רבי אליעזר יהודה פינקל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אליעזר יהודה פינקל

רבי חזקיהו אליעזר יהודה פינקל (ה'תרל"ז, 1877 - י"ט בתמוז תשכ"ה, יולי 1965) היה ראש ישיבת מיר בעיירה מיר, ומייסדה מחדש בארץ ישראל. חבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.

הרב אליעזר יהודה פינקל בפדיון הבן של נכדו בנימין פינקל בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב יוסף שלום אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא ראש ישיבת מרכז הרב, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומד הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ

ביוגרפיה

רבי אליעזר יהודה פינקל נולד באלול ה'תרל"ז בעיירה קלם שבליטא, לאביו רבי נתן צבי פינקל "הסבא מסלבודקה" ואמו גיטל בת רבי מאיר (בשיס) וולפרט . בהיותו כבן ארבע בשנת ה'תרמ"ב עברו הוא וכל משפחתו לפרבר סלבודקה, שם הקים אביו ישיבה בשם "כנסת ישראל", ממנה המשיכו הישיבות הידועות בשם ישיבת חברון בירושלים וישיבת סלבודקה (בני ברק) בבני ברק.
מסופר על אליעזר יהודה הקטן שבגיל תשע שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו. בשחר נעוריו הספיק לסיים את הש"ס פעם אחת מני רבות בחייו, ולאחר מכן נסע ללמוד תורה בישיבת טלז והיה לתלמידם של רבי אליעזר גורדון ורבי שמעון שקופ, לאחר כמה שנים שבהן למד בטלז נסע בשנת ה'תרנ"ד ללמוד בבריסק אצל רבי חיים סולובייצ'יק. לאחר שנתיים, באדר ה'תרנ"ו חזר לסלבודקה יחד עם ידידו רבי שלמה פוליצ'ק (העילוי ממייצ'ט), בהגעתו לסבלודקה , תושבי העיר היו בעיצומה של הלוייתו של רבי יצחק אלחנן ספקטור. שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקה. בפרקי זמן קצרים אלו ירש מאביו את דרכו בתורת המוסר.

נדד רבות לקלוט תורות ושיטות שונות. בשנת ה'תרנ"ז היה אחד מארבעה עשר התלמידים ששלח אביו "הסבא" לישיבה של הרידב"ז שישב על כס הרבנות בסלוצק באותה עת, ובה פתח את ישיבתו. אחר כך נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם רבי ברוך בער ליבוביץ ראש הישיבה, ולאחר זמן נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולשהות בסביבתו של החפץ חיים. מראדין המשיך להורדנה ומשם לישיבת מיר בראשות רבי אליהו ברוך קמאי. מיד בהגעתו לישיבה, עלה הרב קמאי על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לבתו מלכה.

לאחר ששמע מרבי חיים סולובייצ'יק אודות גדולתו של בעל ה"אבני נזר" מסוכטשוב, נסע אליו במטרה ללמוד מפיו, אך חזר לאחר מספר ימים כיוון שראה שאינו מסתגל להלך רוחם של יהודי פולין. הרבי ברכו בברכות לרוב שאותן שמר בסוד, אך בזקנותו סיפר כי הן התקיימו[1].

בראשות הישיבה

בט"ו בשבט ה'תרס"ג נישא למלכה בתם של רבי אליהו ברוך קמאי ורבקה יענטא בת חיים זאב יפה, לאחר נישואיו למד במיר, היה חברותא של רבי יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש". את שיעורו הראשון מסר בנר ראשון של חנוכה כ"ה בכסלו ה'תרס"ז (ארבע שנים אחרי חתונתו).
במלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תרע"ד גלתה הישיבה עם כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שבאוקראינה. בסוף מלחמת העולם הראשונה נפטר חותנו והוא התמנה תחתיו לראשות הישיבה.

בשנת תש"א הצליח להמלט מאירופה, אולם בני ישיבתו גלו לקובה שביפן ומשם לשנחאי, בשנת תש"ו כאשר עלו חלק מבני הישיבה הגולים לארץ ישראל, הקים את בנינה המרכזי של הישיבה בירושלים, ועמד בראשה עשרים ואחד שנה עד שנפטר, אז עברה ראשות הישיבה לבנו רבי בנימין ביינוש פינקל, אשר התגורר עד אז בבני ברק.
מסופר שכאות צער וכאב על מותם הטראגי של בנו כלתו ונכדיו בשואה, התנזר ממאכלי בשר, מאז ועד מותו. (25 שנה).

אחרית ימיו

בתשכ"ד חלה מאד והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל), הוא החלים, ולכן לאחר שנפטר ממחלתו האחרונה חרתו על מצבתו את שלושת השמות[2]. נקבר בהר המנוחות בירושלים.


תקופת חייו של רבי אליעזר יהודה פינקל על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

ילדיו

ספריו

  • דברי אליעזר[3] - שני כרכים
  • יד אליעזר - אסופת זיכרון ובה חידושים מבני הישיבה. פרסום קבוע היוצא לאור כל שנה ביום פטירתו[דרושה הבהרה]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ האבא מסלבודקה, אגדת ה"סבא"
  2. ^ ראו כאן.
  3. ^ דברי אליעזר חלק א' ודברי אליעזר חלק ב', באתר אוצר החכמה