה"סבא" גרס כי במקום להציב בפני החניך את שפלותו כלפי הבורא, יש להדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לשרת ולעשות את רצון הבורא. שיטה זו זכתה לפרסום רב ונקראה בשם "גדלות האדם". בסלובודקה גרסו כי האדם הוא היצור הנעלה ביותר בתבל שנבחר לעשות את רצון בוראו, ולכן עליו להתנהג כאדם השוהה לפני המלך. בסלובודקה הקפידו מאד על לבוש מודרני ומוקפד, ותלמידי הישיבה התפרסמו בכך שנהגו להופיע כשהם מגולחים ולבושים בחליפות בהירות וקצרות, כובעי קש, ומקלות הליכה, בדומה ללבוש הסטודנטים בתקופה ההיא.

אור הצפון

הגותו ושיחותיו הודפסו בספרו אור הצפון, שהודפס לראשונה בקובנא בשנת ה'תרפ"ח (1928), על ידי תלמידיו הרב יצחק אייזיק שר והרב אברהם גרודזינסקי. ספרו על התורה באותו שם הודפס בשני חלקים בירושלים, בשנים ה'תשי"ט וה'תשל"ט.

משפחתו

ערך מורחב – משפחת פינקל

• בנו הרב אליעזר יהודה, ראש ישיבת מיר, חתנו של הרב אליהו ברוך קמאי
• בנו הרב אברהם שמואל, משגיח בישיבת כנסת ישראל בחברון, חתנו של הרב יהודה החנוכי רב העיר טשכנובצי
• בנו הרב משה פינקל, ראש ישיבת כנסת ישראל בחברון, חתנו של הרב משה מרדכי אפשטיין
• בתו גוטל, אשת הרב אייזיק שר, ראש ישיבת סלובודקה
• בתו שרה ליבא, אשת הרב שלמה יהודה לייב פלצ'ינסקי, רב בדווינסק. בנה הוא רבי אליעזר פלצ'ינסקי.
• בת נוספת הייתה מאורסת לרב נפתלי טרופ ונפטרה לפני חתונתה.
• בן נוסף בשם ראובן למד בישיבת סלבודקא ובשל עיסוקו בהשכלה הוצא מהישיבה על ידי מנהלה הרוחני ללא ידיעתו של אביו. בעקבות כך נסע לארצות הברית.^{[דרוש מקור: נא לציין מספר עמוד]}

מתלמידיו

ה"סבא מסלבודקה" העמיד אלפי תלמידים, שרבים מהם כיהנו במשרות רבניות חשובות ברחבי העולם. בהם:

• חתנו רבי יצחק אייזיק שר, ראש ישיבת סלבודקה באירופה ולאחר מכן ישיבת סלבודקה בבני ברק.
• מחותנו רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש ישיבת חברון.
• רבי אברהם גרודזינסקי, משגיח ישיבת סלבודקה.
• רבי יחזקאל סרנא, ראש ישיבת חברון.
• רבי מאיר חדש, משגיח בישיבת חברון.
• רבי יחזקאל לוינשטיין, משגיח ישיבות לומז'ה, מיר ופוניבז'.
• רבי אלעזר מנחם מן שך, ראש ישיבת פוניבז' ומנהיג הציבור הליטאי בסוף המאה ה-20.
• רבי ראובן גרוזובסקי, ראש ישיבת תורה ודעת.
• רבי יחיאל יעקב וינברג, בעל שו"ת "שרידי אש".
• רבי אהרן קוטלר, ראש ישיבת בית מדרש גבוה - לייקווד וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב.
• רבי איסר זלמן מלצר, ראש ישיבת עץ חיים.
• רבי יהודה לייב חסמן, משגיח ישיבות טלז וחברון.
• רבי יעקב יצחק רודרמן, ראש ישיבת נר ישראל בבלוטימור שבארה"ב.
• רבי יעקב קמינצקי, ראש ישיבת תורה ודעת וממנהיגי היהדות החרדית בארה"ב.
• רבי נפתלי טרופ, ראש ישיבת ראדין.
• רבי ירוחם ליבוביץ, משגיח ישיבת מיר.
• רבי אברהם אליהו קפלן, ראש בית המדרש לרבנים בברלין.
• רבי יוסף זאב ליפוביץ, בעל ספר "נחלת יוסף".
• רבי יצחק הוטנר, ראש ישיבת רבינו יצחק אלחנן.

ראו גם

• תנועת המוסר
• רבי ישראל מסלנט
• ישיבת חברון

לקריאה נוספת

• הרב ד' כ"ץ, תנועת המוסר, ירושלים תשכ"ז, כרך ג'.
• שלמה טיקוצינסקי, למדנות מוסר ואליטיזם: ישיבת סלבודקה מליטא לארץ ישראל, הוצאת מרכז זלמן שזר, ירושלים 2016.

קישורים חיצוניים

• בנימין בראון, 'גדלות האדם והקטנתו: תמורות בשיטת המוסר של ישיבת סלובודקה'
• בנימין בראון, ‏האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 7: המוסר המתון של סלובודקה, באתר iCast
• 'פינקל, ר' נטע־צבי־הירש ב"ר משה ("הסבא מסלאבודקה")', בתוך: דב ליפץ (מרכז המערכת), נתן גורן [ואחרים] (מערכת), יהדות ליטא, כרך ג, ספר א: "אישים", תל אביב: עם הספר, תשכ"ז, עמ' 78 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 1276).
• ישראל זיסל דבורץ (עורך), תבונה : מאסף לעניני היהדות, פלפולי אורייתא וחכמת מוסר התורה - חוברת מיוחדת מוקדשת לזכרון אדמו"ר עמוד התורה והמוסר מרן ר' נתן צבי פינקל זצוק"ל, כ"ט בשבט תרפ"ח, באתר אוצר החכמה
• ישיבת "כנסת ישראל" בסלובודקה, הרב אפרים אשרי, אתר דעת.
• הרב נתן צבי פינקל ("הסבא מסלבודקא"), התחדשות הבריאה והכרת מלכות שמים, בתוך ירחון "בית יעקב", גיליון 93, שבט תשכ"ז, עמ' 3
• מרדכי קוקיס, דרכי החינוך במשנתו של הסבא מסלובודקה, בתוך ירחון 'בית יעקב', גיליון 93, שבט תשכ"ז, עמ' 18
• כרטיס קבר באתר הר הזיתים
• נתן צבי בן משה פינקל (1849-1927), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0